עטלף הפרי המצוי שייך לסדרת העטלפאים. הוא הגדול בין כ-30 מיני העטלפים שבארץ-ישראל. הוא נפוץ באזור המזרח-הקרוב ובאפריקה. בארץ הוא נפוץ במדבר וגם באזור הים-תיכוני. בארץ קיימים שני מיני עטלפים: עטלפי פרי ועטלפי חרקים. עטלף הפרי הוא מין אתיופי. ביום הוא ישן במערות או על עצים, וראשו תלוי כלפי מטה. בלילה הוא מעופף וניזון מפרי: שסק, תות, אזדרכת, פיקוס, חרוב ועוד. שאר העטלפים שבארץ הם אוכלי חרקים. חוש הראיה וחוש הריח של עטלף הפרי מפותחים ובאמצעותם הוא מוצא את מזונו. עטלף הפרי חי במערות, בבארות, בחורבות ובבניינים. הוא מעדיף מערות לחות ואפלות. במערות כאלה ניתן למצוא קבוצות של עשרות, מאות ואף אלפי פרטים. כשנכנסים בני אדם למערות גדולות, נוטים העטלפים להתעופף ממקום למקום, תוך השמעת קולות מתכתיים. מרבית העטלפים מגלים נאמנות למערתם. ההריון של נקבת עטלף הפרי המצוי נמשך 16 שבועות לפחות. בהמלטה נולד ולד יחיד, ולעתים רחוקות נולדים שני ולדות. הנקבות ממליטות פעמיים בשנה, והולד נצמד אל גופן. העטלפים מתחילים לעוף כשהם בני 9-10 שבועות. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שמונה חודשים. תוך מחצית השנה, בערך, הם מגיעים לגודלו של עטלף בוגר. תוחלת החיים של עטלף מסוג זה מגיעה ל-20 שנה. אויבו העיקרי בטבע הוא התנשמת. עטלף הפרי מזיק לחקלאות למטעי תמר, שסק וליצ'י.
|