x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
שלום וברוכים הבאים לאתר :ציפורפדיה מנהל האתר :אלרואי האתר יכלול כל מני תמונות ומידע על אותו סוג של הציפור שתבחרו
אז בבקשה תצביעו לאתר שלי!
 
 
 
 
   ציפורים בעולם(דף בית)    מש"פ עורבים    עיטים ובזים
 
    ציפורים בעולם(דף בית)
    מש"פ עורבים
    מש"פ אלבטרוסים
    דף קשר
    סדרת היענים
    אוכלי פגרים
    סדרת התוכים
    נקראים
    אגמיות סופיות ופרפוריות
    מש"פ עדניות
    כחלאים
    תליונים
    סירטונים
    יונאים
    עיטים ובזים
                                                                                                     נקראים
                                                     נקר סורי

הנקר הסורי (שם מדעי: Dendrocopos syriacus) הוא עוף ממשפחת הנקריים, המשפחה הגדולה בסדרת הנקראים.

אזור התפוצה של הנקר הסורי משתרע מדרום-מזרח אירופה עד אירן, ולאחרונה התרחב גם לצפון-מערב אירופה. הנקר יציב בכל תחומי המחיה שלו, ומצוי גם בישראל.

אורכו של הנקר הסורי 22 - 25 סנטימטרים, אורך מוטת כנפיו 34 - 39 סטימטרים, ומשקלו עד 80 גרם. חלקי הגוף העליונים שחורים מבריקים, החלקים התחתונים לבנבנים-צהבהבים, ולסוככות הזנב התחתונות ולתת-שת גוון אדמדם. נוצות הכנפיים מפוספסות שחור-לבן, צדי הראש והצוואר לבנים, ועל הכתף כתם לבן בולט. הזכר נבדל מהנקבה בכתם האדום שעל עורפו. אצל הצעירים המצח אדום ועל החזה כתם אדמדם. מקורו של הנקר ארוך, בצבע שחור-אפור, ורגליו אפורות-ירקרקות.

על שלוש נוצות הזנב החיצוניות נקודות לבנות מעטות, הנחשפות רק כאשר הזנב הקצר והנוקשה נפרש, כדי לשמש תמיכה בזמן טיפוס.

מאפיין ייחודי של הנקר הסורי ושל שאר הנקראים הוא לשונו הארוכה והדביקה, המסתיימת בזיזים דמוי קרס.

בית גידול והתנהגות

הנקר הסורי שוכן באזורי חורש, ביערות ובמטעים, וכן בשטחים עירוניים שיש בהם עצים. הוא מוצא את רוב מזונו בגזעי עצים זקנים ורקובים, שגם משמשים לו כאתרי קינון. על אף צבעיו הבולטים קשה להבחין בו כשהוא מוסתר בעלוות העץ, ונוכחותו מתגלה כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. נקישות אלה, שהקנו לנקר את שמו, ממלאות תפקיד כפול: הן מאפשרות לו לאתר זחלי חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, ומשמשות גם כהכרזה טריטוריאלית וכקריאת זיהוי בין בני זוג. הנקר הסורי משמיע קול המזכיר מאוד את קריאת האזהרה של השחרור (כלומר ציוץ חד וקצר).

מעופו של הנקר גלי וקל, אך לרוב הוא עף למרחקים קצרים בלבד, ונמנע מלחצות שטחים פתוחים שאין בהם עצים. לאחר שנחת על עץ, הנקר מתקדם במעלה הגזע בניתורים חדים, כשרגל אחת שלוחה קדימה.

הנקרים נחשבים עופות מועילים בדרך כלל, מאחר שהם ניזונים ממזיקים. עם זאת, הם גם גורמים נזק מסוים במנהגם לנקר צינורות השקיה וטפטפות.

[עריכה] מזון

מקור המזון העיקרי של הנקר הוא חרקים וזחלים, בייחוד זחלים של חרקים הקודחים בעצים כגון עשבים וחיפושיות. תחילה הנקר מאתר מחילה של חרק בנקישות על גזע העץ, וחוצב בעץ במקורו כדי לפרוץ לתוכה. לאחר מכן הוא משתמש בלשונו הארוכה כדי לגשש אחר טרפו ולשלוף אותו.

כשחרקים אינם מצויים בשפע הנקר ניזון גם מפירות, זרעים ואגוזים, שאותם הוא מעביר לסדקים או חריצים בעץ כדי לפצח אותם.
קינון ודגירה
 

נקרים חוצבים חורי קינון בעצים רכים יחסית או רקובים, ביניהם אזדרקת, פקאן ואקליפטוס. בדרך כלל הם אינם עושים שימוש חוזר בחורי קינון ישנים, אך לעתים קרובות הם חוצבים חורי קינון חדשים באותו עץ.

מפתח עגול בקוטר 5 סנטימטרים נמשכת מחילה אופקית, ולאחר כ-15 סנטימטרים היא פונה למטה ומתרחבת, ועשויה להגיע לקוטר של כ-10 סנטימטרים ולעומק של 40 סנטימטרים. א

ת רוב עבודת החפירה מבצע הזכר. הנקבה מטילה את הביצים בתחתית הפיר, על מצע של שבבי עץ. בתטולה 3 - 7 ביצים לבנות בוהקות, שקוטרן 20X25 מילימטרים. שני ההורים

עץ עם חור של נקר סורי

דוגרים, אך בלילה דוגר רק הזכר. הגוזלים בוקעים לאחר כ-11 יום, עיוורים ועירומים, ושני ההורים משתתפים בהאכלתם. הם פורחים מהקן בגיל 24 - 25 ימים, אך ההורים ממשיכים לספק להם מזון עוד שבועות אחדים לאחר מכן.

תמונה;
                                                         נקר אפור ראש
נקר אפור ראש שם מדעי;picus canus במבט ראשון נרא דומה לנקר ירוק קטן,אלה שרואשו וגחונו אפורים במידה מכערת;
הזכר אדום רק במצחות,ובנקבה אין צבע אדום בכלל;פסי שפמו שחורים צרים בהרבה.
הצעירים חומים יותר,וצידי גופם מפוספסים.הקרא כשל הנקר הירוק,אך מוסיקילית ואיטית יותר,נחלשת בסופה.
בית-גידול דומה.
גודל;25 ס"מ.
בישראל;אין
תמונה;
                                                                             נקר בינוני 
נקר בינוני שם מדעי;.dendorocopos medius קטן מהנקר הסורי והנקר העקוד,אך לשלושתם קתם-קנף לבן גדול המבדיל אותם מהעקוד והסורי,וגם מהתלת-אצבעי ומנקבת הגמדי.נבדל מהעקוד מהצעיר של העקוד והסורי בפער שבין פס לחיו השחור לבין העורף השחור,
ובחוסר פס שחור סביב אדום הקודקוד.
עוף פעלתני;פספוסו ניכר ביותר בשעת התעופה.
משמיע"קיק" החוזר ונשנה, ושירה איטית של "אואיט, אואיט" בסולם עולה או יורד.
"מתנופף" פחות מהעקוד.
בתי גידול כשל  העקודים, חוץ מיערות מחטניים טהורים.
גודל;22 ס"מ.
בישראל;אין
תמונה;
                                                                                                   נקר גמדי
נקר גמדי שם מדעי;.dendrocopos minor הקטן מבין נקרי האזור,בגודל סתרי מצוי;ניכר בכסותו המפוספסת.
תת-שתו אינו בצבע אדום, ובכך הוא נבדל בין כול שאר הנקרים השחורים-הלבנים,חוץ מהתלת-אצבע.
הנקבה היא היחידה בין אלה שאין בה צבע אדום.
הקול שכיח ביותר "פי-פי-פי-פי" נמוך וחלוש, דומה לקול סבראש, אלה שחסר לו האופי הצלצלני.
משמיע לעיתים רחוקות גם "צ'יק" שהוא  חלוש ושורקני יותר מיזה של העקוד "מתופף" על פי רוב באביב;
תיפופו אינו רם כשל העקוד, אך נמשך זמן רב יותר, כשתי שניות.
בית גידול;יערות מעורבים ורחבי עלים,שדות אילן, מטעים, פארקים וגנים גדולים.
גודל;14.5 ס"מ.
בישראל;אין.
תמונה;
                                                          נקר בלוטים
נקר בלוטים שם מדעי;.melanerpes formicivorus וכפי ששמו מעיד עליו, הוא ניזון כמעט ורק מבלוטי האלון.
שיטות האגירה של מין זה כה יעילות, עד שאינו מעניק שום שרות לעצי האלון.
הוא משתמש בעץ גבוה - במרבית המיקרים בעץ מת - ולעיתים ישתמש אף בעמוד חשמל.
בעונת הקיץ מקדיש זמן רב לקידוח חורים קטנים, דמויי משפך, בעץ או בעמוד.
בשלהי הקיץ העוף נושא לעץ בלוטים, בזה אחר זה, ותוקע אותם בחורים, אחד בכול חור.
הבלוטים אינם זהים בגודלם, וכך גם החורים, כך שמציאת חור שמטאים לכול בלוט אינה משימה קלה.
אם החור קטן מדי, הבלוט יינזק כשהעוף ידחף אותו פנימה, ויירקב בהמשך החורף;אם החור גדול מדי,הבלוט יאוחסן בו בצורה רופרפת ויהיה קל לקחת אותו.
לפיכך, פעולה האיחסון הראשונית עלולה לגזול זמן, והיא כרוכה במידה רבה של נסוי וטעייה.
וזה אינו סוף המלכאה.
כשהבלוטים מתבלים, הם מתייבשים ומתכווצים מעט, כך שאם הזמן צריך לימצו חור חדש.
מאגר גדול מעוד אסוי להכיל עד חמישים אלף בלוטים.
בניית אוסף שכזה והגנה עליו מפני גבים הן משימות מעבר למה שיחול לעשות עוף יחיד, או אף של זוג עופות, ובתי-אוצרות עשרים שכאלה מטופלים לרוב בידי כול משפחת הנקרים.
בישראל;אין
מחיה;צפון אמריקה
תמונה;נקר הבלוטים אם בלוט  
                                                                       נקר גילה
נקר גילה שם מדעי;Gila Woodpecker נקר גילה יוצר חור המשמש כקן על-ידי נקירות בגבעול אבה של קקטוס, כמו קקטוס הסגוארו הענק.
הטמפרטורה בקקטוס קרירה ונוחה יותר מאשר בחוץ.
נוסף על כך, הקוצים החדים של הקקטוס עוזרים בהגנה על הקן מפני אויבים.
אם הנקר נוטש את הקן, ציפור אחרת, כמו לילית מדבר, עלולה להשטלתת עליו.
בישראל;אין
מחיה;המדבריות המעריים של ארצות-הברית
גודל;20 ס"מ
תמונה;
                                        נקר ירוק
נקר ירוק שם מדעי;picus viridis.ניכר ויפה מכול העופות באזור על-פי צבעו הירוק, שתו צהוב-ירוק הבולט בשעת תעופה, קודקודו האדום ופסי שפמו שחורים.
לזכר גם שפם אדום.
הצעיר בהיר יותר, ומנוקד נקודות כהות.
לזן הספרדי  sharpei לחיים אפורות ופסי-שפם שחורים צרים יותר; בזן הצפון-האפריקאי levaillanti, הנחשב ע"י חלק חוקרים כמין מיוחד, אין לזכר שפם שחור, ולנקבה  צבע אדום רק על עורפה או אחורי ראשה.
הקריאה באביב "פלו, פלו, פלו" רמה, צלצלנית, נישאת למרחוק ;בעונות אחרות - יללות רמות שונות.
"מתופף" לעיתים נדירות קול טרטרני קל.
בית גידולו יערות רחבי-עלים ומעורבים, וכל נוף רב אילנות, לרבות בפארקים, גנים גדולים, שדרות.
ניזון גם מהקרקע, במיוחד ממדשאות ותלי-נמלים.
גודל; 32 ס"מ
בישראל;אין
תמונה;
                        נקר מצויץ
נקר מצויץ שם מדעי;Crested woodpecker.
מידע;אין
בישראל;אין
מיחיה;צפון אמריקה
תמונה;
                                   נקר מגלני  
שם מדעי; agellanic woodpecker
נקר מגלני, החי ביערות החוף בדרומה של ארץ האש, בקצע הדרומי ביותר של דרום אמריקה, קריאה פשוטה מאוד.
היא כוללת שתי נקישות בילבד, אבל ההפוגה ביניהן חשובה.
כשמחקים אותה במדויק - והן כו קרובות זו לזו עד שלשם כך אנו זקוקים לשתי מקלות, ולא אחד - סביר להניח כי העוף בעל הנצות הראש האדומות המרהיבות יופיע במהירות, ויקיש תגובה נזעמת על עץ הקרוב, אם לא ממש בצמרתו של העץ עליו הקשנו אנו עצמנו.
בישראל;אין
מיחיה;ארץ האש
תמונה; 
                               נקר מצויץ אדום חזה
נקר מוצץ אדום חזה שם מדעי;sphyrapicus ruber
 הנקרים המוצצים קודחים חורים בגזעים של עצים חיים, פורצים את הקליפה, וחודרים לצינורות נושאי המוהל  שמתחתיה.
כול חור שהם קודחים מוטה מעט כלפי מלעה, וכך המוהל מצטבר במעין שלולית קטנה.
עתה יכולים הנקרים האלה למצוץ את המוהל בלשונותיהם דמויות מברשת, המכוסות בזיפים גסים.
גם חרקים באים לשתות מהמוהל, ומתכנסים בהמונים סביב החור.
הנקרים אוספים את החרקים האלה בלשונם, ומוסיפים כך מעט חלבון ותזונתם העשירה בסוכרים.
העץ מתגונן מפני הקזות דם הללו באמצעות כיסוי יבש שהוא מצמיח על הפצע.
ייתכן שהרוק של הנקר-המוצץ מכיל חומר נוגד קרישה, המונע מהעץ לאטום את פציעיו, אבל גם כך זרימת המוהל נפסקת לאחר כעשרה ימים, והעוף נאלץ לקדוח חור חדש.
בעונת הקינון, כשהנקרים צריכים לאכיל גם את גוזליהם, יכול כול פרט בוגר לקדוח עד ארבעה חורים ביום, כך שבטרם עובר זמן רב הגזע מתכסה ברצועות של חורים, המקיפים לעיתים את הגזע סביב סביב.
במיקרים מסוימים הקזת המועל חמורה עלולה לגרום למותו של העץ.
בישראל;אין
תמונה;
                                  נקר עקוד
נקר עקוד שם מדעי; Dendrocopo major.
במרבית האזור הוא מצוי יותר מבין הנקרים השחורים לבנים.
כתם כנפו לבן בולט, ושתו אדום, לזכר קודקוד אפור ועורף אדום, ואילו הצעיר גם הקודקו וגם עורפו אדומים.
בזן הצפון אפריקאי חזה אדום לזכר.
המעוף גלי ביותר, הכנפים נאספות אל הגוף בתחתית כול גל.
הקריאה הרגילה "צ'יק" חד, וכן סילסולים וטרטורים שונים ואף צירצור צרוד כשל קיכל גדול בשעת התרגשות.
"מתופף" לעיתים קרובות באביב, כ-8 עד 10 נקישות תוך שניה אחת בלבד.
בית גידול יערות מחטיים, רחבי-עלים ומעורבים, שדות אלון, פארקים, מטעים, גנים גדולים.
גודל;23 ס"מ
בישראל;אין
תמונה;
                                נקר קנדה
בישראל;אין
מידע;אין
תמונה;
                              נקר שחור
נקר שחור שם מדעי;dryocopus martius.
הגדול בין נקרי האזור, והבולט שבהם.
שחור כולו, רק הקודקוד והציצית אדומה.
הנקבה והצעיר חומים יותר, לנקבה רק עורף אדום.
מחזיק את צוארו בזווית אופיינית, המאפשרת להבדיל את צלליתו מבין שאר הנקרים.
המעוף גלי ביותר.
הקיל נשמע למרחק, סדרת הצלילים כפולים רמים, צלולים, רוטטים, חליליים, משמיע יללה מוסיקלית קטוע החוזרת ונשנית.
"תיפופו" מתמשך יותר משל הנקר העקוד.
בית-גידול יערות מחטניים ומעורבים, ולעיתים יערות אשורים.
גודל;46 ס"מ
בישראל;אין
תמונה;

נקר לבן

נקר לבן (שם מדעי;White Woodpecker)ציפור זו מועילה במיוחד עבור מטעי הדרים, כי היא צורכת הדבורים

מראה

מלבד היותו ציפור לבנה בוהקת עם כנפיים שחורות עמוק ויש לו צהוב ליד העניים

בישראל;אין
תמונות;

נקר אדמונית

נקר אדמוני(שם מדעי;Red-headed Woodpecker)

מראה

מבוגרים הם מרשים ממש צבעוניים יש להם בזנב שחור, הצוואר והראש אדום החלק התחתון שלהם הוא לבן,הכנפים שחור ואמצה לבן המראה של המבוגרים דומה למראה הנקבה בנוצות.

הקטנים הם דומים למבוגרים אבל צבעם מנומר עם חום, צפרים עשוי לעתים קרובות בטעות לזהות אותם כמו הנקר אדום קרס , שהטווח שלהן חופף במידת מה לזה של אדומת שיער הנקר. בעוד בטן הנקרים אדום יש כמה אדומות על עורפם ראשים, ראשים הנקרים אדום יש הרבה יותר אדום המכסה את כל הראש שלהם צוואר, כמו גם אחרת הכוללת נוצות דפוס


התנהגות

ציפורים אלה טסים וטופסים  חרקים באוויר או על הקרקע,הם מחפשים מזון על העצים או אסופים מאחסנים אגוזים. הם אוכלים חרקים, זרעים, פירות, פירות יער, אגוזים, ומדי פעם גם ביצים של ציפורים אחרות. כשני שליש הדיאטה שלהם מורכבת על צמחים. הם מקננים בתוך חלל של מת עץ, עמוד חשמל, או חלק מת של עץ זה הוא בין 8 ל 80 מטר (2.5-25 מ ') מעל פני הקרקע. שבו 4-7 ביצים בתחילת והיא דוגרת במשך שבועיים. שני גוזלים ניתן לגדל בודד העונה קינון.

שימור

פעם, אוכלוסיות ירדו ברצינות מאז 1966, בשל הקן באתר התחרות הגוברת בין זרזירים אירופים והסרה של עצים מתים (משמש אתרי קינון) מן היערות . הרבה מדינות צפון מזרח כבר לא צריכים נקרים אדומי ראש קינון. ב אוהיו , למשל, האוכלוסייה סדירה קיים ברוב השנים, אבל זה לא עצמית מזין

התרבות עממית

בשנת 1996, שרות שדואר של ארצות הברית הוציא 2 - אחוזים בול המתאר נקר אדומת שיער יושבת. חותמת הופסק בשלב כלשהו לאחר מכן, אבל שוב הוציא בשנת 1999 נותר לרכישה עד 2006. 

בישראל;אין

תמונות;

נקר פורטוריקני

נקר פורטוריקני(שם מדעי;Puerto Rican Woodpecker)

קר פורטוריקני יש גוף שחור אדום בגרון בהיר השד. יש כתם לבן רץ על הראש מפני עין בעין,הגוף התחתון יש אור צבע כתום.

כמו רוב הציפורים גם ניכר (~ 18%) ההבדל באורך החוק בין המינים. כמו כן, הזכרים מעט גדולים יותר מאשר נקבות. המשקל הממוצע שלה הוא 56.0 גרם.  אורך גופו נע בין 23 לבין 27 ס"מ.

נקר פורטוריקני הוא ו נרחב מינים נפוצים המופצים בפורטו ריקו, בעיקר המתרחשת ביערות, מטעי קפה,המנגרובים, דקל חורשות, פארקים וגנים.

חוץ מזה המתרחשים פורטו ריקו זה מיושב פעם את האי סנט קרואה.

הפורטוריקני הנקר הוא אמר להידמות התנהגות המבנה של נקר צפון אמריקה אדום שער( erythrocephalus Melanerpes ).

העיקרי של התזונה שלה הם חרקים כגון נמלים,חיפושיות זחלים ועוד.

בישראל;אין

תמונות;

נקר שחור לחיים

נקר שחור לחיים(שם מדעי;נקר שחור לחיים)

זה נקר מתרחשת לרמות גבוהות יותר של יערות רטוב, פתוח למחצה היער ואת הצמיחה השני הישן. זה קנים קמטים חור 6-30 מ 'גבוה מתה עץ. המצמד הוא 2-4 ביצים לבן מבריק, מודגרת ידי שני המינים.

 המבוגר הוא 18.5 ס"מ ומשקלו 63 גר ' אחריו לבנים.

הזנב שחור עם כמה האוסר לבן, ואת התחתון הם חיוור צהבהב זית עם בטן המרכזי אדום.

יש כתם ועל הלחיים, מצח צהוב, אדום העורף. הכתר הוא אדום הזכר שחור אצל הנקבה.

לחיים הנקר השחור ניזון מחרקים , אך ייקח כמויות ניכרות של פירות צוף.

בישראל;אין

תמונות;

נקר המזרח מנומר

נקר המזרח מנומר(שם מדעי;
Middle Spotted Woodpecker

הם בעיקר בגודל 20-22 ס"מ ויש לו נוצות בדומה 

נקר המזרח מנומר כמו שמינים.שחור עם כתמים לבנים בכנף הסגלגל ולבן האוסר על הכנפיים, ואת התחתון הם לבנים

אמנם רק קצת יותר קטן הגדול גחור נקר, נראה בשל יותר על הדק קצר, הצעת החוק שלה מעוגל יותר, הראש חיוור. זה גם יכול להיות מבולבל עם נקר הסורי (בעיקר צעירים), להיות נבדלים זה על ידי קטנים הצעת החוק, ואת כתר אדום שלא הצדדים שחורה צרה

נקר המזרח מנומר הוא חי רק אירופה ודרום מערב אסיה, מצפון  ספרד ואת צרפת מזרח פולין ואת אוקרניה, וגם דרומה המרכזי באטליה(המקומי שם), את הבלקן חצי האי,ליטא ,ליטביה , וטורקיה ואת הקוקז.

בישראל;אין
תמונות;

סבראש

סבראש (שם מדעי: Jynx torquilla) הוא עוף נודד ממשפחת הנקריים. תפוצתו טרנספליאקרטית. הוא מתרבה באזורים הממוזגים של אירופה ואסיה, וחורף באפריקה ובדרום אסיה. בישראל הוא חולף בחודשי הסתיו בדרכו דרומה, ושוב באביב כשהוא חוזר לאזורי הרבייה שלו.

השם סבראש ניתן לו על שום יכולתו לסובב את ראשו ב-180 מעלות כמעט. במצבי סכנה, הוא מפתל את ראשו ולוחש כנחש במצג הרתעה.
                  מראה

אורך גופו של הסבראש כ-17 סנטימטרים, ומשקלו עד 50 גרם. צבע הנוצות חום-אפרפר כצבע קליפת עץ, ללא כיתום מובהק, והרגליים קצרות וחומות. הזנב חום-אפור, ארוך יחסית לגוף, עם שלושה פסי רוחב חומים כהים. המקור אפור, מחודד פחות וקצר מזה של נקריים אחרים. לעתים נראה גוון ירקרק ברגליים ובמקור. הגחון בהיר, משורטט בדוגמה כהה של "ראשי חץ", והגרון חום בהיר.

נוצות הראש מזדקרות לצורת כיפה במצבי התרגשות. פס חום כהה נמשך מהראש עד הגב, המופרד בבירור אצל עופות בוגרים. אצל הצעירים הפס מטושטש יותר ומתמזג עם שאר הנוצות. פס באותו צבע נמשך מקצה העין לרוחב הלחי.

הזכר והנקבה דומים, אך צבעי הנקבות מעט עמומים יותר, וגוני החום-אדמדם המופיעים בלבוש החיזור של הזכר חסרים אצלן. הצעירים דומים לבוגרים, מלבד גוני החום הדהויים יותר. דוגמת ראשי החץ על הגחון כמעט אינו נראית, והגרון בהיר מאוד, לעתים כמעט לבן.
                        קול

בזמן החיזור, ההזדווגות והטיפול בגוזלים, הסבראשים קולניים למדי. מחוץ לתקופות אלה התנהגותם חששנית וקשה להבחין בהם. קולו של הסבראש ברור, צלול ובלתי משתנה, ומזכיר קריאת בז. בני הזוג מרבים לשיר ביחד, וכשהם מחליפים משמרות בעונת הדגירה הם משמיעים קולות תיפוף ונקישה חרישיים.

הצעירים, ולעתים גם בוגרים, משמיעים קול דומה ללחישת נחש במצבי סכנה, התנהגות המכונה מימיקה.
                        בית גידול
סבראשים חיים בנופים פתוחים או פתוחים למחצה, שיש בהם לפחות עצים בודדים, כגון שטחי פארק, גנים גדולים ומטעים. הם נמנעים מיערות עבותים, שטחים חסרי עצים, מדבריות והרים גבוהים, ומעדיפים אקלים יבשתי שאינו לח מדי. באזורי החריפה שלהם, הסבראשים מחפשים אזורים עשירים בחרקים, בעיקר סוואנה עם עצי שיטה. הם אינם נכנסים ליערות גשם ושוהים רק פרקי זמן קצרים באזורים מדבריים.
                         נדידה
רוב הסבראשים נודדים, למעט אוכלוסיות איים (כגון קורסיקה, סרדיניה, סיציליה וקפריסין), שהן יציבות או נודדות למרחקים קצרים. נדידת הסבראשים מתחילה באמצע אוגוסט. בדרך כלל הם חוצים את ההרי אלפים, אך עוקפים את הים התיכון בנתיב מערבי, דרך ספרד וגיברלטר, או בנתיב מזרחי, דרך הבלקנים ומיצרי בוספורוס. יש החורפים בדרום ספרד, בדרום יוון או באיי יוון. אוכלוסיות מצפון סקנדיניבה נודדות בחלקן מעל בריטניה, ופרטים בודדים נצפו חורפים שם.
                        תזונה
מזונו העיקרי של הסבראש הוא נמלים וחרקים אחרים שהוא מוצא בעצים רקובים או על הקרקע.
                     קינון
סבראשים משתמשים בחורי קינון נטושים של נקרים, במקום לחצוב חורים בעצמם. הביצים לבנות, כמו אצל עופות רבים המקננים בנקרות.
תמונה;
  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה