מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כדורגל הוא משחק כדור בין שתי קבוצות יריבות, שכל אחת מהן מורכבת מ-11 שחקנים המשחקים בו-זמנית, ומספר שחקנים מחליפים נוספים. אחד מהשחקנים, בכל קבוצה, הוא שוער והאחרים הם שחקני שדה. כל שחקן רשאי להחליף את השוער בתפקידו בזמן ובמשך המשחק אולם חובת המאמן לעדכן את שופט המשחק על דבר החילוף.
הכדורגל משוחק על משטח דשא (טבעי או סינתטי), במשך 90 דקות, המחולקות לשתי מחציות בנות 45 דקות כל אחת. במשחקים של רוב קבוצות נוער משחקים פחות מ-90 דקות. המנצחת במשחק היא הקבוצה שכבשה מספר רב יותר של שערים.
הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בעולם. מיליוני אנשים ברחבי העולם עוסקים בו באופן פעיל, מאות מיליונים צופים בו. הכדורגל הפך לאירוע תרבותי מרכזי בעידן המודרני. הפופולריות של המשחק נעוצה בפשטות שלו. הצורך באיבזור מינימלי (כדור, נעליים ומגרש פנוי לשחק) להבדיל מענפי ספורט אחרים, ופשטות חוקי המשחק. סביב הכדורגל התפתחה תעשייה שלמה של בידור, ליגות מקומיות, טורנירים בינלאומיים, שידורים ישירים בטלוויזיה, שחקנים רבים המפרסמים חברות למוצרי ספורט תמורת שכר עתק, ועיתונות ספורט רבה המסקרת את הענף.
אחת לארבע שנים מתקיים טורניר גביע העולם בכדורגל ("מונדיאל"), שהוא אירוע הספורט הגדול בעולם אחרי המשחקים האולימפיים, איטליה, אלופת העולם הנוכחית, זכתה עד כה ארבע פעמים בגביע העולם, זכייה אחת פחות מברזיל. טורנירים אחרים חשובים הם: ליגת האלופות , אליפות אירופה לאומות, אליפות אמריקה הדרומית לאומות, גביע אמריקה הדרומית לקבוצות. לכל מדינה ישנן מספר ליגות מקומיות השולחות את נציגיהן לתחרויות בינלאומיות. הליגות המקומיות מרכזות סביבן מאות מיליוני חובבים נלהבים.
היסטוריה של הכדורגל
בעבר שוחקו במזרח הרחוק משחקים בעלי בסיס דומה, כמו הקמארי היפני או הקוג'ו הסיני.
מוצאו של הכדורגל המודרני הוא מסוף המאה ה-19 והוא נולד בבריטניה (בפרט באנגליה ובסקוטלנד). משם הפיצו אותו האנגלים ברחבי העולם והוא זכה לפופולריות רבה ברחבי העולם אך בעיקר באירופה ובדרום אמריקה.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 אורגן גביע העולם בכדורגל הראשון מונדיאל 1930 בו זכתה נבחרת אורגוואי בכדורגל. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ברזיל להתבלט כמעצמה של כדורגל, כאשר נבחרת ברזיל בכדורגל זכתה ב-2 מונדיאלים ברציפות והציגה את פלה, שנחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים שחיו אי פעם. נבחרת אנגליה בכדורגל, שבאה ממולדת הכדורגל, זכתה בו רק במונדיאל 1966. עוד נבחרות שנהפכו למעצמות כדורגל הן נבחרת ארגנטינה בכדורגל,נבחרת איטליה בכדורגל ונבחרת גרמניה בכדורגל.
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 שיחקו 11 שחקנים ולא הותרו חילופים בשום מקרה. אותם 11 שפתחו במשחק היו אמורים לסיימו, אלא אם מי מהם נפצע או הורחק.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל הכדורגל לצבור פופולריות גם בארצות הברית, בהתחלה כספורט לנשים אך בהדרגה גם בספורט לגברים.
[עריכה] מושגי יסוד במשחק
שער (גול, מהאנגלית goal) נכבש כאשר הכדור עובר במלוא היקפו את קו השער בין הקורות (שהמרחק ביניהן 7.32 מטר או 8 יארד) ומתחת למשקוף (שגובהו 2.44 מטר או 8 רגל). הנגיעה בכדור מותרת בכל חלקי הגוף, למעט הידיים, אך מקובל בעיקר לבעוט בו ברגל, ומכאן שם המשחק. רק לשוער מותר לגעת בכדור בידו וזאת רק בתחום רחבת העונשין, הסמוכה לשערו.
שער עצמי (או גול עצמי) - מצב שבו שחקן מבקיע לשער של קבוצתו, ובכך מעניק שער לזכות הקבוצה היריבה. גול עצמי נוצר עקב תקלה, בדרך כלל בניסיון למסור את הכדור לשוער או לבלום בעיטה של שחקן יריב.
בישול - כאשר מובקע שער ממסירה באמצעות כל חלק חוקי בגוף. בישול נרשם לזכותו של השחקן המוסר רק אם הכדור לא שינה כיוונו באמצעות מגע עם שחקן אחר עד שהגיע לשחקן שהבקיע את השער.
חוץ (out) - כשהכדור יצא מחוץ לקווי האורך של המגרש, הקבוצה שלא גרמה לכך מחדשת את המשחק בזריקת חוץ, המתבצעת מעל הראש בשתי הידיים.
קרן (corner) - כשקבוצה מוציאה את הכדור מחוץ לקו השער שלה (אך לא בתוך השער), הקבוצה היריבה מחדשת את המשחק בבעיטה מפינת המגרש הקרובה למקום יציאת הכדור.
בעיטה חופשית (free kick) - כאשר היריב מבצע עבירה, נגיעת יד או נבדל מחוץ לרחבת ה-16 שלו, הקבוצה השנייה מקבלת בעיטה חופשית ממקום האירוע שם לשחקן יש נגיעה אחת שבה הוא יכול לעשות כרצונו.
נבדל (offside) - שחקן שבעמדת נבדל הוא שחקן אשר נמצא בחצי היריב וקרוב יותר לשער היריב מאשר הכדור, ואשר אין בינו לבין שער היריב לפחות שני שחקני הגנה (כולל השוער). אם בעת מסירת כדור של ההתקפה נמצא השחקן בעמדת נבדל, אסור לו לגעת בכדור או להשפיע על מהלך המשחק, אחרת תזוכה ההגנה בכדור חופשי לא ישיר. כמו כן, אם שחקן הקבוצה היריבה הודף כדור שנבעט על ידי ההתקפה לעבר שחקן שהיה בעמדת נבדל, נפסק המהלך ונפסקת בעיטה חופשית בלתי ישירה לטובת ההגנה. אם שחקן מסוים נמצא בעמדת נבדל, אך אינו משפיע על מהלך המשחק ("נבדל פאסיבי"), אין שורקים להפסקת המהלך.
רחבת העונשין (או: רחבת ה-16) - רחבה מלבנית המקיפה את השער. מרחק כל אחד מצידי הרחבה אל קצות השער הוא כ-16.5 מטר (18 יארד). בתוך הרחבה מותר לשוער הקבוצה המגינה לגעת בכדור בידו, זאת בתנאי שהכדור לא נמסר אליו על ידי שחקן מקבוצתו. כמו כן, עבירה המתבצעת בתוך הרחבה, שעונשה בעיטה חופשית ישירה, מזכה את היריב בפנדל. אסור לשחקן הקבוצה היריבה להיכנס לרחבת העונשין בעת שנבעטת ממנה בעיטה חופשית לטובת ההגנה, וכן בעת פנדל אסור לאף שחקן למעט הבועט והשוער העומד מולו להיות בתוך הרחבה, או במרחק כ-9.15 מטרים (10 יארד) מנקודת בעיטת הפנדל.
חילוף - במהלך המשחק רשאי מאמן הקבוצה להורות על חילוף שחקן אחד בשחקן אחר הרשום ברשימת השחקנים שבטופס המשחק, זאת בתנאי שדיווח על כך לשופט, וכי מכסת החילופים המותרת לא הושלמה. ברוב המסגרות הרשמיות מוגבל מספר חילופי השחקנים לשלושה. החילוף יבוצע לאחר תום המהלך המתבצע או ביציאת הכדור מחוץ לתחומי המגרש או לאחר הבקעת שער. שחקן אשר הוחלף במהלך משחק יוכל להיכנס בחזרה אל כר הדשא כמחליף.
עבירה (foul) - כששחקן פוגע בשחקן מהקבוצה היריבה, הקבוצה היריבה מקבלת כדור חופשי. אם העבירה קשה השחקן מקבל כרטיס צהוב, אם העבירה חמורה מאוד השחקן מקבל כרטיס אדום, מורחק מהמשחק ומהמשחק הבא של הקבוצה ומוזמן לוועדת משמעת שתקבע האם יש להענישו מעבר להרחקה למשחק אחד. עבירה שמבוצעת על שחקן מאחוריו מחייבת שליפת כרטיס צהוב. עבירה שמונעת משחקן מצב ודאי לכיבוש שער משמעה כרטיס אדום. שחקן שמקבל 2 כרטיסים צהובים מקבל מיד את הכרטיס האדום ומורחק גם הוא מהמשחק, אך אינו מוזמן לוועדת משמעת. כרטיס צהוב או אדום ניתן לקבל גם על התנהגות בלתי ספורטיבית או אלימות.
בעיטת עונשין (פנדל) (penalty kick) - העונש על עבירה או נגיעת יד של שחקן הגנה בתוך רחבת העונשין (רחבת ה-16) שלו הוא בעיטה ישירה מ-11 מטר (12 יארד). כל השחקנים, למעט הבועט והשוער המגן (אשר צריך להיות על קו השער), צריכים להיות מחוץ לרחבה ובמרחק של לפחות 9.15 מטר (10 יארד) מנקודת ה-11. בעברית עממית מכונה בעיטת העונשין בשם פנדל, שהוא שיבוש של המילה האנגלית penalty.
הארכה - בטורנירים מסוג נוק-אאוט (בהם הקבוצה המפסידה מודחת מהטורניר), כאשר בתום מפגש בין שתי קבוצות לא מושגת הכרעה לטובת קבוצה מסוימת, נתווספת הארכה של שתי מחציות של 15 דקות למשחק. ברוב המסגרות, בתום ההארכה, אם המפגש לא מוכרע במהלכה, מתנהל דו-קרב פנדלים בין שתי הקבוצות. על כל קבוצה לבעוט חמש בעיטות עונשין, כל אחת בתורה, והקבוצה אשר הבקיעה מספר רב יותר של בעיטות עונשין ניצחה במפגש. במקרה של שוויון גם לאחר חמש הבעיטות, ממשיך הדו-קרב כאשר ניתנת לכל קבוצה בעיטה אחת בתורה, עד אשר מושגת הכרעה.
חוק שערי החוץ - חוק שנכלל במשחקי נוק-אאוט, אשר נערכים בשיטת בית וחוץ: משחק אחד נערך בביתה של קבוצה אחת, ומשחק הגומלין בביתה של היריבה. במקרה של שוויון מצטבר של כמות השערים, הקבוצה אשר כבשה מספר רב יותר של שערים בביתה של היריבה עולה לשלב הבא. במקרה של שוויון בין שערי החוץ, יש הארכה.
שלושער הוא מצב בו שחקן מבקיע שלושה שערים במשחק בודד. בחלק מהמסגרות, מבקיע שלושער מורשה לחזור הביתה עם כדור המשחק בתור מזכרת. שמו האנגלי של שלושער (Hat-trick) נתן את שמו למשחק המחשב האטריק. המילה נמצאת בשימוש גם במשחקים קריקט, הוקי קרח והוקי שדה.
כרטיס צהוב מהווה התראה לשחקן לפני קבלת כרטיס אדום. מקבל אותו שחקן שביצע עבירה חמורה יותר מכזאת עליה אין מקבלים כלל כרטיס ("עבירה ספורטיבית") אך חמורה פחות מעבירה גסה ואלימה, שדינה כרטיס אדום. שחקן המקבל שני כרטיסים צהובים במשחק אחד, דינו כדין שחקן שקיבל כרטיס אדום - הוא מורחק מיידית מתחומי המגרש, ונאסר עליו להשתתף גם במשחק הרשמי הבא של קבוצתו. שחקן שצבר מספר מסוים של כרטיסים צהובים במספר משחקים של טורניר מסוים מורחק גם הוא ממשחק רשמי אחד, אך רשאי לסיים את המשחק בו קיבל את הכרטיס הצהוב המכריע. למשל, בליגת העל בכדורגל שחקן אשר צבר חמישה כרטיסים צהובים, מורחק מהמשחק הבא עשרה ימים לכל הפחות לאחר המשחק בו צבר את הכרטיס החמישי.
ראו גם: עמדות כדורגל.
- אורך מגרש תקני נע בין 100 מטרים ל-110 מטרים,
- רוחב מגרש תקני נע בין 45 מטרים ל-90 מטרים. (בהתאם לאורכו).
- אף על פי כן, אצטדיונים חדשים נהוג לבנות לפי מידות קבועות של 106x68 מטרים.
- רחבת השוער ("רחבת ה-16") המרחק בין קו השער לקצה הרחבה הוא 16.5 מטרים, ורוחבה של הרחבה הוא 40.3 מטרים.
- רחבת ה-5, שהיא הרחבה בה אסור לאף שחקן יריב לגעת בשוער, אורכה 5.5 מטרים ורוחבה הוא 18.3 מטרים.
- המרחק שיש לקחת מכל כדור נייח הוא 9 מטרים, ולכן מחוץ לרחבה מסומנת קשת המפרידה את כל השחקנים מנקודת הפנדל בעת ביצוע בעיטת העונשין.
- מנקודת האמצע ישנה הפרדה של 9 מטרים משתי מחציות המגרש.
- אורך קשתית הקרן הוא מטר אחד.
[עריכה] מידות נוספות
- השער: גובהו הוא 2.44 מטרים ורוחבו הוא 7.32 מטר.
- הכדור: הכדור הרשמי של פיפ"א לליגות הנוער והבוגרים הוא כדור במידת 5, כלומר: שהיקפו נע בין 68 ל-70 ס"מ, ומשקלו נע בין 410 ל-450 גרם.
[עריכה] מערכי כדורגל
מערך כדורגל הוא הצורה הקבועה בה ממוקמים השחקנים בעמדותיהם. מטרת המערך היא ליצור סדר מסוים בצורת המשחק של הקבוצה ולהפוך את הקבוצה לכמה שיותר יעילה, בצורה שבדרך כלל מתיימרת לספוג כמה שפחות שערים ולהבקיע כמה שיותר.
מערך ה-4-4-2 הוא המערך הנפוץ ביותר בקרב קבוצות כדורגל (בעיקר באירופה) והוא כולל 4 שחקני הגנה (בדרך כלל 2 בלמים ושני מגינים), 4 קשרים (מסודרים בצורות רבות) ו-2 חלוצים (בדרך כלל מסודרים זה לצד זה או זה מאחורי זה.
בתמונה שבצד, המערך הוא 4-4-2 "יהלום", כאשר בחוליית ההגנה המגינים משמשים גם כשחקני אגף תוקפים, ואילו שני הבלמים אחראיים על כל מרכז ההגנה. בקישור בא לידי ביטוי ה"יהלום": ישנה הפרדה בין השחקנים, כאשר תפקיד הקשר האחורי הוא לבלום התקפות יריב מתפתחות, ואף לבנות התקפות חדשות. הקשר ההתקפי (הקדמי) הוא המסייע העיקרי להתקפה במרכז השדה, ושחקני האגף מסייעים להתקפה מהאגפים. החלוצים בדרך כלל מסודרים בשורה, אך לעתים אחד החלוצים הוא חלוץ מטרה, והוא מוצב בעמדה קדמית יותר מאשר החלוץ השני, שתפקידו מבוסס במקרים אלה על סיוע לחלוץ המטרה בהבקעת השערים.
מערך זה החל תופס תאוצה משנות השישים. ברזיל זכתה בגביע העולם בשנים 1962 ו-1970 בעזרת מערך זה.
המערך כולל: 2 בלמים (שיכולים להצטרף להתקפה), 2 מגינים (בדרך כלל בעלי אופי התקפי), 2 קשרי אגף, קשר אמצעי שמכתיב את הקצב על ידי תנועה קדימה (ובכך משחק כעושה-משחק) או אחורה (ובכך משחק כקשר אחורי), 2 שחקני אגף התקפיים שמשחקים ליד החלוץ וחלוץ מרכזי.
מערך זה נחשב התקפי במיוחד בגלל השימוש הרב בשחקני אגף (6 שחקני אגף קיצוניים לעומת 4 במערך 4-4-2) והצבת 2 שחקני אגף בקו אחד עם החלוץ - דבר המאפשר כיבוש רב של שערים. הקבוצות שמשחקות בהרכב כזה הן בדר"כ התקפיות, בעלות שחקני אגף טכניים, חלוץ רחבה סקורר וקשר מרכזי מוכשר (כי זוהי העמדה החשובה ביותר במבנה הזה).
נבחרת הולנד היא המפתחת הגדולה של המערך הזה והיא הביאה לשימוש המסיבי בו, ביחד עם אייאקס אמסטרדם ההולנדית. בעשור האחרון גם ברצלונה מזוהה עם השיטה הזאתי.
מערך ה-4-5-1 באחת מצורותיו המוכרות
המערך הזה, שעיקרו בקישור, נפוץ בעיקר במערכים הגנתיים יותר, או בהתמקדות בקישור. במקרה שההגנה לא נועדה רק לשם הגנה, והקישור בא כדי להיות חלק ממערך ההתקפה, המערך יסודר כמו בתמונה שבצד.
המערך שבצד נוטה יותר להתקפה, כאשר הבלמים אחראים על מרכז ההגנה והמגינים משמשים בעיקר כשחקני הגנה, אך גם מסייעים לקישור. מטרתם של שני הקשרים האחוריים היא מניעת התקפות יריבות ובניית התקפות, הם לא חלק מההתקפה עצמה. הקיצוניים הם המסייעים העיקריים להתקפה, כאשר לעתים אחד מהם אף משמש כ"חלוץ צד". הקשר ההתקפי הוא אחד משחקני ההתקפה החשובים במערך זה, ומטרתו לסייע לחלוץ או להבקיע בעצמו. החלוץ הוא חלוץ בודד, ולכן הוא חלוץ מטרה.
מערך זה הוצג לראשונה באחד המשחקים הנצפים ביותר בעולם: גמר גביע העולם. בגמר גביע העולם של 1958 הביא איתו מאמן נבחרת ברזיל ויסנטה פאולה נשק סודי: שיטת 4-2-4 שהייתה אמורה להתמודד עם המערך הוותיק 3-2-2-3 (W-M). המערך כולל קו הגנה חזק בן ארבעה שחקנים, שני שחקני מרכז שדה השולטים במהלך הכדור ומכוונים אותו לשני חלוצים קיצוניים ושניים מרכזיים. מערך זה דורש קשרים בעלי יכולת גבוהה עקב הנחיתות המספרית במרכז השדה.כיום לא משתמשים הרבה במערך זה.
מערך זה מתמקד יותר בצד ההגנתי, הוא נועד לעבות את מרכז ההגנה וזאת במצב כשידוע שהקבוצה היריבה היא קבוצה התקפית מובהקת וכזו שיש לה את היכולת להבקיע הרבה שערים. במערך זה מוצבים במרכז ההגנה 3 בלמים, אחד אחורי ושניים קדמיים כשאחד מהם שומר אישית על החלוץ של הקבוצה היריבה. השחקנים בצידי ההגנה הם מגינים לכל דבר ויש להם את האפשרות לתמוך גם ההתקפה. בקישור מוצבים ארבעה שחקנים כששניים מוצבים בצדדים ושניים במרכז, כאשר אחד דפנסיבי(הגנתי) ואחד אופנסיבי(התקפי). ב"שפיץ" מוצב שחקן אחד שהוא החלוץ.
מערך זה הוא נדיר מאוד ובקושי משחקים בו. במערך זה יש רק שני שחקנים בהגנה, בקישור יש חמישה שלרוב מסודרים כ3 אחוריים ו2 קידמיים, ו3 חלוצים.
[עריכה] טוטאל פוטבול
ערך מורחב – טוטאל פוטבול
[עריכה] הכדורגל בעולם
הקבוצות הידועות ביותר מגיעות כמעט אך ורק מהליגות האירופאיות והדרום אמריקאיות הגדולות. בדרך כלל הן נכנסות לתודעה בעקבות זכייה בליגת האלופות ("צ'מפיונס ליג"), שהיא הליגה האירופאית המשותפת לקבוצות המובילות בארצן באירופה.
הקבוצות הידועות ביותר על פי ארצותיהן הן כדלקמן:
אנגליה הורחקה מספר שנים מהמפעלים האירופיים בעקבות ההתנהגות החוליגנית של אוהדיה. המקרה הזכור ביותר של התפרעות של אוהדים אנגלים הייתה בשנת 1985 בגמר גביע האלופות שבו נהרגו 39 אוהדי יובנטוס. בעקבות האירוע הורחקו כל הקבוצות האנגליות ממפעלים אירופים לחמש שנים.
- מנצ'סטר יונייטד - זכתה פעמיים בליגת האלופות ושלטה בליגה האנגלית בעשור האחרון. בעונת 1998/1999 זכתה הקבוצה בטרבל (ליגת האלופות, הליגה האנגלית, והגביע האנגלי).
- ליברפול - בשנות השבעים והשמונים כבשה את אירופה - זכתה חמש פעמים בליגת האלופות ו-18 פעמים באליפות הליגה האנגלית.
- ארסנל - כיום אחת מהקבוצות הטובות באירופה.
- צ'לסי - קבוצת כדורגל ותיקה שהצליחה להתבלט רק משנת 2005, בה זכתה באליפות הפרמייר ליג. עלייתה לצמרת באה לאחר שנרכשה על ידי איל ההון הרוסי רומן אברמוביץ'.
- ווסטהאם יונייטד - קבוצת כדורגל הידועה כ"אקדמיה לכדורגל" ובית גידול לשחקני נבחרת אנגליה. בארץ היא ידועה בזכות הופעותיהם של שחקני כדורגל ישראלים בשורותיה.
- יובנטוס - זכתה בליגת האלופות פעמיים, בנוסף ל-27 אליפויות הליגה האיטלקית מתוכן 2 נשללו בעקבות פרשות שחיתות בשנת 2006. כתוצאה מכך ירדה לליגה האיטלקית השנייה, אך עלתה לליגה האיטלקית הראשונה בסוף עונת 2006/2007.
- מילאן - זכתה שבע פעמים בליגת האלופות, בנוסף ל-17 אליפויות הליגה האיטלקית.
- אינטר - זכתה פעמיים בליגת האלופות, בנוסף ל-15 אליפויות הליגה האיטלקית.
- רומא - זכתה שלוש פעמים באליפות הליגה האיטלקית ולמרות זאת נחשבת לאחת הקבוצות החזקות.
[עריכה] קבוצות נוספות
.jpg)
