סטרואידים אנבולים אנדרוגניים

סטרואידים אנבולים-אנדרוגנים מה הם, תופעות לוואי לגבירים ונשים - יעקב עזרא

השימוש בסטרואידים התחיל בשלהי שנות השלושים, זיהויים ובידודם של הסטרואידים מהאשכים היה בשנת 1931 ע"י אדולף בוטנאנדט, כימאי במרבורג, אשר זיקק כ- 15 מיליגרם של אנדרוסטנדיון (androstenone) הורמון מתוך עשרות אלפי ליטרים שתן של זכר.

כבר בשנת 1934 סינתז הכימאי לאופולד רוזיצקה (Ruzicka) את הסטרואיד הראשון. למרות שבשנת 1930 כבר היה ידוע כי האשכים הכילים אנדרוגנן חזק יותר מאשר androstenone, וכך שלוש קבוצות של מדענים, במימון מתחרות חברות התרופות בהולנד, גרמניה הנאצית בשווייץ, נהרו לבודד אותו. מקור הורמון זוהה לראשונה על ידי קארולי גיולה דוד, פרויד ארנסט לקוואוור בעיתון מאי 1935 "גבישי ההורמון הזכרי שמקורו באשכים - טסוטסורון". 

למדיע מעמיק בתחום הסטרואידים האנאבוליים מומלץ לקרוא את הספר: סטרואידים כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול. 

סינתזה כימית של טסטוסטרון הושגה באוגוסט אותה שנה, כאשר בוטנאנדט וג 'Hanisch פירסם מאמר המתאר "שיטה הכנת טסטוסטרון מכולסטרול רק כעבור שבוע, הקבוצה השלישית, Ruzicka ו- Wettstein, הודיעה יישום הפטנט בעיתון "על הכנת מלאכותית של הורמוני האשכים - טסטוסטרון (Androsten-3-one-17-ol)." בוטנאנדט ו-Ruzicka הוצעו 1939 חתן פרס נובל לכימיה על עבודתם, אבל הממשלה הנאצית בוטנאנדט נאלץ לדחות את הכבוד, למרות שהוא קיבל את הפרס לאחר תום מלחמת העולם השנייה. כבר בשנת 1937 החלו ניסויים בבני אדם עם התכשירים טסטוסטרון פרופיונאט ומתיל-טסטוסטרון.

מהם סטרואידים?

משפחת התרופות הסטרואידיות נחלקות לשלוש קבוצות:

תרופות המכונות גם "סטרואידים" מוגדרים בונים, אנאבולים - Anabolic (או Anabolic-androgenic). . סטרואידים, כגון: קורטיזון, תרופות שרופאים רושמים בדרך כלל כדי לעזור לשלוט במצבי דלקות שונים בגוף. לעתים קרובות הם השתמשו כדי לעזור לשלוט בתנאים כמו מחלות אסטמה ולופוס.

שתי הקבוצות האחרונות אינן כמו הסטרואידים אנבוליים. השימוש האחרון, נעשה על ידי ספורטאים בכלל מפתחי הגוף בפרט אשר רוצים להחיש את בניית השרירים וקצב השיפורים הספורטיביים.

הסטרואידים האנאבוליים (טסטוסטרון) הינם הורמונים סינתטיים ו/או טבעיים. הורמונים אילו יכולים להגדיל את יכולתו של הגוף לייצר מסת שריר גדולה יותר ולמנוע התפרקות שרירים.

כיצד סטרואידים אנאבולים פועלים?

למרות שהסטרואידים מסייעים לבנות מסת שריר, סטרואידים יכול לייצר תופעות לוואי חמורות ביותר. שימוש בסטרואידים במשך זמן רב עלול להשפיע לרעה על מערכת המון והרבייה. אצל גברים, סטרואידים יכולה להוביל לאימפוטנציה (אין אונות), ירידה בכמות הזרע המיוצר באשכים ועד כדי עקרות משנית, ואפילו להתכווצות גודל האשכים.

רוב הנתונים על השפעות ארוכות טווח של סטרואידים אנבוליים על בני אדם מגיעים דיווחים מקריים ולא מחקרים אפידמיולוגיים רשמית. מנתוני מחקרים בבעלי חיים נצפה כי האפשרות שאחד המחקרים גילה כי חשיפת עכברים זכרים קיצרה בחמישית את תוחלת החיים שלהם. סטרואידים ניתנו במינון דומה לאלה שניטלו על ידי ספורטאים, המצב גרם אחוז גבוה של מקרי מוות בטרם עת.

נשים המשתמשות בסטרואידים אנבוליים אנדרוגנים יכולות להופיע הפרעות במחזור החודשי (אי-סדירות ועד הפסקת קבלת המחזור) וזאת בגלל שהסטרואידים יכולים לשבש את ההתבגרות ושחרורן של ביצית מן השחלה. הפרעה זו עלולה לגרום ארוך טווח עם בעיות פוריות.

הסטרואידים הם קבוצה של תרכובות אורגניות עם מבנה כימי המכיל את הליבה של שלד נגזר מהם. בדרך כלל, קבוצות מתיל נמצאים על פחמנים C -10 ו-C -13 . על פחמן C-17 שרשרת בצד אלקיל עשוי גם להיות נוכח.

כלומיפן איקקלומין

הקלומיפן ציטראט או ה- Clomid הינו רכיב פרמקולוגי הממריץ ovulatory. זה פועל ע"י עזרה לייצר הורמונים נוספים הגורמים השחלות לשחרר אחת או יותר ביציות.

התרופה קלומיפן ציטראט מגבירה את תפוקת ההורמונים של בלוטת יותרת המוח ומשרה ביוץ (שחרור ביצית מהשחלה) בנשים. אם אין עלייה ברמות ההורמונים בדם לאחר נטילת התרופה, זהו סימן שהבלוטה אינה מתפקדת כיאות.
הקלומיפאן משמשת לטיפול באי-פריון אצל נשים נותנים טבליות קלומיפן למשך 5 ימים רצופים בכל חודש באמצע המחזור. טיפול זה ממריץ את הביוץ. אם לא מצליחים לגרום לביוץ לאחר חודשים אחדים של טיפול עם קלומיפן, יש לנסות תרופות אחרות.

ספורטאים משתמשים בתרופה קלומיפן ציטראט בכדי להגביר את ייצור הטסטוסטרון לאחר הסייקל ההם נטלו. היות ואחרי נטילת סייקל של סטרואידים אנבולים אנדרוגנים, ישנה דעיכה בייצור הטסטוסטרון הטבעי הגוף או יותר נכון ע"י תאי לידינג המצויים באשכים. על כן נטילת התרופה קלומיפאן ציטראט מכבירה את יצור הטסטוסטרון הגבר כמובן !

הקלומיד (קלומיפאן ציטראט) בעל פעילות אנטי-אסטרוגנית, ופעילותו על מרכז ציר ההיפופיזה היפותלאמוס גורמת לשחרור גונאדוטרופין - אותו הורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) ופועלת על איבר המטרה תאי לידינג באשכים לייצר יותר טסטוסטרון ועקב כך גם עלייה בייצור תאי הזרע (ספרמטוגנזיס). את התגובה הנ"ל ניתן ליצור במתן אוראלי של 50 מ"ג ליום, למרות כי ספורטאים נוטלים כ- 150 מ"ג ליום ובהמשך יורדים למינון של 50-100 מ"ג .

חומרים פעילים פרמקולוגית:
Clomiphene קלומיפן ציטראט.

פעילות טיפולית:
הקלומיפן ציטראט (Clomiphene) יוצר אינטראקציה עם קולטן (רצפטור) אסטרוגן המצויים ברקמות שונות, לרבות רירית הרחם ההיפותלמוס (איזור מסויים במוח), יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה), השחלה, הנרתיק (ווגינה), ועל צוואר הרחם.

הקלומיפן ציטראט יכול להתחרות עם האסטרוגן על קולטן אסטרוגן כלומר, לעכב את חידוש המלאי של קולטני אסטרוגן התוך סלולאריים (intracellular). התרופה קלומיפאן ציטראט (Clomiphene) יוזם סדרה של אירועים הורמונאליים (אנדוקרינית) שתגיעה לשיאה בנחשול גונדוטרופין preovulatory ואת הקרע follicular הבאים.

האירוע הראשון האנדוקריני בתגובה לטיפול התרופה קלומיפאן ציטראט (clomiphene) היא עלייה בשחרורם של ההורמונים הגונדוטרופינים (gonadotropins) מבלוטת יותרת המוח.

התהליך יצירת הסטרואידים (steroidogenesis) יוזמת folliculogenesis, וכתוצאה מכך הצמיחה של זקיק השחלות ועלייה ברמת מחזורי של אסטרדיול (הורמון מין נשי). לאחר הביוץ, פרוגסטרון פלזמה עליית האסטרדיול ונפילה כפי שהם היו במחזור ovulatory נורמלי. הנתונים הזמינים מראים כי שני המאפיינים estrogenic ו antiestrogenic של clomiphene רשאים להשתתף חניכה של הביוץ. שני איזומרים clomiphene נמצאו יש השפעות מעורבות estrogenic ו antiestrogenic, אשר עשוי להשתנות מאחד לשני המינים. חלק מהנתונים עולה כי zuclomiphene יש יותר פעילות estrogenic מאשר enclomiphene. ציטראט Clomiphene אין תופעות לכאורה progestational, androgenic, או antiandrogenic שאינו מופיע להפריע לתפקוד בלוטת יותרת המוח, יותרת הכליה או בבלוטת יותרת המוח-. אף שאין ראיות של השפעה &idquo; carryover "של clomid, וסת ovulatory ספונטנית כבר ציין בחלק מהחולים לאחר טיפול clomid.

קלומיפאן ציטראט למה התרופה משמשת?

התוויות נגד (קונטראאינדיקציות) וזהירות:

תופעות לוואי:
תגובה אלרגית עלולה להתרחש: קשיי נשימה; הסגירה של הגרון; נפיחות של השפתיים, הלשון שלך, או פנים; או כוורות.
תופעות אחרות: הרחבת השחלות המציג כמו כאב, רוך הבטן או האגן, הלחץ, או נפיחות; סומק; בחילה, הקאות או שלשולים, כאבי ראש, טשטוש ראייה והפרעות ראייה או אחרות; רגישות בשדיים או אי נוחות; הרחם דימום חריג.

אינטראקציות (תגובות):
אינטראקציות לא ידוע בין clomiphene תרופות אחרות.

פרובירון - מסטרולון

Proviron ® הוא שם המותג שרינג עבור mesterolone אנדרוגן אוראלי (1-מתיל דיהידרוטסטוסטרון). בדיוק כמו עם דיהידרוטסטוסטרון (DHT), פעילות של סטרואיד הנ"ל הינו של אנדרוגן חזק שאינו ארומטי (aromatize) לאסטרוגן. במצבים קליניים פרובירון משמש בדרך כלל לטיפול בסוגים שונים של תפקוד מיני, אשר לעתים קרובות כתוצאה מרמת טסטוסטרון נמוכות אנדוגני. זה יכול להפוך בדרך כלל בעיות של חוסר עניין ואונות מינית, והיא משמשת לפעמים להגדיל את ספירת הזרע. התרופה אינה גורמת לעירור הגוף לייצר טסטוסטרון, אבל היא פשוט תחליף אנדרוגן אוראלי המשמש כדי לפצות על חוסר אנדרוגן הגברי הטבעי.

חיים פעילים: 8-12 שעות (אפקטים לאחרונה כ -24 שעות)

התרופה Class: Androgenic Steroid/Anti- Aromatization (Oral)

מנה ממוצעת: גברים 25-100 מ"ג / ולנשים 25-50 מ"ג ליום.

נראה כי הסיבה הנפוצה ביותר עבור רבים לשקול את זה כולל סטרואידים מחסנית עבור פעילות אנטי-אסטרוגנית (estrogenic). בימים שלפני הטיפול בתרופות אנטי-ארומטיים (aromatases) ושימוש כמודולאטור לקולטן אסטרוגן סלקטיבי (SERMs), כגון: התרופות נולבדקס (טמוקסיפן ציטראט) וקלומיד (קלומיפן ציטראט) (clomid and nolvadex).

יחד עם זאת הפעילות האנטי-אסטרוגנית של המסטרולון (פרובירון), חשוב לציין כי ישנה גם את ההשפעה אסטרוגנית (estrogenic) עם כל המשתמע מכך. כלומר שהשימוש בתרופות הנ"ל שצוינו כמעט ואין כיום צורך בתרופה פרובירון.

המנגנון שבו יש למסטרולון המחייבים החלשות של הקולטן (רצפטור) לאסטרוגן מבלי שהפעיל אותו ואת האנזים הארומטי (aromatase). במקרה הראשון, הדבר מפחית חלקית את מספר האתרים קולטן-אסטרוגן לרגע זמינה לאיחוד, ובכך מקטין את פעילות האסטרוגנית (estrogenic). במקרה השני, כמה החלק היחסי של מולקולות הארומטיות ((aromatase בכל רגע נתון אינן זמינות להמיר טסטוסטרון, בגלל שהאתרים שלהם עסוקים עם ה- mesterolone.

הסיבה השנייה הנפוצה ביותר היא כנראה החשש לאיבוד הליבידו. דבר זה נכון כאשר מוסיפים לרמות אנדרוגן נורמלי את התרופה Proviron יש השפעה androgenic במקרים רבים הפרובירון משפר ליבידו (תאווה מינית).

חשוב לציין, כי בסייקל של הסטרואידים האנבולים, הוספת Proviron משיג דבר נוסף. כמו למשל במקרה של קבלת סטרואידים אנבוליים, כגון: nandrolone) Deca) אשר מסיבות אחרות עלול להשפיע לרעה על הליבידו, Proviron מספק לעזור יותר מאשר סטרואידים אנבוליים שונים אחרים.

הפרובירון (Proviron) בשימוש אצל מפתחות הגוף הנשים, אבל זה כמעט ללא ספק את היחס הגרוע ביותר של אפקט אנבוליים. הערך המוסף של הפרובירון הינו אובדן שומן "התקשות" השרירים.

מה גם, שיש לציין כי הפרובירון בניגוד לכמעט רוב הסטרואידים אשר ניתנים באפן אוראלי (orals), אינו רעיל לכבד (hepatotoxic), כמו שאר הסטרואידים ממשפחת ה- 17-אלפא-אלקילייד (alkylated).

כדור פרובירון מכיל בדרך כלל 25 מ"ג מהרכיב הפעיל מסטרולון. נטילה של אחד (25 מ"ג) או שניים (50 מ"ג) בכל פעם. כמויות יותר גבוהות לא ישפיעו יותר על שיפור בחשק המיני מחוץ למעגל.

מסטרולון (Mesterolone) הינו השם הכימי של המרכיב התרופה פרובירון (. (Proviron הפרובירון היה סימן מסחרי רשום של חברת שרינג AG בארצות הברית ובמדינות אחרות, לאבות ישראל.

בקרב ספורטאים Proviron משמש בעיקר אנטי אסטרוגן. ההערכה היא לפעול נגד aromatase בגוף, למנוע או להאט את ההמרה של סטרואידים לאסטרוגן. התוצאה היא קצת דומה Arimidex (אם כי פחות חזקה), התרופה פועלת למנוע הצטברות של אסטרוגן בגוף, לכן ספורטאים משתמשים בפרובירון לפני תחרויות למראה שרירים נוקשה יותר. זאת בניגוד ישיר לנולבדקס nolvadex (טמוקסיפן ציטראט), אשר חוסם רק את היכולת של אסטרוגן לאגד ולהפעיל רצפטורים ברקמות מסוימות. נגד השפעת הארומטיות (aromatization) היא העדיפה, כפי שהוא אמצעי יותר ישיר ויעיל להתמודדות עם בעיה של תופעות לוואי אסטרוגניות (estrogenic). חיסרון נוסף של הנולבדקס ((nolvadex היא שאם הופסק מוקדם מדי, אפקט הריבאונד עלול להתרחש כאשר רמות האסטרוגן גבוהה בסרום הן שוב חופשיים לפעול. זה כמובן יכול להיות ברוב המקרים מהירה של תופעות לוואי, כמו: גינקומסטיה (חזה נשי בגבר). למעשה רוב האנשים מעדיפים להשתמש בשניהם: פרובירון (Proviron) ונולבדקס (nolvadex), במיוחד במהלך מחזורים ארוכי טווח כשרמות האסטרוגנים ( ((estrogenic בתוקף. עם כל האפשרויות לתקוף את הורמון המין הנשי - אסטרוגן בזווית שונות, תופעות הלוואי הן בדרך כלל קטנות באופן משמעותי.

תרופה זו היא החביבה גם על ידי רבים במהלך ההכנות לתחרות, כאשר אסטרוגן נמוך / רמת אנדרוגן גבוהה הוא ביקש במיוחד אחרי. זה מועיל במיוחד כאשר נוטלים סטרואידים אנבוליים ((anabolics, כמו: אוקסנדרולון, ויטנסטרול ופרימובולן (Winstrol), (oxandrolone) (Primobolan) נמצאים בשימוש לבד, כתוכן אנדרוגני (androgenic) של התרופות הללו היא נמוכה יחסית. לכן הפרובירון (Proviron) יכול כתוספת אנדרוגן, להביא ולשפר את קשיחות השרירים וצפיפות השרירים.

ספורטאיות נשים, בפרט צורכות כדור אחד של 25mg ליום, יהיה יעיל להזיז את היחס אנדרוגן / אסטרוגן, כך יכולה להיות השפעה רבה על מבנה גוף (נוקשות השרירים). אך יחד עם זאת נשים צריכות להזהר, היות ובמינונים גבוהים ישנם בבירור פוטנציאל לגרום לסימפטומים לסימני מין גבריים די בקלות. מסיבה זו נשים, צריכות להגביל את צריכתו בטווח של לא יותר ארבעה עד חמישה שבועות בלבד !!! גלולה אחת לשימוש יחד עם 10 או 20 מג של התרופה נולבדקס (nolvadex) יכול להיות אפילו יעיל יותר התקשות השריר, ביצירת סביבה שבה הגוף הוא הרבה יותר נוטה לשרוף את שומן הגוף הנוסף (במיוחד באזורים בעיות נשיות כמו המותניים והירכיים).

המינון אופיינית לגברים היא עד 100 מ"ג ליום. זו כמות מספקת כדי למנוע גינקומסטיה, התרופה משמש לעתים קרובות לאורך כל מחזור (סייקל) שלם. כפי שציינתי קודם לכן, היא לעתים קרובות בשילוב עם התרופה nolvadex (טמוקסיפן ציטראט) ו/או קלומיפן ציטראט (clomiphene) או בשמה הנפוץ איקקלומין או קלומיד (clomid).

כאשר ספורטאים נוטלים "סייקל כבד" כלומר סטרואידים בעלי פעילות אנדרוגנית חזקה (estrogenic), כגון: דיאנבול (Dianabol), טסטוסטרון וכו'. מתן 50 מ"ג של פרובירון ((Proviron ונולבדקס 20 מ"ג nolvadex) ) ליום הוכיח יעיל ביותר במקרים כאלה, וזה די נדיר במינונים גבוהים יותר להיות חובה. ובדיוק דיברנו על נשים, מתחם זה הוא מבורך מאוד במהלך ההכנה לתחרות. כאן שוב צריך פרובירון (Proviron) ניכרת לטובת קשיחות וצפיפות השריר, עוד באותו הזמן להגדיל את הנטייה שורפים כמות רבה יותר של שומן גוף.

תופעות לוואי מעל 100 מ"ג ליום לגברים, עלול לפתח רמה גבוהה מדי של אנדרוגנים אשר יותר מספר בעיות. תופעות לוואי אופיינית אנדרוגניות (androgenic) כוללים עור שמנוני, אקנה, הגוף / צמיחת שיער הפנים של החרפת תנאי דפוס התקרחות גברית, ואת עלולה להתרחש גם עם שימוש במינון מתון. עם DHT יש השפעה חזקה על מערכת הרבייה, פעולות אנדרוגניות (androgenic) עשוי לכלול גם קיצוני עלייה ודעיכה בליבידו הגברי. וכפי שפורט קודם לכן, נשים צריכות להיזהר סביב השימוש בפרובירון (Proviron). היות וזהו אנדרוגן, וככזה יש לו את הפוטנציאל לתסמינים גבריים די בקלות. זה כולל, כמובן, העמקה של הקול, אי סדירות המחזור החודשי, שינוי מרקם העור ואת הרחבת הדגדגן.

מתי אין להשתמש בתרופה ?

אין להשתמש אם ידועה רגישות לאחד ממרכיבי התרופה. אין להשתמש בתכשיר זה במקרים של גידול בעבר או בהווה בכבד או בבלוטת הערמונית.

אין להשתמש בתרופה מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול במקרים הבאים: אם הינך סובל או סבלת בעבר מליקוי בתפקוד מערכת הנשימה (כגון: אסתמה,) הכבד, הכליה / מערכת השתן, בלוטת הערמונית, יתר סידן בדם (היפרקלצמיה), סוכרת, אפילפסיה ומיגרנה.

אזהרות:

בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות סדירות של בלוטת הערמונית. הורמונים אנדרוגנים אינם מתאימים לזירוז התפתחות שרירים בבני אדם בריאים, או להגברת הפעילות הגופנית.

במקרים נדירים נצפו גידולים שפירים של הכבד ובמקרים נדירים יותר נצפו גידולים ממאירים בכבד, שהובילו במקרים בודדים לדימום תוך-בטני מסוכן, לאחר שימוש בחומרים הורמונלים כגון אלו המצויים בפרובירון. לכן יש להודיע לרופא על הופעת כאבים בבטן העליונה אשר אינם נעלמים באופן ספונטני תוך זמן קצר.

מאמרים בתחום הסטרואידים האנאבוליים: סטרואידים אנבולים וניוון שרירים | סטרואידים קורטיזון ומחלת ניוון שרירים | פיתוח גוף וסטרואידים אנאבולים | תופעות לוואי של סטרואידים גלוקוקורטיקוסטרואידים | סטרואידים ודהטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף) | מניעת פירוק השרירים לאחר הסייקל סטרואידים אנאבולים | סטרואידים אנבולים – הטוב הרע והמכוער | סטרואידים ותופעות לוואי | השפעת הסטרואידים אודות גופנו ויכולתו האתלטית חלק א' | סטרואידים אודות גופנו ויכולתו האתלטית-חלק ב' | סטרואידים אנבולים | סטרואידים על שום מה ולמה? | אסטרטגיית השימוש בסטרואידים אנבוליים ותרופות אנבוליות | מה הם הסטרואידים האנבוליים? | סטרואידים ומפתחי-גוף | סטרואידים אנבוליים ובודי-בילדרים | שני סייקלים (סטרואידים אנבולים) לשתי מטרות (למסה ולחיטוב) | פרופילים של סטרואידים אנבוליים | סייקל-סטרואידים, PCT ודטוקסיפיקציה=ניקוי הגוף | סטרואידים אנבולים-אנדרוגנים תופעות לוואי לגבירים ונשים | סטרואידים אנאבולים ותוספי מזון | מה הם הסטרואידים האנבוליים? | היסטוריה של סטרואידים האנבולים | סטרואידים אנבולים, שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם | סטרואידים אנבולים טעויות נפוצות | סטרואידים אנאבולים שימוש למתחילים-הסייקל הראשון | מניעת תופעות לוואי של סטרואידים אנבולים | אודות הספר: סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

טרנבולון אצטאט - Trenbolone acetate

התרופה טרנבולון אצטט (trenbolone) הינה ללא ספק הסטרואיד האנבולי-אנדרוגני החזק ביותר אשר ניתן בזריקות. הטרנבולון (Trenbolone) הינו סטרואיד בשימוש על ידי וטרינרים לבעלי חיים (בעיקר) כדי להגדיל את צמיחת השרירים והתיאבון.

אולם חשוב לציין, כי אנשי המדע לא הבינו באופן מלא את השפעתה הפרמקולוגית של התרופה באופן מלא. היות והתרופה טרנבולון (Trenbolone) דומה לתרופה ננדרולון (nandrolone) כשרוב הספורטאים בכירים בשם "דקה". סטרואידים הפכו לפופולאריים בגלל שהן ממשפחת ה- 19-נור-טסטוסטרון, כלומר מולקולה של טסטוסטרון כבר שינו במיקום ה- 19 כדי לתת לנו מתחם חדש.

הטרנבולון אצטט (Trenbolone) מאוד קצר בפעילותו ובמשך חיים שלו. החלופה היא הזמינות המוגבלת של Parabolan, ארוך יותר, מתנהג אסתר trenbolone גרם לשימוש האדם.

התרופה פאראבולן (Parabolan) בשמה המסחרי, או בשמה הגנרי: hexahydrobencylcarbonate trenbolone, ישנה זמן מחצית חיים ארוך יותר מהאצטאט ועל כן יעילותה, ואפילו יותר ארוך ממולקולת האיננטאט (enanthate) כך למעשה הספורטאי יידרש להזריק פחות זריקות ולעיתים פחות תכופים. אחת הבעיות הגדולות עם התרופה פינפלקס (finaplix) בשמה המסחרי, (טרנבולון אצטאט) לעיתים קרובות מוביל מורסות ודלקות, בשל הנפח והתדירויות התכופות בהליכי ההזרקות.

מפתחי גוף וספורטאים משממשים בטרנבולון כדי להגדיל את מסת הגוף (בעיקר השרירים) בצורה יעילה יותר מאשר על ידי הרמת משקולות לבד. מינון פיתוח גוף נורמאלי יכול לנוע בין 200 mg לשבוע עד 1,400 מ"ג בשבוע. בשל מחצית זמן החיים המטבולית קצר יחסית חיים של הטרנבולון אצטט (trenbolone), המינון צריך להיות מחולקים בדרך כלל זריקות לפחות פעם ביומיים. וזאת בהשוואה לטרנבולון איננטאט (Enanthate (Trenbolone ניתן להזריק פעם בשבוע.

הטרנבולון אצטט (Trenbolone) מכונה לעתים קרובות "פינה" של משתמשים, כי הזרקות טרנבולון אצטט (trenbolone injectible) מוכן לעתים קרובות כדורי Finaplix H, אוזניים השתל משמש הבקר לחוואים לשמור על המשקל של הבקר לשחיטה במהלך המשלוח.

תרכובות הטרנבולון (Trenbolone) יש זיקה מחייבת לרצפטור האנדרוגני שלוש פעמים גבוה יותר מזו של הטסטוסטרון. לאחר שהטרנבולון עובר מטבוליזם (metabolized), יש לו את ההשפעה על הגדלת ספיגת חנקן על ידי השרירים, הדבר מוביל לעלייה בשיעור של סינתזת החלבונים (או בקיצור בניית שרירים).

מה גם שיש בטרנבולון גם את ההשפעות משני של גירוי תיאבון, הפחתת כמות השומן (כלומר ירידה באחוזי השומן).

תופעות לוואי:
התרופה אינה גורמת לתגובות ארומטיות (aromatizes) - מעט מאוד אם בכלל!, כך שהחזקת מים או צבירת נוזלים לא ניראה, או נראה לעתים רחוקות. ואינו מומר ל- DHT (דיהידרוטסטוסטרון).

רעילות לכליות ולכבד דיווחו לעתים קרובות, בעיקר כאשר לוקחים מינון גבוה במשך זמן רב. כמו כן, ניתן לצפות לחזזית (אקנה), יתר לחץ דם, אך לא צבירת נוזלים - לכן יעיל לפני תחרויות.

ספורטאים רבים דיווחו על נדודי שינה (אינסומניה), יל"ד, הזעות לילה, וירידה בחשק המיני (לבידו), וניוון האשכים (הצטמקותם) לכן ישנו הצורך לבצע את תהליך ה- PCT ודטוקסיפיקציה (איזון הורמונאלי וניקוי הגוף מחומרי הפסולת של התרופה והמטבוליטים שלה). עם זאת, נשים יסבלו מתופעות virilization אפילו במינון קטן, לכן התרופה לא אמורה להינטל על ידי אישה.

סייקל-סטרואידים, PCT ודטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף)

ספורטאים מקצוענים אשר נוטלים סייקלים של סטרואידים אנבוליים ותרופות נוספות, על פי רוב מוזנים ע"י הרופא המומחה שלהם. ובכדי למנועת תופעות לוואי לטווח הארוך והקצר, ולשמר את הספורטאי כלומר לצמצם את תופעות הלוואי העתידיות מהם עשויים חלק מהספורטאים לסבול. ישנו סדר קליני שרופאים המומחים לתחום פיתחו.

לסדר הנ"ל קוראים: גדילה, איזון וניקוי (דטוקסיפיקציה).

1. גדילת השרירים במהלך הסייקל (הטיפול בסטרואידים, הורמוני גדילה ועוד).
2. איזון הגוף וחזרתו למצב נורמאלי טבעי, כלומר לאזן את המערכת ההורמונאלית ע"י שיטת ה- PCT (Patent Cooperation Treaty).
3. ניקוי הגוף ע"י תהליך הדהטוקסיפיקציה.

במהלך הסייקל של הסטרואידים האנבולים, ייצור הטבעי של הטסטוסטרון ע"י גופנו דועך, במצבים מסוימים אפילו לאפס!!! במקרים רבים, חוסר ייצור של ההורמון הטסטוסטרון גורם לספירת זרע נמוכה (כלומר הגבר הופך לעקר), ירידה בחשק המיני (לבידו) וכו'...

אחרי סיום הסייקל, היכולת של הגוף לייצר טסטוסטרון יכולה לקחת חודשים. התופעות המורגשות הן מעקרות לא רצויה עד איבוד כוח פיזי, ירידה בחשק המיני ואימפוטנציה. ומצד שני העלייה ברמות האסטרוגן ביחס לטסטוסטרון גורמות לבעיות כמו עליה במסת השומן, חרדות ואיבוד מסת שרירים יקרה. המאמר הנ"ל יאבחן את הגורמים המעורבים ביצור רגיל של הורמונים מסוימים בגוף, בפרט ע"י הציר ההיפותלאמי-היפופיזה ואשכים.Hypothalamic-Pituitary-Testicular Axis)), או בקיצור: HPTA.

טסטוסטרון ממקור פנימי (אנדוגני)

אם כך נשאלת השאלה: איכן מיוצר הטסטוסטרון בגופנו? התשובה לכך הינה שכ- 95% מהטסטוסטרון מיוצר ע"י האשכים (בגברים שבינינו). הטסטוסטרון מיוצר בתאים הנקראים תאים בין רקמתיים באשכים - תאי לידינג ( Interstitial cells) Leydig cells התאים הללו מקיפים את הצינוריות המכילות זרע, אשר נקראים Sertoli cells, תאים אלו מייצרים את הזרע. תהליך יצירת הזרע - seminiferous דורש את נוכחותו של הטסטוסטרון. כאשר הטסטוסטרון הטבעי פוחת, גם התהליך הנ"ל דועך, ייצור הזרע מפסיק (ואז אתה מסיים את הסייקל עם שני אשכים זעירים וכך גם תפקודם).

קחו בחשבון שהתאים הביו רקמתיים באשכים ותאי צינוריות הזרע סמוכים אחד לשני. לכן ריכוז הטסטוסטרון שם גבוה, ביחס לריכוז הטסטוסטרון בדם. תאי צינוריות הזרע דורשים ריכוז גבוה של טסטוסטרון בשביל תאי הזרע כדי להתחיל בתהליך הבשלה - maturation אז אפילו שאולי יש בגוף "כמויות גבוהות" של טסטוסטרון חיצוני כשאתה בסייקל, הריכוז אינו גבוה מספיק לתאי צינוריות הזרע לייצר זרע תהליך הנקרא spermatogenesis . תהליך זה בשילוב עם חוסר בהורמון מגרה זקיק - Follicle Stimulating Hormone(FSH), מביא למצב הרבה ספורטאים-גברים לעקרות משנית במהלך ובסיום הסייקל.

בלוטת יותרת המוח היא בלוטה אשר מייצרת ומספקת מספר של הורמונים, תחת בקרה של ההיפותלמוס. ההיפותלמוס כמפקח הראשי, ובלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) מתפקדת תחתיות. ההיפותלמוס מחליט איך האיברים של הגוף יתפקדו, ובלוטת יותרת המוח נותנת את הפקודות בפועל ע"י הפרשת הורמונים שונים. כמה מההורמונים אשר מעבירים את הסיגנלים נוצרים או שמורים בבלוטת יותרת המוח והם: הורמון גדילה, IGF-I ו- IGF-II, הורמון משפעל התירואיד (TSH), וזופרסין, הורמון ההצהבה (LH), הורמון מגרה הזקיק (FSH), והורמון אדרנוקורטיקוטרופין (ACTH).

להיפותלמוס יש רצפטורים (קולטנים) כדי לזהות איזה מהרמות של הכימיקלים (הורמונים) מיוצרים ע"י האיברים היעודים. בשביל המטרות שלנו, נבחן רק את לולאת המשוך, זו אשר מעורבת באשכים.

להיפותלמוס יש גם רצפטורים לאנדרוגנים וגם רצפטורים לאסטרוגנים, כאשר הרמות של כל אחד מההורמונים הנ"ל עולים, הקולטנים מעורבים יותר וההיפותלמוס חדל מלשלוח הורמוני שחרור גונדוטרופין (Gonadotropin Releasing Hormone) אל בלוטת יותרת המוח (היפופיזה). בלוטת יותרת המוח, בתורה, מפסיקה את שליחת ההורמונים LH ו- FSH לאשכים. כך הסיגנל הוא, "הפסקת ייצור טסטוסטרון ועקב כך גם זרע". אנו יודעים שאנדרוגנים (ולא רק אסטרוגן) משביתים את הפעולה של האשכים היות והדי-הידרו-טסטוסטרון או בקיצור: DHT ממקור חיצוני בעצמו (אשר אינו מומר לאסטרוגן) מאוד יעיל בהפסקת פעולת האשכים.

שיטת ה- Patent Cooperation Treaty או בקיצור PCT נועדה לאזן את המצס ולהחזירו לתיפקוד נורמאלי תקין.

בסיום הסייקל כמובן אל לנו לשכוח את תהליך הדהטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף מחומרי הלוואי של הסורטאידים האנבולים).

ובנקודה זו חשוב לציין כי כאשר מבצעים את תהליך הדהטוקסיפיקציה חייבים לחוש בריאוקציות שונות בגוף כאשר הריאקציות הנ"ל הם אלה המעידות על שחומרי הלוואי והחומרים הטוקסיים (הרעילים) מהרקמות החוצה בדרך השתן, הצואה, והזיעה.

משפעלי טסטוסטרון

מתן סטרואידים אנבוליים - טסטוסטרון, יגביר את רמת הטסטוסטרון בדם אשר מגיע ממקור אקסוגני (חיצוני). כך ייצורו האנדוגני (העצמי) פוחת, היות וגופנו חש בעלייה ברמת הטסטוסטרון, ייצורו הולך ופוחת (משוב שלילי). יש לציין, כי התהליך הנ"ל נוצר לרוב כאשר ספורטאים משתמשים באופן בלתי מבוקר בסטרואידים אנבוליים.

שימוש בלתי מבוקר בסטרואידים אנבוליים אשר גורם לתופעות הנ"ל ניגרם ע"י מספר סיבות:

1. מינון גבוהה - שימוש במינונים גבוהים של סטרואידים יגרמו לדיכוי בייצור הטסטורטרון, עכב המשוב השלילי שנוצר. גופנו חש בעלייה ברמות הטסטוסטרון ובכדי לאזן את המצב (הומאוסטזיס), גופנו פשוט מפחית את ייצור הטוסטוטרון האנדוגני ע"י האשכים.

כאשר רמות האסטרוגן גבוהות ורמות הטסטוסטרון נמוכות, הדבר נחשב בקרב ספורטאים לביש מזל ולחוסר איזון הורמונלי. כתוצאה מרמת ההורמונים הנ"ל ניצפה לירידה במסה השרירית והכוח, וכך גם ניצפה לירידה בביצועים הספורטיביים. על כן, ספורטאים אשר השתמשו בסטרואידים (בעיקר אילו האנדרוגנים או ספורטאים אשר בימעו סייקל ארוך מידי ואו במינונים גבוהים מדי) יצפו בסיום הסייקל לדעיכה ברמות הטסטוסטרון והאיזון בין רמות הטסטוסטרון אסטרוגן יהיה לטובת האסטרוגן. כל למעשה נקבל ייצור מופחת או הפסקת הייצור של תאי הזרע, חוסר אנרגייה וירידה בויטליות, ועוד תופעות הקשורות לירידת רמת האנדרוגנים בגבר...

2. שימוש ארוך טווח - שימוש ארוך טווח בסטרואידים יגרום להיסתגלות הגוף לתרופה, וכך גופנו יגיב בדיכוי ייצור הטסטוסטרון האנדוגני.

3. סטרואידים בעלי פעילות אנדרוגניים חזקה - שימוש בסטרואידים בעלי פעילות אנדרוגנית חזקה, אכן גורם לעלייה ניכרת בכוח ובמסה השרירית. אך השימוש בחומרים אילו ואפילו לטווח הקצר של חודש, עשוי לגרום לדיכוי בייצור הטסטוסטרון האנדוגני.

על כן, ספורטאים משתמשים בתרופות הממריצות את ייצור הטסטוסטרון. אילו הן תרופות נוגדות עקרות אשר פותחו בעולם הרפואה לטפל בגברים ונשים בעלי חוסר יכולת להפרות.

כוריגון HCG

HCG נילקח למשך שבוע עד שבועיים הראשונים שלאחר סיום הסייקל, בכדי להגביר את ייצור הטסטוסטרון האנדוגני ע"י גופנו. וזאת מיכיוון שתחילת השפעתו מתחילה כעבור מספר שעות לאחר הזקרתו. ובהמשך נוטלים כלומיפן ציטראט למשך מספר שבועות היות והכלומיפן מגביר את הייצור הכללי של הטסטוסטרון. כאשר ה- HCG פועל ישירות על המרצת ייצור הטסטוסטרון, בדרך השפעתו על ההורמון LH) Luteinizing Hormone).

ציקלופניל

ציקלופניל הינה תרופה אורלית (ניתנת בצורת כדורים) הדומה בפעילותה ל- HCG וכלומיד. התרופה מגבירה את רמת הטסטוסטרון שדעכת לה לאחר סיום הסייקל של האנדרוגנים. 
הציקלופניל הינו אסטרוגן המתפקד כאנטי אסטרוגן. התרופה עשויה להכפיל את רמת הטסטוסטרון במינון של 100 מ"ג ליום.
ישנם ספורטאים אשר משלבים את התרופה גם במהלך הסייקל בכדי להפחית רמות אסטרוגן, ועקב כך הפחתה בצבירת הנוזלים המלווה את הסייקלים האנדרוגניים. לכן יעיל גם לשימוש לפני תחרויות פיתוח גוף.
מינון ממוצע בין הספורטאים נע בטווח של 400 עד 600 מ"ג ליום. מינונים גבוהים אילו ניטלים היות ומינונים נמוכים יותר נחשבים לכמעט בלתי יעילים.

פרופילים של סטרואידים אנבוליים

אנבוליקום ויסטאר ( Anabolicum vister )

האנבוליקום הינו סטרואיד אורלי המיוצר רק באיטליה. הרכיב ניטל בצורת קפסולות או טיפות. לרוב אינו בשימוש ע"י ספורטאים, בשל פעילותו החלשה יחסית. אך נשים ספורטאיות וזקנים יכולים להינות מהספק ! בבית הספר לרפואה האנבוליקום משמש לטיפול בסימפטומי הזיקנה, ובעיקר נשים לאחר גיל המעבר ולטיפול כללי תומך במחלות כלליות. זאת בגלל שפעילות האנבוליקום הינה אנדרוגנית חלשה מאוד וסבילה. התרופה בעלת פעילות אנבולית ואינה בעלת פעילות ארומטית. אך ביכולתה לגרום לצבירת מין ומלחים מעטה בלבד.
מינון: גברים זקוקים לרוב למינונים גבוהים ביותר הנעים בטווח של 80 עד 120 מ"ג ליום וגם אז לא תמיד ניתן לצפות לתופעות מרהיבות ביותר. לעומת זאת ישנם נשים אשר מקבלות עלייה מועטה במסת השרירים והכוח במינונים של 30 עד 40 מ"ג ליום.

אנדרול - אוקסימטולון

האנדרול הינו סטרואיד אורלי הניגזר מדהידרוטסטוסטרון. אורך הסייקל צריך להיות קצר 4-3 שבועות.האנדרול בעל פעילות אנבולית ואנדרוגנית גבוהה ביותר. 

נילוור, לונאבר - אוקסנדרולון

ניספג היטב ממערכת העיכול עם המזון. התרופה יעילה לאלה החפצים לשמור על משקל גופם נמוך ועל מסת שריר גבוהה. שכיח לראות מפתחי גוף אשר משתמשים בתרופה חודשיים לפני התחרויות. כמו כן פוורליפטרים טוענים כי התרופה נותת להם כוח רב אל ללא עודפי משקל - נוזלים.

הלוטסטין Halotestin: (Fluxymesterone)

מינון: ספורטאים נוטלים 10 עד 20 מ"ג ליום. לכוח לסייקל של פוואר ליפטרים יתרון נוסף היות והיא מגבירה את האגרסיביות. הסטרואיד הינו אורלי הניגזר מ- methyltestosterone התרופה אינה גורמת לעלייה במשקל ואינה גורמת לצבירת נוזלים עודפת, וזאת בשל פעילותה האנדרוגנית הגבוהה והאנבולית הנמוכה יחסית.

קלנבוטרול

קלנבוטרול הינו אגוניסט בטא 2 סלקטיבי. על כן התרופה משמשת בעולם הרפואה לטיפול במחלת האסטמה. הקלנבוטרול הינו בטא 2 אגוניסט, בעל מאפיינים לפעילות ההורמון אדרנלין. התרופה פועלת וממריצה את מערכת העצבים המרכזית (CNS). ועל כן, תופעות הלוואי של התרופה, כגון: רעד קל בדיים, נדודי שינה, הזעה, עלייה בלחץ הדם ובחילה.

ספורטאים משתמשים בו כדי להפעיל את הרצפטורים בטא 2 המצויים בריקמות השומן והשרירים בגופנו. מרבית ההשפעה של הקלנבוטרול הינה על המרצת רצפטורים בטא 2 ו- 3.

תרופות אנטי-ארומטיות מעכבים ארומטיים

DHEA > Androstenedione > androstenediol > Testosterone

ישנם ריאקציות אנזימטיותאשר יוצרים תגובות שונות כגון: המרת ה- DHEA לבסופו של דבר לטסטוסטרון. אך האנזימים יכולים גם להמיר את ה- DHEA ל- androstenedione שיומר בתהליך ארומטי (aromatized) לאסטרוגנים במקום לטסטוסטרון.

אימון אינטנסיבי גורם לעליה ברמת הקטכולמינים (catecholamines) אדרנלין ונור-אדרנלין. לאחר אימון אינטנסיבי רמת הקטכולמינים עולה במחזור הדם למשך כ- 3 שעות ויותר. כך בעצם פוחתת הנטייה לצבור שומנים לאחר האימון ונהפוך המאזן לצד אשר גורם לגופנו למצל שומנים לאנרגיה.

מעכבים ארומטיים

מעכבים ארומטיים במקום לחסום רצפטורים אסטרוגניים הם בעלי פעילות ישירה על האנזים האחראי (הניקרא: aromatase) לביוסינטזה של האסטרוגן. ע"י עיכוב האנזים הנ"ל ניצפה לירידה ברמות האסטרוגן בדם.

מחקר אשר נערך בשנת 1990 הראה בבירור, כי במהלך 12 שבועות של חקירת ההשפעה של טסטוסטרון איננטט (280 מ"ג לשבוע), בהשוואה לאותו המינון יחד עם תרופה מעכבת תגובה ארומטית - טסטולאקטון - testolactone (250 מ"ג ארבע פעמים ביום). הקבוצה שנטלה טסטוסטרון בלבד ניצפה ירידה מעטה בלבד בערכי ה- HDL כולסטרול, לעומת זאת הקבוצה שנטלה טסטולקטון ניצפה ירידה של כ-25% ברמות הכולסטרול כל זאת לאחר ארבעה שבועות של טיפול. מיכאן צריך להסיק כי התרופות הנ"ל עשויות להגביר את הפוטנציאל למחלות לב וכלי דם.

טסטולקטון testolactone:

הטסטולקטון הינו סטרואיד המעכב תגובה ארומטית, מבחינה מבנית דומה לטסטוסטרון. וניתן להשגה כבר משנות ה- 60. באותה התקופה החלו לטפל בסטרואיד הנ"ל בסרטן השד. התרופה אינה בעלת פעילות אנדרוגנית (למעשה מינון גבוהה הינו בעל פעילות אנטי-אנדרוגנית).

מעניין לדעת, כי עד לשנת 1975 לא ידעו כי הטסטולקטון בעל פעילות המעכבת תגובה ארומטית.

יש לציין, כי טסטולקטון הינו בחירה לא אידיאלית בעבור ספורטאים. כל זאת בשל מספר סיבות: מחירו היקר, ומחקרים הראו כי הספורטאי זקוק ל- 1000 מ"ג (4 כדורים) ליום בכדי לקבל פעילות אנטי-ארומטית סבירה. כמו כן, יש לו פעילות אנטי-אנדרוגנית, כלומר תגובה בלתי רצויה לצרכן הסטרואידים.

ציטדרן (Cytadren (aminoglutethimide

הציטדרן בדומה לטסטולקטון ניתן במירשם רפואי ע"י רופאים עוד לפני שידעו אודות כל המכניזם והפעיות שלו היו מובנים במלואם. ולמעשה יש לו היסטוריה מעניינת, הרכיב הזה hypnotic glutethimide נימכר לראשונה בארצות הברית כתרופה אנטי???? (anticonvulsant) בשנות ה-60. אך בשנת 1966 דווח על חולים אשר נטלו את התרופה אשר חלו באי-ספיקת בלוטת האדרנל (adrenal insufficiency), וכעבור זמן קצר התרופה ירדה מהמדפים. בהמשך מחקרים החלו לחפש אודות יתרונות הרכיב ואכן התרופה חזרה למדפים כתרופה הנירשמת ביותר ע"י רופאים. השפעת התרופה על ההורמון קורטיזול (דיכויו) הפכה אותה ליעילה גם לטיפול בסינדרום קושינג (Cushing's syndrome) במחלה הנ"ל הגוף מפריש יותר מידי קורטיזול.

כמו כן, התרופה בעלת פעילות אנטי-קטבולית עקב חסימת ההורמון קורטיזול.

ארימידקס (Arimidex (anastrozole

הינה תרופה לא סטרואידית ועכבת ארומטית. התרופה חוסמת את האנזים הארומטי אך ללא חסימת אנזימים אחרים המעורבים בביוסינטזה של אדרנל סטרואידים אחרים (כלומר שהתרופה סלקטיבית). לכן פעילות הארימידקס יותר ספציפית ביחס לאמינוגלוטטמיד המשפיע גם על אנזימים אחרים. התרופה הנ"ל הינה הכי אפקטיבית ואמינה כשמדובר על פעילות אנטי-ארומטית.

Formestane (4-OH androstenedione) פורמסטן

הפורמסטן הינו גורם סטרואידי סלקטיבי המעכב תגובה ארומטית. התרופה ניתנת להשגה במספר מדינות או יותר ספציפי (androstenedione) ארופאיות. הפורמסטן הינו ניגזרת של אנדרוסטמדיון. אנדרוסטמדיון הינו למעשה העכב ארומטי - מתאבד, כלומר שהרכיב 4-OH androstenedione

מעכב את התגובה הארומטית ע"י עיכוב תחרותי עם האנזים הארומטי.

מחקרים הראו כי בפעילותו הוא יותר פעיל מהאמינוגלוטטמיד פי- 60 יותר.

מינון טיפוסי הינו הזרקה של 250 מ"ג (1 אמפולה), כל שבועיים.

האלקלואיד יוהימבין (Yohimbine) הינו בעל פעילות המפעילה את רמפטור אלפא-2 אנטגוניסט, בדומה לתרופה קלנבוטרול, ולכן יכול לשמש לתהליכי הרזיה.

שני סייקלים (סטרואידים אנבולים) לשתי מטרות (למסה ולחיטוב)

להלן שתי דוגמאות לשני סייקלים הראשון לעלייה איכותית במסת השריר ללא צבירת נוזלים (ולכן העלייה במשקל הגוף תהייה נמוכה), והסייקל השני לעלייה מסיבית במשקל (הכולל צבירת נוזלים מרובה).

לדוגמא: תוכנית לכוח ולעלייה איכותית בשריר:

מיום 1 עד יום 5: אוקסנדרולון 50 מ"ג, מיום 6 עד ליום 10: אוקסנדרולון 25 מ"ג, מיום 11 עד יום 15: אוקסנדרולון 15-10 מ"ג. בולדנון אונדצילאט 200 מ"ג כל 5 עד 7 ימים. ננדרולון דקנואט 200 מ"ג כל 5 עד 7 ימים. הסייקל אמור להמשך כחודש עד חודשיים. הסייקל הינו מאוד אנבולי בתכונותיו ובעל השפעה אנדרוגנית מתונה מאוד. לרוב יהיה זה נדיר להיתקל בתופעות לוואי, בסייקל הנ"ל ובמינונים נמוכים. האומנם אין לצפות לעלייה דרמתית במשקל, אך מה גם שכל ק"ג שנרוויח מהסייקל הנ"ל יהיה איכותי ללא עודפי נוזלים.

דוגמה של תוכנית לכוח ומסה (עם צבירת נוזלים), הסייקל יכול להינטל בהמשך לסייקל הקודם שצויין. לאחר שסימנו חודש מהסייקל שצויין. ניתן להמשיך ליטול מתנדרוסטנולון (דיאנבול) 40 מ"ג ליום במפוצל, למשך 7 עד 14 יום. ואז בהמשך ישנו הצורך לרדת המינון באופן הדרגתי. טסטוסטרון איננטאט ובולדנון אונדצילאט משנייהם מינון של כ- 200 עד 300 מ"ג כל 7-10 ימים. יש לציין כי החלק השני של הסייקל מותאם לספורטאי השוקל 100 ק"ג לפחות.

חשוב לציין, כי המינונים צריכים להתאים באופן אישי ע"י איש מקצוע רופא. ולא ע"י חובבנים לתחום.

כוריגון Human chorionic gonadotropin  HCG 

סייקל עם HCG (ידוע גם בשמות משחריים, כגון: פרגניל, כוריגון ועוד) לרוב מתבצע למשך שבועיים עד שלושה שבועות ולא יותר. לרוב ספורטאים מזריקים אותו בין הסייקלים כדי לשמור על הכוח ולמנוע דעיכה ברמות הטסטוסטרון והמסה השרירית.

תופעות לוואי: שימוש ארוך טווח עשוי לגרום לגופנו להפסיק לייצר את ההורמונים הגונדוטרופיים (gonadotrophins). כמו כן, גניקומסטיה (gynecomastia), צבירת נוזלים, עלייה בדחף המיני, שינויים במצבי הרוח, כאבי ראש, ועלייה בלחץ הדם.

HCG מגביר את רמת האנדרוגנים, בגבר עד 400% יותר, אך הוא גם מגביר את רמת האסטרוגנים באופן דרמטי, הדבר יכול להוביל להתפתחות גניקומסטיה.

תופעות לוואי נוספות כוללות בחילות והקאות, הנ"ל נוצרים לרוב במינונים גבוהים.

חשוב לציין, כי HCG הוא הורמון בטא גונדוטרופיני שלייתי אנושי. הורמן זה מיוצר על ידי השליה ומופיע בדם 14 יום לאחר התעברות. ערך של 4274 בבדיקת HCG מופיע בהריון תקין בשבוע החמישי והשישי.

 פורמבולון - formebolone

שמות נוספים מסחריים:

Esiclene 1 mg drops; LPB I; Biofarma PT

Esiclene 4 mg/2ml LPB I;

Esiclene 5 mg tab.; LPB I; Biofarma PT

Hubernol (o.c.) 1 mg drops; ICN Hubber ES

Hubernol (o.c.) 5 mg drag.; ICN Hubber ES

זהו סטרואיד בבסיס מימי להזרקה. משמש ליצירת דלקת בשריר בכדי להגדיל איזור מסויים בשריר. יעיל בעיקר בשימוש על שריר קטן. ספורטאים טוענים כי הם הצליחו להגדיל באינץ את התאומים (שוקיים) והזרועות שלהם, בתוך שבוע, שריר הבייספס הזרוע הינה המטרה האפקטיבית ביותר לשם תטרה הנ"ל. יש המשתמשים בתרופה לילה לפני התחרות פיתוח הגוף, כך הם משפרים בגודל את נפח השריר. יש לציין, כי השימוש שכיח מאוד בקרב מפתחות הגוף - נשים המיתחרות .

ישנם ספורטאים אשר משתמשים בתרופה הזאת בבסיס קבוע, זריקה אחת לתוך השריר לשבוע, בניסיון לצור מצב של פיק בשריר מסויים, כגון: בזרוע הקימית, בזרוע האחורית, בתאומים או בכתפיים.

מינון אפקטיבי:

1 עד 2 CC המוזרק לתוך השריר עם מחט קטנה מספר 25G. לרוב האסכילן יעיל לשתי קבוצות שרירים. שבוע ימים לפני התחרות.

תופעות לוואי:

איסכלן מכיל משכח כאבים אשר מפחית את תחושת הכאבים הנובעים מיצירת הדלקת. הספורטאי עשוי להתעורר למחרת בבוקר עם שריר בעל מראה נפוח.

צורות של סייקלים המיועדים לעלייה במסה השרירית והכוח

הסייקלים מיועדים לאדם (גבר) השוקל כ- 100 ק"ג. יש לציין, כי החישוב של המינונים אמורים לחשב באופן אישי, אך ניתן לחשבם לפי 10% מהמינון לכל 10 ק"ג משקל גוף. לדוגמא: אם הינך שוקל 90 ק"ג עלייך לצרוך 10% פחות מהמינון המצוין.

יש לציין, כי צריכת הקלוריות אמורה להיות גבוהה באופן יחסי. למעשה צריך לצרוך כ- 2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף. ופי-3 עד 4 יותר פחמימות. כלומר שעלייכם לאכול הרבה פסטות, אורז, עופות, דגים ומוצרי חלב.

דקה-דורבולין (הרכיב הפעיל פרמקולוגית הינו ננדרולון דקאנואט) - ידוע כגורם המשפעל את פעילות המערכת החיסונית, כמו כן, מקטין את הנטייה לבעיות פרקים וגידים (כגון דלקת גידים).

נולבדקס (הרכיב הפעיל פרמקולוגית הינו טמוקסיפן ציטראט) - מקטין את כמות ייצור הורמון הגדילה וה- IGF-1 בגוף, וכך לתרופה ישנו פוטנציאל להקטין את ההשפעות האנבוליות של ההורמונים האנבוליים הנ"ל על רקמות גופנו - מבחינת עלייה במסה השרירית והכוח.

פרויורון (הרכיב הפעיל פרמקולוגית בתרופה פרובירון הינומסטרולון) - סטרואיד אנדרוגני בעל פעילות אנטי-אסטרוגנית, עקב יכולתו להתחרות על הרצפטורים של האסטרוגנים. אך יש לציין, כי אין לא השפעה חזקה - בדיכוי הייצור על הורמון הגדילה וה-IGF-1 בדומה לנולבדקס. על כן ספורטאים אוהבים את השמוש בו על פני הטמוקסיפן ציטראט במהלך הסייקל. אך לא כך הדבר לאחר הסייקל. היות ולאחר הסייקל אנו מעוניינים בהשפעה אנטי-אסטרוגנית אך ללא השפעה אנדרוגנית אשר יכולה לדכות את ייצור האנדרוגניים (טסטוסטרון) בגוף.

כיצד ליצור GHB באופן ביתי:

לשם יצירת GHB אנו זקוקים למספר כימיקלים, כגון: gamma butyrol lactone

סודה קאוסטיק (sodium hydroxide NaOH (caustic soda

אסור ולא כדי לצור זאת באופן ביתי (אלה רק ע"י רוקח מורשה), על כן לא נפרט אודות התהליך...

 אינסולין לייק גרו-קטור-1 - INSULIN LIKE GROWTH FACTOR

INSULIN LIKE GROWTH FACTOR

אינסולין לייק גרו-קטור-1 (INSULIN LIKE GROWTH FACTOR) או בקיצור IGF-1 הינו הרכיבה החדש של הספורטאים משנות ה- 90 (בדומה לחברו הורמון הגדילה - GH אשר כיכב במהלך סוף שנות ה- 80). דווח כי ה- IGF-1 סייע לעלייה במסה הרזה ב- 13 ק"ג, במתחרים אולימפיים בטווח של פחות מתשעה חודשים.

יש לציין, כי מאוד קשה לייצב את ה- IGF-1, ולאחר שהרכיב מוכן, הוא מאוד עדין ומספיקה טעות קטנה אחת לגרום להרס הרכיב הפעיל.

כיצד ה- IGF-1 פועל ? ה- IGF-1 פועל בדומה לאינסולין, הוא מוריד את רמות הסוכר בדם, על כן יש להיזהר מהיפוגליקמיה (תת סוכר בדם).

כמו כן, ישנן ראיות המצביעות על כך כי ה- IGF-1 יכול לגרום להיפרפלזיה (התפצולות התא לשניים). ואם זה נכון הדבר עשוי לגרום לעלייה במספר תאי השרירים הגוף. כלומר כי מדובר כאן בגורם המשפיעה על מוכנות הגנטיקה שלנו.

ה- IGF-1 מושפע מגורמים רבים, כמו: תזונה. אם נגרום לאדם מצב הרעבה, באופן מיידי רמת ה- IGF-1 יצנחו ב- 50%. ואולי זהו אחד הגורמים העיקריים לכך שבמהלך הדיאטות לפני התחרות ספורטאים מאבדים יותר מסת שרירים מגופם.

תרופות כמו: סטרואידים אנבוליים, בעיקר טסטוסטרון פרופיונאט יגבירו את רמת ה- IGF-1 בכ- 20% בקירוב, כמו גם הסטרודים פרימובולן דפו.

ה- IGF-1 פועל בדומה להורמון הגדילה, כלומר שהורמון זה משפיע לא רק על השרירים בגדילה, אלה גם על איברים אחרים, כמו: המעיים והכליות.

ה- IGF-1 גורם לאיבוד שומן הגוף, בדומה להורמון הגדילה. ומסיבה זו על התפריט להכיל חומצות שומן חיוניות, כמו: שמן זית, ואכילת דגים כמו: סלמון, או סרדינים.

על המוצר להיות מאוחסן ומובל בתנאי קירור נאותים.

מחקרים הראו כי מינון אפקטיבי המעודד גדילת מסת השרירים, הינו 15 מיקרוגרם ליום. למרות כי מפתחי גוף נוטלים לרוב 20 מיקרוגרם המחולקים לשתי מנות, הראשונה בבוקר והשנייה בערב. ולרוב הם משלבים את המוצר עם הורמון גדילה וסטרואידים אנדרוגנים חזקים.

חברות אשר מייצרות IGF-1 הם: Hyclone Laboratories INC, החברה הנ"ל ינה הכי פופולרית. היא מייצרת את הגירסה בעלת פעילות מהירה. חברות אחרות הם:

Austral Biological, Biosource International, Sigma Bio sciences, Accurate

chemical, ICN, Promega, R and D systems, Advanced Scientific and Chemical.

 סטרואידים אנבוליים ובודי-בילדרים Anabolic Steroids for Bodybuilders

הסטרואידים מגבירים את הפעילות האנבולית ע"י היקשות והפעלת הרצפטורים האנדרוגנים (androgen receptor). הסטרואיד ניכנס אל התא alter את תפקודם. לאחר החלפת ה- DNA ו- RNA patterns, ומגבירים את קצב סינטזת החלבונים. שיפור בשיחלוף החלבונים בשרירים מתרחש עם עלייה בהחזקת החנקן, או מעט לאחרייה.

אז אף מדען לא הצליח לפתח סטרואיד בעל פעילות אנבילית ללא פעילות אנדרוגנית!!! אם היו מפתחים סטרואיד כזה - הוא היה משפיעה רק על השרירים והעצמות, ולא על הרבה מערכות בגוף ! כך למעשה היינו מצמצמים למינימום האפשרי את תופעות הלוואי של הסטרואידים !!!

אימונים כבדים ואינטנסיביים: אימוני משקולות אשר יוצרים תהליכים קטבוליים (פירוק) מוגברים לשרירי השלד, יגרמו ליצירת ריקמת שרירי מוגברת בתגובה לסטרואידים האנבוליים. ללא הגירוי האימוני - קטבולי לא נוכל לגרות תגובה אנבולית ברקמת השריר.

צורת האימונים המוסכמת ע"י כל המומחים לתחום פיתוח הגוף הינה אימון עד כישלון בכל סט וסט !

אך ישנם חילוקי דעות על משך זמן האימון? אם להתאמן 20 דקות ? או 3 שעות ?

בדיקות דם: יש לבצע בדיקות דם לפני כל סייקל. בכדי לראות כי גופנו מתפקד באופן תקין. אם בדיקות הדם תקינות אז הספורטאי ממשיך לאחר שישה שבועות הפסקה את הסייקל הבא.

שימוש בסטרואידים ה"לא נכונים": שימוש בסטרואידים האנדרוגנים עלול לגרום לתופעות לוואי בלתי הפיכות. האנדרוגנים עשויים להשפיע על סימני המין המשניים כגון: העמקת הקול, התפתחות אברי המין, והקרחה גברית. אך אם בכל זאת הספורטאי רוצה להשתמש בהם ישנו הצורך להגביל את השימוש לחודש עד חודש וחצי. אך יש לציין, כי לשם כך עדיף השימוש בסטרואידים הניתנים בהזרקה תוך שרירית. היות והם ניתנים ישירות לתוך רקמות הגוף ומשם מובלות אל זרם הדם, וזאת במקום לעבור בדרך מערכת העיכול (סטרואידים אורליים) וליצור סטרס על מערכות הגוף השונות, כגון: הכבד.

שימוש בסטרואידים מזוייפים: השימוש בסטרואידים מזוייפים נימצא נימצא אצל הרבה ספורטאים. ישנם חומרים אשר מכילים רכיבים רעילים ביותר, אשר עשויים ליצור תופעות לוואי קשות. ולעומתם ישנם חומרים אשר אינם מכילים את הרכיב הפעיל! כלומר שהספורטאים לא קיבל מאומה. או לחילופין חומרים אשר מחירים רכיבים אחרים.

לדוגמה: נימצא כי בחומר הניקרא: אנבר נוזלי הכיל תערובת של טסטוסטרונים.

חוסר ידע והבנה: ישנם ספורטאים אשר מתחילים את השימוש בסטרואידים רק לאחר יעוץ קל מסוחר הסטרואידים בשוק השחור.

ידע הוא כוח - על כן יש להיסתמך על מקורות אמינים. יש לציין, כי חוסר הידע הינו הגורם לטעויות רבות ועל כן גם תופעות לוואי וחוסר יעילות של החומרים !!!

 סטרואידים ומפתחי-גוף

סייקל הסטרואידים הכי יעילים לגדילה הם: הסטרואידים בעלי פעילות אנדרוגנית גבוהה, כמו: טסטוסטרון, דיאנבול ואנדרול. יחד עם החומרים האנדרוגנים האלה לרוב משלבים סטרואידים אנבוליים, כמו: דקה דורבולין (ננדרולון דקנואט).

מרבית הבודי-בילדרים טוענים כי הסייקלים אשר סייעו להם לגדול באופן מסיבי ביותר היו השילובים, הנ"ל:

טסטוסטרון + דקה דורבולין.

דיאנבול + אקוויפויז + וינסטרול.

טסטוסטרון + טרנבולון + דיאנבול.

טסטוסטרון + טרנבולון + דקה דורבולין.

תזונה: מרבית הבודי בילדרים טוענים כי הם אוכלים ג'נק פוד במהלך הסייקלים (דוגמא טובה ומוכרת הוא השרירן לי פריסט). לדבריהם כמעט מרבית המזון שהם אוכלים הופך לשריר, ומסייע להם לעלות באופן מהיר יותר במסת השרירים.

לפי נתוני הערכה של ה- FDA בארצות הברית, ישנם כ- 500.000 אנשים המכורים להרואין ו- 500.000 אנשים המכורים לקרק קוקאין. ולפי הערכות כ- 4 מיליון ספורטאים השתמשו בסטרואידים אנבוליים למטרת פיתוח השרירים ושיפור ההישגים הספורטיביים בארצות הברית בלבד !!!

 מה הם הסטרואידים האנבוליים?

סטרואידים הינם חומרים מלאכותיים בדומה להורמון המין הזכרי - טסטוסטרון. הם למעשה תרופות בעלות השפעה רפואית ועל כן משמשות לטיפולים רפואיים שונים. לעיתים רופאים רושמים סטרואידים אנבולים לעזור לאנשים עם סוגים שונים של אנמיה (חוסר דם) וגברים שלא אשר אינם מייצרים מספיק טסטוסטרון באשכיהם.

אך חשוב לציין כי רופאים אינם רושמים סטרואידים אנבוליים לצעיר - בריא או אנשים לעזור להם בנה שרירים. היות והדבר אינו חוקי ומוסרי.

ישנם הרבה סוגים שונים של סטרואידים אנבוליים, להלן רשימה של כמה חומרים הכי שכיחים בשימוש אצל ספורטאים שונים כיום: אנאדרול, אוקסאנדרולון, דיאנאבול, ווינסטרול, דאכא-דאראבולין, ואקאיפויס.

סוגים שונים של סטרואידים אנבוליים:

ישנם כמה סוגים של סטרואידים משתמשים, וניתן לחלקם למספר תת-קבוצות, כגון אלה הניטלים באופן אוראלי או בהזרקות (לרוב תוך שריריות). או לפי הפרמקולוגיה הרפואית: אלה המשתייכים למשפחת ה"17-אלפא אלקילייטד" או אינם משתייכים לקבוצה הנ"ל. וכו'...

כיצד ספורטאים משתמשים בסטרואידים ותכשירים אנאבוליים שונים?

על פי רוב ספורטאים משתמשים בשיטת הקומבינציה. כלומר שהם לוקחים מספר תרופות יחד בכדי לקבל השפעה סינרגיסטית.

אורך תקופת המחזוריות שהם עורכים - להלן תקופת הסייקל, הינה כשישה שבועות ועד לכ- 12 שבועות בקירוב. לרוב השימוש ברכיבים אנבוליים נעשה בשיטת הפירמידה (ראה פרק 12, עמוד 42 מהספר: סטרואידים כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!).

 מהם תופעות הלוואי השכיחות?

סטרואידים אנבוליים יכולים לעשות פצעונים (אקנה) ושיער יתר. הם גם יכולים לעשות מילדים צעירים בחורים מבוגרים מבחינה חזותית (בשימוש כרוני ארוך טווח). סטרואידים יכול גרום לגידולים בכבד ולסתימת עורקים. חוסר איזון הורמונאלי, גדילת יתר של בלוטת הפרוסטטה, העמקת הקול ועוד... (לחומר מעמיק יותר ראה פרק 20 עמוד 58, בספר: סטרואידים).

 אסטרטגיית השימוש בסטרואידים אנבוליים ותרופות אנבוליות אחרות

אם כן מהם סטרואידים אנדרוגניים-אנאבוליים? רכיבים אילו הינם הורמונים ממשפחת הסטרואידים הסינתטיים וחלקם טבעיים. הורמונים אילו מעודדים גידול וחלוקת תאים (היפרטרופיה והיפרפלזיה), וכתוצאה מכך גידול של רקמות שונות, כגון: רקמת השריר ורקמת עצם. הורמונים אלו נתגלו בתחילת שנות השלושים, ושמשו מאז למגוון שימושים רפואיים בבעיות תאבון, התבגרות מינית ואף טיפול בסרטן ואיידס.
טסטוסטרון הוא אחד מהסטרואידים האנאבולים הטבעיים, פעילותו הינה אנבולית ואנדרוגנית.

מזה פעילות אנדרוגנית ואנאבולית?

פעילות אנדרוגנית כוללת, את התגובות הבאות: התפתחות מערכת המין והרבייה הזכרית, מאפיינים זכריים אחרים, כגון: צמיחת שיער גוף, צמיחת זקן, העמקת הקול והתפתחות השרירים. מקורם של הורמונים אנדרוגנים אלה באשכים. אך הם גם מופרשים בכמויות נמוכות גם בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל) ובשחלות.

פעילות אנבולית כוללת: התפתחות גופנית (שרירים, עצמות וכו'). תרופות המזרז צמיחת רקמה על-ידי הגברת התהליכים המטבוליים הקשורים לסינתזה של חלבונים. חומרים אנבוליים הם בדרך-כלל הורמוני מין גבריים סינתטיים.

כלומר שפעילות אנדרוגנית משפיעה בעיקר על מערכת המין וסימני המין המשניים. וההשפעה האנאבולית עיקר פעילותה הינה על בניית ויצירת חלבונים, כגון: שרירים עצמות ועוד... 

אסטרטגיית השימוש בסטרואידים אנבוליים ותרופות אנבוליות אחרות:

לנושא מורכב זה ישנם תת-נושאים רבים ומגוונים, אך נפשט את הדבר. אוקי, אז נשאלות שאלות רבות לפני שהספורטאי החכם נוטל סטרואיד זה או אחר.

למשל, איזה תרופה או תרופות לבחור? איזה קומבינציה של שימוש (דרגת רעילות)? משך תקופת הסייקל? מה יהיה בתהליך הדטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף)?

למרות שבישראל אין הרבה מודעות לנושא של השמירה על הבריאות בקרב ספורטאים מפתחי-גוף (בודי-בילדרים), כך ניתן לראות ספורטאים מפתחי-גוף אשר מתחרים מספר שנים ואז פורשים ונעלמים מזירת התחרויות והאימונים!!!

למפתחי-גוף אילו אני קורה: הטיפשים! או כמו שהילדים שלי נוהגים לומר: "הספורטאי החכם".

כל זאת בכדי לצמצם ולמזער תופעות לוואי אשר עשויות לצוץ ולגרום לבעיות אקוטיות ומחלות כרוניות שונות, כגון: בעיות עור (אקנה, נשירת שיער הראש ועוד), סרטן, אימפוטנציה (אין אונות), עקרות וירידה בייצור תאי הזרע, מחלות לב וכלי דם ועוד....

אז ההמלצות הגורפות שאין עליהן עוררין בקהילת הספורטאים האינטיליגנטיים, הן פשוטות:

1. בצעו תמיד את תהליך הדטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף)
2. לא ליטול תרופות שלא לצורך.
3. אם כבר נוטלים תרופות - סייקלים, יש לבצע אותם באופן קשר, ואו בשיטת החלפת הרכיבים בכדי לגרות רצפטורים בדרכים שונות.
4. יש להעדיף רכיבים העלי דרגת רעילות נמוכה.
5. מאמר נוסף על סטרואידים אנבולים הטוב הרע והמכוער
6. מאמר על הטסטוסטרון לסוגיו השונים

 סטרואידים על שום מה ולמה?

הסטרואידים הינם תירכובות הניגזרות מחומצת השומן כולסטרול. הסטרואידים נחלקים למספר קבוצות: גלוקוקורטיקוסטרואידים, מינרלוקורטיקוסטרואידים, הורמוני מין וכ"ו.

כאשר קבוצת הסטרואידים המצויה בשימוש לרעה בספורט, היא קבוצת הסטרואידים האנבוליים אנדרוגנים.
במשפחת הסטרואידים האנבוליים אנדרוגניים, ישנם ניגזרות רבות, שבחלקן רעילות ביותר ואף מסקנות חיים (כגון: אנדרול ודיאנבול המכונה גם "מתן רוסי").

בספרות הרפואית מוזכרים תופעות לוואי רבות כשמדובר בתרופות אילו ("מתן רוסי" ואנדרול). תופעות הלוואי המוזכרות, מתחילות מתופעות לוואי מינוריות, כמו: נשירת שיער הראש ושיעור יתר בגוף ובפנים, אקנה ופצעים המופיעים בעיקר בפנים, כתפיים, גב וחזה.

תופעות לוואי יותר קשות, כמו: הפרעות בתפקודי הכבד והכליות, הפרעות מנטליות, עד כדי התקפי זעם בלתי נישלטים, טרשת עורקים עד כדי תעוקות חזה ועלייה בלחץ הדם.

ותופעות לוואי פטליות, שלרוב אין דרך חזרה ל"חיים", כמו: הופעת גידולים סרטניים בכבד, בכליות, במוח, בערמונית ובאשכים.

לא פעם שמענו על ספורטאים שנפטרו כתוצאה משימוש לא נכון בתרופות האסורות הללו !

הגיעו למרפאתי, לא פעם ספורטאים הסובלים מתופעות לוואי, כתוצאה מהשימוש בסטרואידים (בעיקר וטרינריים), שדמות מאוד ידוע בארצינו מוכר לנערים המעוניינים להיות גדולים כמוהו. כלומר שהיה עלי ל"תקן" את הנזקים ש ניגרמו להם (בשיטת הדהטוקסיפיקציה הכללית וכ"ו).

לכן פרט חשוב נוסף הוא, כי אם הינכם רוצים ליטול סטרואידים בכל מחיר, עשו זאת לפחות בהשגחת רופא המומחה לדבר, ולא ע"י סוחר הסטרואידים בחדר הכושר שלכם !

בחלק מהרצאותי למורי ומדריכי ספורט, אני מסביר אודות תופעותה לוואי של תרופות שונות שניטלות ע"י ספורטאים. ולא פעם ישנם ספורטאים (לרוב צעירים), שהדבר לא בדיוק מעניין אותם?!?!

כמו כן, יש את הספורטאים המתונים יותר שאומרים טוב, אז מה האלטרנטיבה שלך דוקטור ? אני תמיד אומר כך, דבר ראשון שי לנו את התוספים (משלימי התזונה), כמו: קראטין, חלבונים ותוספים שונים. כמובן שיש לשלב בין תוכנית תזונה אישית בהתאם למספר פרמטרים, כמו: בדיקות דם (כימיה כללית, אנדוקרינית וכ"ו), בדיקות פיזיקליות, תוכנית אימון (שגם היא אמורה לקבל פידבק מתוכנית התזונה), אורך החיים הכללי וכ"ו.

האסקולה החכמה של הספורטאים תמיד שואלים, בקשר לחומרים הבטוחים יותר, כמו: אוקסנדרולון וסטרומבה. הם שואלים, אם לתרופות אילו תופעות לוואי שליליות מעטות בלבד אם בכלל.

למה שלא להשתמש בהם ? לדברי אם הם מיצו את כל הפוטנציאל הגלום בהם (מבחינת העלייה במסה השרירית והכוח), ע"י שימוש בתוספי מזון, תוכניות אימון, תזונה וכ"ו.

אז כמובן שכדי ליטול תרופות כדוגמת האוקסנדרולון, מאשר ב"מתן רוסי" העתיר בתופעות לוואי שליליות.

אך גם כאן לפני השימוש, יש להעזר ברופא המומחה לתחום, שיבצע בדיקות רפואיות (בדיקות פיזיקליות, בדיקות דם, בדיקות שתן וכ"ו - באופן אינדיבידואלי ובהתאם לצורך), ולצרף קומבינציה מנצחת של תוכנית תזונה, אימון ואורח חיים בריא ככל האפשר !

למרות הכתוב אין להבין כי כדי ליטול סטרואידים, אלה ההפך הוא הנכון !

אך על דבר זה ניתן לומר כי, טיפה אחת של מניעה שווה לאלף

טיפות של טיפול !!!

 מסטרולון - Mesterolone (פרובירון - Proviron)

 מה הם הסטרואידים האנבוליים?

סטרואידים הינם חומרים מלאכותיים בדומה להורמון המין הזכרי - טסטוסטרון. הם למעשה תרופות בעלות השפעה רפואית ועל כן משמשות לטיפולים רפואיים שונים. לעיתים רופאים רושמים סטרואידים אנבולים לעזור לאנשים עם סוגים שונים של אנמיה (חוסר דם) וגברים שלא אשר אינם מייצרים מספיק טסטוסטרון באשכיהם.

אך חשוב לציין כי רופאים אינם רושמים סטרואידים אנבוליים לצעיר - בריא או אנשים לעזור להם בנה שרירים. היות והדבר אינו חוקי ומוסרי.

ישנם הרבה סוגים שונים של סטרואידים אנבוליים, להלן רשימה של כמה חומרים הכי שכיחים בשימוש אצל ספורטאים שונים כיום: אנאדרול, אוקסאנדרולון, דיאנאבול, ווינסטרול, דאכא-דאראבולין, ואקאיפויס.

  סוגים שונים של סטרואידים אנבוליים:

ישנם כמה סוגים של סטרואידים משתמשים, וניתן לחלקם למספר תת-קבוצות, כגון אלה הניטלים באופן אוראלי או בהזרקות (לרוב תוך שריריות). או לפי הפרמקולוגיה הרפואית: אלה המשתייכים למשפחת ה"17-אלפא אלקילייטד" או אינם משתייכים לקבוצה הנ"ל. וכו'...

כיצד ספורטאים משתמשים בסטרואידים ותכשירים אנאבוליים שונים?

על פי רוב ספורטאים משתמשים בשיטת הקומבינציה. כלומר שהם לוקחים מספר תרופות יחד בכדי לקבל השפעה סינרגיסטית.

אורך תקופת המחזוריות שהם עורכים - להלן תקופת הסייקל, הינה כשישה שבועות ועד לכ- 12 שבועות בקירוב. לרוב השימוש ברכיבים אנבוליים נעשה בשיטת הפירמידה (ראה פרק 12, עמוד 42 מהספר: סטרואידים כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!).

  מהם תופעות הלוואי השכיחות?

סטרואידים אנבוליים יכולים לעשות פצעונים (אקנה) ושיער יתר. הם גם יכולים לעשות מילדים צעירים בחורים מבוגרים מבחינה חזותית (בשימוש כרוני ארוך טווח). סטרואידים יכול גרום לגידולים בכבד ולסתימת עורקים. חוסר איזון הורמונאלי, גדילת יתר של בלוטת הפרוסטטה, העמקת הקול ועוד... (לחומר מעמיק יותר ראה פרק 20 עמוד 58, בספר: סטרואידים כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!).

סטרואידים אנבולים מידע כללי ותופעות לוואי

מתוך הספר: סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

הטסטוסטרון נחשב להורמון המין הגברי. היות ופעילותו גורמת למאפייני מין זיכריים, כמו: קול נמוך וצמיחת שיער הגוף. סטרואידים אנבולים הינם למעשה צאצאיו של הטסטוסטרון.

הטסטוסטרון מיוצר אצל הגבר בעיקר באשכים (אך גם בבלוטת האדרנל), הוא מיוצר מאבן הבניין כולסטרול.

בתהליך ליצור הטסטוסטרון, ההיפותלמוס (חלק מסוים במוח) מייצר הורמון הנקרא: הורמון המשחרר גונדוטרופין gonadotrophin releasing hormone או בקיצור (GnRH), המשפיע על בלוטת ההיפופיזה בשחרור שני הורמונים והם: luteinizing hormone או בקיצור (LH), ו- follicle stimulating hormone או בקיצור (FSH).

ה- LH פועל על תאי הביניים (Leydig cells), המצויים בלוטות האשכים וגורם להם לייצר טסטוסטרון.

ה- FSH יחד עם הטסטוסטרון פועלים על ייצור תאי הזרע.

הטסטוסטרון בתורו משפיע על ההיפותלמוס ועל בלוטת ההיפופיזה בכדי לדכא את ייצור ההורמונים: GnRH, FSH, LH. כמומר שבנקודה זו הטסטוסטרון יוצר משוב שלילי, בכדי ליצור איזון ולמנוע עלייה מיותרת של משוב חיובי זה (כלומר עלייה בטסטוסטרון).

בלוטות האדרנל, מייצרות גם טסטוסטרון בשני המינים. זאת בתגובה להורמון הנקרא: אדנו-קורטיקוטרופין הורמון adrenal corticotrophin hormone או בקיצור (ACTH), המופרש מבלוטת ההיפופיזה.

הטסטוסטרון והמטבוליטים שלו (כדוגמת: דיהידרו-טסטוסטרון), אחראיים למאפייני המין הגבריים, כמו: הקרחה גברית, צמיחת שיער הגוף, קול מעובה, מסת שרירים גדולה יותר, עור דק יותר, אקנה, הגדלה הפין והאשכים.

ייצור טסטוסטרון נורמלי בגבר נע בטווח של 4 עד 9 מ"ג ליום. הרמה בפלזמה באופן נורמלי הינה בטווח של 22.5nmol/l (22.5 ננומול לליטר), כאשר 97% הינו קשור לחלבון, ורובו מופרש בשתן בצורת סטרואיד 17-קטו (17-keto steroids). אך כמות קטנה מומרת לאסטרוגן.

זמן מחצית החיים של הטסטוסטרון החופשי בדם הוא מספר דקות. כך, במצב זה בלתי אפשרי להשתמש בטסטוסטרון כטיפול רפואי. על כן פיתחו תרופות אשר פעילות למשך זמן ארוך יותר כדי לקבל תגובה יעילה יותר של התרופה.

למשל: מדענים פיתחו את משפחת הסטרואידים הנכונה: 17-אלפא אלקילייטד. קבוצה זו מאריכים את זמן מחצות החיים של התרופה, ובמקום מספר דקות נקבל פעילות של מספר שעות.

דוגמה נוספת, היא אסטרפיקציה להזרקה. כאשר מולקולת חומצת שומן מחוברת למקום מספר 17, הדבר מכונה: קבוצת 17-הידרוקסיל.

הסטוריית הסטרואיד:

הנגזרת הראשונה של הסטרואיד פותחה בשנות ה- 30, כדי לטפל במחלת ההיפוגונדיזם (hypogonadism), במצב זה האשכים אינם מייצרים טסטוסטרון, למטרת גדילה והתפתחות מינית תקינה.

הסטרואידים פותחו בשנות ה- 40 בגרמניה, ושימשו כגורם המסייע לחיזוק והגברת האגרסיביות של החיילים הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

כבר משנות ה- 50 ספורטאים החלו ליטול סטרואידים כדי להחיש את קצב התקדמותם בספורט.

מאז פותחו למעלה מ- 100 סוגים שונים של סטרואידים.

שימוש חוקי:

הסטרואידים משמשים לטיפול באנמיה, בגלל יכולתו להגביר את ייצור תאי הדם האדומים. משמשים לטיפול אימפוטנציה, איידס, בלוקמיה, ולחיזוק אנשים עם מחלות ניוון שונות.

מדוע משתמשים בסטרואידים ?

אחת הסיבות העיקריות לשימוש בסטרואידים הינה שיפור הביצועים הספורטיביים.

הסטרואידים משפרים את משך זמן וקצב ההחלמה, מגבירים התאוששות וכוח השרירים, מפחיתים את אחוז השומן ומגבירים את מסת השרירים. אך יש לציין, כי רוב ההשפעות הינם זמניים וחולפים לאחר הפסקת השימוש.

השפעה חיובית נוספת היא שדיכוי הורמון הקורטיזון, הורמון זה גורם לפירוק מסת שרירם. כמו כן, הסטרואידים שומרים על מאזן חנקן חיובי, כך שומרים על תנאים אנבוליים (בונים / יוצרים).

יש לציין, כי ממחקרים עולה שכמעט כרבע מהנוטלים סטרואידים עברו התעללות מינית, מחציתם מפתחי גוף. כנראה, כי אותם אנשים רוצים להיות גדולי מימדים וחזקים מאוד, כדי לחזק את ההיבט המנטלי שלהם.

תופעות לוואי:

• סרטן - בעיקר סרטן הכבד והפרוסטטה.

• נזק לתפקוד הכבד, לעיתים עד כדי דימומים בכבד.

• גניקומסטיה (הגדלת רקמת השד בגבר).

• הקרחה.

• עור שומני, הגורם לנטייה מוגברת לזיהומים ואקנה.

• שינויים הורמונליים: שינויים אילו גורמים להפחתה במספר תאי הזרע והתכווצות בלוטות האשכים.

• כאשר ילדים נוטלים סטרואידים באופן בלתי מבוקר צמיחת העצמות עשויה לעצר.

• מחלות לב וכלי דם: סטרואידים עשויים לגרום לאירוע מוחי והתקפי לב באנשים צעירים אפילו מתחת לגיל 30. רמת הכולסטרול הרע LDL עולה והכולסטרול הטוב HDL פוחת. כך מתפתחת טרשת העורקים.

• אימפוטנציה.

• הגדלת בלוטת הפרוסטטה.

• שינויים במצבי הרוח: עלייה באגרסיביות, דיכאון,

• בנשים פיתוח סימני מין גבריים, כמו: קול מעובה, צמיחת שיער הגוף ונשירת שיער גברית. הגדלת הדגדגן, הקטנת החזה.

כיצד משתמשים בסטרואידים ?

ישנם שני צורות שימוש עיקריות והן: כדורים לבליעה ואמפולות להזרקה תוך שרירית. לרוב אנשים הנוטלים סטרואידים נוטלים מינונים גבוהים פי- 10 עד פי- 100 יותר מאשר בטיפול רפואי רגיל. על כן ישנן גם יותר תופעות לוואי המסכנות חיים.

ישנם אפילו אנשים הנוטלים סטרואידים וטרינריים (הניתנים לבעלי חיים).

אופן השימוש הנפוץ ביותר הוא בשיטת הפירמידה, בטווח של 6 עד 12 שבועות. בתחילת הסייקל הם נוטים להתחיל עם מינון נמוך, אז מגבירים אותו בהדרגתיות ויורדים חזרה למינון ההתחלתי.

גורמים טבעיים המסייעים לייצור טסטוסטרון

ישנם גורמים רבים החיוניים לייצורו המוצלח של הטסטוסטרון, כמו: ויטמין C, 6B, אבץ, כולסטרול,

פרגננולון (Pregnenolone), DHEA, אנדרוסטנדיון (Androstendione) או/ו אנדרוסטנדיול (Androstendiol).

ננדרולון

שמו הרפואי ננדרולון - Nandrolone undecanoate או נור-טסטוסטרון Nor-testosterone
מבנהו הכימי של הננדרולון: 19-Nor-4-androstene-3-one,17b-ol" or "4-Estren-17beta-ol-3-one"

החומר הגנרי ננדרולון או בשמו המסחרי הנפוץ ביותר: Deca-Durabolin יוצר לראשונה ע"י חברת התרופות ההולנדית - אורגנון.

השם הפופולארי ביותר הינו: DECA או דקה-דורבולין שהרכיב הפעיל בוא הינו ננדרולון אונדקנואט. מולקולת האסטר אונדקנואט הינה ארוכה מאוד ומשך זמן מחצית החיים שלה הינו כ- 16.5 ימים.

ננדרולון הינו 19-נור-טסטוסטרון, כמומר שמבנהו דומה מאוד לטסטוסטרון אך עם שינוי של העדר מולקולת פחמן במיקום 19. שינוי הנ"ל גורם לפעילויות פיזיולוגיות השונות בחלקן מהטסטוסטרון. כך שלמעשה הננדרולון הינו אגוניסט חלש של הרצפטור האנדרוגני (בהשוואה לטסטוסטרון), היות ולסטרואיד הנ"ל מושפע ע"י האנזים 5-אלפא-רדוקטאז, אשר פעילותו האנדרוגנית נמוכה יחסית. כלומר כי הזיקה וההיקשרות הסטרואיד לרצפטור האנדרוגני הינה חלשה יותר. חשוב להבין כי השינוי הנ"ל לבדו גורם לתופעות לוואי - אנדרוגניות נמוכות יותר!!! בשל תופעה זאת ובשל השפעה מופחתת ע"י האנזים 5-אלפא-רדוקטאז, בניגוד לטסטוסטרון המומר לדיהידרוטסטוסטרון (DHT) שפעילותו האנדרוגנית חזקה יותר כפי- 3 עד 4 יותר, בקירוב בהיצמדות לרצפטורים האנדרוגנים.

בדומה לטסטוסטרון המומר לדיהידרוטסטוסטרון (DHT), הננדרולון אשר מומר לדיהידרוננדרולון (DHN, dihydronandrolone) אשר פעילותו האנדרוגנית חלשה יותר וזאת בשל התאמה הלוקה ביחס ל- DHT בהיקשרות לרצפטור האנדרוגני. בשל גורמים אילו הננדרולון הינו בטוח יותר לשימוש מבחינת גברים הלוקים או הנוטים ללקות בבלוטת ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת, הנוטים לאקנה ונשירת שיער...

חיסרון בולט נוסף של הננדרולון הוא דיכוי החשק המיני (לבידו), לכן ספורטאים משתמשים בננדרולון רק במהלך הסייקל של טסטוסטרון או מסטרולון.

יחד עם זאת שננדרולון בטוח יותר לשימוש בהשוואה לטסטוסטרון, כלומר דל יותר בתופעות לוואי. לננדרולון תגובה אנבולית הגבוהה פי- 2.4 יותר בהשוואה לטסטוסטרון כשמדובר באותו המינון כמומר בסיסי, כלומר מיליגרם טסטוסטרון על מיליגרם ננדרולון. ישוב לציין, כי ספורטאים לעיתים נדירות לוקחים ננדרולון לבד, לרוב הוא יהיה בשילוב תרופות אחרות.

התגובות האנבוליות של הננדרולון נותרות בגלל שתי סיבות עיקריות, הראשונה הינה מאזן חנקן חיובי, כלומר שיותר חומצות אמינו חודרות אל תוך השרירים, כך למעשה תאי השרירים שלנו אוגרים יותר חלבונים = בניית שרירים.

הסיבה השנייה, הינה בדרך מנגנון האסטרוגני, במנגנון הנ"ל נוצרת עלייה במאגרי הגליקוגן שחלקו או ליתר דיוק 1% נאגרים בסיבי השרירים.

יתרון נוסף, הינו על הפרקים, ספורטאים כבר יודעים מה שאורטופדים מגלים בשנים האחרונות. ספורטאים טוענים כי הננדרולון "משמן" את הפרקים. הננדרולון למעשה, גורם לצבירת כמויות גדולות יותר של נוזל הסיכה, הנקרא: הנוזל הסינוביאלי (Synovial fluid), מחקר מסוים הראה שהמטבוליים של ננדרולון הם גם אגוניסטים של אלדוסטרון, אשר יש לו תפקיד חזק בשמירה של נתרן בגוף. כמות גבוהה של נתרן גורמת לאגירה גבוהה של מים ובעצם מסבירה את התגובה הנ"ל

ננדרולון המחובר לרכיב אסטרי דקנואט (Decanoate) המכיל כעשרה פחמנים, משתחרר לאט וכך מסיבה זו ניתן לגלות את הסטרואיד או יותר נכון את שרידיו בגוף לעיתים עד כ- 18 חודשים אחרי השימוש בסטרואיד.

ננדרולון הינו סטרואיד יעיל מאוד לפיתוח מסת שרירים והכוח, בדומה לטסטוסטרון. וחשוב לציין כי ישנן שתי צורות עיקריות של ננדרולון: האחת עם אסטר ארוך מאוד, הנקרא ננדרולון אונדקנואט, והשנייה נקראת: ננדרולון פניל-פרופיונאט

(Nandrolone phenyl-propionate)עם אסטר קצר יותר. לכן חשוב לציין, כי השימוש בננדרולון פניל-פרופיונאט (NPP) בעיקר למנוע גילוי של החומר בבדיקות סמים, כי ניתן לגלות את הננדרולון אונדקנואט עד 18 חודשים לאחר הנטילה האחרונה.

לאחר הזריקה האחרונה של הננדרולון פעילותו הולכת ומתפוגגת רק לאחר כשלושה שבועות, לכן ספורטאים לוקחים טסטוסטרון עם אסטר ארוך עד שבוע אחרי הננדרולון אונדקנואט.

טסטוסטרון לסוגיו השונים

טסטוסטרון הינו הורמון המין הגברי, אין צורך להרחיב אודות חשיבותו לגופנו (על כך ניתן לקרוא המאמרים אחרים שלי, כגון: 1. "טסטוסטרון (Testosterone)", "הורמונים ואנטי-אייגי'נג").

אך חשוב לציין, אודות יתרונותיו וחסרונותיו בסייקלים שספורטאים מבצעים:
יתרונותיו לספורטאי הינן: עלייה בחשק המיני - עקב השפעותו האנדרוגנית, מסייע לעלייה במסה השרירית ובכוח. אך חשוב לציין, כי שי לטסטוסטרון גם חסרונות שהוא מציע לספורטאי, כגון: עלייה בארומטיזציה - שניתן לאבחן בצבירת נוזלים מרובה ומראה בצקתי, עלייה בנטייה לפתח גניקומסטייה (חזה נשי בגבר), מה גם שישנם תופעות לוואי אחרות אותם תוכלו לקרוא במאמרים אחרים שכתבתי, כגון: 1. "סטרואידים ודטוקסיפיקציה", 2. "סטרואידים ותופעות לוואי".

טסטוסטרון ישנו אחד אך ישנם מארזים רבים

ישנם סוגי אסטרים רבים ושונים: ולכל אסטר יש את זמן מחצית החיים שלו. על כן, אם נצמיד לטסטוסטרון אסטר המשתחרר לאט, הדבר יגרום לטסטוסטרון - פעילות ארוכה ומתמשכת יותר, אך לרוב גם תחילת ההשפעה תהייה איטית יותר. והלכה למעשה, ניתן להבין אודות משך פעילותם של האסטרים השונים, וכך להבין את קצב שחרור הטסטוסטרון מאתר ההזרקה למחזור הדם.

אתן דוגמא: למשל, טסטוסטרון פרופיונאט (כלומר טסטוסטרון הקשור לחומצה פרופיונית) ישתחרר ויעבר לזרם הדם ולפעילויות מטבוליות במהירות רבה יותר בהשוואה לטסטוסטרון סיפיונאט (טסטוסטרון הקשור למולקולת הסיפיונאט).

מבחינה פרמקולוגית יש לציין, כי משך זמן מחצית החיים של טסטוסטרון פרופיונאט הינו כשלושה - ארבעה ימים, ומשך זמן מחצית החיים של טסטוסטרון סיפיונאט הינה ארוכה יותר ועומדת על כעשרה עד ארבעה עשר ימים.

על כן פעילות שתי התרופות הנ"ל (שהינן טסטוסטרון הקשור לצורה אסטרית שונה) מבחינה פרמקוקינטית שונה, כמומר חצב שחרור ומשך פעילות שונים.

חשוב לציין, כי ספורטאים יודעים אודות היתרונות והחסרונות של השפעת האסטרים: בד"כ ספורטאים המשתמשים בטסטוסטרון אסטרי, מעדיפים להשתמש בטסטוסטרון עם אסטרים ארוכים כדי להשיג תדירות זריקות נמוכה יותר (כלומר פחות חורים בישבן = פחות כאבים), וצבירת נוזלים נמוכה יותר - היות ואילו נספגים להם לאט-לאט...

אך חשוב לציין, כי ישנן גם חסרונות באסטרים ארוכים, כגון: שליטה בתופעות הלוואי, במידה ותופעות הלוואי בלתי נסבלות, יש לחכות עד לסיום זמן החיים של הרכיב בגוף. גילוי בבדיקות סמים, רלוונטי לספורטאים שמתחרים.

אחד הסטרואידים האהובים בקרב מפתחי הגוף הוא טסטוסטרון סוספנשיין - Testosterone suspension, זהו בעצם טסטוסטרון בבסיס מים, שמכיל רק טסטוסטרון בסיס ללא שום אסטר, החיסרון הוא שצריך להזריק אותו לפחות פעם ביום, למרות כי ישנם ספורטאים המעדיפים להזריק לפעמיים ביום - וזהו תהליך מכאיב ביותר!!!

מבחינת הספורטאי התחרותי, היתרון העיקרי של השימוש בטסטוסטרון סוספנשיין הוא הקושי בגילוי בדיקות סמים בספורט, עקב התפוגגותו המהירה של החומר בגוף - כבר ביום למחרת, לכן הוא פופולארי מאוד לפני תחרויות.
ישנן ספורטאים המעדיפים לקחת אותו בזמן סייקל לחיטוב, בשל הנטייה שלו לספיח נוזלים נמוכה יותר בהשוואה לסוגי טסטוסטרון אחרים.

טסטוסטרון בעל פעילות, ספיגה ופינו מהירים הם העדפת הספורטאים לשימוש למטרת חיטוב, היות וסוגי טסטוסטרון אילו גורמים לצבירת נוזלים מועטה באופן יחסי (כמובן שהכל זה פונקציה של המינון וטווח הנטילה). על כן סוגי הטסטוסטרון השכיחים ביותר לחיטובים הינם: טסטוסטרון פרופיונאט, סטנוזולול וטסטוסטרון סוספנשיין.

מה גם שחשוב לציין, כי שימוש שכיח של ספורטאים בטסטוסטרון או בסטרואידים אנבוליים בעלי פעילות מהירה בתחילת הסייקל ובסיומו, במהלך הסייקל לרוב משתמשים בסטרואידים אנבוליים בעלי פעילות מתמשכת, כגון: טסטוסטרון סיפיונאט, טסטוסטרון איננטאט, ננדרולון דקנואט וכו'..

ישנם ספורטאים אשר בכדי למנוע את צבירת הנוזלים כתוצאה מהתגובה הארומטית נוטלים תרופות אנטי-ארומטיות, כגון: פרווירון, או טרופות אנטי-אסטרוגניות, כגון: טמוקסיפן ציטראט, ארימידקס, לטרוזול, ארומזין ועוד...

סטרואידים תופעות לוואי

מתוך הספר: "סטרואידים כל מה שרצית לדעת ? ולאהעזת לשאול!"

כתבה זו נכתבה היות וישנם ספורטאים רבים (בכלמקצי הספורט), אשר עושים שמוש בתרופות הנ"ל, ולא למטרות בריאותיות "אם אתם מביניםלמה אני מתכוון"?!

מהם סטרואידים? סטרואידים אנבוליים / אנדרוגניים הינם חומרים סינטטיים המקושריםלהורמון המין הגברי טסטוסטרון (TESTOSTERONE) הורמון שבין היתר גורם לגברים להיותגדולים יותר שרירים יותר ושעירים יותר מבנות המין השני - הנשים. כמו גם, הסיבהשלגברים יש בדרך כלל קול עמוק יותר מאשר לנשים.

הטסטוסטרון מיוצר בגופם שלשני המינים (גברים ונשים). אצל הגבר בתאי לידינג, הניקראים בעברית תאי הביניים, אשרמצויים באשכים ואצל האישה בשחלות. בבלוטות יותרת הכליה של שני בני המינים אולםההבדל הוא שאצל הגברים מיוצר יותר טסטוסטרון ומופרש פחות ממנו,

לחומריםאנבוליים / אנדרוגניים יש מספר השפעות עיקריים:

האנדרוגני - מגביר אתהתכונות הזכריות בגוף (כגון: קול עמוק יותר, שעירות, עור שמן, שינויים במבנהובתפקוד איבר המין של הגבר והאישה),שינויים במבנה השלד והשריר, האצה בקצב הגדילה שלהעצמות והשרירים.

האנבולי - בונה רקמות שרירים, תאי השריר גדלים בנפחם וגםבמספרם, גדילה זו של תאי השריר גורמת גם לשריר להיות חזק יותר, פעילות יתר שלבלוטות החלב התת- עוריות וירידה בכמות השומן התת עורית.


הסטרואידים האנבוליים הומצאו בשנת 1930 בעיקר בתור תרופה לטיפולבהיפוגונדיזם (HYPOGONADISM),במצב זה האשכים לא מייצרים מספקי טסטוסטרון עבורגדילה, התפתחות ותפקוד מיני.

במהלך 1930 מדענים גילו בניסוי שערכו על חיותמעבדה שסטרואידים אנבוליים גורמים גם לגדילה במבנה השלד ובשרירים. דבר שהוביל מפתחיגוף, אתלטים ומרימי משקולות לשימוש בסטרואידים (תופעות הלוואי לא היו ידועותבזמנו).

תופעות הלוואי

סטרואידים באים בשתי צורות: טבליות לבליעה וזריקה.

ישנם תופעות לוואי חמורות הנובעות משימוש לא נאות בסטרואידיםאנבוליים / אנדרוגניים לא כל אחד יסבול מתופעות הלוואי באותה צורה. לכן זה כמעטבלתי אפשרי לחזות מה עלול לקרות לאדם עקב השימוש בסטרואידים.
תופעותהלוואי גם משתנות בין הסוגים השונים של הסטרואידים ישנם סוגים חזקים יותר (כמו: אנדרול), וישנם סוגים עדינים יותר (כמו: אוקסנדרולון).
יש לציין, כי התרופה אשר גורמת לתופעות לוואי מהמרובות ביותר היא: המתנדרוסטנדיון, או בשמות מסחרייםאחרים, כמו: מתן רוסי, מתן טיילנדי, דיאנבול וכ"ו.
ברוב המקרים, אך לאתמיד, ככל שסוג הסטרואיד הינו אפקטיבי יותר כך יהיו תופעות הלוואי חזקות יותר.

כעת אפרט את רוב תופעות הלוואי האפשריות משימוש בסטרואידים אנבוליים:

אקנה:
כל אחד יודע מהו אקנה. זאת היא תופעת לוואי הנפוצהביותר בעת השימוש בסטרואידים אנבוליים. התופעה יכולה להופיע גם אצל אנשים שמעולם לאהיה להם אקנה. האקנה יכולה להופיע לא רק בפנים אלא בכל הגוף בידיים, בגב, בצווארו בכמות גדולה.

התקרחות:
סטרואידים לא גורמים להתקרחות, לעומת זאת הם מאיצים את תהליך ההתקרחות לאלו שעומדים לאבד את שערם בכל מיקרה (בעיקר הסטרואידים האנדרוגניים), לאחר שאתה מאבד את שערך ב- 99 אחוז מהמקרים הוא הלך לתמיד.

אגירת נוזלים:
גם זאת תופעת לוואי נפוצה שקורה בעת השימושבסטרואידים, אגירת נוזלים מתבטא במין נפיחות בצוואר ובאזורים בגוף וגם בפנים . יכולה להיות נפיחות עדינה ויכולה להיות נפיחות חמורה תלוי באדם ובסוג הסטרואידים שצרך.

גינקומסטיה (GYNECOMASTIA):
הופעה של רקמות שומן באזור החזה דבר הנובע מעודף אסטרוגן (הורמון נשי) לאחר הפסקת לקיחת הסטרואידיםייצור הטסטוסטרון נפגע אצל הגבר ורמת האסטרוגן עולה. רקמות השומן נראות כמעייןשדיים אצל הגבר וניתן להסיר אותם רק בניתוח.

אגרסיביות:
אגרסיביות, למרות שישנם אתלטים שרואים בה כדבר טוב לפי טענתם נותן להם לתת אימון יותר אינטסיבי ואף להרים יותר, לעומת זאת אגרסיה גורמת לריבים בינך לבין החברים המשפחה וכל מי שאכפת לך מימנו.

לחץ דם גבוהה:
לחץ דם גבוהה אומנם תופעה שכיחה בעת השימוש בסטרואידים אך אפשרית. לחץ דם גבוהה מלבד מה שהוא גורם כגון: כאבי ראש, טישטוש בראייה, וקשיי נשימה לחץ דם גבוהה עלול להוביל למחלות יותר רציניות.

מחלות לב:
מחקרים מראים שעם השימוש בסטרואידים הסיכון למחלות לב גובר. זה בגלל סטרואידים משפיעים עלרמת הכולסטרול בדם. לאורך זמן הכולסטרול מצטבר וחוסם את העורקים.

אינפוטנציה:
אינפוטנציה מופיעה לאחר השימוש בסטרואידים , בעת השימוש דווקא החשק המיני גובר אולם לעור ירידת רמת הטסטוסטרון בסיום השימוש החשק המיני נעלם ויש בעיה להגיע לזקפה.

רעלים בכבד:
רוב סוגיהסטרואידים גורמים לרעלים בכבד, אומנם בדרגות שונות . ישנם חומרים שאפילו גורמים לגידולים סרטניים בכבד, וכאן מדובר בעיקר בסטרואידים האנדרוגניים, העלולים לגרום למוות.

בעיות בגדילה:
כאשר אנשים שעדיין לא מיצו את יכולת הגדילה שלהם (כגון ילדים , נערים) משתמשים בסוגים מסוימים של סטרואידים הגדילה שלהם מאיטה ואפילו נפסקת. מחמת העבודה שסוגים מסוימים של סטרואידים מאיצים את סגירת לוחות האפיפיזה (לוחות הנימצאים בקצוות העצם המאפשרות את התארכותם).

כאבי ראש:
סטרואידים ועוד תוספים הורמונלים שנמצאים בשימוש של מפתחי גוף יכולים לגרום לאי איזון הורמונלי מה שעלול לגרום לשינוי במערכת האינדוקרינית וכתוצאה עלול להיות תופעה של כאבי ראש כרוניים . לעומת זאת כאבי ראש עלולים להגרם גם עקב לחץ דם גבוהה.

דיפרסיה:
דיכאונות ושינויים במצבי הרוח הינם תופעות שמופיעות לאחר השימוש בסטרואידים אנבוליים . אחד הגורמים לזאת הוא השינויים ברמות הטסטוסטרון והאסטרוגן דבר שמביע לשינויים במצבירוח ואף למצב של אופורייה.

המערכת החיסונית:
מספר סוגי סטרואידים במיוחד אלו על בסיס טסטוסטרון בעת השימוש מחזקים את המערכת החיסונית אולם בתום השימוש המערכת החיסונית נחלשת משום שהגוף באופן מסוים הסתמך על התוספת הסטרואידית .

כאבי בטן:
כאשר צורכים סטרואידים בצורה אוראלית, הגוף עלול להתקשות בתהליך העיכול דבר שגורם לכאבי בטן. ו/או להתבטאות בהקאות, שילשול וסחרחורות .


מהו הגורם לתופעות הלוואי:
הגורם הגדול ביותר לתופעות הלוואי הוא חוסר ידע . מפתחי גוף אשר לוקחים כדורים או זריקות בלא ידע על השימוש הנאות המינון הנכון וכדומה ישנם סוגים של סטרואידים שעם השימוש הנכון אפשר להימנע מתופעות לוואי בכלל.

* סטרואידים הינם חומרים בלתי חוקיים ומיועדים לשימוש רפואי בלבד הם מאוד מסוכנים ועלולים לגרום למוות.
חשוב להדגיש, כי אם הינך כבר נוטל תרופות אילו, עלייך לאכול ולהיתאמן באופן מתאים. ומומלץ לבצע את תהליך הדהטוקסיפיקציה (ניקוי הגוף מרעלים).

כמעט כל אדם אשר להוט להגדיל את מסת השרירים שלו ובמהירות הבזק, שומע את המילה סטרואידים אנבוליים בחדר הכושר!!! אם כן, במאמר זה אסביר את חלק מהמושגים אודות השימוש בסטרואידים האנבוליים, ואודות הבורות אשר סוררת סביב השימוש בתרופות הנ"ל אשר בשימוש בלתי נכון (לא רפואי) עשוי לגרום לתופעות לוואי חמורות ביותר ! ! ! ולשם כך כתבתי את הספר: "סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!".

על כן, לכל אלה שמעוניינים להשתמש בתרופות שונות, כגון: סטרואידים אנבולים אני ממליץ לפני השימוש בתרופות אילו נא קיראו את הספר! היות והספר דן אודות דרגות הסיכון של כל סטרואיד וסטרואיד ותרופות רבות נוספות, ומה גם אודות תופעות הלוואי וכיצד ניתן להימנע מהם? ועוד שגיאות שכיחות של ספורטאים והשואפים לכך.

אז נתחיל, אם כן, מה משמעות המושג אנבולי (anabolic) ? משמעות המילה חומר אנבולי הינה חומר שמזרז צמיחת רקמה על-ידי הגברת התהליכים המטבוליים הקשורים לסינתזה (יצירה) של חלבונים. תרופות אנבוליות הם לרוב הורמוני המין גבריים סינתטיים ו/או טבעיים. בעולם הרפואה משתמשים בתרופות אילו בכדי להמריץ עליה במשקל אצל אנשים הסובלים ממחלות ניוון קשות. סטרואידים אנבוליים (anabolic steroid) הינם תרופות הדומות בפעולתם להורמון המין הזכרי - טסטוסטרון, היוצר רקמות; ממריצה צמיחה ושיקום של שרירים ומחזקת את העצמות.

אוקיי, וכעת לאחר שהבנו מה פירוש המילה אנבולי וסטרואיד אנבולי, כעת אנו מבינים כי לתרופות אנבוליות ישנו פוטנציאל גדול ליצירת רקמות מהירה בקצב העולה על קצב הפירוק הטבעי. כך למעשה ספורטאים עושים שימוש בסטרואידים האנבוליים לשם הגדלה מהירה של רקמות השרירים וכתוצאה מכל גם הגברת הכוח.
עד כאן הכול טוב, יפה וורוד. אך אל לנו לשכוח כי לתרופות אילו גם פוטנציאל גדול לתופעות לוואי, כגון: מחלות כבד וכליה, פגיעה בפוריות ובתפקוד המיני ועוד... והאומנם ישנם סטרואידים בעלי נטייה ליצירת נזק מוגבר ויש סטרואידים בעלי נטייה ליצירת נזק מופחת.
הבעיה מתחילה עקב מספר סיבות: לרוב עקב שימוש במינונים בלתי מתאימים או בקומבינציות תרופות בלתי מתאים. כך יכול להיווצר מצב בו המתאמן יגדל במסת השרירים והכוח – במהלך השימוש בסטרואידים, אך לסיום השימוש יגרם לו נפילה גדולה בכוח ובמסת השרירים. הנפילה במסת השרירים נובעת לרוב כתוצאה משימוש בתרופות בעלות פעילות אנדרוגנית חזקה ובלתי מאוזנת. כך בסיום השימוש בתרופות האנבוליות ואפילו במהלך השימוש בהן, יגרם חוסר איזון הורמונלי! בחוסר איזון זה ניתן לגלות לרוב עלייה ברמת הורמון המין הנשי – אסטרוגן. פעילות האסטרוגן אנטגוניסטית לפעילות הטסטוסטרון בהשפעתו על רקמות השרירים, כלומר כי לאסטרוגן פעילות קטבולית (אנטי-אנבולית) הגורמת לפירוק רקמות השרירים. ולא זו בלבד אלא גם לעלייה בצבירת המסה השומנית, כלומר עלייה ברמת אחוזי השומן ! ! ! לכן יש לבצע בסיום השימוש בתרופות (סייקל) את תהליך ה- PCT.
ה- Post Cycle Therapy או בקיצור: PCT, הינו תהליך אשר אמור להגביר את ייצור הורמוני המין הגבריים ובראשם הטסטוסטרון. ומצד שני להפחית את רמת הורמון המין הנשי – אסטרוגן. וכך למעשה לאזן את המערכת ההורמונלית הגברית בכדי שתשאר אנבולית ואנטי-קטבולית. אך גם בתהליך הנ"ל ישנו הצורך לאזן את המערכת היות וחוסר איזון עשוי ליצור תהליכים קטבוליים – פירוק שרירים, ו/או במקרה הגרוע יותר מחלות כרוניות, כגון: עקרות, אימפוטנציה ועוד...

ולבסוף תמיד שוכחים את תהליך הניקוי (דטוקסיפיקציה)!? תהליך הדטוקסיפיקציה שלדעתי הינו החלק הכי חשוב בכדי לשמור על בריאות תקינה, להקטין ולצמצם את הנטייה למחלות כרוניות אשר עשויות להתפתח בעתיד הלא רחוק, כגון: סרטן ומחלות לב וכלי דם ועוד... בעיקר כשמדובר במתאמנים צעירים הם לא רואים את הבעיות אשר עשויות להתפתח בעתיד. ומה גם שישנם מאמני כושר אשר אומרים כי "שימוש חד פעמי לא יגרום לכם לתופעות לוואי" וכו'... אז זהו שלא נכון שימוש התרופות כגון: סטרואידים אנבולים ואפילו בשימוש חד פעמי עשוי לגרום לתופעות לוואי. ואתן דוגמא: יום אחד הגיע אליי לקליניקה בחור צעיר בן 25 אשר השתמש באופן חד פעמי הסטרואידים ולאחר שימוש של שלושה חודשים, הוא חש בירידה בדחף המיני ואימפוטנציה (אין אונות). לאחר שהגיע אליי לקליניקה ביקשתי ממנו שיבצע בדיקות הורמונליות, תפקודי כבד ועוד. ושלא להפתעתי גילינו מערכת בלתי מאוזנת ופגוע! לאחר טיפול נטורופתי של כשלושה וחצי חודשים המצב התאזן וחזר לקדמותו.
בתהליך הדטוקסיפיקציה חשים ריאקציות, כגון: גירויים שונים, הזעה שומנית או נוזלית יותר, ושינויים נוספים. היות ובתהליך הנ"ל מנתקים את הקשר הכימי בין רקמת השומנים לבין התרופות – סטרואידים.

המערכת ההורמונלית בגופנו (endocrine system) - במאמר זה אציג בקצרה את תפקודה של המערכת ההורמונלית והשפעותיה על מערכות הגוף השונות.

המערכת ההורמונלית או בלעז המערכת האנדוקרינית (מערכת להפרשה פנימית), מערכת זו מורכבת מאוסף של בלוטות. כל בלוטה מפרישה הורמון אחד או יותר, לזרם הדם אשר גורם בדרך ישירה או עקיפה להשפעתו. למשל הינם הורמונים סומאטיים הינם הורמונים אשר משפיעים על רקמות הגוף באופן ישיר (כגון: הורמון הגדילה - growth hormone ). ישנם גם הורמונים טרופיים אשר משפיעים על בלוטות אחרות להפריש הורמונים אחרים כגון: הורמון נוסף המופרש מבלוטת ההיפופיזה הנקרא: thyroid-stimulating hormone או בקיצור tsh אשר משפיע על בלוטת התירואיד להפריש את הורמוניה תירוקסין וטרייודוטירונין (4 t ו- 3 t ).

המערכת האנדוקרינית מושפעת ממערכת העצבים ומאזור במוח הנקרא: היפותלמוס (תת רמה), הנ"ל בדרך ניורוהורמונים והורמונים שונים משפיעים על בלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) להפריש את הורמונייה.

וכעת אתן סקירה של כל הבלוטות האנדוקריניות ומרבית הורמונים.

נתחיל מבלוטת ההיפופיזה - hypophysis ( pituitary gland ) אשר נחשבת למעין "בלוטת על" אשר מפרישה הורמונים בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית.טיים והורמונים טרופיים. בלוטת ההיפופיזה מפרישה מספר הורמונים ולהלן הם:

1. הורמון הגדילה, שתפקידיו העיקריים הינם: המרצת צמיחת העצמות בילדים, ויצירת תנאים אנבוליים ברקמות הגוף השונות.

2. הורמון המשפעל את בלוטת התריס, הורמון הקורטיקוטרופין, פרולקטין, הורמון נוגד השתנה, אוקסיטוצין.

בלוטת האיצטרובל:

בלוטת האצטרובל היא בלוטה קטנה המצויה בגובה העיניים באמצע המוח בצידו האחורי בין שתי

ההמיספרות, ותפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים ובנוסף, ייצור ההורמון מלטונין שיש לו חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.

בלוטת התריס:

מבחינה אנטומית הבלוטה היא אחת הבלוטות האנדוקריניות הגדולות ביותר בגוף. לבלוטה צורת פרפר והיא נמצאת בצוואר, משני צדי קנה הנשימה מתחת לגרוגרת וממש מתחת לעור. בזמן פעילות הבליעה הבלוטה נעה ביחס לקנה הנשימה.

בלוטת התריס (thyroid gland), הנקראת גם בלוטת המגן (מיוונית: thyreos - מגן) הינה בלוטה, המפרישה הורמונים, כגון: תירוקסין (t4) ותריודוטירונין (t3), המשפיעים על קצב המטבוליזם בגופנו. תפקידם לקבוע את קצב המטבוליזם הכללי של הגוף, ומשפיעים על קצב הגדילה ותפקוד של מערכות רבות בגוף. יוד הוא מרכיב חיוני של שני ההורמונים.

ייצור ההורמונים נשלט על ידי הורמון ה-tsh בלולאת משוב שלילי: ייצור tsh מדוכא כאשר רמות t4 הן גבוהות, ולהיפך.

הורמון שלישי שמייצרת בלוטת התריס הוא הקלציטונין, שתפקידו לווסת את רמת הסידן בדם. הוא מונע שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם.

בלוטות האדרנל:

בלוטות יותרת הכליה (האדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות, הממוקמות על המשטח העליון של כל כליה. בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית.

בלוטות האשכים:

האשכים הם בלוטות המין (גונדות) של הזכר. באדם, כמו בכל בעלי החוליות, נוצר זוג האשכים בעובר בחלל הבטן.

השחלות:

שחלה היא איבר רבייה המצוי ברוב היצורים החיים המתרבים ברבייה זוויגית. השחלה מצויה אך ורק בנקבות של יצורים אלו, ותפקידה הוא לייצר את תאי הרבייה הנקביים - הביציות.

הצירים השונים

ישנם חמישה צירים הורמונליים שההיפופיזה היא חלק מרכזי בהם:

· ציר הורמון הגדילה - ההיפותלמוס מפריש את ה-{ growth hormone releasing hormone (ghrh למערכת הפורטלית, בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הסומטוטרופיים מפרישים את הורמון הגדילה ( gh ). הקולטן להורמון זה קיים בתאים בכל רחבי הגוף, אך בעיקר בכבד. הכבד מפריש בתגובה ל- gh את ה- insulin like growth factor 1 (igf-1 ). ל igf-1 תפקידים רבים, שרובם ככולם קשורים לעידוד תאים לחלוקה וגדילה. התפקיד הידוע ביותר הוא בפלטות הגדילה בעצמות, שם igf-1 הוא המעודד העיקרי לגדילת עצמות. יתר פעילות של ציר זה גורמת ענקות בילדים ואקרומגליה בבוגרים, תת פעילות שלו גורמת גמדות ומגוון בעיות נוספות.

· ציר הורמוני התריס - ההיפותלמוס מפריש את ה- ( thryotropin releasing hormone ( trh , בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הטיירוטרופיים מפרישים thyroid stimulating hormone (tsh ), הורמון זה הולך לבלוטת התריס ומעודד את הפרשת הורמוני התריס, t3 ו- t4 . בתאי המטרה t4 הופך ל t3. t3 הוא הקובע העיקרי של הקצב המטבולי של הגוף. יתר פעילות של ציר זה גורמת לתסמונת יתר תריסיות על כל גילוייה המגוונים, חוסר גורם תת-תריסיות.

· ציר האדרנל - ההיפותלמוס מפריש ( cortitropin releasing hormone (crh , בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הקורטיקוטרופיים מפרישים adrenocortico trophic hormone (acth ), הורמון זה הולך לבלוטות יותרות הכליה (האדרנלים), שם הוא מעודד את ייצור כל הורמוני הבלוטה. עם זאת, עיקר העידוד הוא של הפרשת קורטיזלול, הורמון הסטרס. הורמון זה הוא שיוצר את המשוב השלילי. לקורטיזול תפקיד חיוני כאשר האדם נכנס למצבי סטרס (בין אם הסטרס נפשי, כגון התרגשות, ובין אם הוא גופני, כגון ניתוח). יתר פעילות של ציר זה גורמת למחלת קושינג, חוסר גורם למחלות אדיסון.

· ציר הורמוני המין - ההיפותלמוס מפריש gonadotrophin releasing hormone (gnrh ), בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הגונדוטרופיים מפרישים שני הורמונים: follicle stimulating hormone (fsh ) ו- luteinizing hormone (lh ). הורמונים אלה נקראים יחדיו

הגונדוטרופינים ופועלים על הגונדות (אשכים בגברים, שחלות בנשים) ומעודדים אותם להפריש את הורמוני המין המתאימים: בגברים בעיקר טסטוסטרון ואנדרוסטנדיאון ובנשים בעיקר אסטרדיאול ופרוגסטרון. להורמוני המין חשיבות ביצירת ושמירת המאפיינים המיניים, המחזור החודשי באישה ומגוון תפקודים גופניים שונים (גדילה, שיעור, יצר מיני וכו'). יתר או חוסר פעילות של ציר זה גורמים בעיות הקשורות

למאפיינים המיניים בעיקר כגון עקרות, אי הפתחות סממנים מיניים וכו'.

· ציר פרולקטין - ציר זה שונה מאוד משאר הצירים. בציר זה ההפרשה ההיפותלמית היא מעכבת ולא מעודדת. ההיפותלמוס מפריש דופמין (מוליך עצבי חשוב מאוד), דופמין פועל לעיכוב התאים הלקטוטרופיים באדנוהיפופיזה. ללא עיכובו התאים הלקטוטופיים מפרישים פרולקטין. הורמון זה לא גורם לשחרור של הורמון נוסף כדרכם של הורמוני היפופיזה אלא פועל ישירות. עיקר פעולתו באדם היא לאחר הלידה באישה. אז הוא פועל על השד כדי לאפשר ייצור חלב והנקה. בנוסף הוא מדכא את ציר הורמוני המין וכך מונע וסת בזמן ההנקה. יתר פעילות של ציר זה גורמת להפרעות בתפקוד המיני בשני המינים, בגלל השפעתו המדכאת של פרולקטין על ציר הורמוני המין.

בנוסף לצירים אלה, לעתים קרובות מחשיבים בטעות את החלק האמצעי כחלק מהאדנוהיפופיזה. חלק זה מפריש (melanin stimulating hormone (msh שתפקידו לעודד את המלנוציטים בעור להפריש את פיגמנט המלנין. פיגמנט זה נותן לעור ולשיער את צבעם הטיפוסי.
חומרים נוספים מופרשים מהאדנוהיפופיזה, אך תפקידם פחות חשוב והידע עליהם קטן יותר. .

חשוב להבין כי ע"י תזונה מתאימה ופעילות גופנית המתואמת לפרט ניתן להגביר את פעילותה של המערכת ההורמונלית ואת הפרשת ההורמונים שלה.

ההורמונים הנ"ל ואחרים חיוניים לפיתוח השרירים והכושר, חיטוב השרירים ומראה גוף של ספורטאי. לכן הבנת פעילות ההורמונים הנ"ל מהווה גורם חשוב לאשנים החפצים להרזות ולהתחטב, לפתח שרירים, או סתם לשמור על הבריאות הכללית - אנטי-אייגי'נג (דחיית תהליכי הזקנה).

כיצד למנוע את הדעיכה בסיום השימוש בסטרואידים האנבולים ?

מאת: יעקב עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר אישי. מחבר הספר: "סטרואידים – כל מה שרצית לדעת! ולא העשת לשאול?"
אוקי אז כולם שמעו את המילה: "סטרואידים אנבולים"?! ובוודאי אילו אשר נטלו אותם ועלו במשקל גופם תחילה חשו התרוממות רוח תחושת כוח פיזי ומנטאלי.....

אך בסיום הסייקל או לאחריו רבים חשים את "הצניחה" או "הנפילה" .....
בכדי למנוע או למזער את "הנפילה" במסה ספורטאים משתמשים בתרופות בעלות השפעה אנבולית גבוהה ורמה אנדרוגנית נמוכה. כמו כן, רצוי להפסיק את השימוש בהורמונים באופן מבוקר והדרגתי. הנ"ל יצמצם את הדעיכה במסת השרירים, אך גם את הטראומה הפיזיולוגי למערכות גופו של הספורטאי.


טוב אז כך: לאחר סיום הסייקל מניעת הדעיכה במסת השרירים, תתבצע במספר משורים, שלהלן יפורטו:

1.הבעיה הראשונה, הינה להחזיר לתקנה את המערכת האנדוקרינית (הורמונאלית). בעיקר את הציר היפופיזה – היפותלאמוס. היות ולאחר סיום השימוש בתרופות הסטרואידיות, מערכות אילו דוכאו כתוצאה ממתן אקסוגני של טסטוסטרון או נגזרותיו (בעיקר מדובר כאן אודות השפעתן של התרופות בעלות פעילות אנדרוגנית חזקה).
2.הבעיה השנייה, הינה ברמות הקורטיזול הגבוהות, לאחר סיום הסייקל. תגובת ההורמון קורטיזול - גורמת לתהליך קטבולי. כמו כן, יש לציין, כי הרטפטורים (קולטנים) האנבולים עדיין חסומים ויהיו פנויים לתגובה אנבולית רק לאחר תקופת זמן מה לאחר סיום השימוש בהורמונים.

גורמים שונים המסייעים לצמצם את התהליך הקטבולי בסיום הסייקל:

קריאטין מונוהידראט:
מכיוון שידוע כי הקריאטין מונוהידראט מסייע לשמור על הנוזלים בתוך השרירים, ומכביר את הכוח הפיזי. מומלץ מאוד ליטול אותו בסיום הסייקל.
רצוי ליטול כ- 30 גרם ליום במנות מחולקות של 5 גרם בכל מנה. למשך כ- שבועה עד עשרה ימים. ולרדת בהדרגתיות בכל שבוע למינון של 25 גרם, 20 גרם, 15 גרם, 10 גרם, 5 גרם וסיום לבצעה הפסקה של כ עשרה ימים.
יש לציין, כי המינון של הקריאטין אמור להתבצע בהתאם למשקל הגוף ואחוזי השומן. על כן, יש לבדוק זאת אצל איש מקצוע מיומן אשר יקבע את המינון המדויק.
מה גם, שהדבר תלוי בסוג הסטרואידים ו/או בקומבינציות הניטלים ע"י האדם !!!

מסטרולון :
יש לציין, כי ספורטאים נוטלים גם כ- 25 מ"ג של מסטרולון לקראת הרבעון האחרון לסיום הסייקל.
המסטרולון הינו סטרואיד אנדרוגני המתפקד כאנטי-ארומאטי.

פוספטידיל -סרין:
פוספוטידיל סרין – זהו אחד ממרכיבי המפתח בממברנות של תאי עצבים – המקום בו תאי מוח מוסרים ומקבלים מסרים. מחזק מעבר אינפורמציה. יעיל במיוחד למניעת הידרדרות, היכולת הקוגנטיבית והתפתחות דמנטיה.
רמות קורטיזול גבוהות ניתן להקטין ע"י מתן מספר חומרים "סודיים", שאחד מהם הינו פוספטידיל-סרין, במינון של 800 עד 1.000 מ"ג ליום בדומה לתרופות אנטי-ארומטיות, כמו: ציטדרן, אך הציטדרן חוסם גם את ייצור האנדרוגנים - וזה הדבר שספורטאים לא בדיוק מעוניינים בו !!! כמו כן, בסיום השימוש בציטדרן יגיע בתורו התגובה של המשוב השלילי – אשר בהמשך יגרום לעלייה ברמת הקורטיזול עם הפסקת השימוש בציטדרן.

ציקלופניל:
בשבוע האחרון של הסייקל ספורטאים נוהגים להגביר את המינון של המסטרולון לכ- 50 מ"ג ליום. ובאותו הזמן לכלול גם את השימוש בציקלופניל.
הציקלופניל הינו אסטרוגן המתפקד כאנטי-אסטרוגן, וממריץ את ייצור הטסטוסטרון בגופנו.
הציקלופניל פועל בדומה לנולבדקס, אך יחד עם זאת הוא (הציקלופניל) אינו חוסם את הארומטיות של הטסטוסטרון, כלומר שהאסטרוגנים החזקים יותר בגוף לא יוכלו להיות פעילים. הציקלופניל אמור להינטל פעם היום במינון של 100 מ"ג.

dhea :
זהו הורמון המיוצר בבלוטת יותרת הכליה. הוא מהווה חומר מוצא ליצירת הורמוני המיןבגופנו, למשל האסטרוגן והטסטוסטרון. לא לחינם הוא מכונה "האמא של כל ההורמונים".
החל מגיל 30 לערך פוחת ייצורו הטבעי של ההורמון בגוף, עד שבגיל 80 פוחתת הפרשתוב-95%-80%. גם במצבים של מחלות קשות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, מחלות לב, הפרעותאוטואימוניות והשמנת יתר נמצא חסר בהורמון.
בהמשך או במקביל אנו רוצים שבסיום הסייקל רמות הטסטוסטרון הטבעיות יישארו גבוהות. לכן עלינו להגביר את רמתו ע"י נטילת תוסף מזון (פרו-הורמון) הנקרא: dhea במינון של 250 מ"ג ליום. יש להתחיל את השימוש ב- dhea כשבוע / שבועיים לפני סיום הסייקל.

שבוע לפני סיום הסייקל, ספורטאים לרוב מגבירים את המינון של הציקלופניל ל- 200 מ"ג ליום. אך בהמשך ליטול את המסטרולון וה- dhea במינונים מקובלים...

שלושה ימים לפני סיום הסייקל מרבית הספורטאים נוטלים hcg (כוריגון) במינון של 5.000 iu (המינון תלוי בסוג התרופות שנטל הספורטאי ובפרק הזמן), בכדי שגופו ייצר יותר טסטוסטרון באופן טבעי. יש לציין, כי מעל למינון הנ"ל גופנו ימיר את התרופה לאסטרוגן.

יום יומיים לפני הסיום, ספורטאים נוטלים כלומיפאן ציטראט או כלומיד.
הכלומיד משפעל את הציר היפופיזה – אשכים בכדי שהאחרון ייצור הטסטוסטרון (בתאי לידינג). לרוב מינון שכיח הוא בתחילה 100 מ"ג ליום. וכעבור כארבעה עד חמישה ימים. בנקודה זו מפסיקים את השימוש ב- dhea. וגם יורדים במינון של המסטרולון ל- 25 מ"ג ליום. והציקלופניל ל- 100 מ"ג ליום. וכעבור מספר ימים – שלושה עד חמישה ימים, מפסיקים ליטול את הציקלופניל.

יש לציין, כי אפשרות נוספת היא, להתחיל סייקל של קלנבוטרול הידרוכלוריד, במינון של 20 מק"ג ליום, ולעלות עד למינון של 80 עד 120 מק"ג ליום. – הדבר תלוי גם במינון אשר גופך מסוגל לקבל ללא תופעות לוואי. וירידה חזרה למינון נמוך (כמובן באופן הדרגתי!!!).

סטרואידים ודהטוקסיפיקציה

מאת יעקב עזרא מאמן כושר מוסמך. מומחה לתזונה טיפולית, דיאטות הרזיה, עיצוב וחיטוב הגוף.

מתוך הספר: "סטרואידים – כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!".

סטרואידים ודהטוקסיפיקציה

דהטוקסיפיקציה: (ניקוי רקמות הגוף מרעלנים שונים). דטוקסיפיקציה מומלצת ורצויה לעשות אצל אנשים בכלל וספורטאיםבפרט.

השיטה עוזרת לנקות את הגוף והכבד מטוקסינים (חומר טוקסי הינו סם או חומרכימי שמפריע לתהליכים ביולוגים בגוף), כגון כימיקלים שאנו נושמים, זיהום אוויר שלהתעשייה והמפעלים, עשן המכוניות והסיגריות שמכילים עופרת וקדמיום, (מתכות רעילותומסוכנות השוקעות בכבד ובכליות בעיקר, אשר עשויות לגרום ליתר לחץ דם וכך להחישמחלות לב וכלי דם).

כימיקלים כמו צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים (ישנם כיום מעל ל- 300 סוגים שונים).

תרופות כמו אקמול ואספירין שהן שכיחותביותר - פוגעות בכבד ובכליות בעיקר.

אצל ספורטאיםהנוטלים הורמונים, כגון: טסטוסטרונים על סוגיהם, תרופות דיורטיות (משתנות), חוסמיבטא ותרופות רבות אחרות, שכיחות מחלות הנשימה (כמו אסטמה וברונכיטיס), מחלות כבד, מחלות כליה ומחלות רבות המכונות "מחלות מודרניות" נמצאות בעליהמתמדת.

תרופות המכונות סטרואידים אנבוליים בעלות פוטנציאל לסיכוןחיים הם בעיקר: anadrol וניגזרותיו, halotestin, dianabol, sustanon, החומרים הנ"להנם בעלי הפוטנציאל לגרימת מחלות כבד, כליות, לב וכלי-דם בעיקר!

שימוש בלתימבוקר בתרופות אלו יכול לגרום לגידולים סרטניים בעיקר בכבד ובכליות, להתקפי-לב - עקב תהליך טרשתי מוגבר בנוסף למחלות רבות ומסובכות!

צריך להיזהר מתרופותהמגיעות ממקורות מפוקפקים ומדינות בעלות שוק שחור מפתה, כגון: רוסיה, תאילנד, ירדן, מצריים וכן מחברות פרטיות "שחורות" שהתנאים הסטריליים בהם ירודים, עקב כך נתגלובאמפולות של dianabol וירוסים שיכולים לסכן חיים ולגרום למוותבייסורים.

דוגמא נוספת היא שגילו בהורמוני גדילה חלבון בשם jkd (מחלה על שם יעקב קרויינצפלד) חלבון זה משתכן בתאי המוח ומתנהג בדומה לוירוס, מרגעהחשיפה כעבור מספר שנים ועד שני עשורים החלבון "מתעורר" וגורם לפתולוגיות, כמו: שיתוקים בחלקי גוף שונים, עקב שקיעתו בקרומיות התאים הגורמת למותם.

מכה כאובה נוספת הנה התרופות הוטרינריות, שהן בעלות פוטנציאל מסרטןחזק, נוסף על העובדה שלא יודעים בדיוק כיצד הן משפיעות על האדם האינדיבידואל.

כאשר הזריקו תרופות אלו לבעלי חיים, כמו: סוסים, פרות, כלבים, חתולים וכ"ונצפתה עליה בשכיחותם של גידולים שפירים וממאירים (סרטן).

אגב, בעלי חייםשקיבלו את התרופות הנ"ל, הנם אסורים למאכל אדם מחשש לסכנת הרעלה, נכותומוות.

ולהלן התרופות הוטרינריות (הורמונליות) המסוכנות ביותר!:  winstrol, testo’ suspesion, testo propionat, equipoise boldenone, nandrabolin.

נטילת סטרואידים לסוגיהן פוגעת בספורטאים בצורותהבאות:
1)כבד (עליית האנזימים, גידולים, כבד שומני וכ"ו).
2)כליות (העמסה מטבולית העלולה לגרום נזק בלתי הפיך שיכול להוביל לכדיכריתת כליה).
3)גניקומסטיה (הגדלת רקמת השד בגברים, הנוצרת עקב פגיעה בכבדו/או עליית רמות האסטרוגנים בדם).
4)לב (כשלון שריר לב כרוני - זו הסיבהלמות פתאומי אצל ספורטאים צעירים, הגדלת שריר הלב עם אזורים נימקיים).
5)כלי-דם (קישיון עורקים אשר מוביל ליתר לחץ דם והתקפי לב).
6)דם קרישי דם - הגורמים להפרעות בזרימת הדם, בנוסף לעליה בשכיחות מחלות, כמו: שבץ מוחי, התקף לבואפילו מוות פתאומי.
7)כולסטרול (עליה ב- ldl-כולסטרול וירידה ב- hdl-כולסטרול הגורמים לטרשת עורקים וליתר לחץ דם).
8)פרוסטטה – (ערמונית (הגדלת בלוטת הפרוסטטה וגידולים סרטניים.
9)עקרות (ירידה בספירת תאי הזרעושבושים ביצירתם. המצב עלול להיות בלתי הפיך.
10)פציעות ספורט (שכיחותגבוהה יותר לפציעות באימונים, כמו: קריעה ונזק לגידים, עקב חיזוק כוח השרירים ללאפרופורציות ביחס לגידים, בנוסף לפציעות שרירים בכלל.
11)מערכת העצבים- עצבנות יתר, דיכאון והיבטים מנטליים שונים שמקצינים.
12)שינויים בכמותהשיער (הקרחה גברית בעיקר אצל נשים, עידוד צמיחת שיער בגוף ובפנים.
13)בצקות ופני ירח (ההורמונים גורמים לצבירת נוזלים עקב עידוד ספיגת יוני הנתרן והכלורבעיקר, הביטוי שניראה הינו בצקות בעיקר בקרסוליים ובפנים.
14)מערכת מין - אימפוטנציה, במקרים מסוימים המצב יכול להיות בלתי הפיך כשהוא לאמטופל.

למרות כל הבעיות הנ"ל ניתן למזער ואף למנוע אותן!!!

הסטרואיד במבנהו הבסיסי דומה בצורתו הכימית לכולסטרול ובשל כך הואשוקע ברקמות השומנים, שם הוא נאגר (ויכול להיאגר למשך שנים רבות). כשמופיע מצב סטרסקיצוני (לחץ חזק), חומצות השומן משתחררות לדם, בגלל הורמונים כמו אדרנלין, גלוקגוןוכ"ו. במצב זה ישנם תהליכים אוקסידטיביים (חמצונים) גבוהים מאוד מולקולות רבותמתחמצנות בדגש על שומנים וחלבונים, ואיתם גם חמצון הסטרואיד שנילקח בעבר. נוצרתהליך שדומה להפלת קוביית דומינו אחת שבעקבותיה נופלות שאר קוביות הדומינו, אך בגוףהתהליך מתרחש במיליוני תאים. זהו הקשר העיקרי בין השימוש בסטרואידים לבין סרטןומחלות שונות אחרות.

הסרטן פורץ לרוב בכבד, בגלל שהמטבוליזם של הסטרואידמקשה על הכבד.
חשוב לציין, שהתהליך הסרטני (גידולי) פורץ לרוב לאחר הפסקתהשימוש בסטרואידים!!! לכן צריך לסלק את הטוקסינים (רעלים) והקרצינוגנים (חומריםמסרטנים), בהקדם לאחר כל סייקל בכדי למנוע סיכונים מיותרים ודאגות מיותרות!!!
תהליך הדהטוקסיפיקציה מתבצע ע"י חומרים המחלישים את הקשר הכימי ביןמולקולת הטוקסין (רעל), במקרה זה בין הסטרואיד לרקמת השומן. הטוקסין מופרש דרךהכליות לשתן ו/או ממערכת העיכול לדרכי המרה ומשם לצואה.
לחומצותאמינו קשורות (שתי חומצות אמינו ויותר) ישנו מסר גנטי לתאי גופינו. חלק מהמסריםגורמים לריאקציות שונות, כמו למשל: טריפטופאן שהינה בעלת משקל מולקולרי מהגבוהביותר, בעת היותה קשורה לחומצת אמינו מטיונין וגליצין, כלומר טריפפטיד (שלוש חומצותאמינו קשורות יחד), הינה בעלת יכולת לגרום לריאקציה ברקמות השומן.
ריאקציה זו גורמת לשחרור מולקולות כימיות כמו: רעלנים ותרופות שונות, אל מחוץ לרקמות השומןאל מחזור הדם ומשם הן מפונות דרך הצואה ודרכי השתן אל מחוץ לגופינו.

לאחרשהגיעו ה"רעלנים" אל מחזור הדם עלינו להגן על רקמות גופינו מפניהם באמצעות פפטידים (שרשראות של חומצות אמינו), גליקופפטידים (פחמימה חלבונית) וליפופפטידים (שומןחלבוני), אשר הינם מתמגנטים אל ה"רעלנים" ובכך מונעים את שקיעתם המחודשת ורעילותםלרקמות אחרות, כמו: כליות, כבד וכ"ו, כל זאת בנוסף לחידוש רקמות שונות מכימיקליםשונים.

תהליך הניקוי נמשך 3 - 4 שבועות לרוב, אך אלה ש"עמוסים" ב"חומרים" צריכים בדרך כלל זמן ארוך יותר.

בארצות הברית ספורטאים בכללומפתחי-גוף בפרט, מבצעים תחת פיקוח רפואי את תהליך ה"ניקוי", לאחר כל סייקל. למעשהתהליך הניקוי עוזר לשמור על מערכות הגוף תקינות, וכך הסייקל הבא משפיע טוביותר!!

לדוגמא: חלק מתפקודי הכבד הינם בניית ויצירת חלבונים (השריר מורכב מ- 22% חלבון) וכן הקטנת תופעות הלוואי של תרופות ע"י יצירת חומרים המנטרלים גורמיםרעילים. לכן כשספורטאי נימצא במהלך השימוש בסייקל תאי הכבד מתחילים ל"התפרק" (באופן "לא משמעותי") ואז כל סייקל שיבוא אחריו ישפיע על קצב גידול השרירים פחות ופחות, ומאידך תופעות הלוואי כמו מחלות חמורות, הולכות ומתגברות!!
כמו כן, הגוףמתחיל להתרגל להורמונים הסטרואידים ולכן יעילותם הולכת ופוחתת.

במצב שנוטליםהורמוניםבצורה בלתי מבוקרת, רמות ההורמונים הטבעיים בגופינו פוחתת (בשל ההסתגלותלמקור החיצוני), לעיתים עד כדי מצב שגופינו מפתח תלות בתרופות הנ"ל, ועלול להוביללמצב בו ניכנס למעגל קסמים שאינו ניגמר.

* כל הנ"ל הנם מחלות מודרניות שניתן להתגבר עליהן, אך רצוי בכלל שלא להגיע אליהן!!!

לפרטים מדויקים:  פנו ליעקב עזרא או לספר סטרואידים כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול.

טסטוסטרון (testosterone) הינו הורמון מין זכרי המיוצר על ידי האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.

התפתחות הספורט במשך ההיסטוריה יכולה ללמדנו רבות אודות תמורות ושינויים חברתיים ואודות הטבע של הספורט עצמו.
קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נראה כי התעמלות הייתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אומנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאומנות הלחימה. בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.
משחקי האולימפיאדה נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.
ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופולרית, ובכך איבד הספורט חלקים מן המסורת שלו היקר בעיני אחדים.

טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון המופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזכור המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות.
הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות.
הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. מגיל 50 יש ירידה משמעותית ביצורו.
אלכוהול, סמים, השמנה וספורט תחרותי פוגעים ביצור הטסטוסטרון ובריסון הדחף המיני אצל הגבר.
במקרה של חסר בהורמון זה בתקופת הבגרות או בגיל מתקדם, ניתן לקבל הורמון זה בצורות שונות על מנת להשלים את החסר.

טסטוסטרון הינו הורמון מין זכרי המיוצר על ידי האשכים אצל הגבר, ובכמויות קטנות בשחלות אצל נשים. הורמון זה ממריץ צמיחת עצמות ושרירים אצל גברים ונשים, ומגרה התפתחות אצל גברים. מחסור בטסטוסטרון יכול להיגרם על ידי הפרעה באשכים או בבלוטת יותרת המוח. במצב זה אפשר לתת תוספות של טסטוסטרון סינתטי או מופק מבעלי חיים, בהזרקה או דרך הפה.
משתמשים בטסטוסטרון להמרצת ההתפתחות המינית אצל נערים בגיל ההתבגרות כאשר ההתפתחות המינית מתעכבת בגלל מחסור בהורמון זה. התרופה עשויה לסייע בהגברת הפוריות אצל גברים הסובלים מהפרעות ביותרת הכליה או באשכים. עם זאת אין התרופה מגבירה את ייצור הזרע אצל גברים עם אשכים תקינים. לעתים נדירות משתמשים עדיין בטסטוסטרון לטיפול בסרטן השד. לגברים הסובלים מרמות טסטוסטרון נמוכות ניתן לתת תוספת של ההורמון באמצעות מריחת ג'ל המכיל טסטוסטרון.
לטסטוסטרון מספר תופעות לוואי. יש לבחור את המינון בזהירות יתרה כאשר נותנים תרופה זו להתפתחות מינית מאוחרת אצל נערים מתבגרים, משום שטסטוסטרון עלול להפריע לצמיחה או להביא להתפתחות מינית מהירה מדי.
אצל נשים מינונים גבוהים של טסטוסטרון עלולים לגרום להעמקת הקול, לצמיחת יתר של שיער או לנשירת שיער.

אנדרוגן - androgen, androgenic hormone
אחד מקבוצה של הורמונים סטרואידיים, הכוללת טסטוסטרון ואנדרוסטרון, הגורמים להתפתחות איברי המין הזכריים ומאפיינים זכריים אחרים, כגון תשעורת אופיינית, צמיחת זקן, העמקת הקול והתפתחות השרירים. מקורם של הורמונים אלה הוא באשכים, אך הם מופרשים גם על-ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה והשחלות בכמויות קטנות. אצל נשים, ייצור עודף של אנדרוגנים גורם להופעת מאפיינים זכריים (מסקוליניזציה). משתמשים באנדרוגנים טבעיים וסינתטיים כטיפול חלופי בהתבגרות מינית מאוחרת של נערים, בסטרואידים אנבוליים לבניית מסת שרירים, ולטיפול בסרטן השד.

בלוטות האשכים - testis, testicle
אחד מזוג איברי מין זכריים שמייצרים תאי זרע ומפרישים את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. האשכים מתפתחים אצל העובר בבטן, אך יורדים מאוחר יותר אל שק האשכים כדי לשמור על טמפרטורה נמוכה מזו של הגוף, המתאימה לייצור ואחסון של תאי זרע. האשך מורכב מאבוביות נושאות זרע מפותלות, בהן מתפתחים תאי הזרע (ראה ספרמטוגנזיס). האבוביות מכילות גם תאי סרטולי, שכנראה מזינים את תאי הזרע המתפתחים. תאי הזרע עוברים מן האשך אל עילית האשך להשלמת התפתחותם. תאי ליידיג שנמצאים בין האבוביות מייצרים טסטוסטרון.

הורמוני מין - sex hormone
כל הורמון סטרואידי שמיוצר בעיקר על-ידי השחלות או האשכים, ושאחראי על ויסות ההתפתחות המינית ומערכת הרביה. אסטרוגנים ופרוגסטרון הם הורמוני המין של האשה; אנדרוגנים הם הורמוני המין של הגבר.

סטרואידים - steroids
קבוצת תרכובות בעלות מבנה משותף. הסטרואידים הטבעיים כוללים את הורמוני המין הזכריים והנקביים (אנדרוגנים ואסטרוגנים), את ההורמונים של קליפת יותרת הכליה (ראה קורטיקוסטרואידים), וכן פרוגסטרון, מלחי מרה וסטרולים. כמו-כן קיימים סטרואידים סינתטיים למטרות רפואיות.

אסטרוגנים - estrogen, oestrogen
אחד מקבוצת הורמונים (הכוללת גם אסטריול, אסטרון ואסטרדיול) המופרשים על-ידי השחלות, והאחראים להתפתחות מינית תקינה של האשה ולתפקוד מערכת הרביה שלה. האסטרוגנים מיוצרים בעיקר על-ידי השחלות; כמויות קטנות מיוצרות על-ידי קליפת יותרת הכליה, האשכים אצל הגבר, והשליה. ייצור עודף של אסטרוגן בגברים גורם להתפתחות מאפיינים נשיים (פמיניזציה). אסטרוגנים טבעיים וסינתטיים, בטבליות או בזריקות, ניתנים לטיפול באל-וסת, הפרעות וסתיות, וכן לעיכוב ייצור החלב אצל מיניקות. לגברים נותנים אסטרוגנים לטיפול בסרטן הערמונית. אסטרוגנים סינתטיים מהווים מרכיב חשוב בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונלי חליפי. השימוש באסטרוגן אינו מומלץ בנשים שסבלו בעבר מסרטן השד או סרטן הרחם.

ומה עושים כאשר הגיל עושה את שלו והפרשת הורמון הטסטוסטרון יורדת פלאים? מומחים לגיל המעבר ממליצים, כאשר מדובר בגבר שסובל מתופעות כמו עייפות, דיכאון, עצבנות, ירידה בריכוז ובדחף המיני, לתת תחליפי טסטוסטרון.

ד"ר גיל רביב, אורולוג מבית חולים תל השומר: "מתן טסטוסטרון הופך אנשים למאושרים. זה משפר מאוד את מצב רוחם, מחזיר להם את התפקוד מיני, משפר את יכולת הריכוז ואת איכות השינה. הטסטוסטרון גם מעלה את מסת השריר ומסייע בהורדת שומן, בעיקר באזור הבטן, מגביר את צפיפות העצם, מעלה את הכולסטרול הטוב ומוריד את הרע, ובכלל, מאט את תהליכי ההזדקנות". הורמון ה-dhea נחשב לתוסף מזון בארצות הברית ובארץ ניתן להשיגו בייבוא אישי עם מרשם רופא מיוחד שאושר על ידי הרוקח המחוזי.

פתרון נוסף שעליו ממליץ ד"ר וינקלר הוא הג'ינסנג, צמח מרפא שמייחסים לו יכולת לרפא מצבי סטרס. במחקר שנערך ב-1996 מצאו שהוא מעלה את רמות הטסטוסטרון בדם ואף משפר את איכות הזרע. הג'ינסנג, סבורים מומחים, מגביר את הפרשת ההורמונים מהמוח שמגבירים את הפרשת הטסטוסטרון. עוד טוענים המומחים כי ג'ינסנג משפיע לטובה במצבים כמו דיכאון, ירידה באנרגיה ועייפות.

אלימות וטסטוסטרון
מחקרים רבים מצביעים על קשר בין רמות גבוהות של הורמון המין הגברי לבין פשיעה ותוקפנות. כמה וכמה מחקרים, שנעשו על הטסטוסטרון, קובעים כי בין היתר, הוא זה שאחראי על תכונות הנחשבות לגבריות, כמו תוקפנות ותחרותיות, וכי נוכחותו, בעיקר ברמות גבוהות מדי, יכולה להסביר את העובדה שאצל גברים יש יותר גילויי תוקפנות. "עודף טסטוסטרון יכול להגביר את התוקפנות ולהביא אפילו לידי פשיעה", טוענת פרופ' אילנה בלום. "הראיה לכך היא, שכאשר מורידים לאנסים את רמות הטסטוסטרון, התוקפנות שלהם פוחתת".

"אנחנו יודעים שבעלי חיים שיש להם רמות גבוהות של טסטוסטרון מתנהגים בצורה תוקפנית יותר", אומר ד"ר צחי בן ציון. "כאשר בעל חיים תוקף בעל חיים אחר, או כאשר זכר מחזר אחרי נקבה, רמות הטסטוסטרון בדמו עולות. עם זאת אצל בני אדם זה לא תמיד כך. יש אנשים עם עודף בהורמון שהתנהגותם תקינה והם אינם אלימים במיוחד, ולהיפך - אנשים אלימים שיש להם רמות הורמון נמוכות ובינוניות".
עם זאת, מחקרים רבים כן מצביעים על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות לבין גילויי אלימות. כך למשל, נמצא שאצל גברים שנמצאים בבתי כלא בגלל פשעי אלימות, רמות הטסטוסטרון גבוהות מעל הממוצע. במחקר נוסף, שבדק את רמת ההורמון אצל גברים שהיכו את נשותיהם, נמצא שככל שהגברים היו אלימים יותר, כך רמות הטסטוסטרון שלהם היו גבוהות יותר. גם אצל עברייני מין נמצאו רמות גבוהות של ההורמון.

"כאשר רמות הטסטוסטרון גבוהות במיוחד, ייתכנו השפעות נפשיות שליליות נוספות", אומר ד"ר טל ויצמן, פסיכיאטר מהמרכז הרפואי תל אביב. "במחקר שבדק את השפעותיו של הטסטוסטרון נמצא שגברים שקיבלו את ההורמון בכמות העולה על 600 מ"ג לשבוע, פיתחו הפרעה נפשית שמתאפיינת במצב רוח מרומם ואימפולסיביות, מעשים חסרי שיפוט, בזבוז כספים, פעילות מינית מופרזת, פטפטת בלתי נשלטת, אגרסיביות ותוקפנות".

מחקר שפורסם באחרונה אף מצביע על קשר אפשרי בין רמת הטסטוסטרון לבין כושר ההתמצאות במרחב. במהלך המחקר הכניסו למבוך גברים שרמות הטסוטסטרון שלהם נמוכות, ומצאו שהם מתקשים למצוא את דרכם. כאשר הוסיפו להם טסטוסטרון, השתפר מאוד כושר ההתמצאות שלהם והם הצליחו להיחלץ מהמבוך בקלות
אירוע מצליח בספורט מחייב הסכמה כללית של המשתתפים לגבי החוקים והתקנות ההוגנות. דבר זה הוביל לשליטה של הספורט בידי גופים מתקנים אשר קובעים איזה שיטות של התחרות מקובלים ואיזה נחשבים כאל רמאות.
לאז אותה תקופה שהספורט הפך תחרותי "עם פרסים" כספיים ואחרים... החלו אנשים ומדענים לחפס אחר חומרי עזר אשר יסייעו להם למצח בשדה הקרב הספורטיבי ! ! !
ועל כן מגיעו מדענים למסכנות כי ישנם תרופות ושיכויים לסוגייהם השונים אשר מסייעים לספורטאי לשפר את הישגיו בספורט ולהביס את יתר המתחרים אשר אינם נוטלים תרופה זו או אחרת.

די-הידרו-אפי-אנדרוסטרון או בקיצור: dhea, הינו רכיב המקדם ליצירת הורמוני מין נקביים - אסטרדיול וזכריים - טסטוסטרון. dheas (קיצור של דיהידרואפיאנדרוסטרון-3-סולפט) הינו תוצר של dhea. שניהם יחדיו מהווים את תוצרי ההפרשה העיקריים של בלוטת האדרנל. הרמות של dheas בדם גבוהות פי 2 עד פי 500 מהרמות של dhea.

dhea ניתן כיום כתוסף תזונה בתפוצה רחבה במספר ארצות מערביות. עם זאת, אחוז הספיגה של החומר הפעיל במתן פומי הוא קטן ביותר, ולכן מידת היעילות של תכשירים אלה עדיין מוטלת בספק.