|
במיוחד בשבילכם תרגמנו את כול המונולוגים מהעונה ה-3 של כמעט מלאכים עבדנו קשה על התרגום אז בבקשה לא להעתיק ! תודה:צוות האתר.
ציטוט: Melody:
¿Existe una única manera de ver las cosas?
¿Las cosas son como son o como las vemos?
¿Existe la objetividad o siempre vemos todo subjetivamente?
¿Las cosas son como son o como las sentimos?
¿Será que todo lo vemos teñido por nuestra propia historia?
¿Existe una única verdad o todo depende del punto de vista?
Todo depende de cómo se mire.
Nuestra historia nos marca y vemos todo desde esas marcas
¿Será que si nos faltó amor veremos falta de amor aún en el amor?
¿Si tuvimos una historia de abandonos siempre veremos eso, en cualquier caso?
¿Se pueden conciliar dos puntos de vista tan distintos?
¿Las palabras tienen un único significado o depende de cómo se escuchen?
Ver siempre lo que querés ver es una forma de ceguera.
Si dos personas pueden tener una verdad diferente ¿entonces hay una sola verdad?
Estamos presos de nuestra única manera de ver las cosas, nada es ni blanco ni negro, todo depende.
Es muy curioso, pero en la mayoría de las discusiones todos y nadie tienen razón.
Atorranta, bueno, malo, traidor, confiable o mentiroso ¿se puede decir que alguien sea de una manera o de otra?
Si vemos las cosas siempre desde el cristal de nuestra historia, de nuestros traumas ¿se puede confiar en nuestros ojos?
Cambiar el punto de vista, de eso se trata todo.
Un punto de vista es solo eso, una manera de ver las cosas. Ni la única, ni la mejor, ni la acertada.
Cuando no queremos ver la realidad preferimos ver lo que queremos ver.
Defendemos con uñas y dientes un punto de vista falso. Un punto de vista que borra nuestros errores.
Estamos presos de un único punto de vista, vemos y leemos todo desde lo que nos marcó.
Crecer es poder considerar las cosas desde otro punto de vista, nuevo, distinto.
La mirada que importa es la nuestra, lo que ven los demás es irrelevante, son apenas puntos de vista.
Desde nuestro punto de vista nunca podemos ver el todo, solo se ve una parte, por eso todo depende de según como se mire. |
פרק 67 "נקודת מבט":
מלודי:
האם קיימת דרך אחת לראות את הדברים ???
האם הדברים הם כפי שהם או כפי שאנו רואים אותם ???
האם קיימת אובייקטיביות או שתמיד אנו רואים הכל בסובייקטיביות ???
האם הדברים הם כפי שהם או כפי שאנו מרגישים אותם ???
האם ייתכן שאנחנו רואים הכול בהקשר להיסטוריה האישית שלנו ???
קיימת אמת אחת או שהכל תלוי בנקודת המבט שלנו ???
הכל תלוי באיך שמסתכלים עליו...
ההיסטוריה האישית שלנו משפיעה על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים...
האם ייתכן שאם חסרה לנו אהבה, אנחנו עדיין רואים מחסור באהבה עצמה ???
אם הייתה לנו היסטוריה של נטישה אנחנו תמיד נראה את זה, בכל מצב ???
האם יכול להיות שקיימות שתי נקודות מבט שונות כול-כך ???
האם למילים יש משמעות ייחודית או שזה תלוי באיך שאנחנו שומעים אותן ???
לראות תמיד את מה שאתה רוצה לראות זה סוג של עיוורון...
אם לשני אנשים יכולות להיות שתי אמיתות שונות... אז האם קיימת אמת אחת ???
אנחנו סוג של אסירים של הדרך הייחודית שלנו לראות את הדברים, שום דבר אינו שחור או לבן, הכל תלוי...
זה מאוד מסקרן, אבל ברוב הוויכוחים כולם ואף אחד צודקים.
הפרוצה, הטוב, הרע, הבוגד, הבטוח או השקרן... האם אפשר לומר שמישהו הוא כזה או אחר ???
אם אנו רואים את הדברים תמיד דרך הזכוכית של ההיסטוריה שלנו, של הטראומות שלנו, האם אפשר לסמוך על העיניים שלנו ???
לשנות את נקודת המבט, הכל תלוי בזה.
נקודת מבט היא רק דרך לראות את הדברים... לא היחידה, לא הטובה ביותר ואפילו לא המוצלחת.
כשאנחנו לא רוצים לראות את המציאות, אנחנו מעדיפים לראות את מה שאנחנו רוצים לראות.
אנחנו מוכנים להגן על נקודת המבט שלנו בציפורניים ובשיניים גם אם היא שיקרית,
כי נקודת מבט שלנו מכסה על הטעויות שלנו...
אנחנו כלואים בנקודת מבט ייחודית, אנחנו רואים וקוראים הכל דרך הסימון שהתרגלנו אליו.
לגדול זו היכולת לשפוט את הדברים דרך נקודת מבט אחרת, חדשה, שונה.
המבט שחשוב הוא המבט שלנו, כל מה שאחרים רואים הוא לא רלוונטי, כי הם בקושי נקודות מבט...
דרך נקודות המבט שלנו, אנחנו לעולם לא יכולים לראות את הכל, רואים רק חלק אחד, בגלל זה הכל תלוי באיך שמסתכלים.
ציטוט: No entiendo la gente que pide perdón.
Yo desde que soy chico que sueño en que va a volver mi vieja y me va a pedir perdón por haberme abandonado.
Y después me termino dando cuenta que aunque venga, un simple perdón no va a compensar treinta años de abandono.
La gente actúa con total liviandad, total haga la barbaridad que haga después te pide perdón y listo.
Si, te ahorro, puedo ser un bicho raro, pero para mí ‘nos vemos’ es ‘nos vemos’, ‘ te llamo’ es ‘te llamo’, ‘te quiero’ es ‘te quiero’.
Si yo digo que voy a estar ahí vos sabes que voy a estar ahí.
Ahora cuando alguien me dice a mí que va a estar ahí lo dudo, porque se perdió el valor de la palabra.
Te pueden fallar total después vienen, te piden perdón, y ya está, así de fácil.
Pedir perdón no debería tomarse con tanta liviandad.
El castigo precede al crimen decía Dostoievski, porque uno antes de cometer el crimen sabe el dolor que generará y asume la culpa.
Esa culpa es el castigo
¿y uno pretende redimir esa culpa con un simple perdón?
Un perdón no puede reparar lo que hicimos mal.
Para pedir perdón antes hay que estar dispuesto a reparar.
¿De qué sirve pedir perdón cuando no hay manera de reparar lo que hiciste mal?
Cuando no nos perdonan nos obligan a vivir con nuestro error, con nuestra culpa.
Cuando no nos perdonan nos obligan a hacernos cargo de lo que hacemos. Un simple perdón no puede borrar el dolor que se causó.
Pedir perdón es poner una curita en una herida abierta que nosotros mismos provocamos. Insuficiente y a destiempo.
Recién cuando nos hacemos responsables de lo que hacemos, ahí se puede empezar a construir algo distinto.
Suplicando a los gritos, de rodillas, implorando en todos los idiomas, pedir perdón no alcanza, no repara, no alivia si no nos hacemos responsables de nuestras acciones.
Cuando no nos perdonan nos obligan a vivir con nuestro error, con nuestra culpa.
Porque un simple perdón no pude borrar el dolor. Hay cosas imperdonables aunque se pida perdón en todos los idiomas |
פרק 68- "בכל השפות":
קמילו:
אני לא מבין את האנשים שמבקשים סליחה...
מאז שאני קטן אני חולם שאמי תחזור ותבקש ממני סליחה על כך שנטשה אותי...
אבל אחר-כך אני מבין שגם אם היא תבוא ותבקש סליחה, "סליחה" פשוטה לא תפצה על על 30 שנים של נטישה.
האנשים פועלים לגמרי בקלילות דעת, הרי לא משנה מה אתה תעשה, אחר כך תבקש סליחה, וזהו.
כן, אני אחסוך לך את זה, אני יכול להיות מנוול, אבל בשבילי "נתראה" זה "נתראה", "אני אתקשר אליך" זה "אני אתקשר אליך", "אני אוהב אותך" זה "אני אוהב אותך".
אם אני אומר שאני אהיה שם, אתה יודע שאני אהיה שם.
עכשיו, כשמישהו אומר לי שהוא יהיה שם... אני אפקפק בו, כי מבחינתי כבר אין ערך למילה שלו.
יכולים לאכזב אותך לגמרי, אבל אחר כך מימלא הם יבואו יבקשו סליחה ונגמר הסיפור, ממש קלי קלות.
לבקש סליחה לא אמור להיות בכזאת קלות...
המטרה מקדשת את האמצעים, כך אמר דוסטוייבסקי, כי לפני שמישהו מבצע פשע הוא יודע את הכאב והוא חש את האשמה... האשמה הזאת היא העונש ! ומישהו עוד מצפה לחסות על האשמה הזו עם "סליחה" פשוטה ???
"סליחה" לא יכולה לתקן את מעשינו הרעים.
כדי להגיד סליחה, קודם לכן צריך להיות נחושים לתקן את העוול...
מה עוזר לבקש סליחה כשאין דרך לתקן את הדבר הרע שעשינו ???
כשלא סולחים לנו, מכריחים אותנו לחיות עם השגיאה שלנו, עם האשמה שלנו.
כשלא סולחים לנו, מכריחים אותנו לקחת אחריות על מה שעשינו...
כי "סליחה" פשוטה לא יכולה למחוק את הכאב שנגרם...
לבקש סליחה זה לנסות לרפא את הפצע הפתוח שאנחנו בעצמנו גרמנו... ללא מאמץ ובזמן קצר.
רק כשאנחנו מרגישים אחראים למעשינו, רק אז אנחנו יכולים להתחיל לבנות משהו שונה...
להתחנן עם דמעות, על הברכיים, להתחנן בכל השפות, לבקש סליחה זה לא מספיק... לא מכפר...
שום דבר לא יעזור אם לא ניקח על עצמנו את האחראיות על מעשינו.
כשלא סולחים לנו, מכריחים אותנו לחיות עם השגיאה שלנו, עם האשמה שלנו...
כי "סליחה" פשוטה לא יכולה למחוק את הכאב...
כי יש דברים שהם בלתי נסלחים אפילו אם מבקשים סליחה בכל השפות.
ציטוט:
Capítulo 70 "Malos Tratos"
Rama:
Esperar a que la vida nos trate bien porque somos buenas personas es como que un toro no te ataque porque sos vegetariano.
Ustedes se viven tratando mal con Jazmín, no sé quién tiene la culpa, pero no podemos vivir tratándonos así.
Para mí las relaciones son como un trato ¿entendés?
Hay buenos tratos y hay malos tratos.
Cuando una persona quiere a alguien sin decirlo ya hay un trato.
Yo te voy a tratar bien porque vos me vas a tratar bien.
Pero si yo maltrato a alguien ¿Qué puedo esperar a cambio?
Cuando una persona maltrata a los demás en realidad se está tratando mal a sí mismo, o sea se te vuelve en contra, la piña que vos das te lastima a vos.
Es un problema ético, tratar a los demás como queremos que nos traten.
Si yo maltrato recibo maltrato.
Pero cuando tratamos bien a los demás y nos vuelve maltrato pensamos “que hice yo para que me traten así”.
Y la respuesta es “nada”, no hicimos nada.
Simplemente nos topamos con alguien que tratándonos mal en realidad se maltrata a sí mismo. La solución no es más maltrato.
Si un trato se vuelve malo, bueno, hay que hacer otro.
Hay que hacer tratos nuevos, negociar ¿entendés?
Hay que buscarle la vuelta, porque los buenos tratos son la única manera de quererse bien |
פרק 70- "יחסים/הסכמים רעים"
רמה:
לצפות שהחיים יתייחסו אלינו יפה בגלל שאנחנו אנשים טובים זה כמו לצפות ששור לא יתקוף אותך בגלל שאתה צמחוני...
אתה וחסמין מתייחסים רע מאוד אחד לשני, אני לא יודע מי אשם, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות עם התייחסות כזאת.
בשבילי היחסים הם כמו הסכם... אתה מבין ??? יש הסכמים טובים ויש הסכמים רעים.
כשמישהו רוצה מישהי גם מבלי להגיד לה, אז כבר יש הסכם.
אני אתייחס אלייך יפה כי אתה תתייחס אליי יפה... אבל אם אני מתעלל במישהו... למה אני יכול לצפות בתמורה ???
כשמישהו מתעלל באחרים הוא למעשה מתעלל בעצמו... כלומר, זה חוזר אלייך, האגרוף שאתה נותן בסופו של דבר פוגע רק בך.
יש בעיה מוסרית... אנחנו צריכים להתייחס אל השאר כפי שאנחנו רוצים שיתייחסו אלינו !!!
אם אני מתעלל במישהו אני אקבל בחזרה התעללות (יחס רע).
כשאנחנו מתייחסים יפה אל כולם ובחזרה מתייחסים אלינו רע אנחנו חושבים "מה כבר עשיתי שייגיע לי שיתייחסו אליי כך ???".
והתשובה היא "כלום", לא עשינו כלום...
פשוט כשאנחנו נתקלים במישהו שמתייחס אלינו רע הוא בעצם מתעלל בעצמו !!!
הפיתרון הוא לא להתייחס יותר רע אל אף אחד.
אם הסכם אחד נכשל, פשוט, צריך לעשות אחר ! צריך לעשות הסכמים חדשים, לקיים משא ומתן... אתה מבין !?
צריך לחפש את השינויי (הפתרון), כי היחסים הטובים הן הדרך היחידה כדי לאהוב באמת.
ציטוט: Tina:
La felicidad es un rayo, un chubasco que se va tan rápido como llegó.
La felicidad es fugaz, no la vimos venir que ya se fue.
No tuviste tiempo de ni ilusionarte con la felicidad que pasa una ráfaga que te deja perplejo, mas vacío y desnudo que antes. |
ציטוט:
Rama: Pero por qué estás tan triste ???
Justina: No me des bolilla, nada de lo que dije es cierto.
Vos Rama, vos cuando sientas cerca la felicidad agarrala fuerte, aferrate.
Sí, porque es esquiva, es desgraciada, es reacia a quedarse mucho tiempo en un lugar.
Que no sea un chubasco más en tu vida.
Hay que aferrarse bien fuerte a la felicidad porque está hecha de aire, y rápidamente se nos puede escapar de las manos.
|
פרק 71-"שבר ענן(ברק)":
טינה:
האושר הוא כמו ברק... שבר ענן שעוזב בידיוק באותה המהירות שבה הוא הגיע.
האושר האו דבר חולף, לא הספקנו לראות אותו בא והא כבר עוזב.
לא היה לך זמן אפילו להשלות את עצמך עם האושר וכבר הוא עובר כמו משב רוח שמותיר אותך מבולבל, ריק ועירום יותר מלפני שהוא הגיע...
(רמה: אבל למה את כול-כך עצובה ???)
טינה:
אל תתייחס אליי, דבר ממה שאמרתי אינו נכון !!!
אתה רמה, כשתרגיש את האושר קרוב, תחזיק אותו חזק חזק, צמוד אלייך...
כי האושר הוא חמקמק, הוא עלוב, הוא לא יכול להישאר הרבה זמן באותו המקום...
הלוואי שלא יהיה יותר שבר ענן (ברק) בחייך.
יש לתפוס את האושר בחוזקה... כי הוא כאילו עשוי מאוויר, והוא יכול לברוח לנו מהידיים בידיוק באותה המהירות שבה הוא הגיע.
capitulo 72 - "donde estas amigo?" primera parte.
thiago:
Es apenas un instante, un momento, un segundo en el que uno equivoca el camino.
A partir de ahí cada paso que damos nos aleja cada vez mas de nosotros mismos.
No tenemos conciencia de los errores que cometemos, apenas una sensación, una pequeña voz interior que nos dice “algo está mal”.
Y aunque esa vocecita está ahí seguimos adelante, ignorándola, equivocándonos, casi a conciencia.
Lo ves venir. Sabes que eso que estás por hacer va a cambiar todo, y así todo lo haces.
Ya te extraviaste, ya te vaciaste, ya te equivocaste, ya te fuiste, ya te perdiste, ya te traicionaste. Y ahí te mirás al espejo y ya no te reconoces, hay otro que te mira, te pregunta “¿Dónde fuiste? ¿Dónde estás?” .
Un error lleva a otro error.
Es tan fácil equivocar el camino y tan difícil volver de eso... Es un impulso, un momento irracional, y ya no hay vuelta atrás.
Incluso cuando tenemos buenas intenciones un error puede cambiar todo, romper todo. Ya estás perdido, errado, extraviado, si no tenés rumbo ¿A dónde podrás ir?
Hay alertas, hay advertencias, pero no las escuchamos y vamos directo al error.
Errar es hacer algo pensando solo en nosotros y nada en los demás.
¿Qué nos pasó? ¿Por qué nos equivocamos tanto? ¿Por qué fuimos tan débiles?
Cuando cometiste error tras error no podés ni siquiera quejarte, ni ese derecho tenés.
Corrés, te desesperás, pero cuando tomaste el desvío el camino de regreso es más largo. Porque en tu desvío causaste dolor, heridas que tardan mucho en sanar.
El dolor se transforma en resentimiento, en tristeza vieja, inolvidable.
Ya no soy el que era, ya no sos el que eras ¿Dónde estás? ¿Dónde estamos?
Querés volver el tiempo atrás, querés volver a ser quien eras, pero ya es tarde.
Los errores del presente son las tragedias del futuro.
Corrés pero ya es tarde, y mientras corrés tu alma llora, porque sabes que tendrías que haber escuchado esa vocecita, ese murmullo en tu corazón que te decía que estabas equivocando el camino.
Corrés y corrés pero ya es tarde, solo podés mirarte al espejo y preguntarte ¿Dónde estás?
תרגום:
ציטוט: | פרק 72 - "איפה אתה חבר ?" חלק ראשון. טיאגו:
זה בקושי רגע, שניה אחת שבה אדם טועה בדרך.
החל משם כל צעד שאנחנו עושים מרחיק אותנו יותר ויותר מעצמנו.
אין לנו מודעות לטעויות שאנחנו עושים, בקושי תחושה, אפילו לא קול קטן פנימי שאומר לנו "משהו לא בסדר". ולמרות שהקול הקטן הזה נמצא שם, אנחנו ממשיכים בשלנו, מתעלמים ממנו, מרמים את עצמנו, כמעט בהכרה (כמעט מודעים לזה).
אתה רואה אותו מגיע, אתה יודע שהדבר הזה שאתה עומד לעשות, ישנה את הכל, ובכך אתה עושה כל מה שאתה עושה.
כבר הובסת, כבר התרוקנת, כבר נעלמת, כבר איבדת, כבר בגדת בעצמך...
ואז אתה מביט בראי וכבר לא מזהה את עצמך, מישהו אחר מביט בך, שואל אותך "לאן הלכת ??? איפה אתה ???".
טעות גוררת טעות. זה כל כך קל לטעות בדרך אבל כל כך קשה לחזור משם...
זה כמו דחף, רגע בלתי נשלט, אבל כבר אין דרך חזרה.
אפילו אם יש לנו כוונות טובות, טעות אחת יכולה לשנות הכל, להרוס הכל.
אתה כבר אבוד, טועה, שוגה, ואם אין לך כיוון, לאן כבר תוכל ללכת ???
יש אזהרות... אבל אנחנו לא מקשיבים להם והולכים ישר אל הטעות.
לטעות זה לעשות משהו כשאנחנו חושבים רק עצמנו ולא על אף אחד אחר !
מה קרה לנו ??? למה אנחנו טועים כל כך ??? למה היינו על כך חלשים ???
כאשר אתה עושה טעות אחרי טעות אתה לא יכול אפילו להתלונן, אין לך אפילו את הזכות הזאת...
אתה רץ, אתה מיואש, אבל כשבחרת בדרך האלכסונית והקצרה, הדרך חזרה היא ארוכה הרבה יותר.
כי בדרך הקצרה שלך גרמת כאב, פצעים שנדרש להם המון זמן להירפא.
ואז הכאב הופך לטינה, לעצב ישן, משהו בלתי נשכח.
אני כבר לא מי שהייתי... ואתה כבר לא מי שהיית, אז איפה אתה ??? איפה אנחנו ???
אתה רוצה להחזיר את הזמן לאחור, אתה רוצה לחזור להיות מי שהיית, אבל זה כבר מאוחר מדי...
הרי טעויות ההווה הן טרגדיות העתיד.
אתה רץ אבל זה כבר מאוחר מדי, ובזמן שאתה רץ נשמתך בוכה, כי אתה יודע שהיה עלייך להקשיב לקול הקטן הזה, ללחישה הזאת בלבך שאמרה לך שטעית בדרך.
אתה רץ ורץ, אבל זה כבר מאוחר מדי, ואתה יכול רק להביט בראי ולשאול את עצמך "איפה אתה" ???
|
ציטוט: Capitulo 75. "El Ultimo Round"
Mar:
Un padre es mucho más importante de lo que uno piensa, porque las palabras de un padre, su mirada, viven en nosotros.
Es como que los padres te dan una caja de herramientas, si vos tenés un problema metes mano en esa caja y sacas la herramienta que necesitas para arreglarlo.
Pero cuando el padre faltó o falló tenés un problema, metes la mano en la caja y no hay nada, estás perdido.
Sin esas herramientas es como que estás desnudo, sin armas para enfrentar la vida.
Porque un padre nos da eso, nos da armas para pararnos, para pelear por un lugar.
Y cuando dejas de pelearla te morís, te caes, te vas.
Lo que te mantiene vivo no es ganar sino pelear.
La pelea perdida es la que no se peleó.
Camarón que se duerme se lo lleva la corriente.
No está muerto quien pelea.
Tal vez te cruzaron un cross de derecha, te hicieron besar la lona, sangrar, llorar, pero hay que seguir peleándola hasta el final.
La única forma de aprender a pelear es peleando, es no rendirse jamás.
Rendirse es mirar la pelea desde afuera, ver como otro pelea esa pelea que es nuestra.
Pelearla hasta el final, hasta el último round.
Pocas cosas me enseño mi viejo, pero grosas.
Me enseñó que el ring nunca se abandona, nunca se tira la toalla, y se pelea con garra hasta el último round. |
פרק 75. "עד הסיבוב האחרון"
מר:
אבא הוא הרבה יותר חשוב ממה שחושבים... כי מילותיו של אב, המבט שלו, חיים בתוכנו.
זה כמו שהאבות נותנים לך ארגז כלים, ואם יש לך בעיה אתה מושיט יד לתוך הארגז ומוציא את הכלי שנחוץ לך על מנת לפתור את הבעיה.
אבל כשאב חסר או פישל אתה נמצא בבעיה... אתה מושיט את היד אל הארגז ואין שום דבר, ואז אתה אבוד.
בלי הכלים האלו, אתה כאילו עירום, בלי נשקים שיעזרו לך להתמודד עם החיים.
כי אב נותן לנו את זה, הוא נותן לנו נשקים כדי שנוכל להילחם, כדי שנוכל להילחם על מקום.
וכשאתה מפסיק להילחם, אתה מת, אתה נופל, אתה הולך.
מה שמחזיק אותך בחיים הוא לא הניצחון אלא הלחימה.
קרב אבוד הוא רק קרב שלא נלחמים בו !
שרימפס שנרדם, נסחף ע"י הזרם...
אבל כול עוד אתה נלחם אתה לא מת !
ואולי החיים גרמו לך להישבר, לדמם, לבכות, אבל צריך להמשיך להילחם בהם עד הסוף.
הדרך היחידה ללמוד להילחם היא דרך לחימה, ולא להיכנע לעולם.
להיכנע זה להביט בקרב מבחוץ, לראות את הקרב הזה כאילו הוא הקרב של מישהו אחר, לא שלנו.
יש להילחם עד הסוף, עד הסיבוב האחרון.
אבא שלי לימד אותי מעט דברים... אבל דברים ענקיים.
הוא לימד אותי שאת הזירה אף פעם לא נוטשים, אף פעם לא זורקים את הכפפות...
ושיש להילחם עם השיניים והציפורניים עד הסיבוב האחרון.
ציטוט: Capitulo 76. "Amor Pirata"
Esperanza:
Amores clandestinos, secretos, amores reprimidos, prohibidos, amores furtivos, pasionales, amores tormentosos.
Un amor clandestino es un escape constante, es incomodidad, adrenalina, tensión.
Es ojos que no ven pero corazón que presiente, es un momento privado, inconfesable.
¿Quién no tuvo un amor secreto, clandestino?
¿A quién no lo enciende un amor pirata?
Mi amor es un amor pirata, así como un parasito que se alimenta de chocolates y de llanto y de soledad pero sin besos ni palabras ni nada.
Cuando amamos, el corazón del otro es un tesoro, y cual piratas queremos arrebatar ese tesoro sin importar si tiene dueño o no.
Nos atrae el amor clandestino, secreto, porque el amor cómplice se hace más fuerte, más nuestro y solo nuestro.
La complicidad es un guiño, una aventura, y al amor le encanta la aventura.
En el secreto cómplice hay libertad, porque escapamos de la mirada de los demás y nos permitimos ser libres, rebeldes, aventureros como los piratas.
El amor secreto es mágico, cuando deja de ser secreto se vuelve real, y el amor real es un poco más complicado.
El amor pirata no conoce el miedo, aborda, conquista, arrebata y roba.
Y a veces paga las consecuencias.
Un amor pirata es un amor que no puede ser y es por eso que nos atrae tanto. |
פרק 76. "אהבה פיראטית (סודית)"
הופי:
אהבות חשאיות, סודיות, אהבות מרוסקות, אסורות, אהבות חמקמקות, תשוקתיות, אהבות סוערות.
אהבה חשאית זה סוג של בריחה תמידית, סוג של אי נוחות, אדרנלין, מתיחות.
זה עיניים שלא רואות אבל לב שמרגיש (סוג של רחוק מהעין רחוק מהלב), זה רגע פרטי, שלא יתואר.
למי לא הייתה אהבה סודית, חשאית ???
את מי לא מדליקה אהבה פיראטית ???
אהבתי היא אהבה פיראטית, כמו טפיל שניזון ע"י שוקולדים, דנעות ובדידות... אבל ללא נשיקות, ללא מילים, ללא שום דבר.
כשאנחנו אוהבים, הלב של האחר הוא כמו אוצר, וכפיראטים אנחנו רוצים לתפוס את האוצר הזה... בלי שיהיה אכפת לנו אם יש לו בעלים או לא.
האהבה החשאית, הסודית מושכת אותנו, כי האהבה משותפת היא חזקה יותר, יותר שלנו, ורק שלנו.
השותפות הזאת היא כמו קריצת עין, כמו הרפתקה, והאהבה חולה על הרפתקאות.
בסוד המשותף הזה יש חופש, כי כך אנחנו בורחים ממבטיהם של האחרים וכך אנחנו מרשים לעצמנו להיות חופשיים, מרדנים, והרפתקאנים כמו הפיראטים.
האהבה הסודית היא קסומה, אבל כשהיא מפסיקה להיות סודית, היא הופכת לאמיתית, ואהבה אמיתית היא מעט יותר מסובכת.
האהבה פיראטית לא יודעת פחד, היא תוקפת, כובשת, חוטפת וגונבת...
ורק לפעמים היא לוקחת אחריות על התוצאות.
אהבה פיראטית היא אהבה שלא יכולה להתקיים, וזו הסיבה שהיא כל כך מושכת אותנו.
ציטוט: Hay frases que digo siempre.
Pero hoy siento que nadie me escucha de verdad.
“Así es la vida” digo siempre.
“Ustedes van a cobrar” me gusta decir.
“Si no pasa nada es que pasa algo” digo a veces.
“Ustedes van a cobrar” esa la digo bastante.
Pero la frase que más me gusta decir es “nadie es perfecto”, lo digo todo el tiempo, pero nadie me escucha de verdad. |
ציטוט:
Todos sufren porque no son perfectos.
Todos ven lo que falta.
Todos ven el defecto, las fallas.
Todos ven lo que no tienen
¿pero si dejaran de querer ser perfectos?
¿Y si en lugar de ver lo que falta vieran lo que hay?
¿Y si en lugar de ver lo malo vieran lo bueno?
¿Y si en lugar de ver lo que no tienen vieran lo que tienen?
Y bueno, nadie es perfecto, así es la vida.
|
פרק 77. "אף אחד אינו מושלם"
סבסטיאן:
כולנו סובלים כי אנחנו לא מושלמים...
ובמקום לראות את הדברים הטובים שלנו, אנחנו נתפסים בחסרונות, ובדפקטים...
כולנו רואים את מה שאין לנו, במקום להתבלט במה שכן יש לנו.
ומה אם במקום לראות את הדבר הרע, נראה את הטוב ???
כי אף אחד, אף אחד אינו מושלם..
יש קלישאות שתמיד אמרתי, אבל הים אני מרגיש שאף אחד לא שומע אותי באמת...
"כאלה החיים", תמיד אמרתי.
"אני אכסח אותכם" אהבתי להגיד.
"אם לא קורה כלום, סימן שקרה משהו" אני אומר לפעמים.
"אתם אכסח אותכם" זה משפט שאני אומר דיי הרבה...
אבל המשפט שאני הכי אוהב להגיד הוא "אף אחד אינו מושלם", אני אומר אותו כל הזמן...
אבל אף אחד לא באמת שומע אותי.
כולם סובלים בגלל שהם לא מושלמים...
כולם רואים את מה שחסר להם...
כולם רואים את החיסרונות...
את הדפקטים, כולם רואים את מה שאין להם...
אבל אם כולם יפסיקו לרצות להיות מושלמים ???
ובמקום לראות את מה שחסר, הם יראו את מה שיש ???
ואם במקום לראות את כול הרע, הם יראו את כול הטוב ???
ובמקום לראות את מה שאין להם, הם יתבלטו במה שיש להם ???
טוב, אף אחד אינו מושלם, וכאלה הם החיים !
ציטוט: Cap 78: “Simón y los Boababs”
-Simón- Cada decisión que tomamos condicionará nuestro futuro.
Cada cosa que decidamos hoy influirá en nuestro futuro.
Por eso nos cuesta tanto tomar decisiones, porque cada decisión que tomemos cambiará todo….
Por eso no nos gusta elegir y rogamos para que otros elijan por nosotros… Leí mil veces el principito.
Me gusta encontrarle un nuevo significado cada vez que o leo, por ejemplo, el de los Boababs, para mi, habla de las desiciones.
Decidir que cosas dejar crecer y cuales cortar de raíz, son desiciones que te quitan el sueño…
Cuando crece un brote, hay que saber darse cuenta si es de Boababs o es de otra cosa.
Tal ves decidís cortarlo de raíz por las dudas de que sea un Boababs, y por miedo, te perdes un rosal que te haría feliz o lo dejas crecer convenciéndote que de es si o si un rosal, y cuando realmente te das cuenta de que era un Boababs que va a destruir tu mundo ya es tarde…
A veces, un Boababs tiene cara de rosal y lo dejas crecer, y cuando te das cuenta e que era un Boababs, ya te aplasto.
Es muy dificl decidir si es un brote de un rosal o de un Boababs, pero hay que hacerlo, por que los Boababs son muy peligrosos. “…La vida son como dos películas que pasan al mismo tiempo.
Una, muestra el presente y la otra, muestra el futuro.
Lo que vos decidís en el presente, si o si, te cambia el futuro…” El miedo y la culpa te llevan a cortar todo de raíz, sean Boababs, rosales, sueños, pesadillas… queremos evitar que los Boababs crezcan y hagan destrozos, pero ¿es posible, o esos destrozos serán parte de la vida, parte del aprendizaje, parte de este viaje?...
Decidís algo y tu futuro va a ser de una manera.
Decís otra cosa y tu futuro cambia.
No decidís nada, y te quedas vacío.
Por eso cuesta tanto decidir, por que lo que decidís, es tu futuro…
Cada decisión cambia todo.
No nos gusta elegir, rogamos, suplicamos, deseamos que otros decidan por nosotros.
A veces no sabes que estas tomando la decisión equivocada y eso te llevar directo a la ruina, pero siempre, se trata de tomar decisiones… |
פרק 78. "סימון והבאובבים(העצים מהסיפור של הנסיך הקטן)" סימון:
כל החלטה שאנחנו לוקחים הולכת לקבוע את העתיד שלנו.
כל דבר שאנחנו נחליט עליו היום, ישפיע על העתיד שלנו.
ובגלל זה קשה לנו כל כך לקחת החלטות... כי כל החלטה שאנחנו מחליטים יכולה לשנות הכל.
לכן אנו לא אוהבים להחליט בעצמנו ואנחנו מתחננים לאחרים כדי שיבחרו בשבילנו. קראתי אלפי פעמים את "הנסיך הקטן".
אני אוהב למצוא בכל פעם משמעות חדשה למה שאני קורא, למשל, הקטע על עצי הבאובבס, שלדעתי מדבר על ההחלטות...
להחליט לאילו דברים צריך להניח לגדול ואילו דברים צריך לעקור מהשורש, אלו החלטות שגורמות לך לאבד את השינה שלך.
כשגודל הניצן, צריך לדעת לשים לב אם זה ניצן של באובבס או של משהו אחר.
ולפעמים אתה מחליט לעקור אותו מהשורש רק בגלל הספק שאולי זה יהיה באובב, ומהפחד, אתה עלול לאבד ורד שיגרום לך אושר, או שאתה משאיר אותו לגדול כשאתה בטוח שזה ורד, אבל כשאתה שם לב שזה יהיה באובב שיחריב את עולמך, זה כבר מאוחר מדי...
לפעמים, לבאובב יש תדמית של וורד ואתה מניח לו לצמוח, אבל כשאתה שם לב שזה היה באובב, הוא כבר יכול למעוך אותך.
זה קל מאוד להחליט אם זה ניצן של ורד או של באובבס, אבל למרות זאת צריך לעשות זאת, כי הבאובבס הם מאוד מסוכנים. "החיים הם כמו שני סרטים שמתרחשים באותו זמן.
סרט אחד מראה את ההווה והסרט השני מראה את העתיד שלו.
ולא משנה מה אתה מחליט בהווה, כך או כך, הוא ישנה לך את העתיד..." הפחד והאשמה גורמים לך לעקור הכל מהשורש ולא משנה אם אלו בואבבס, ורדים, חלומות, או סיוטים...
אנחנו רוצים למנוע מהבאובבס לגדול ולעשות הרס, אבל האם זה אפשרי שההרס הזה יהיה חלק מהחיים, חלק מהלמידה, חלק מהדרך הזאת ???
אתה מחליט משהו אחד והעתיד שלך יהיה באותה הדרך.
אתה מחליט משהו אחר והעתיד שלך ישתנה.
ואם אתה לא מחליט על שום דבר, אתה נשאר ריקני.
בגלל זה קשה כל כך להחליט, כי כל מה שתחליט, יהיה העתיד שלך...
כל החלטה יכול לשנות הכל. אנחנו לא אוהבים לבחור... אז אנחנו מבקשים, מתחננים, ומאחלים שאחרים יחליטו בשבילנו.
לפעמים אתה לא יודע שאתה לוקח החלטה שגויה וזה מוביל אותך ישירות אל ההרס, אבל תמיד, זה מדובר בלקחת החלטות...
ציטוט: Capítulo 79 "El Manual del Superhéroe"
Tacho:
Ser valiente no significa no tener miedo, Ser valiente significa avanzar a pesar de tener miedo.
El cobarde es el que no da ni un paso sin tener todo asegurado.
El superhéroe también tiene temor, miedo, pero es valiente y lucha.
Lucha por el bien, por terminar con el mal, lucha por la justicia y por el amor….
Un superhéroe interviene en la lucha del bien contra el mal.
Para eso, debe saber distinguir cual es el bien y cuál es el mal.
Reconocer el mal es vital para un superhéroe.
No siempre el mal es reconocible, a veces, el superhéroe finge dejarse engañar por el mal para desenmascararlo.
Cuando conoce la cara del mal, el superhéroe no esquiva la lucha.
El superhéroe tiene que ser valiente, encontrar en el peligro la salida del peligro, pero por sobre todo, la lucha del superhéroe tiene que tener un sentido, y el sentido de cualquier lucha es el amor.
Todo lo que se necesita para ser un superhéroe es ser valiente...
pero ¿Qué es ser valiente? ¿Ser valiente es no tener miedo?
Ser valiente no es no tener miedo, sino, avanzar a pesar de tener miedo.
Ser valiente no es ser desconfiado y precavido, sino confiar aun a riesgo de ser traicionado.
El cobarde es el que no da ni un paso sin garantías de que no corre riesgos.
El valiente sabe que nunca hay garantías de nada.
El cobarde solo apuesta cuando sabe que va a ganar.
El valiente es el que apuesta aun sabiendo que puede perder, y lo único que a un superhéroe puede darle el valor para hacerse acto de arrojo es el amor.
El amor es una fuerza poderosa, te transforma, te libera y te abre puertas.
El amor es una llave, nos da el valor de dejar de esperar que no halla miedos, porque miedo, temor, siempre habrá…
Ser valiente no es ser un temerario.
Un temerario es un mercenario, no tiene miedo porque no le importa la vida, por eso, un superhéroe es valiente y teme, y mucho, a perder la vida propia o ajena.
Teme perder la vida por que ama y ese amor le da valor, porque lo que cuesta sangre, sudor y lágrimas, vale.
Lo que nos salva y nos da valor es el amor.
Lo único que se necesita para ser un superhéroe es el amor, el amor que permite vencer la cobardía y nos da el valor para dar pelea, aunque estemos en la boca del lobo... |
פרק 79. "ספר ההוראות לגיבור-העל" טצ'ו:
"להיות אמיץ לא פירושו לא לפחד, להיות אמיץ פירושו להביס למרות שאתה פוחד !" אדם פחדן הוא זה שלא עושה אפילו צעד אחד מבלי שהכל יהיה בטוח.
גם לגיבור-העל יש חששות ופחדים, אבל הוא אמיץ והוא נלחם...
הוא נלחם למען הטוב, כדי לסיים עם הרוע, הוא נלחם למען הצדק והאהבה.
גיבור-על מתערב בקרב בין הטוב לרע.
ובשביל זה, הוא צריך לדעת להבחין בין הטוב ובין הרע.
לדעת לזהות את הרוע זה נחוץ עבור כל גיבור-על.
הרוע לא תמיד ניתן לזיהוי... לפעמים, גיבור על צריך להעמיד פנים בפני הרוע על מנת לחשוף אותו.
ואז כשהוא מכיר את פני הרוע, גיבור-העל לא מתחמק מהקרב.
גיבור-על צריך להיות אמיץ, ולמצוא בכול סכנה את הדרך לצאת ממנה... אבל מעל הכל, לקרב של גיבור העל צריכה להיות סיבה, והסיבה לכל קרב היא האהבה. כל מה שצריך כדי להיות גיבור על זה להיות אמיץ...
אבל מה זה להיות אמיץ ??? להיות אמיץ זה לא לפחד ???
להיות אמיץ לא פירושו לא לפחד, אלא להביס למרות שאתה פוחד.
להיות אמיץ לא פירושו להיות חשדן וזהיר, אלא לבטוח למרות הסיכון בלהיות נבגד.
הפחדן הוא זה שלא עושה אפילו צעד אחד מבלי להיות בטוח שהוא לא נמצא בסכנה...
והאמיץ יודע שאף פעם אי אפשר לבטוח בהכול.
הפחדן מהמר רק כשהוא יודע שהוא ינצח...
והאמיץ הוא זה שמהמר כשהוא יודע שהוא עלול להפסיד...
הדבר היחיד שיכול לתת לגיבור על את האומץ להעז היא האהבה. האהבה היא כוח חזק מאוד, היא יכולה לשנות אותך, לשחרר אותך ולפתוח בפנייך דלתות.האהבה היא מפתח, והיא נותנת לנו את האומץ להפסיק לחכות לזמן ללא פחד, כי פחדים וחששות, תמיד יהיו...להיות אמיץ לא פירושו להיות חששן.חששן הוא רודף בצע, הוא לא פוחד מכיוון שלא אכפת לו מהחיים...ובגלל זה, גיבור-העל הוא גם אמיץ וגם חושש... והמון.חושש לאבד את החיים שלו או של מישהו אחר.הוא חושש לאבד את החיים כי הוא אוהב, והאהבה הזאת היא זו שנותנת לו אומץ...כי כל מה שדורש דם, יזע ודמעות שווה את המאמץ.
מה שמציל אותנו ונותן לנו אומץ היא האהבה.
הדבר היחיד שנחוץ כדי להיות גיבור על זו אהבה, אהבה שגורמת לו להביס את הפחד ונותנת לו את האומץ להילחם, גם אם הוא נמצא בפי הזאב...
אחד המונולוגים הטובים !!!
*מה שמסומן בכחול זה כמה דברים שאסור לשכוח.
ציטוט: Capitulo 80. "La Puesta de Sol" :Sol
Cuando tenía siete años murió mi papá y con él también murió la niña que fui.
A partir de ese momento mi vida se convirtió en una gran puesta en escena.
Cuando dedicas tu vida a la simulación la realidad se distorsiona.
Ya no sabes si sos lo que sos o si sos lo que actúas.
Ya no sabes si tu vida es tu vida o sos una gran puesta en escena. Es curioso… si le preguntas a una persona que haría si supiera que su vida se terminará en breve, la mayoría responden que correrían con el ser amado.
Pero en mis años de estudio y practica descubrí que ante la noción del final en general lo que hacemos es pedir perdón.
Es como si necesitáramos descargar la mochila, soltar eso que nos pesa tanto para poder irnos en paz. Va más allá de la culpa, son remordimientos que no se detienen hasta que comprendes que tu vida es lo que vos hiciste con ella.
Podemos vivir años acallando los remordimientos por lo que hicimos mal, pero cuando sentimos que llega la hora estos vienen a buscarnos como fantasmas del pasado.
Más que el olvido nos aterra que nos recuerden mal.
Los remordimientos son el miedo de haber pasado por este mundo sin despertar un poco de amor en los demás.
Los remordimientos tienen la nostalgia de una puesta de sol, se termina el día y todo lo que no hiciste ya no lo podrás hacer, y lo que hiciste no lo podrás cambiar.
Más terrible que el remordimiento por lo que hicimos mal es el remordimiento por lo que no hicimos, eso es imperdonable.
El remordimiento no es más que sabiduría que llega al final, es un intento de que no sea demasiado tarde.
Y no se va a detener, el remordimiento no se va a detener hasta que comprendas.
La culpa no nos deja vivir en paz, pero los remordimientos no nos dejan morir en paz |
פרק 80. "שקיעת השמש"- סול:
כשהייתי בת 7 אבא שלי מת, ויחד איתו מתה גם הילדה שהייתי...
מרגע זה חיי הפכו לשקיעת שמש (גם:השקיעה/התדרדרות של סול) אחת גדולה.
כשאתה מקדיש את חייך להעמדת פנים, האמת מתעוותת.
אתה כבר לא יודע אם אתה מי שאתה או מי שאתה משחק שאתה.
אתה כבר לא יודע אם חייך הם חייך או אם הם שקיעת שמש אחת גדולה. זה מסקרן... אם אתה שואל מישהו מה הוא היה עושה אם היה יודע שחייו יסתיימו בקרוב, הרוב יענו שהם היו רצים אל האהוב שלהם. אבל בשנות לימודיי ומחקריי גיליתי שלפני הסוף הקרב, כל מה שאנחנו עושים זה לבקש סליחה.
זה כמו הצורך להוריד את התיק, ולהוציא את כל מה שמאוד כבד, כדי שנוכל ללכת בשלום. זה משהו שהוא מעבר לאשמה... אלו נקיפויות המצפון (החרטות) שלא מפסיקות עד שאתה מבין שהחיים שלך הם מה שאתה עשית איתם.
אנו יכולים לחיות שנים ולהשתיק את נקיפות המצפון על כל הרע שעוללנו, אבל כשאנו מרגישים שהגיעה השעה, הן באות לחפש אותנו כמו רוחות מהעבר.
מעבר לזה שישכחו אותנו, מפחיד אותנו לדעת שיזכרו אותנו לרעה.
נקיפות המצפון הן הפחד של לעבוד דרך העולם הזה מבלי לעורר מעט אהבה אצל הזולת.
לנקיפות המצפון יש את הנוסטלגיה של שקיעת השמש...
היא (שקיעת השמש) מסיימת את היום, ומשאירה אותך אם כל מה שכבר לא תוכל לעשות, ועם מה שעשית, ולא תוכל לשנות.
מה שגרוע יותר מחרטה על מה שעשינו רע זה החרטה על מה שלא עשינו כלל, זה משהו שהוא בלתי נסלח.
נקיפות המצפון הן לא יותר מחוכמה שהגיעה לסופה, זה ניסיון כדי שלא יהיה מאוחר מדי.
וזה לא יעצור, נקיפויות המצפון לא יעצרו עד שתבין...
שרגשות האשם לא נותנים לנו לחיות בשלום, אבל נקיפות המצפון לא נותנות לנו למות בשלום.
ציטוט: cap 81. "Lo que deba ser sera"
Esperanza del futuro:
Quién escribe el destino?
¿Somos marionetas del destino? O ¿controlamos nuestras vidas?
Cada día avanzamos en nuestra vida, inocentemente, mientras la trama se va entrelazando, mientras el destino se va configurando…
Podemos cambiarlo, pero tarde o temprano, el destino viene a buscarnos….
El destino es como un ejército de hormigas laboriosas, Miles de hormiguitas haciendo su parte del trabajo.
Uno cree que controla su vida, pero el destino lentamente se va configurando.
Una serie de circunstancias, decisiones y casualidades van construyendo el destino. Cabos sueltos, detalles ínfimos, imprevistos.
El destino es una gran chef que mezcla los ingredientes preparando el plato que tiene para nosotros.
Es una maquinaria precisa y minuciosa que va reuniendo todas las piezas.
Dormimos, amamos, trabajamos o cantamos ajenos a los que el destino escribió para nosotros…
¿Quien escribe el destino?
¿Nosotros?
¿Alguien?
¿Un dios?
¿Varios?
¿Nadie?
¿Todo es azaroso?.
Nos sentimos artífices, alquimistas.
Nos creemos dioses poderosos e invencibles, y solo somos marionetas del destino…
En el lugar menos pensado, de una manera imposible de imaginar, todo se va armando. Avanzamos inconscientemente mientras la trama se va entrelazando de forma misteriosa, un mecanismo de relojería asido por el destino.
Aunque corramos en la dirección contraria no se puede escapar, porque no somos nosotros lo que vamos hacia el destino, sino este el que viene a buscarnos tarde o temprano…
El destino es como un señor muy viejo y sabio, es un profesional de todas las profesiones.
El destino a veces es realista, urde y entrelaza la trama con pericia.
Como buen guionista pone personajes en el momento y en el lugar indicado que permite que la acción avance hacia donde él quiere que avance.
Así escribe el destino, dando giros a la historia permanentemente.
El destino es un gran ingeniero.
Hace grandes construcciones, joyas de ingeniería.
Con paciencia milenaria construye castillos inmensos. Cuida cada detalle, encaja las piezas con precisión, pero, el destino construye sus castillos con cartas de mesa. Una mala movida, una sola carta que se saque y el castillo colapsa.
El destino es estratega.
Mueve las fichas, despliega sus tropas en el campo de batalla y sabe cómo dar su golpe certero…
El destino es como un superhéroe con poderes ilimitados, puede todo. Puede con todo. Pero como todo superhéroe tiene una debilidad, y la debilidad del destino, son las acciones humanas.
Eso, es lo único que puede cambiarlo como una simple piedrita verde puede debilitar a Superman, lo único que puede cambiar el destino, son las acciones humanas…
Las acciones y decisiones acertadas podrán cambiar el destino, o ir finalmente a su encuentro, pero en definitiva, lo que deba ser, será. |
ציטוט: פרק 81. "מה שאמור לקרות קורה"-
אספרנסה של העתיד:
מי כותב את הגורל ???
אנחנו בובות של הגורל ??? או שאנחנו שולטים על חיינו ???
בכל יום אנחנו מתקדמים עם החיים שלנו, בתמימות, בזמן שהעלילה מסתבכת, בזמן שהגורל משנה צורה...
ואנחנו יכולים לשנות אותו, אבל במוקדם או במאוחר, הגורל בא לחפש אותנו...
הגורל הוא כמו צבא של נמלות חרוצות, אלפי נמלים שעושות את חלקן בעבודה.
אדם חושב שהוא שולט בחייו, אך הגורל, באיטיות, מקבל את צורתו...
סדרה של נסיבות, החלטות, וצירופי מקרים יוצרים את הגורל... פרטים קטנים, ובלתי צפויים.
הגורל הוא כמו שף שמערבב את כל המצרכים כדי להכין לנו את הארוחה.
זו מכונה מוגדרת וקפדנית שמאחדת את כל הביצועים יחדיו.
אנו ישנים, אוהבים, עובדים או שרים לאחרים את מה שהגורל כתב עבורנו.
מי כותב את הגורל ???
אנחנו ???
מישהו ???
אלוהים אחד ???
כמה אלוהים ???
אף אחד ???
כל אלה ביחד ???
אנחנו מרגישים מלאכותיים, אלכימאים.
אנחנו חושבים את עצמנו לאלוהים כל יכולים ובלתי נראים, ואנחנו בעצם רק בובות של הגורל.
במקום הכי לא צפוי, ובדרך שלא ניתן לדמיין, הכל מתרחש.
אנחנו מתקדמים ללא הכרה בזמן שהעלילה מסתבכת באופן מסתורי, כמו מנגון של חנות שעונים, שנגרם עקב העתיד.
למרות שאנו מאמינים שאפשר ללכת בכיוון המנוגד, אי אפשר לברוח, כי לא אנחנו אלה שהולכים לעבר הגורל, אלא הגורל בא לעברנו ומחפש אותנו, ובמוקדם או במאוחר הוא גם מוצא.
הגורל הוא כמו אדון זקן מאוד, הוא איש אשכולות שמבין בכל המקצועות.
הגורל הוא לפעמים תסריט מציאותי, שטווה את העלילה בכישרון רב.
וכמו תסריטאי טוב הוא שם את הדמויות ברגע ובמקום הנכון שיגרמו לכך שהסיפור יתקדם לעבר המקום שהוא רוצה שיתקדם.
כך הוא כותב את הגורל, ומשנה את העלילה לצמיתות.
הגורל הוא כמו מהנדס גדול.
שבונה מבנים גדולים, אוצרות של הנדסאות, ובסבלנות הוא בונה טירות עצומות.
הוא מקפיד על כל פרט, מעצב את החדר בדיוק רב.
אבל, הגורל בונה את הטירות שלו כמו מגדלי קלפים. תזוזה אחת לא במקום, קלף אחד שנופל והטירה מתמוטטת.
הגורל הוא אסטרטגי.
הוא מפיל את האסימון, מנחה את המחנות שלו בזירת הקרב ויודע איך לתת את מכת המחץ שלו.
הגורל הוא כמו גיבור-על עם כוחות לא מוגבלים, הוא כל יכול שיכול עם הכל.
אבל כמו כל גיבור-על גם לו יש נקודת תורפה, ונקודת התורפה של הגורל היא המעשים האנושיים.
אלו הדברים היחידים שיכולים לשנות אותו, וכמו אבן ירוקה ופשוטה הם יכולים להחליש את סופרמן, הדבר היחיד שיכול לשנות את הגורל הם המעשים האנושיים.
המעשים וההחלטות המוצלחים יכולים לשנות את הגורל, או ללכת לבסוף למקום הימצאו, אבל בסופו של דבר, מה שצריך לקרות קורה.
|
Capítulo 82. "Salvar la Paz" Primera Parte
"Tal vez no sepamos en que confiar, en que creer… hay que dejarse guiar por la intuición, y confiemos, confiemos en que podemos cambiar el destino con la única arma que tenemos. Confiemos en que con amor, vamos a poder salvar la Paz"
Paz:
Para engañar a Juan Cruz vamos a tener que ser más astutos que él.
Una vez que yo me separa de todos, hay que pensar que hacer, para que nadie haga lo que salió en el video.
No se separen hasta que pasen las siete de la tarde.
Es muy importante que se mantengan juntos pase lo que pase y no se confíen, porque el destino es una fuerza muy poderosa.
Hay que seguir el plan y no cometer errores.
Solo tenemos que resistir hasta que pasen las siete de la tarde.
Resistir, confiar que ese lugar es nuestro lugar.
Hay que seguir el plan y cuidar hasta el más mínimo detalle, el destino es muy astuto.
No podemos equivocarnos el camino, ni caer en la tentación, ni traicionarnos.
No sabemos bien a donde vamos, pero sabemos bien donde no debemos ir, eso, tiene que guiarnos. Las señales van a ser confusas.
Tal vez no sepamos en que confiar, en que creer… hay que dejarse guiar por la intuición, y confiemos, confiemos en que podemos cambiar el destino con la única arma que tenemos. Confiemos en que con amor, vamos a poder salvar la Paz.
פרק 82. "להציל את השלום - חלק ראשון"
"לפעמים אנחנו לא יודעים על מה לסמוך, במה להאמין...
אז יש ללכת אחריי האינטואיציה ולסמוך על כך שאנו יכולים לשנות את הגורל עם הנשק היחיד שיש לנו.
לסמוך על כך שעם האהבה, נוכל להציל את השלום (פס)."
פס:
כדי שנצליח לרמות את חואן קרוס, נצטרך להיות יותר פיקחים ממנו.
זו הפעם ראשונה שאני נפרדת מכולם, וצריך לחשוב מה לעשות כדי שאף אחד לא יעשה את מה שראינו בקלטת.
אל תיפרדו אחד מהשני עד אחרי השעה 7 בערב.
זה חשוב מאוד שתהיו יחד, יקרה מה שיקרה, ואל תיבטחו בכלום, כי הגורל הוא כוח מאוד חזק.
צריך להמשיך עם התוכנית ולא לעשות טעויות.
אנחנו רק צריכים להחזיק מעמד עד שתעבור השעה 7 בערב...
להחזיק מעמד, ולסמוך על כך שהמקום הזה הוא המקום שלנו.
צריך להמשיך עם התוכנית ולהיזהר מכל פרט קטן, כי הגורל הוא מאוד פיקח.
אסור לנו לטעות בדרך, אסור לנו ליפול בפיתוי ולבגוד בעצמנו.
לפעמים אנחנו לא יודעים בוודאות לאן אנחנו צריכים ללכת, אבל אנחנו יודעים היטב לאן אסור לנו ללכת...
וזה, זה מה שצריך להדריך אותנו.
הסימנים יהיו מבלבלים.
ואולי לא נדע על מה לסמוך, למה להאמין...
אז יש ללכת לפי ההאינטואיציה שלנו ולסמוך, לסמוך על כך שאנו יכולים לשנות את הגורל עם הנשק היחיד שיש לנו.
לסמוך על כך שעם כוח האהבה, נוכל להציל את השלום (פס).
זהו לבינתיים,
בקרוב עוד !-תהנו .
|
|
.png)
