היסטוריה

השנים הראשונות

החברה הוקמה בשנת 1913 על ידי קארל ראפ (Karl Rapp), כיצרנית של מנועי מטוסים. מיקום המפעל המקורי, בעיר מינכן, נבחר בזכות קרבתו למפעל ייצור מטוסים שפעל באזור. הלוגו של החברה עוצב בהשראת המדחף המסתובב של מטוסי התקופה, והוא משרת את החברה עד היום. בשנת 1916 החברה קיבלה הזמנה לייצור מנועים עבור אוסטריה-הונגריה, וראפ המייסד נאלץ להכניס שותפים לחברה, כדי שיסייעו במימון הפעילות. כעבור זמן קצר ראפ הסתכסך עם שותפיו ועזב את החברה, ובשנת 1917 השתלט עליה התעשיין האוסטרי פרנץ פופ (Franz Popp).

אחרי תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, חוזה ורסאי (שנחתם בשנת 1919) אסר עליה לייצר מטוסים. מפעלי המטוסים נסגרו, ומפעל BMW החל לייצר מעצורים לרכבות. באותה שנה החלה החברה לתכנן מנוע אופנוע ששימש אופנוע בשם 'ויקטוריה' שיוצר על ידי חברה גרמנית אחרת.

בשנת 1923 בנתה החברה את האופנוע הראשון שלה. היה זה דגם בשם R32 שהשתמש במנוע דו צילינדרי בנפח 500 סמ"ק ובתצורת 180 מעלות המכונה 'בוקסר'. תצורת מנוע זו ליוותה את החברה עוד שנים רבות עד ימינו כשב.מ.וו היא היחידה שמייצרת אופנועים בעלי מנוע בתצורה זו. שמות דגמי הבוקסר מתחילים תמיד באות R, אך המינוח בוקסר הפך לשמם השני. חידוש נוסף באופנוע היה השימוש בגל הינע במקום שרשרת. גם מאפיין זה נשמר באופנועי ה-R עד לימינו.

בשנת 1928 החברה החלה לייצר מכונית קטנה, בשם 3/15. הייתה זאת אוסטין שבע, מכונית בריטית, שיוצרה ברישיון בגרמניה. בשנים הבאות החלה החברה לייצר מכוניות מקוריות, שנחשבו מתקדמות ומהירות מאוד לתקופתן. ביניהן היו ה-327 (סלון) וה-328 (רודסטר), ולשתיהן היה מנוע בנפח 2 ליטר.

בשנת 1935 הציגה החברה חידוש בתחום מיתלי האופנועים. דגמי ה-R12 וה-R17 צויידו לראשונה במזלג טלסקופי על בסיס הידראולי. חידוש זה שיפר את אחיזת הכביש של האופנוע והגביר באופן משמעותי את בטיחותו. עד היום, רוב דגמי האופנועים בעולם עושים שימוש בטכנולוגיה זו. באותה שנה מכרה החברה למעלה מ-10000 אופנועים.

מלחמת העולם השנייה

חברת BMW הייתה ספק עיקרי של מנועי מטוסים ואופנועים לצבא הגרמני. מעל 30 אלף מנועי מטוסים חזקים (דגם 801) יוצרו עד שנת 1945. החברה עסקה גם בפיתוח מנועי סילון, ובפיתוח טילים לשימוש צבאי. החברה סיפקה ליחידות ממונעות של הצבא הגרמני במהלך המלחמה אופנועים מדגמי R75 ו-R12. לעתים קרובות נעשה שימוש באופנועים אלו עם סירת צד.

החברה הודתה שהעסיקה במהלך המלחמה בין 25 ל-30 אלף עובדי כפייה, שהיו אסירים במחנות ריכוז (בעיקר בדכאו) ובמחנות שבויים.

לקראת סוף המלחמה, הופצצו מפעלי החברה בצורה מסיבית. המפעלים המזרחיים (במזרח גרמניה) נכבשו על ידי הצבא האדום, והמפעל במינכן נהרס כמעט לחלוטין.

 לאחר המלחמה

משרד החברה הראשי במינכן, גרמניה.

בעלות הברית אסרו על החברה לפעול במשך שלוש שנים. חברת בריסטול הבריטית (יצרנית מטוסים) בחנה את המפעל, ובשנת 1947 החליטה לייצר מכונית סלון ספורטיבית יוקרתית (בשם "ארבע מאות"), שהייתה מבוססת ברובה על ה-327 של BMW.

בשנת 1952 BMW השיקה את המכונית הראשונה שלה בעידן שאחרי המלחמה, אך הנסיונות למכור מכוניות יוקרה בהצלחה נכשלו. לקראת סוף העשור, החברה התמקדה במכוניות עירוניות קטנות וחסכוניות, כמו האיזטה (Isetta). בשנת 1959 שקל בעל השליטה בחברה, הרברט קוונדט, מיזוג עם יצרנית המכוניות הגרמנית המתחרה - מרצדס-בנץ - אבל יו"ר מועצת המנהלים של החברה, קורט גולדה, שיכנע אותו לשמור על עצמאות BMW. באותה שנה השיקה החברה את דגם "שבע מאות" - מכונית קטנה, עם מנוע בוקסר אחורי מקורר אוויר, בנפח 700 סמ"ק, שנלקח מאופנוע ה-R67. המכונית עוצבה בסגנון ספורטיבי, על ידי מעצב איטלקי. דגם מיוחד (RS) יוצר עבור מירוצים, וזכה להצלחה רבה. הדגם הזה ביסס את מעמדה של החברה כיצרנית מכוניות סלון ספורטיביות - מעמד שנשמר עד היום.

דגם ה-K1200S, מודל 2005

בשנת 1961 הציגה החברה את דגם 1500 - מכונית סלון קטנה, חזקה ומתקדמת. הדגמים החדשים יותר כונו 1600 ו-1800. בשנת 1966 הוצגה גרסת קופה (שתי דלתות), ובשנת 1967 הוצגה גרסת גג נפתח. הדגמים הללו כונו "סדרה 02", והם המקור ממנו התפתחה "סדרה 3" הנוכחית.

בשנת 1968 הוצגו דגמי מכוניות גדולות (2500, 2800 ועוד) ודגמי קופה (2.5 CS ו-2800 CS).

ב-1969 הציגה החברה את אופנועי סדרת "5/". הוצגו דגמים בנפחים שונים ולראשונה מאז המלחמה הוצג מנוע בנפח 750 סמ"ק. שינוי חל גם במדיניות השיווק כשדגמי הסדרה שווקו ככלים לתרבות הפנאי ולא כאלטרנטיבה זולה לכלי תחבורה אחרים.

 שנות השבעים והשמונים: שגשוג במכירות

משנות ה-70 של המאה ה-20, התחיל תור הזהב של החברה. מכירותיה גדלו בתחום המכוניות והאופנועים כשהשוק האמריקאי מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי. בדצמבר 1971 עבר מטה הנהלת החברה למגדל חדש בעיר מינכן, שם הוא שוכן עד היום. מגדל זה מעוצב בצורת ארבעה גלילים בהשראת צורתם של בוכנות מנוע.

בשנת 1972 הוצגה "סדרה 5" (קטגורית סלון בינונית), בשנת 1975 הוצגה "סדרה 3" (קטגורית סלון קטנה) ובשנת 1977 הוצגה "סדרה 7" (קטגורית סלון גדולה). את הקופה הגדולה, CS, החליפה "סדרה 6". בכך השלימה החברה מיתוג מחדש של דגמי המכוניות. המיתוג הסתבר כמוצלח מאוד וכינויי הסדרות משמשים את דגמי החברה עד היום. דגמי המכוניות הספציפיים מורכבים משלוש ספרות כשהראשונה מייצגת את הסדרה והשתיים האחרות עשויות לייצג בקירוב את נפח המנוע ודרוג פנימי בין הדגמים בסדרה כשהמספר הגבוה יותר מייצג דגם חזק יותר. לדוגמה, דגם 323 מייצג מכונית מסדרה 3 עם מנוע של 2300 סמ"ק בקירוב. למרות המעבר של יצרנים אחרים לשימוש במערכות הנעה קדמית במכוניות הנוסעים, המשיכה ב.מ.וו לדבוק בייצור מכוניות בעלות הנעה אחורית והיא ממשיכה בכך עד היום.

בשנת 1983 הציגה החברה לראשונה אופנוע בעל מנוע ארבעה צילינדרים. שישים שנה לאחר ה-R23 בהן יוצרו רק אופנועים מטיפוס ה-R עם מנוע בוקסר מקורר אוויר, מוצג מנוע מקורר מים ו-4 צילינדרים. הפעם זהו אינו מנוע בוקסר אלא ארבעה צילנדרים בשורה, אך ב.מ.וו מחליטה להציב אותו בצורה ייחודית לאורך האופנוע, בניגוד ליצרנים אחרים שמציבים מנוע ארבעה בשורה לרוחב האופנוע. הדגם הראשון שנשא מנוע זה היה ה-K100 בנפח 1000 סמ"ק.

בשנת 1987 מוצג מנוע חדש בתצורת V12 עבור דגם ה-750. זהו ה-V12 הגרמני הראשון מאז המלחמה והוא מפיק יותר מ-300 כוחות סוס מנפח של 5300 סמ"ק. שנה לאחר מכן מוצג חידוש בתחום האופנועים כשב.מ.וו. היא היצרנית הראשונה להציג מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS) באופנוע.

 משנות התשעים: התרחבות בינלאומית

מכונית מסדרה 6 - דגם 645

בשנת 1993 הוצג עבור אופנועי ה-R מנוע בוקסר חדש לאחר שנים של עדכונים מינוריים. ב.מ.וו רצתה בתחילה לבטל את סדרת ה-R לחלוטין ולהשאיר רק את ה-K, אך התגובות מהשווקים שכנעו את החברה בכדאיות ייסוד שושלת R חדשה. מנועי ה-R החדשים היו מודרניים עם 4 שסתומים לצילנדר אך עדיין מקוררי אוויר (בתוספת קירור שמן). לראשונה התקרבו הספקי מנועי ה-R לרמת ה-100 כ"ס.

מפעלים ברחבי העולם

בשנת 1994 נפתח מפעל בדרום קרוליינה, ארצות הברית. המפעל מעסיק כ-4,700 עובדים, והוא מייצר כ-500 מכוניות בכל יום, מדגמי X5 (רכבי שטח) ו-Z4 (רודסטר). בשנת 1995 נפתח מפעל בדרום-אפריקה, והוא מייצר מעל 50 אלף מכוניות מסדרה 3 לייצוא. בשנת 2003 נפתח מפעל בסין, בשיתוף יצרן רכב מקומי. המפעל מייצר מכוניות מסדרות 3 ו-5 לשוק המקומי.

ההשקעות בבריטניה

רובר - בשנת 1994 החברה רכשה את היצרנית הבריטית רובר. בגלל תחרות מול דגמים מקבילים של BMW, ושינויים רבים במהלכי השיווק - מכוניות רובר לא נמכרו בהצלחה, והסבו הפסדים כבדים. המותגים האחרים של רובר, מיני (מכוניות עירוניות קטנות) ולנד רובר (רכבי שטח), נמכרו בהצלחה רבה. בשנת 2000 BMW מכרה את רובר לקבוצת משקיעים פרטית ("פניקס"), ואת לנד רובר לחברת פורד. מפעל מיני נשאר בבעלות BMW, ובשנת 2001 הוצגו דגמי מיני החדשים: "one" (בסיסית בעלת הספק של 90 כוחות סוס), "קופר" (ספורטיבית בעלת הספק של 115 כוחות סוס) ו"קופר S" (ספורטיבית בעלת הספק של 170 כוחות סוס). באפריל 2005 הפסיקה חברת רובר לייצר מכוניות, כ-5,000 מעובדיה פוטרו, ונכסיה נמכרו לחברת השקעות סינית.

מכונית מתוצרת BMW במהלך מירוץ.

רולס-רויס - בתחילת שנות התשעים, BMW החלה לשתף פעולה עם היצרנית הבריטית רולס-רויס, וסיפקה מנועים לדגמי "סילבר-שרף" (רולס-רויס) ו-"ארנז'" (בנטלי). בשנת 1998 BMW רכשה את המותג היוקרתי רולס-רויס, וחברת פולקסווגן רכשה את המותג היוקרתי-ספורטיבי בנטלי. בשנת 2003 הוצגה הרולס-רויס החדשה מבית BMW, בשם "פנטום" (Phantom).

פורמולה 1

במסגרת ליגת הפורמולה 1 (ליגת מירוצי המכוניות החשובה ביותר בעולם), BMW יצרה מנועים למכוניות קבוצת ויליאמס, שזוכה להצלחה רבה במירוצים. נהגי הקבוצה בעונת 2005 הם ג'נסון באטון הבריטי ומארק וובר האוסטרלי. בעבר נהגו בקבוצה חואן-פבלו מונטויה וראלף שומאכר (אחיו של מיכאל שומאכר).

מכונית של קבוצת ב.מ.וו-סאובר

ב.מ.וו-סאובר

בסיום עונת 2005, עקב חילוקי דעות קשים עם קבוצת ווילאמס, שותפתה הוותיקה של ב.מ.וו, החליטה ב.מ.וו לנתק את כל הקשרים עם קבוצת וויליאמס, במקום זאת, חברה לקבוצת הספורט המוטורי השווייצרית סאובר, ויצרה את קבוצת ב.מ.וו-סאובר. הקבוצה התחרתה לראשונה בעונת 2006, והשיגה תוצאות נאות למדי - מקום חמישי באליפות היצרנים, וכשני מקומות על הפודיום, בעונת 2007 השתפרה הקבוצה אף יותר, ונכון לעכשיו(אחרי הגרנד פרי במונקו), ניצבת הקבוצה במקום השלישי באליפות היצרנים עם 30 נקודות, ונהגיה, ניק היידפילד ורוברט קוביצה, ניצבים במקומות החמישי והשביעי(בהתאמה).

דגמים

 מכוניות בהווה

·                     סדרה 1 - קומפקטית (קטנה), שנועדה להתחרות בפולקסווגן גולף.

·                     סדרה 2 - גרסאות הקופה והקונברטיבל (גג נפתח) של סדרה 1.

·                     סדרה 3 - סלון (ארבע דלתות) בסיסית. הדגם הנמכר ביותר של החברה. מיוצרת גם בגרסאות סטיישן (חמש דלתות), קופה וקונברטיבל.

·                     סדרה 5 - סלון בינונית. מיוצרת גם בגרסת סטיישן.

·                     סדרה 6 - קופה (או קונברטיבל) גדולה.

·                     סדרה 7 - סלון גדולה.

·                     X3 - רכב שטח עירוני (רך).

·                     X5 - רכב שטח יוקרתי.

·                     Z4 - רודסטר (רכב ספורט דו-מושבי, עם גג נפתח), וקופה. החליף את ה-Z3.

דגם התצוגה H2R IAA

·                     Z4 M- הדגם הספורטיבי של Z4. מנוע בנפח 3.2 ליטר (ללא הגדשת טורבו), הספק של 343 כ"ס, ומומנט של 37 קג"מ. משקל: 1495 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 5.0 שניות.

·                     M3 - הדגם הספורטיבי של סדרה 3 (מבוסס על הדור הקודם). מנוע בנפח 3.2 ליטר (ללא הגדשת טורבו), הספק של 350 כ"ס, ומומנט של 37 קג"מ. משקל: 1,300 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.9 שניות.

·                     M5 - הדגם הספורטיבי של סדרה 5. מנוע V10 בנפח 5 ליטר (ללא הגדשת טורבו), הספק של 507 כ"ס, ומומנט של 53 קג"מ. משקל: 1,755 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.7 שניות, והתאוצה מ-0 ל-200 קמ"ש אורכת 15 שניות.

·                     M6 - הדגם הספורטיבי של סדרה 6. מנוע זהה ל-M5. משקל: 1,710 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.6 שניות.

 אופנועים בהווה