ההיסטוריה של זכויות היוצרים

החקיקה הראשונה בזכויות יוצרים נחקקה במאה ה-18 באנגליה  בעקבות המצאת  הדפוס, שהפכה את יצירת והפצת עותקים לעניין כדאי. גם ההלכה, היהודית באותה תקופה נזקקה לסוגיה זאת, בעקבות הוצאת התלמוד בפורמט חדש, בהוצאת האלמנה והאחים דרם , שהוא הפורמט המקובל עד ימינו, וקבעה שאין להסיג גבולו של אדם, ואין להדפיס את התלמוד בפורמט החדש ללא אישורם.

חקיקת זכויות היוצרים הראשונה עברה בפרלמנט הבריטי בשנת1709 ,בארצות הברית נכנסו זכויות היוצרים לחוקה אמריקאית בשל יוזמתו של ג' יימס מדיסין בחוקת ארצות הברית הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. באנגליה, למשל, הוגבלה זכות היוצרים לעשרים שנים בלבד. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו.

חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים

החוק המטפל בנושא – חוק זכויות יוצרים, 1911 – החוק קובע רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים [סעיף 35 לחוק]. הסעיף הזה הוא סעיף הגדרות.

סעיף 1 מדבר על יצירה ספרותית דרמטית מוזיקלית ואומנותית [ואשר המונחים הללו מוגדרים בסעיף 35]. הרשימה הזו היא סגורה, אך תוכנן של הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות.

לצד החוק העיקרי, ישנה פקודת זכויות יוצרים. שני החוקים תוקנו עם השנים ועדיין חלים כיום. המצב הוא אבסורדי כי למרות התיקונים עדיין יש סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה, ובכלל כל הסעיפים מבולגנים ולא מסודרים.

חוק זכויות יוצרים, במקורו נועד לטפל ביצירות הקלאסיות: ספר, מנגינה, שיר, ציור. בית המשפט כיום לא מעסיק עצמו בשאלה "מה הערך הספרותי...". מבחינת בית המשפט, ספר הוא יצירה המובאת לדפוס. אין זה מעניינו אם זה עיתון, ספר טלפונים וכו', כל עוד הם עונים להגדרה, הם יכולים להיות יצירה ספרותית, ואין דרישה לערך אמנותי. למרות זאת יש שני חריגים לדבר זה:

1. מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד, שלגביהן יש דרישה לערך אמנותי.
2. יצירה אדריכלית – מעין תת קטגוריה של יצירה אמנותית. ישנה דרישה לערך אמנותי.

יצירה שיש לה גילום מוחשי, יכול להיות שיש לה כמה הגנות – למשל יצירה ארכיטקטונית: התוכניות של המבנה יכולות להיות יצירה ספרותית [לעיני בה"מ] והמבנה יכול להיות יצירה אדריכלית.

הפסיקה הכירה במהלך השנים בעוד כל מיני מוצרים כמוגנים בזכויות יוצרים: סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים. גם תוכנת מחשב מוכרת בפסיקה כמוגנת בזכויות יוצרים.

מה מוגן בזכויות יוצרים?

כעיקרון, כל יצירה בה השקיע היוצר מזמנו וממרצו מוגנת על ידי ההגנה על זכויות יוצרים. כאמור, במקורו התכוון החוק להגן על "יצירות" במובן הקלאסי של המילה: יצירה ספרותית, מנגינה, מילות שיר, ציור וכו'. בתי המשפט הרחיבו הגדרה זו בהתאם לתאוריה הנקראת "תאוריית העבודה" הגורסת על מטרת זכויות היוצרים לעודד יצריה נוספת באמצעות הגנה על כל יצירה בה השקיע היוצר זמן ועבודה, ועל כן כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה בספר, בעיתון או  באינטרנט, ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים, ובתור שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים.

ההגנה היא על הטקסט השלם, וגם על קטעים ממנו, בכל צורה שבה הוא מופיע, בכתב או בדפוס. הגנה דומה ניתנת גם ליצירות גרפיות: צילומים, איורים, שירטוטים, מפות וכו' ויצירות מקוריות אחרות.

הציון "כל הזכויות שמורות" על-גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכויות יוצרים לבעל היצירה, ונועד לשמש כהבהרה בלבד. הזכויות שמורות גם ללא ציון זה.

בפסק דין שניתן ב-1 בספטמבר 2003 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (אסף יעקב נ' איתן ענבר) ניתנה המחשה להיקף ההגנה המוענקת לזכויות יוצרים. במקרה זה תבע מרצה באוניברסיטה תלמיד שהוציא לאור ספר, בטענה שהספר מתבסס על הרצאותיו ועל-כן פוגע בזכויות היוצרים שלו. השופט קיבל את הוכחותיו של התובע בקובעו "הדמיון הקיים בין ההרצאות ובין הספר הוא כזה שאין זה סביר להניח, אלא שהנתבע העתיק מחומר ההרצאות", ופסק שורה של סעדים לתובע, ובהם איסור מוחלט על הפצת הספר. הירהור על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט העליון.

בפסק דין שניתן ב-10 במרץ 2004 בבית המשפט המחוזי בירושלים (אימאג' בנק נ' רעות אלקטרוניקה ורכיבים) נקבע פיצוי בגובה 220,000 ש"ח בגין הפרה של זכויות יוצרים בצורת שימוש בתצלומים בלא רשות בעליהם.

להגנה על זכויות יוצריםבמדייה דגיטלית (שקל מאוד להעתיקה ולהפיצה) משמשים כלים של  ניהול זכויות דיגטלי,

בישראל

סעיף 18 לחוק זכויות יוצרים קובע:

"בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה על ידי הוד מלכותו או על ידי כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות- היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה."

הבעלים של היצירה הממשלתית היא מדינת ישראל. הצעת חוק זכויות היוצרים משנת 1999 מציעה לבטל הגנה זו.

בישראל

גם אם מדובר ברשימה של נתונים אשר כל אחד ואחד מהם אינו מוגן בזכויות יוצרים, הרי שהרשימה עצמה, שלצורך יצירתה הושקע זמן ומחשבה, מוגנת. בית המשפט הישראלי, בע"א 136/71, מדינת ישראל נגד יצחק איחמן, פ"ד כ"ו (2) 259, קבע כי לוח המפרט ניכויי מס - שהינו למעשה רק טבלה המכילה מספרים המפורסמים על ידי הרשויות, הינו, לדברי השופט לנדוי, יצירה ספרותית מוגנת. לדבריו:

"יצירה ספרותית" (כוללת) גם לוחות וליקוטים (tabels and compilations), אם כי, כידוע, אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל על השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדת (בייצור הלוחות או הטבלאות)... ואין נפקא מינה ש"החומר הגולמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה".

כאמור, החשיבות היא לא בעצם הליקוט אלא בהשקעת מחשבה ומאמץ בבחירת החומר המלוקט. על כן אין הגנה למעשה על מדריך הטלפון. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ערעור אזרחי 513/89, Interlego S.A. נגד Exin Lones Bros S.A, פ"ד מ"ח (4) 133 בו מציין השופט שמגר:

"לאור מטרתם של דיני זכויות היוצרים... ברור כי המסקנה היא שאין די בהשקעה בלבד כדי להצדיק הענקת הגנה של זכויות יוצרים לביטוי".

וכן בת.א. (י-ם) 41/92, קימרון נגד שנקס, פ"מ תשמ"ג ג' 10, קובע השופט שלו:

"הדגש הוא על סוג ההשקעה (יצירתיות) ולא על הכמות שבה".

על פי חוק זכויות היוצרים משנת 1911, מפות גאוגרפיות מוגנות כיצירה סיפרותית.

ניהול זכויות דיגיטלי (Digital Rights Management‏, DRM) הוא מונח כללי לכל סוג של הסדר המאפשר הגבלה ושליטה על הפצה של תוכן בצורתו הדיגיטלית על ידי מפיציו. בדרך כלל, התוכן הוא עבודה המוגנת  בזכויות יוצרים הנמצאות בידי המפיץ.

לתשומת ליבכם