שלשול הגשם הוא תולעת ממחלקת התולעים הדל-זיפיות ממשפחת השלשוליים. תפוצתו כלל עולמית. לאזורנו הוא הגיע מאירופה בהעברות חקלאיות. הוא שוכן ביבשה. בגופו של השלשול עד 160 פרקים, ואורכו עד 300 מ"מ. צבע גופו חום-אדמדם, לקצוות גוון בולט יותר. הוא חסר איברי תנועה ונע ממקום למקום על-ידי התכווצויות של דופן הגוף השרירית שלו. מזונו: רקב צמחי בקרקע. הוא בולע אדמה ומעכל את החומר האורגני הנמצא בתוכה. את החומר הלא מעוכל הוא מפריש בצורת פירורים. הוא חופר באדמה מחילה עמוקה וצרה ונע בתוכה לחיפוש מזון ולחות. בקיץ הוא פעיל ובחורף הוא נמצא בתרדמה. שלשול הגשם מתרבה באדמות לחות, לרוב בחודשי החורף, כשהטמפרטורה נמוכה. הוא דו-מיני: בזמן הרבייה הפרטים נצמדים זה לזה הפוכים ומעבירים זה לזה את הזרעים; אחר כך כל אחד מהם פולט ביצים לחגורת ריר בגופו, שם נאסף קודם הזרע של הפרט השני. חגורת הביצים והזרע גולשת קדימה, ונוצר תיק, שצבעו צהוב-חיוור וגודלו 6-5 מ"מ. התיק ניתק מהשלשול. בכל תיק כ- 20 ביצים. צעירים מתפתחים בתוך התיק. תחילה הם ניזונים מנוזל המצוי בתוכו. שלשול הגשם מועיל לחקלאות: הוא מטחח את האדמה על-ידי יצירת תעלות ומדשן אותה באמצעות העיכול שלו. יש המגדלים אותו כמזון חלבוני לתרנגולות
|