קארמאן גיאה של פולקסוואגן
פולקסוואגן (גרמנית: Volkswagen), חברה גרמנית לייצור כלי רכב. פולקסוואגן פירושו "מכונית עממית" בגרמנית, והשם ניתן על ידי אדולף היטלר.
עד שנת 1930 נעשו נסיונות לייצר מכוניות שיהיו פשוטות, אמינות וזולות כדי להתאים לכיסו של האדם הפשוט. מכוניות אלו זכו להצלחה מועטת, בעיקר בגלל המצב הכלכלי הכמעט נואש של הגרמני הממוצע בשנים אלו. בשנת 1930 הקים פרדיננד פורשה סטודיו לעיצוב מכוניות על שמו. הוא פיתח דגם מיוחד וחדש של גלגלי מכוניות ורשם אותו כפטנט על שמו. עד מהרה פנתה אליו יצרנית האופנועים "זונדאפ" בהצעה למיזם משותף, ליצור מכונית שתשתמש במנוע 1.2 ליטר של אופנועיה. העיצוב היה דומה למדי לצורת החיפושית המפורסמת. המיזם לא הצליח.
בהמשך עיצב פורשה פעם נוספת מכונית דומה מאוד לחיפושית בעבור יצרן המכוניות הגרמני NSU. עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא פנה לפרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של 62 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־1,000 מארקים של הרייך. פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"חיפושית" המפורסמת. קווי היצור של החיפושית מוקמו ב־Fallersleben סקסוניה. זוהי גם תחילתה של חברת פולקסוואגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית".
חברות מתחרות אחדות יצרו גם הם מכוניות לפי המפרט המבוקש, חברת "טטרה" וחברת "רוייטר", אך דגמיהן זכו להצלחה מועטה ביותר ואף לא קיבלו את ברכתו של הפיהרר.
פורשה החל לעבוד על תכנון המכונית שסימנה היה V1. היטלר דרש גם מכונית פתוחת גג שסימנה נקבע ל־v2 . הסדנא התקשתה לעמוד בלוח הזמנים ועד 1935 יוצרו שלוש מכוניות מטיפוס v1 בלבד.
ב־1936 הושק דגם v3 שהוא הגרסה ששימשה לייצור מסיבי של החיפושית. לדגם זה נבחנו מנועים אחדים ולבסוף נבחר מנוע בוקסר מקורר אוויר בעל ארבעה צילינדרים, המבצע עבודה בארבע פעימות. המנוע הותקן מאחור, שלא כמקובל, כדי להפחית את העומס על המתלים והסרנים. הורכבו מיתלים נפרדים עצמאיים וסרן אחורי אינטגרלי. במתכונת הזו, יוצרה המכונית במיליוני יחידות, בגרמניה, ברזיל ומקסיקו, ואפילו בדרום אפריקה וניגריה וזכתה למעריצים ואהדה רבה, ונחשבת לאחד מסמלי המאה ה-20.
לאחר מלחמת העולם השנייה נתפסה חברת פולקסוואגן על ידי בעלות הברית והושבה לגרמניה רק ב־1949. לאחר המלחמה המשיכה חברת פולקסוואגן ליצר את ה"חיפושית" כמו גם מגוון דגמים חדשים. בשיתוף פעולה עם יצרן הכרכרות לשעבר "קארמאן" יוצרה מכונית הספורט "קארמאן גיאה", שהיא וריאציה על החיפושית.
כשהתעורר הצורך במכונית מסחרית חזקה, אמינה ויעילה תוכנן ה"טרנספורטר" שהושק בשנת 1950.
מיד אחר כך הופיעו דגמים כמו הוואריאנט, הפולו וכמובן הגולף, שהוצג בתערוכת פריז ב־1974 ונועד להיות הרכב העממי החדש של המשפחה הגרמנית הממוצעת, בדומה לחיפושית. הוא שינה מראה מספר פעמים והשיג נתוני מכירות מצוינים. עד היום נמכרו 23 מיליוני גולף והוא מהמכוניות הנמכרות בעולם. בשנת 1980 יוצרה החיפושית ה־20 מיליון במקסיקו והיצור נמשך ואף גבר. מאוחר יותר הושקו דגמי הפאסאט.
לאחרונה פונה פולקסוואגן גם לנישות ייחודיות ומייצרת רכבי פאר כפולקסוואגן פייטון, ורכבי שטח ופנאי מדגם פולקסוואגן טוארג. מכוניותיה ודאי אינן ראויות עוד לתואר "מכונית עממית" והן זוכות לתדמית של איכות גבוהה. בשנת 1965 התאחדה פולקסוואגן עם "אודי" ורכשה את חברת NSU. תחת כנפיה ושליטתה של חברת פולקסוואגן מייצרות כיום "סקודה" הצ'כית ו- "סיאט" הספרדית. וכן היצרנים האקזוטים "בוגאטי" ו-"בנטלי". כיום שוכן מטה החברה בוולפסבורג שבגרמניה ומהווה ליבה לתאגיד VAG, מיצרני הרכב הגדולים ביותר בעולם.
