פרק א' – הכבד ותפקודי הכבד

הכבד הנו איבר חשוב בגופנו. הגוף לא יכול לתפקד בצורה תקינה ללא כבד המתפקד באופן תקין. הכבד מהווה "בית חרושת" ליצור חומרים רבים (בין השאר הוא מיצר את נוזל המרה שעוזר בספיגת השומנים, מייצר כולסטרול שהוא חומר גלם להורמונים שונים ועוד) ויש לו תפקיד חשוב בפירוק חומרי רעל ופסולת (מפרק עודפי תרופות, כדוריות דם ישנות, תוצרי פירוק של חלבונים ועוד).

בשל מורכבות האיבר הזה, אין בדיקה אחת שיכולה לתת תמונה שלמה של תפקוד הכבד, ולכן משתמשים בסדרה של בדיקות כדי לגלות בעיות בתפקודו. סדרה כזו יכולה לעזור במיקום הבעיה, באופייה או אפילו בסיבות להיווצרותה.
הבדיקות השימושיות ביותר לקביעת מצב הכבד הן – רמות בילירובין, אלקלין פוספטזה (ALKALINE PHOSPHATASE) וטרנסאמינזות (GOT/GPT או ALT/AST). ישנן בדיקות שיכולות לעזור בקביעת חומרת מחלת הכבד (זמן פרוטרומבין), ובדיקות ספציפיות למחלות שונות שפוגעות בכבד (בדיקות סרולוגיות להפטיטיס, רמות צרולופלזמין למחלת וילסון ועוד).

אנזימי הכבד

מספר אנזימים אותם בודקים בבדיקות מעבדה פועלים בין השאר בכבד, ולכן כשיש עליה שלהם עולה חשד לבעיה כלשהי בכבד. לעיתים קרובות נמצא בבדיקות דם אנזים אחד מתוך אותה קבוצה כשהוא מוגבר – מקרים אלה הם בד"כ "תקלה" חולפת ובד"כ לא נמצאת סיבה לכך. לעיתים יש ערך מוגבר באופן מתמשך (בד"כ קורה עם GGT) וגם אז לא מוצאים בד"כ סיבה לכך.

כאשר קבוצה של אנזימים מוגברת, ובמיוחד אם העלייה משמעותית (מעל פי 2 מהגבול העליון של הנורמה), יש לכך בדרך כלל משמעות, וחשוב לחפש את הסיבה להפרעה.
אתן פירוט קצר של האנזימים השונים המיוחסים לכבד.

GOT (AST), GPT (ALT)

בד"כ מתייחסים לאנזימים אלה יחד. מקורם בד"כ בכבד (אם כי GOT עולה גם במקרים של מחלות שריר ובאופן ספציפי בזמן אוטם חריף בשריר הלב).
עליה שלהם פי 10 מהנורמה יכולה לרמז על פגיעה בכבד ודורשת בירור. עליות ברמה פחותה הן פחות ספציפיות למחלה ויכולות להופיע מסיבות שונות, בד"כ חולפות.
בד"כ מומלץ לבדוק אם נעשה שימוש בתרופות חדשות, מזון מפוקפק (פטריות שנקטפו בשדה), אלכוהול בכמות מוגברת, או אם היתה חשיפה לנגיפי צהבת.
היחס בין GOT ל GPT יכול גם הוא לרמז על מקור הבעיה: יחס של GOT/GPT מעל 1 כאשר GOT מתחת ל 300 יח' לליטר, הוא די אופייני למחלת כבד מאלכוהוליזם.
על ערכים מוגברים כדאי לחזור אחרי כשבועיים כדי לראות אם המגמה היא מגמת ירידה (ואז מדובר על משהו חולף) או עלייה (ומדובר על מחלה מתקדמת). מומלץ לבדוק את שאר האנזימים (בעיקר GGT שהוא יותר ספציפי לכבד, ו ALP), ובהמשך לברר סיבות למחלת כבד – ע"י בדיקות לוירוסים וסונר כבד.

GGT

כאמור, זהו אנזים יותר ספציפי לכבד. GGT יהיה מוגבר במחלות חסימתיות של הכבד, וכן באלכוהוליזם (בד"כ יחד עם ALP מוגבר). יחס GGT/ALP מעל 5 מרמז על מחלת כבד מאלכוהוליזם.

ALP – ALKALINE PHOSPHATASE

אנזים המצוי בכבד, אך גם בעצם בזמן גדילתה וכן בשליה של העובר המתפתח. לכן ערכיו יהיו גבוהים בהריון, בילדים ובמחלות עצם שונות, אך גם במחלות כבד, ובמיוחד במחלות כבד חסימתיות.

LDH – LACTIC DEHYDROGENASE

אנזים המצוי בכבד, אך גם בכדוריות דם אדומות, בריאות ובאיברים אחרים. הרבה פעמים הערך שלו מוגדל עקב פירוק של כדוריות דם במבחנה (המוליזה) ולכן אין לכך משמעות בריאותית. במקרים אחרים הסיבה תהיה באמת בעיה בכבד, או בעיה כלשהי בכדוריות דם אדומות.


כבד שומני – NON ALCOHOLIC STEATOHEPATITIS (NASH)

ממצא סונוגרפי (שמתגלה בבדיקת אולטרסאונד) של הכבד, שבעבר לא יוחסה לו חשיבות מיוחדת, אבל קיבל לאחרונה משמעות, עקב מציאת קשר בין ממצא זה לשכיחות מוגברת של שחמת כבד וממאירות של הכבד.
מדובר במצב בו יש הצטברות של שומן בכבד ובעקבותיו דלקת מקומית, שעלולה לגרום להתפתחות של מחלה כרונית בכבד, ובאחוז מסויים החמרה עד שחמת ואי ספיקה של הכבד, ואף סרטן של הכבד.
שכיחות המחלה גבוהה יותר במצבים של השמנת יתר, סכרת מבוגרים, יתר שומנים בדם, וטיפול ממושך בתרופות מסויימות (טמוקסיפן, סטרואידים). בכ 42% לא מוצאים גורם לתופעה.
התמונה בביופסיה של הכבד אינה שונה מתמונת הכבד המצויה אצל אלכוהוליסטים.
כיום מקובל, לאחר אבחנה באולטרסאונד של כבד שומני, לעקוב אחר החולה ע"י בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם לאנזימי כבד וסמנים לסרטן כבד (אלפא-פטופרוטאין).
הטיפול היום מכוון להורדת גורמי הסיכון – דהיינו ירידה במשקל, איזון סכרת, והורדת רמות השומנים בדם.

שחמת הכבד

הנו המצב אליו מגיע הכבד לאחר דלקת ממושכת. לאורך הכבד נוצרת רשת של סיבים, ומערכת ההפרשה והסינון של הכבד הולכת ומתנוונת.
עקב יצירת הסיבים וניוון מערכת ההפרשה, הולך ומתדרדר תפקוד הכבד. לחץ הדם בכניסה לכבד עולה ולכן במצבים מתקדמים נוצרות דליות בורידים המוליכים לכבד (בעיקר בושט ובמערכת העיכול). דליות אלה יכולות לדמם בקלות. בנוסף, עם הירידה בתפקוד הכבד יש קושי בפירוק חומרי הפסולת, דבר שגורם בסופו של דבר לכשל מערכתי. זה יכול להתבטא בהתחלה בחולשה, ירידה בתיאבון ובמשקל, הרגשה כללית רעה, גרד בכל הגוף, ובהמשך צהבת, בצקות בגוף, ירידה במערכת החיסון של הגוף, ובסוף גם פגיעה במוח.

הטיפול – מניעתי – יש לאתר את הגורמים לשחמת לפני שהם גורמים למחלה בלתי הפיכה ולטפל. טיפול יכול בהחלט לעצור את התדרדרות כשל הכבד.
במקרים של שחמת קשה – ישנה אפשרות לבצע השתלת כבד.