מודינג לכרטיס המסך - הקירור האולטימטיבי
היו זמנים בהם מעבדים לא היו מקוררים בעזרת צלעות קירור אימתניות והמהרה היתה ענין פשוט של לחיצה על כפתור ה-Turbo בקדמת המארז. אז היו זמנים. היום אפילו המעבדים החלשים ביותר מגיעים עם קירור מקורי של לפחות 400 גרם אלומיניום במקרה הטוב, שנועד לפזר את כמויות החום העצומות (באופן יחסי) שמעבדים אלו פולטים. מעבדים גרפיים הם מעבדים לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. הם צורכים זרם רב ומייצרים חום רב, חלקם אף פולטים חום ברמה השווה לזה של מעבדים ראשיים, לכן מן הראוי שהם גם יזכו לקירור ראוי יותר. במדריך זה נספר את סיפורו של כרטיס מסך ATi Radeon 9600XT אשר עבר "שדרוג", והורכבו עליו שני גופי קירור של מעבד Pentium 3 בתצורת Slot, יחד עם שלושה מאוררי 45מ"מ.
אבל תחילה - כתב ויתור:
כל הנאמר במדריך זה הינו למטרת העשרת הידע. אין מערכת האתר HWzone ו/או כותב המדריך אחראים לכל נזק אשר נגרם במישרין או בעקיפין לכם ו/או לרכושכם, עקב יישום הצעדים המפורטים במדריך. כל שינוי פיזי או נסיון המהרה (Overclocking) מבטל את האחריות על המוצר, וכל נזק הינו על אחריותכם בלבד. אין לראות במדריך זה המלצה לביצועו.
כעת - אפשר להתחיל!
|
לפני שמתחילים בעבודה, יש לוודא שברשותכם הכלים המתאימים.
ציוד חובה
- דבק טרמי
- משחה טרמית
- מברג פיליפס ומברג ראש שטוח
- מאוררים (במידה והינכם מעוניינים בקירור אקטיבי)
- צלעות קירור (במידה והם קנויים ומוכנים מראש, ניתן להתעלם מ-4 השורות הבאות)
- עט וסרגל (לסימון מיקום החיתוך)
- כלי חיתוך - דרמל
- כלי שיוף - נייר שיוף, מומלץ גם להשתמש בפצירה או בראש שיוף לדרמל
- מקדחה
המאוררים בהם השתמשנו הינם בגודל 45מ"מ ונקנו בזמנו במחיר של 25 ש"ח ליחידה. גופי הקירור הינם של מעבד Pentium 3 בתצורת Slot, "תרומת" צה"ל ממחשבים שנשלחו להשמדה (חינם=] ) והדבק הטרמי האיכותי (7 גרם) עלה כ-90 ש"ח נוספים.
ראשית, נפרק את כרטיס המסך מהמחשב.
חדי העין מביניכם אולי הבחינו שהכרטיס כבר התחיל בתהליך ה"הפשטה" והוא רק נראה כאילו עוד לא עבר פירוק. ניתן לראות זאת לפי החיישן הטרמי הנמצא ליד המקלדת, וצלעות הקירור של הזכרונות האחוריים אשר מבצבצות בצד התמונה.
אחד השלבים היותר מפחידים בכל התהליך הוא פירוק גופי הקירור לזכרונות, מאחר והם מוחזקים ע"י דבק טרמי לכן הדרך היחידה להוריד אותם היא באמצעות הפעלת כוח. שניים מהם ירדו בקלות יחסית, השלישי דרש הרבה כוח שיכנוע ואילו הרביעי פשוט לא רצה לרדת. בסופו של דבר השתמשנו במברג ראש שטוח עדין, אשר אותו הכנסנו בין שבב הזכרון לגוף קירור, ולאחר הפעלת כח רב המשימה הושלמה. עכשיו כל מה שנותר לנו לעשות זה לפרק את גוף הקירור של המעבד הגרפי, ה-GPU.
עקרונית אין צורך חיוני בפירוק המאורר, אך החיישן הטרמי ממוקם בינו לבין גוף הקירור, מה שדרש את הסרת המאורר (שלא גילה שום התנגדות משמעותית). גם גוף הקירור עצמו ירד בקלות, וגילה הפתעה נעימה - גימור ברמה מעולה, אם כי המשחה הטרמית בה נעשה שימוש נראית לא משהו.
כעת הגיע הזמן לנקיון קל. אנו השתמשנו באצטון וצמר גפן, אבל כל דבר עם ריכוז אלכוהול גבוה יעבוד (בסגנון ספירט, לא טקילה!). יחד עם זאת, לצמר גפן יש נטייה מרגיזה להשאיר סיבים, אותם קשה מאוד לנקות. בסופו של דבר נאצלנו להשתמש בתרסיס לחץ אוויר כדי להפטר מהסיבים, לכן כדאי שתהיו מודעים לבעיה.
בזאת תם תהליך הפירוק.
|
לאחר שערכנו מדידות והחלטנו כיצד יותקן גוף הקירור על הכרטיס וכיצד ייחתך (אם בכלל), הגיע הזמן לחתוך! חשוב! בתהליך המדידה יש לדייק במילימטרים, רצוי אף לקחת מרווח ביטחון ולא לשכוח לקחת בחשבון קבלים הבולטים מלוח האם, את הכרטיס בחריץ ליד (אם יש) וכדומה. למטרת החיתוך נשתמש בכלי אשר כל מודר מתחיל מכיר, הדרמל (ביקורת עליו תוכלו למצוא כאן באתר), אם כי במקרה זה הכלי הוא מתוצרת HYUNDAI. אך לפני שאתם מתחילים לנסר, חשוב שתפנימו את החשיבות שבנקיטת אמצעי זהירות בעת השימוש בכלי. כאשר משתמשים בכלים חשמליים מסוג זה, אי אפשר להיות זהיר מדי, שכן עקב טעות של רגע אפשר לאבד אצבע, יד, עין או איברים חיוניים אחרים. תמיד היו ערניים וחבשו משקפי מגן (מומלץ גם אטמי אזניים מכיוון שחלק מהכלים רועשים מאוד ועלולים לגרום נזק שמיעתי). כמו כן, אם אינכם מנוסים בשימוש בכלי, העזרו בבעל נסיון!
גופי הקירור וכלי החיתוך העיקרי לפני תחילת העבודה.
כעת ניקח את גוף הקירור ונתפוס אותו במלחציים. מומלץ להשתמש בחומר מבודד כלשהו (למשל, בד) כדי למנוע נזק לגוף הקירור. נסמן בעזרת עט וסרגל את מיקום החיתוך.
עתה נעבור בעדינות על הקו עם דיסקית חיתוך עדינה. זכרו! כלי חיתוך מסוג זה פועל על מהירות ולא כוח! אין טעם להפעיל לחץ על הדיסקית, זה רק ישחוק אותה מהר יותר. במקרה שלנו, הדיסקית לא היתה גדולה מספיק כדי לחתוך את גוף הקירור לכל אורכו, אבל החתך היה מספיק עמוק בכדי לאפשר את כיפוף גוף הקירור קדימה ואחורה עד שהוא נשבר בקו החיתוך. על הפעולה חזרנו 4 פעמים, פעמיים מכל צד של כל אחד מגופי הקירור.
|
בשלב זה נגמרו לנו הבטריות במצלמה והן נשלחו להטענה מהירה בת שעה. האם זהו זמן למנוחה? לאאאאא, נמשיך לעבוד. כפי שניתן לראות מהתמונה למעלה, לגופי הקירור אשר ישמשו את הזכרונות ישנן בליטות מהצד אשר אינן תורמות לקירור ואף יהיו בעייתים להרכבה בשל קבלים למיניהם - כלומר יש להורידן לאלתר! מאחר ואין צורך בחיתוך עדין, הרי הבליטות הללו ילכו לזבל ולא ישמשו אותנו עוד, לכן אין טעם לבזבז עליהן דיסקיות אשר נגמרות בקצב מטורף (במהלך ארבעת החיתוכים 5 דיסקיות נגמרו + 2 נשברו). Time to bring out the big guns! לא עוד דרמל עם דיסקיות, אלא מסור דיסק אימתני! (בשלב זה אתם רשאים לפקפק בשפיותנו). את מסור הדיסק ניתן לראות בתמונה הראשונה בעמוד זה מתחת לשולחן, מחכה לתורו.
בשלב זה, ישנן 6 חתיכות של גופי קירור, 4 קטנות אשר ישמשו את הזכרונות ו-2 גדולות אשר אחת מהן תשמש את הליבה. כל מה שנשאר הוא להביא את גופי הקירור לרמת גימור משביעת רצון.
|
החיתוך עם הדרמל הוא נקי למדי ואינו מצריך יותר מידי שיוף, אך החיתוך עם מסור הדיסק לעומת זאת הוא סיפור אחר. אנו השתמשנו במשייפת תעשייתית (תרגום גרוע, במקור Heavy Duty Grinder), מאחר ורוב הסיכויים הם שלכם אין גישה למכשיר מסוג זה, אפשר להשתמש גם בפצירה ו\או נייר שיוף גס (במקרה זה, כדאי שתשכרו כמה פועלים לצורך השיוף).
לאחר שכל ששת גופי הקירור הובאו לרמת גימור משביעת רצון, יש לשייף את תחתית גופי הקירור בכדי ליצור העברת חום יעילה יותר בין הרכיבים לגוף קירור. מומלץ להשתמש בנייר שיוף כמה שיותר עדין בכדי ליצור משטח חלק עד כמה שניתן, אשר יאפשר העברת חום טובה. פעולת שיוף תחתית גוף הקירור נקראת גם lapping, והדרך הטובה ביותר לביצוע lapping היא להדביק את נייר השיוף למשטח שטוח (כגון מראה או זכוכית), ולהעביר עליו את גוף הקירור בתנועות מעגליות. אנו השתמשנו בתחילה בניר שיוף 400 grits (משמע, 400 גרגירים לשטח קבוע) ולאחר מכן בנייר שיוף 1200 grits רטוב (כלומר, יש להרטיב את נייר השיוף).
התוצאה הסופית היא חלקה למדי, אך לא מושלמת - על כל פנים, גופי קירור אלו מיועדים לזכרונות ולכן פחות חשובים מאשר גוף הקירור אשר ישמש את ה-GPU עצמו |
עכשיו כשבידינו כל גופי הקירור שבהם נשתמש (4 גופי קירור בגודל 2x5cm אשר ישמשו את הזכרונות ו-2 גופי קירור בגודל 5x5cm אשר אחד מהם ישמש את ה-GPU), הגיע הזמן להרכיב אותם על הכרטיס.
שימו לב: כאשר אתם מרכיבים את גופי הקירור חשוב לוודא כי הם אינם מקצרים מגעים!
תחילה נרכיב את גוף הקירור אשר יישב על ה-GPU. לצורך הנוחות נשתמש בברגים המקוריים אשר החזיקו את גוף הקירור המקורי. שימו לב! במידה וישנם מגעים חשמליים ליד חורי ההרכבה מומלץ להוסיף טבעות מבודדות, בכדי למנוע קצר. להעברת חום טובה נשתמש במשחה טרמית (לא דבק!), במידה וגוף הקירור בו אתם משתמשים מכיל מדרגה (כמו בגוף הקירור בו אנו השתמשנו), אחרי ההרכבה חובה להוריד שוב את גוף הקירור ולבחון את פיזור המשחה הטרמית, בכדי לוודא קיום מגע מלא בין גוף הקירור ל-GPU. הפעלת המחשב ללא מגע מלא בין גוף הקירור ל-GPU אינה מומלצת, ועלולה להוביל לתוצאות טרגיות עבור כרטיס המסך שלכם.
בתמונה שלהלן ניתן לראות גם את החור שנקדח בגוף הקירור, לצורך הרכבתו על הכרטיס.
לצורך הדבקת גופי הקירור של הזכרונות נשתמש בדבק הטרמי, שהינו מסוג אפוקסי, כלומר שני חומרים אשר נמצאים במצב חצי מוצק חצי נוזל (מעין משחה). לאחר ערבובם מתרחשת תגובה כימית ההופכת את שני החומרים לדבק חזק וקשה מאוד. כמו כל דבקי האפוקסי, גם דבק זה חזק מאוד וכל דבר אשר תדביקו בעזרתו ישאר דבוק לנצח, לכן קחו זאת בחשבון ועשו הכל נכון בפעם הראשונה, כי לא תהיה הזדמנות שניה.
"CAUTION! Arctic Silver Thermal Adhesive is a permanent adhesive. There is a very good chance that any components you attach with Arctic Silver Thermal Adhesive will stay attached forever."
מתוך דף הוראות השימוש. מומלץ לקרא את כל הוראות השימוש אשר נמצאות באתר חברת Arctic Silver , שכן הן נכונות לכל דבק ו\או משחה טרמית.
את מרכיבי הדבק הטרמי נערבב על משטח נפרד, ולא על גוף הקירור או הזכרונות!
נחכה שהדבק יתקשה, ולאחר מכן נעבור לצד השני.
שוב נחכה להתייבשות הדבק לפני שנמשיך...
כעת, לאחר שהדבק התייבש, נעבור להרכבת המאוררים. לקיבוע המאוררים נשתמש בברגים קודחים אשר ייתפסו בין צלעות הקירור.
את כל חוטי החשמל נאחד ביחד לצמה אחת. חשוב לזכור כי צבע החוטים במאוררים שונה מצבע החוטים היוצאים מהספק, לכן יש לוודא שאתם מחברים אותם נכון.
צבע |
ספק |
מאורר |
שחור |
אדמה |
אדמה |
אדום |
5V |
12V |
צהוב |
12V |
אות RPM |
כלומר כאשר נרכיב בסוף הצמה מחבר מולקס או מחבר 3 פינים, את החוט השחור נחבר לאדמה, את האדום ל-12v ואת הצהוב נשאיר בחוץ. לאיחוד הצמה השתמשנו בלוסטרהקלמפ. והנה התוצאה הסופית!
|
לאחר מספר נסיונות אוברקלוק והרצת 3Dmark05 בלופ (Game Tests 1-3; במשך 15 מחזורים) על מנת לבדוק יציבות, מהירות הליבה המקסימלית אליה הגענו היא 555MHz ומהירות הזכרון המקסימלית היא 385MHz (אפקטיבי 770Mhz; בתזמונים מקוריים). להזכירכם, כרטיס ה-Reference של ATi פעל במהירויות של 500MHz (ליבה) ו-300MHz (זכרון) לעומת זאת הכרטיס בו השתמשנו, תוצרת Hercules, מגיע מראש עם מהירות זכרון של 325MHz. כעת, עם הכרטיס המומהר, פנינו לשחק ב-Half Life 2 אך לאחר כ-15 דקות בלבד המשחק קרס, מה שאומר שלא תמיד כדאי לסמוך על 3DMark כמדד ליציבות המערכת. בסופו של דבר, המהירות המקסימלית היציבה אליה הגענו היא 545MHz לליבה ו-385MHz לזכרונות.
בכל הנוגע לטמפטורות, לפני שביצענו את המוד הכרטיס היה מגיע ל-45 מעלות גם בעת מאמץ קל בלבד, כך שאפילו אוברקלוק של 10MHz היה גורם לחוסר יציבות משמעותי. כעת, לאחר שהתקנו עליו מספר גופי קירור מסיביים, הכרטיס אינו עובר את 40 המעלות גם במאמץ מלא (ללא אוברקלוק).
אז מה היה לנו, השקעה כספית של כ-175 שקל, אם כי המשחה והדבק ישמשו אותנו בעתיד, ו-8 שעות עבודה. אמנם בחישוב הסופי יהיה פשוט יותר לקנות גוף קירור ייעודי ולהתקין על הכרטיס, אך זה יהיה הרבה פחות מהנה :-)
|
זהווו סימתי עם המדריך הזה
קרטיד לי ורק לי על המדריך המלא הזה.
|