פרק 4

מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת

מהי מדיניות הפיוס?

מדיניות הפיוס זו מדיניות שבה נקטה צרפת ובריטניה בשנות ה-30. מדיניות זו רצתה להשיג שלום מתוך חרדה עמוקה מפני מלחמת עולם נוספת, ומתוך רצון למנוע אותה בכל מחיר.

הדבר מתבטא בחוסר תגובתן של בריטניה וצרפת או בתגובה פושרת מצידן למעשי תוקפנות של היטלר בשנות ה-30. מדיניות זו מתבטאת בויתורים, בהעלמות עין ממעשי התוקפן ובהפקרת ידידות, עובדה שמזרזת את פרוץ מלחמת העולם ה-2. ניתן לראות במדיניות הפיוס חולשה מדהימה של המערב שלא הבין את מטרות מדיניות החוץ של היטלר ובכך הוא עודד את תאבונו (תאבון) של היטלר להמשך הכיבושים. מדיניות זו כאמור הובילה לאסון.

מניעי בריטניה לנקיטת מדיניות הפיוס

1.      הביקורת על תנאי חוזה ורסאי- בריטניה גיבשה בהדרגה מדיניות שטענה כי חוזה ורסאי היה מחמיר מדי. גרמניה עפ"י בריטניה, נענשה קשה מדי בעיקר בשל הכניעה ללחץ של צרפת, לכן יש צורך לפצות את העם הגרמני על הסבל שנגרם לו. פיצוי זה יהיה באמצעות ויתורים והעלמות עין מתיקוני גבול שגרמניה תעשה.

2.      הנאצים כמחסום בפני הקומוניזם- בריטניה חששה מהאפשרות שהקומוניזם יתפשט באירופה עובדה זו גרמה לראיה פחות ביקורתית כלפי גרמניה הנאצית, כיוון שגרמניה הנאצית הכריזה מלחמה כנגד הקומוניזם ואף נקטה מס' צעדים בנידון בגרמניה עצמה. מדיניות הפיוס נועדה אם כן לחזק את הנאצים כדי שאלה יוכלו לחסום את האיום הקומוניסטי.

3.      הטראומה ממלחמת העולם ה-1 והשאיפה לשלום בכל מחיר- הטראומה ממלחמת העולם ה-1 חיזקה את הגישה שיש לעשות הכול כדי שלא להיגרר למלחמה, וצריך לעשות ויתורים כדי למנוע מלחמה חדשה. יש לציין כי צ'מברלין (ראש ממשלת בריטניה) לא הבין את כוונותיו של היטלר, ולא ניסה לרדת לעומקה של האידיאולוגיה הנאצית ואת מרחב המחיה שבה והוא אף לא טרח לקרוא את ספרו של היטלר "מאבקי". צ'מברלין האמין שע"י ויתורים הוא יוכל להשקיט את תאבונו של היטלר. צ'מברלין רצה להיות זה שיציל את העולם ממלחמה, כך גם בריטניה תוכל לחזק את מעמדה הבינלאומי כמביאה שלום לעולם כולו.

4.      חשש/ פחד מחיל האוויר הגרמני- לבריטניה היה פחד מיסטי עמוק מחיל האוויר הגרמני שלא הסתיר את התחזקותו וגילה את יכולותיו במלחמת האזרחים בספרד. צ'מברלין היה סבור כי בריטניה לא תוכל להתמודד עם חיל האוויר הגרמני מה גם שבריטניה לא הייתה מוכנה עדיין למלחמה, יהיה עליה להתחמש משום כך יש לפייס בכל מחיר את היטלר כדי להציל את לונדון מהרס מוחלט.

5.      חולשתה הצבאית והפוליטית של צרפת- חולשתה של צרפת הובילה לתחושה בבריטניה שאם תפתח מלחמה היא תאלץ לשאת בנטל לבדה.

מניעי צרפת לנקיטת מדיניות הפיוס

1.      אמונה בקו מז'ינו- צרפת האמינה כי גרמניה לא תוכל לפלוש לתוכה הודות לקו הביצורים האדיר שהקימה. קו מז'ינו שנבנה בשנות ה-20 במטרה למנוע את כניסת הגרמנים אל לב ליבה של צרפת, הייתה זו כמובן תפיסה מוטעת.

2.      מורל לאומי ירוד, משברים כלכליים, דמוגרפים ופוליטיים- צרפת סבלה ממשבר כלכלי וממשבר דמוגרפי. דור שלם נמחק במלחמת העולם ה-1. הילודה נמוכה והיא חוששת מעוצמתה הדמוגרפית של גרמניה (40 מיליון צרפתים, לעומת 80 מיליון גרמנים בשנות ה-30). בנוסף לכך צרפת הייתה נתונה במאבק קשה בין ימין לשמאל וכן נתונה בשורה של שערוריות פוליטיות, כאמור המורל האזרחי והצבאי היה בשפל המדרגה.

3.      חשש מחיל האוויר הגרמני- צרפת חששה אף יותר מבריטניה מחיל האוויר הגרמי והיא ביקשה להציל את פריז מעוצמתו של חיל האוויר הגרמני. צרפת לא הייתה מסוגלת להתמודד עם גרמניה לבדה ללא תמיכה בריטית ואמריקאית.

4.      טראומה ממלחמת העולם הראשונה- הצרפתים נפגעו יותר מכל המדינות האחרות במלחמת העולם ה-1 ועדיין הפצעים לא הגלידו. דור שלם נמחק, ולכן חששו לצאת למלחמה נוספת.

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות הפיוס של צרפת ובריטניה בין השנים 1933-1936?

1.      פרישה מועידת פירוק הנשק בז'נבה ופרישה מחבר הלאומים. 1933 (ראה הרחבה במדיניות החוץ של גרמניה).

2.      ביטול חוזה ורסאי 1935 (ראה הרחבה במדיניות החוץ של גרמניה).

3.      פלישת גרמניה לחבל הריין 1936 (ראה הרחבה במדיניות החוץ של גרמניה).

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות הפיוס של צרפת ובריטניה בין השנים 1937-1939?

1.      סיפוח אוסטריה 1938-אנשלוס (ראה הרחבה במדיניות החוץ של גרמניה).

2.      הסכם מינכן 1938 (ראה הרחבה במדיניות החוץ של גרמניה).