פרק 3

מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית 1933-1939

מטרות מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית 1933-1939-

1.      ביטול סעיפי חוזה ורסאי-

היטלר ביקש לבטל את הסעיפים המגבילים והמשפילים את גרמניה בחוזה ורסאי שנחתם בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם ה-1. במיוחד רצה היטלר לבטל את הסעיפים המגבילים את גרמניה בנושא הצבאי, ובשטחים שנלקחו ממנה לאחר המלחמה.

2.      מימוש עקרון "מרחב מחיה"-

זהו עקרון מרכזי באידיאולוגיה הנאצית ועקרון זה קוב שעל גרמניה להתפשט מזרחה, בעיקר אל עבר השטחים העצומים של בריה"מ, שם תקום האימפריה הגרמנית (הרייך השלישי שישלוט בעולם. ושם יעבדו העמים הסלאבים, הנחותים את גזע האדונים, הגזע הארי. שם גם יושמד הגזע היהודי).

3.      הגדלת עוצמתה הצבאית של גרמניה על מנת להפוך אותה למדינה חזקה באירופה ובעולם בכלל.

4.      הגשמת האידיאולוגיה הנאצית-

הגשמת תורת הגזע, שהוא מרכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית בשטחים הכבושים, שסופחו לגרמניה.

הצעדים שנקטה גרמניה הנאצית/ היטלר במדיניות החוץ בשנים 1933-1936-

1.      פרישה מועידת פירוק הנשק בז'נבה ומחבר הלאומים ב-1933-

גרמניה ביקשה לבטל את ההגבלות הצבאיות כפי שהוטלו עליה בחוזה ורסאי. למעשה, אף מעצמה לא התפרקה באמת מנשקה מסיבות בטחון. לכן, גרמניה חשה שמנסים להפוך אותה למדינה חלשה. טענתו של היטלר הייתה שעל גרמניה עדיין קיימות הגבלות בתחום החזקת נשק וייצור נשק. בניגוד למדינות אחרות בחבר הלאומים, כגון צרפת ובריטניה. לכן, הודיע היטלר על פרישתה של גרמניה מהוועידה לפירוק נשק ומחבר הלאומים. בנוסף הודיע היטלר כי גרמניה עומדת להגדיל את צבאה ל-300 אלף חיילים. המשמעות היא שחבר הלאומים ותקנותיו אינם מחייבים עוד את גרמניה . בריטניה וצרפת (ה"מערב") כמעט ולא הגיבו מלבד מחאות אחדות.

2.      חתימה על הסכם אי התקפה עם פולין ל-10 שנים 1934-

בשנת 1934 חתם היטלר על הסכם אי התקפה עם פולין ל-10 שנים. בהסכם זה מכיר היטלר בגבולותיה הקיימים של פולין, וכמו כן, לשמור על אי התקפה ל-10 שנים. מטרתו של היטלר הייתה להטעות את העולם ול"הרדים" את פולין, ולהצטייר כאיש של שלום. הנוסף ביקש היטלר להחליש את הברית בין צרפת לפולין. מצד שני, פולין חתמה על ההסכם משום שהיא לא סמכה על צרפת, וכן, משום שחששה מגרמניה.

3.      ביטול סעיפי חוזה ורסאי בסעיפיו הצבאיים 1935-

בשנת 1935 היטלר מחליט להפר את הסכם ורסאי בסעיפיו הצבאיים כאשר הוא מכריז באופן רשמי כי כעת גרמניה תתחמש ללא הגבלה. בין היתר הוא הכריז על חוק שירות צבאי חובה בגרמניה והקמת צבא של 500 אלף איש. כמו כן, הוא החל לבנות כוח אווירי שכלל מפציצים קלים ובינוניים אשר יעשה בהם שימוש במלחמות קצרות. בנוסף הוא מקים חיל יבשה מודרני ונייד, וכמו כן מחדש את הצי הימי שכולל אוניות קרב, צוללות וכדומה. המערב שוב מסתפק במחאות דיפלומטיות, וחבר הלאומים מוציא הודעת גינוי.

4.      החזרת חבל הסאר במשאל עם לגרמניה 1935-

עפ"י חוזה ורסאי נאמר שלאחר 15 שנה מחתימת חוזה ורסאי ייערך משאל עם בחבל הסאר, ואזרחי החבל אמורים היו להחליט המשאל, האם לחזור בחזרה לגרמניה או להתאחד עם צרפת, או להמשיך את הפיקוח של חבר הלאומים. היטלר רצה לספח את החבל ללא משאל עם, אך אנשי עסקים צרפתיים שהשקיעו שם בתעשייה ובפיתוח סרבו. לכן, צרפת עמדה על כך שיש לבצע משאל עם בפיקוח חבר הלאומים, ללא הפעלת לחץ על התושבים. כאמור, לפני ביצוע משאל העם, הפעיל היטלר בחבל אמצעי תעמולה וטרור על האוכלוסייה, על מנת לשכנעם להצביע בעד סיפוחם לגרמניה. לעומתה צרפת ישבה ב"חיבוק ידיים" והמתינה לביצועו של משאל העם ע"י חבר הלאומים. כאמור, מתוך חצי מיליון תושבים בחבל הסאר, כ-90% הצביעו בעד החזרת חבל הסאר לגרמניה. משמעות החזרת החבל לגרמניה היא רבה, משום שהחבל היה עשיר בפחם ובברזל, חומרי גלם שישמשו את תעשיית המלחמה הגרמנית. בנוסף היטלר הדגיש שהוא מקיים את הנאמר בחוזה ורסאי.

5.      פלישה לחבל הריין ב-1936-

עפ"י חוזה ורסאי נקבע שחבל הריין יישאר שטח מפורז שפירושו איסור הכנסת צבא לאזור או בניית מוצבים צבאיים באזור וכדומה. ב-1936 החליט היטלר בצעד חריג ונועז להפר את החוזה, הוא נתן הוראה למפקדי הצבא להכניס מספר חטיבות לחבל הריין ולכבוש את האזור. היטלר העריך כי צרפת לא תגיב, משום שהיא נמצאה לפני "ערב בחירות", וזה מעשה לא פופולארי לצאת למלחמה, מה שעלול לעלות למפלגת השלטון במיליוני בוחרים שלא יצביעו לה. כמו כן, הוא העריך שצרפת בשל המשברים הכלכליים והחברתיים בתוכה, לא תצא נגדו למלחמה, ולכן העריך שצרפת לא תקבל גיבוי מבריטניה, משום שבריטניה מבקשת למנוע בכל מחיר את התפתחותה של מלחמת עולם נוספת. בכל אופן, נוכח החשש מתגובה צרפתית, הוא הורה למפקדי הצבא לסגת אם צרפת תגיב. ואכן צרפת לא הגיבה, והיטלר צדק בהערכותיו. המשמעות של סיפוח חבל הריין לגרמניה, היא גדולה משום שכעת שוב עומד צבא גרמני על גבולה של צרפת. בנוסף מעמדו של היטלר מתחזק בגרמניה. צרפת שוב מביעה מחאה ואף פונה לחבר הלאומים אך דבר לא השתנה.

הצעדים שנקטה גרמניה הנאצית/ היטלר במדיניות החוץ בשנים 1937-1939-

סיפוח אוסטריה (אנשלוס- סיפוח בגרמנית) 1938-

בשנת 1938 החליט היטלר לספח את אוסטריה לגרמניה, בניגוד להסכם ורסאי, וזאת מכמה סיבות:

·         הסיבות/ מטרות סיפוח אוסטריה:

-          ביטול חוזה ורסאי- היטלר ביקש לבטל את חוזה ורסאי שאסר על איחוד בין גרמניה לאוסטריה.

-          יתרון צבאי, כלכלי, ואסטרטגי- הסיפוח של אוסטריה יוסיף לגרמניה תוספת כוח צבאי. חלק מהצבא האוסטרי יאוחד עם הוורמכט (הצבא הגרמני) והתעשייה הצבאית האוסטרית יהפכו לחלק מהתעשייה הצבאית הגרמנית. כמו כן, כל המשאבים הכלכליים יהפכו לנחלתה של גרמניה, ובנוסף, סיפוחה של אוסטריה יקרב אותה לדרום מזרח אירופה, לקראת המשך הכיבושים על מנת לממש את עקרון "מרחב מחיה".

-          האוסטרים הגרמנים- בימי הביניים הייתה אוסטריה חלק מגרמניה. היטלר ראה באוסטרים גרמנים לכל דבר. היטלר טען כי "דם אחד, שייך למלכות אחת". בנוסף, יש לציין שאוסטריה הייתה ארץ הולדתו של היטלר.

·         מהלך הסיפוח:

בשנות ה-30 שלט באוסטריה ראש ממשלה בשם שושנינג.

הנאצים באוסטריה, החלו בתעמולה לדרוש את האיחוד עם גרמניה, ואולם, שושנינג נקט נגדם ביד קשה, ואסר את מנהיגי הנאצים באוסטריה בכלא, וכן, הטיל איסור על קיומה של המפלגה הנאצית באוסטריה. כאמור, היטלר ביקש לאחד את אוסטריה לגרמניה, קרא לשושנינג לשיחה, והעלה בפניו את הדרישות הבאות: שחרור הנאצים מהכלא, ביטול האיסור על קיומה של המפלגה הנאצית באוסטריה, מינוי מנהיג נאצי כשר הפנים, מינויים של נאצים נוספים לתפקידי מפתח וכדומה. שושנינג, חזר לארצו וביקש לערוך משאל עם על דרישותיו של היטלר כדי להרוויח זמן. היטלר לא היה מוכן למשאל העם, וביקש משושנינג לבטלו, להתפטר ולמנות את מנהיג הנאצים באוסטריה כראש ממשלה, אחרת גרמניה תפלוש לאוסטריה ותחריב אותה. בינתיים הנאצים באוסטריה יצאו לרחובות, תפסו בנייני ציבור, הפעילו טרור וקראו להיטלר לבוא להציל אותם.

שושנינג הבין שאין לו ברירה והוא לא יכול לצפות מבריטניה או צרפת שיסייעו לו. וכן כדי למנוע שפיכות דמים הוא מחליט להתפטר, ובמקומו אכן מתמנה נאצי כראש ממשלה.

במרץ 1938 פלשו צבאות גרמניה לאוסטריה ללא מלחמה וביצעו את האנשלוס (סיפוח). העם האוסטרי קיבל את הצבא הגרמני בהתלהבות.

·         משמעות סיפוח אוסטריה:

-          יוקרה להיטלר- יוקרתו ומעמדו של היטלר התחזקו בגרמניה, משום שהפלישה הייתה ללא שפיכות דמים, וחלק גדול מהעם הגרמני ראה באיחוד צעד טבעי.

-          תוספת של כוח צבאי וכלכלי- כל המשאבים הצבאיים והכלכליים הוסיפו לגרמניה כוח משמעותי שבאמצעותו הצבא הגרמני התחזק, והיטלר יכול היה לממש את "מרחב המחייה שלו בהמשך.

-          יתרון אסטרטגי- סיפוח אוסטריה שיפר את מצבה האסטרטגי של גרמניה וקרב אותה לדרום מזרח אירופה להמשך הכיבושים.

-          בריטניה וצרפת שוב מתגלות כמדינות פייסניות וגם חבר הלאומים שמסתפק בגינוי מתגלה כגוף חסר תועלת.

הסכם מינכן 1938-

בשנת 1938 התכנסו ארבעת המנהיגים היטלר (גרמניה), צ'מברלין (בריטניה), דלדיה (צרפת) ומוסוליני (איטליה) במינכן שבגרמניה על מנת לפתור את משבר חבל הסודטים.

·         הסיבות לכינוס ועידת מינכן 1938-

-          דרישתו של היטלר להחזרת חבל הסודטים העשיר במחצבים לגרמניה, משום שחבל זה היה שייך בעבר לקיסרות הגרמנית ותביעתו של היטלר לקבלת חבל זה יכולה הייתה לגרום לעימות באירופה שעלולה הייתה להתלקח ולהידרדר למלחמת עולם שנייה.

-          ניסיונה של צרפת למצוא נסיגה של כבוד מהמשבר, משום שהיא הייתה מחויבת צבאית לצ'כוסלובקיה ועתה היא חששה לעימות אפשרי עם גרמניה. לנוכח עובדה זו, היא ביקשה מבריטניה לסייע לה לפתור את המשבר.

·         המשתתפים בוועידה-

-          לועידת מינכן הוזמנו ארבעה ראשי מדינות, והן: גרמניה, איטליה, בריטניה וצרפת.

·         החלטות הועידה-

-          הולט להעביר את חבל הסודטים לגרמניה תוך עשרה ימים, כאשר הביצוע התרחש מה-1.10 ויושלם ב-10.10.

-          נקבעו גבולות חדשים לצ'כוסלובקיה. בריטניה וצרפת היו ערבות לגבול החדש.

-          היטלר מצהיר שאין לו שום תביעות טריטוריאליות נוספות באירופה.

·         משמעות ההסכם-

בריטניה- הסכם מינכן מכתים את בריטניה מבחינה מוסרית. שכן צ'מברלין חשב שהביא שלום לאירופה, והוא האמין שבהסכם זה הוא ישביע את "תאבונו של היטלר", ואולם בהתנהגות פייסנית זו הוא קרב את המלחמה.

צרפת- הסכם מינכן מכתים את צרפת מבחינה מוסרית. צרפת הייתה בת ברית של צ'כוסלובקיה, ולמעשה בהסכם זה היא מסמלת את הבגידה בידידות, וכן את סמל הכניעה וסמל לפייסנות. זו מדינה שלא מכבדת הסכמים וגם מדינות אחרות שהיו בברית עם צרפת הבינו כעת שלא ניתן לסמוך עליה. כעת צרפת מבודדת ותלויה לחלוטין בבריטניה.

גרמניה- חבל הסודטים וסיפוחו לגרמניה מגביר את יוקרתו של היטלר, שכן הוא סיפח את השטח ללא ירייה אחת.

צ'כוסלובקיה- נפגעה מההסכם, והצבא הצ'כי לבדו לא יכול היה להתמודד מול הצבא הגרמני. ולכן, היא נאלצה למסור את חבל הסודטים שהיה חבל מתועש, מבוצר ואסטרטגי שהגן על צ'כוסלובקיה לטובת גרמניה. ולכן, העם הצ'כי הרגיש לאחר ההסכם שבגדו בו, והנשיא הצ'כי, בנש, הודיע "נשארנו לבד".

הערה: זמן קצר לאחר הסכם מינכן, פלש היטלר לצ'כוסלובקיה, ולמרות שהמערב היה ערב לגבולות החדשים, הרי שהוא לא עשה דבר.

הסכם רינטרופ- מולוטוב 1939-

ב-23.8.1939 חתמו שני שרי החוץ, ריבונטרופ הגרמני ומולוטוב הרוסי על הסכם שיש לו שני צדדים. צד גלוי שהתפרסם לעולם וצד סודי שהתגלה מאוחר יותר.

·         החלק הגלוי של ההסכם-

-          בחוזה הוסכם על אי התקפה ל-10 שנים בין ברית המועצות לגרמניה.

-          החוזה כולל נושאים להתייעצות ולחילופי מידע בין שתי המדינות.

·         החלק הסודי של ההסכם-

-          נקבעה חלוקתה של פולין כאשר גרמניה תשלוט על חלק גדול יותר מאשר ברית המועצות בפולין.

-          גרמניה הכירה במדינות מזרח אירופה ליטא, לטביה, אסטוניה ופינלנד כאזורי השפעה רוסיים לכל דבר.

·         האינטרסים של גרמניה בחתימה על ההסכם/ מה רצה היטלר להשיג בהסכם:

-          היטלר לא היה מעוניין להלחם בשלב זה בשתי חזיתות, האחת מהמערב, נגד צרפת ובריטניה, והשנייה מהצד המזרחי נגד ברית המועצות.

-          הסכם מוקדם בין גרמניה הנאצית לברית המועצות יוצר חייץ (הפרדה) בין ברית המועצות למערב משום שהיטלר חשש מקואליציה אפשרית בין ברית המועצות למערב נגדו.

-          באמצעות ההסכם יוכל כעת היטלר לממש את עקרון "מרחב המחייה" ומאוחר יותר לממש את עקרון "תורת הגזע".

·         האינטרסים של ברית המועצות בחתימה על ההסכם/ מה רצה סטאלין להשיג בהסכם:

-          קיימת חולשה צבאית בברית המועצות, וזאת בשל הטיהורים הרבים שביצע סטאלין בצמרת צבאו. לפיכך, בשלב זה, לא הייתה ברית המועצות מוכנה למלחמה נגד גרמניה.

-          הייתה אכזבה בברית המועצות מהמערב על התנהגותו הפייסנית כלפי היטלר כאשר  הדבר הגיע לשיא בהסכם מינכן, כשהם הפקירו את צ'כוסלובקיה.

-          סטאלין חשש שהמערב ימכור אותו לגרמניה כפי שהוא מכר את אוסטריה ואת צ'כוסלובקיה.

-          בהסכם ברית המועצות מרוויחה באופן מיידי משום שהיא מספחת אליה חלק מפולין וכן, היא תוכל להגדיל את השפעתה כעת על המדינות הבלטיות ליטא, לטביה, ואסטוניה.