תרגום :
"אנחנו רוצים להיות מאושרים, להתאהב ולשנות את העולם"
תופעת כמעט מלאכים נחתה בארץ הקודש,
הטין אנג'לס הגיעו לישראל בשביל לתת מרתון של 13 הופעות
בתל אביב, מול יותר מ-78 אלף צופים.
העם היה עד מיוחס לטיול הבלתי נשכח של לאלי,
אאוחה, גסטון וניקו לכותל ולהר הזיתים.
"הרגשנו שאנחנו הולכים בספר ההיסטוריה,
מוקפים בחפצים מקודשים" אמרו.
היא (ישראל) הארץ המובטחת,
זה הגורל הבלתי נמנע של המוצרים של כריס להגיע לשם
(כמעט מלאכים, המורדים וכו').
מסיבה מיוחדת (אנחנו לא צריכים לקשר סוגיות של אמונה)
כל הסדרות שלה נוחלות הצלחה בישראל,
אולי בגלל שהרבה מתבגרים בישראל למדו
לדבר ספרדית מקטנטנות.
הרבה אפילו זוכרים את הכוריאוגרפיה של המופע "פלוריסיינטה".
ברחוב עדיין זוכרים את המופע של "המורדים" שקיבלה דירוג גבוה והופעות מוצלחות.
עכשיו, אחרי שלוש עונות על מסך הגיעה
תורה של כמעט מלאכים.
התופעה (כמעט מלאכים) נחתה בתל אביב עם "התירוץ" המושלם:
מרתון של 13 הופעות באיצטדיון נוקיה.
העם היה עד לסיור שלהם על האדמה הקדושה
וליוו אותם בזמן סיורם בשוק מרכזי בירושלים
ובכותל המערבי.
חואן פדרו לאנזני (19), ניקולס ריירה (24),
גסטון דלמאו (25), מריאנה אספוסיטו (שרק עכשיו מלאו לה 18)
ומריה אאוחניה סוארס (17) הופתעו.
הם ידעו שהם תופעה שם (בישראל) אבל אף פעם לא תיארו לעצמם
כמה הם מוערצים שם.
אפילו, 12 קילומטרים מארגנטינה, במזרח התיכון,
התמונות שלהם מופיעות על פוסטרים, על חולצות ועל דגלים.
הם גם מופיעים על אריזה של חטיף צ'יפס ועל גלידות.
"כולם יודעים את השמות שלנו, מה אנחנו עושים,
איך אנחנו חיים ומה אנחנו אוהבים.. וזה קורה בקצה השני של העולם !"
הקהל הארגנטינאי מאוד שונה מהקהל הישראלי ?
גסטון : בכלל לא, כי התוכנית נוגעת בנושאים
של מתבגרים שהם אוניברסליים (בכל העולם).
ובגלל זה ילדים רבים מתרבויות שונות מתחברים לתוכנית,
וגם בזכות המוסיקה שהיא שפה משותפת לכולנו.
אאוחניה: כן ! הקהל הוא קהל של מתבגרים,
לא משנה איפה. המסר גלוי :
להילחם כדי שנחיה בעולם של שלום,
אבל בלי שימוש באלימות.
עם איזה ציפיות הגעתם וכמה התגשמו ?
ניקו : זה היה מטריף ! הרבה יותר טוב ממה שדימיינו.
המעריצים בילו את כל היום מול המלון,
שרו את השירים שלנו ואמרו שהם אוהבים אותנו.
היה נדמה שהם מבואנוס איירס,
הם ידעו את כל הביטויים והמילים :
"דיוסה", "לינדה", "טה אמו".
יכולתם לצאת בלי שומרי ראש ?
פיטר : אין סיכוי ! האנשים משתגעים.
מה היה הדבר שהכי הפתיע אותכם ?
אאוחניה : לא רק שהם ידעו את כל השירים בעל פה,
הם אפילו מדברים את השפה שלנו.
הם לומדים מהפונטיקה (תוכנה כלשהי) היית מאמינה ?
כפי שסופר במכתבים שלהם, הם אפילו מבקשים
שייתנו להם בבית ספר שיעורי ספרדית כדי שיוכלו
לדבר בצורה מושלמת ולכתוב נכון.
פיטר : אני התרגשתי בביקור בקברי צדיקים. זה היה כמו
להיות בתוך ספר ההיסטוריה..הייתה לי הרגשה
שאני נוגע בדבר קדוש ועתיק.
ניקו : ירושלים זה מקום שונה. שום דבר ממה שראיתי
בחיים שלי דומה למה שנמצא שם.
לכל דבר שם יש היסטוריה של מאות שנים, זה כאילו להיכנס לעבר.
גסטון : כשעליתי על הגמל הרגשתי שכולנו נמצאים בסרט.
זה קסום מה שקורה שם שאתה מתקשה
להאמין שזה אמיתי.
אבל הסחורה והמוצרים שלכם מראה לך שזה לא סרט ..
פיטר : כן, יש גלידה וציפ'ס עם התמונות שלנו.
אותו דבר קורה עם כל להקה מצליחה שמורכבת ממתבגרים.
המוצרים והסחורה מסוג זה הם תמיד חלק מתופעות פופולריות.
אתם מרגישים שבני נוער הם זהים בכל העולם ?
גסטון : ההתבגרות היא תקופה של חלומות גדולים.
לא חשוב איפה אתה גר, כולם רוצים לשנות את העולם,
להיות מאושרים, מאוהבים ושיהיה להם חברים.
לאלי : אנחנו ההשתקפות של מיליוני צעירים
שמייחלים לעולם טוב יותר מאשר העולם שהם מצאו,
העולם שאנחנו חיים בו עכשיו.
אבל שימו לב ! אנחנו לא דוגמא לכלום ואנחנו לא כאן
בשביל לתת שיעורים לאף אחד.
למה אתם חושבים שלמוצר ארגנטינאי (הסדרה) יש כל כך הרבה
הצלחה בארץ כל כך רחוקה ?
לאלי : לפני הכול, בגלל שזה עשוי בצורה טובה מאוד,
אני עובדת עם כריס מורנה שנים רבות,
וכל מה שהיא עשתה או עושה יש לזה רמה בינלאומית.
פיטר : האנשים לא טיפשים : אם אתה נותן להם
איכות הם יעריכו אותה.
הקבוצה שלנו נותנת מגה- הופעות שיכולות
בקלות ובשלווה להגיע לברודווי.
המעריצים הם מדהימים, הם ממלאים אותכם במתנות..
אתם לוקחים אותן איתכם או משאירים אותן כאן (בישראל) ?
לאלי : כן ! האנשים לא מפסיקים לתת לנו מתנות.
תמיד שאני נוסעת לישראל הדבר הראשון
שאני שמה במזוודה זה שקית ריקה לשים את כל המכתבים,
הציורים והחיות פרווה שאני מקבלת מהמעריצים.
למדתי לעשות את זה אחרי הנסיעה הראשונה שלי.
אאוחניה : נותנים לנו הכול מהכול.
אנחנו גם קנינו מזכרות קטנות מהשוק בירושלים,
אני קניתי לעצמי שתי חצאיות ושתי נעליים.
פיטר : מיליון מתנות : תמונות, דובונים, מכתבים וקישוטים.
איך אתם מצליחים לחיות עם "הרגליים על הקרקע"
אחרי סיבוב הופעות כל כך מוצלח ?
גסטון : אנחנו ממשיכים להיות אותם האנשים,
מה שהשתנה היה הקשר.
פיטר : ביום שאני יפסיק לחיות עם הרגליים על הקרקע
יהיה בגלל שאני לא מבין יותר כלום מהחיים,
אנחנו בדיוק אותו הדבר כמו מיליון צעירים אחרים,
רק ההבדל הוא שאנחנו עובדים בטלוויזיה ויש לנו
חשיפה ציבורית גדולה.
ניקו : אם יום אחד תעלה לי התהילה לראש,
אני מקווה שהחברים שלי והמשפחה שלי יורידו
אותי מהגישה הזו. אם לא, אני יהפוך לבחור בלתי נסבל.
הפרטיות של המלאכים. במלון אין מנוחה, יום וליל
עם שמירה צמודה של שומרים.
המעריצים מחכים לאלילים שלהם שיצאו מהחלונות של החדרים.
יש 40 חדרים שנשכרו על ידי הצוות של כמעט מלאכים,
חוץ מהשחקנים שוהים עוד 53 אנשים מהקבוצה.
שאר החדרים הושכרו על ידי מעריצים-
"הם רוצים להיות כמה שיותר קרוב לילדים" מסביר, גוסטבו- מנכ"ל RBG.
יש 78 מיליון כרטיסים שנמכרו והמעריצים השתוללו !!
מה עשו הילדים אחרי ההופעה האחרונה ?
הלכו לרקוד עד חמש בבוקר, ישנו בשקט עד אחר הצהריים
ואז הם הלכו לים : שמש, ים והרבה שקט ורוגע.
מכיוון שהם רצו להכיר את ישראל- כל עוד הזמן הפנוי שלהם אפשר להם
- הם נסעו ליפו הם הלכו דרך הרחובות העתיקים ובשוק העתיק
קנו מזכרות ומתנות.
לאלי הייתה נרגשת : "תחזיקי מעמד יפו" חזרה ואמרה פעם ועוד פעם,
היא הוקסמה מהעיר העתיקה ונדהמה
מהמחירים הזולים של הבגדים, "קניתי צמיד יפה מאוד" סיפרה.
האם התהילה יכולה לאכול לך את הראש ?
לאלי : ברגע שבנאדם בוחר אם לחטוא או לעשות משהו טוב
התהילה לא יכולה לשנות כלום.
כל אחד בוחר איך להתנהג וזה זהה
עם מורה, איש מכירות, רופא או זמרת.
גסטון : לא מדובר בלהיות מפורסם או לא.
יש בני אדם שמתפתים לחטוא ויש כאלה שנאבקים כדי להתגבר על זה
לפרסום אין שום קשר למוסר.
מתקרבים אליכם אנשים אינטרסנטים ?
פיטר: הרבה פחות ממה שהציבור והעיתונות יכולים לדמיין.
האנשים הם לא רעים, אה.
אני ממשיך להיות חבר עם החברים שלי לכל החיים.
ניקו: אם אנחנו משקיעים בטלוויזיה ובמוזיקה,
זה הגיוני שלאנשים יהיה אינטרס להתקרב אלינו.
אי אפשר להפנות גב. אלו הם חוקי המשחק.
למדתם לחיות עם החשיפה ?
לאלי : עכשיו היציאות למקומות ציבוריים מסובכים לי,
נגיד לכיכרות, בתי קולנוע, קניונים
אבל כל השאר מדהים ! אנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים,
נוסעים ואפילו האנשים מראים לנו חיבה ואוהבים אותנו.
יותר מזה אנחנו לא יכולים לבקש !
זה טוב לעבוד עם אנשים מהדור שלך, באותו הגיל שלך ?
גסטון : זה מעולה בגלל שאנחנו חולקים חוויות ומדברים
באותה שפה. אנחנו גדלנו וציפינו באותן תוכניות
והקשבנו לאותה המוזיקה- ואותו דבר היום.
זה הרבה יותר קל בשבילנו להבין אחד את השני.
האם הידידות אפשרית בין גבר לאישה ?
ניקו : ברור. הנשים והגברים רואים את הדברים
ממקומות שונים וזה עוזר לנו לפתוח את הראש !
אתם יכולים לתאר לי את החבר/ה המושלמ/ת ?
לאלי : הדבר החשוב ביותר זה שהוא יהיה בן אדם טוב.
עם האנשים הרעים אני לא מסוגלת לנהל קשר.
אני מאוד רומנטיקנית ומתי שיהיה לי חבר
אני מקווה שגם הוא יהיה.
פיטר : חבר הוא ברזל שנמצא בזמנים הטובים והרעים,
חברה מושלמת ? אני עדיין מחפש אותה.
ניקו : החבר המושלם הוא אחד שמקשיב לך ומבין אותך.
בשביל החברה המושלמת חייבת להיות
משיכה פיזית וצריך להרגיש שהיא היחידה בעולם.
אאוחניה : החברה המושלמת היא זו שמקבלת אותך
כמו שאתה והחבר המושלם הוא זה שלא יחליף אותך באף אחת אחרת.
גסטון : ליהוק החברה שלי עדיין פתוח (צוחק),
החבר/ה המושלמ/ת הוא זה שחולק איתך את מה שאתה
אוהב ומה שמסייע לך לחיות חיים מאושרים,
זה הדבר החשוב בחיים לא ?
.bmp)
