אוברקלוק לכרטיס המסך

כמו בכל מדריך שיש בו סיכונים מסוימים, אנא קראו והפנימו את כתב הויתור שלהלן לפני שאתם ניגשים לחלק המעשי:
כל הנאמר במדריך זה הינו למטרת העשרת הידע ואין אתר HWzone, בעליו ו\או צוותו אחראיים לכל נזק אשר נגרם בעקיפין או במישרין לכם ו\או לרכושכם בעקבות יישום הידע המקנה מדריך זה! המהרה (OverClocking) מבטלת את האחריות על המוצר עליו בוצעה וכל נזק יהיה על אחריותכם בלבד! אין לראות במדריך זה כהמלצה לבצעו!
הנזקים האפשריים כתוצאה מביצוע אוברקלוקינג כוללים, אך לא מוגבלים ל:

אז, מה זה בעצם אומר "לעשות אוברקלוק" לכרטיס המסך?

בדומה לאוברקלוק למעבד, המהרת כרטיס המסך מבוססת על אותו עיקרון – העלאת מהירויות שעון, העלאת מתחים וכל מיני פרוצדורות נוספות אשר יעזרו לנו להגיע לאוברקלוק גבוה יותר ויציב יותר.
בסופו של דבר, המטרה הסופית שלנו באוברקלוק לכרטיס מסך, היא להעלות את מהירות השעון הן של ליבת הכרטיס והן של הזכרונות.

מה נחוץ לנו על מנת לעשות אוברקלוק לכרטיס המסך?

• כרטיס מסך
• ידע - לפני ביצוע האוברקלוק יש לבדוק את דגם כרטיס המסך שברשותכם על מנת שתוכלו להתאים עבורו את תוכנת האוברקלוק
• תוכנה לביצוע האוברקלוק
• דרייבר מעודכן לכרטיס המסך
• בטחון עצמי
• הרבה רצון ורוח טובה

תוכנה למטרת ביצוע אוברקלוק לכרטיס המסך קיימות כיום מספר תוכנות פופולריות: Coolbits – תוכנה המיועדת לכרטיסי NVIDIA, אשר בעצם מוסיפה סרגל כלים של "Clock Frequency Settings" לאפשרויות מנהל ההתקן (הדרייבר) שלכם ובכך מאפשרת לעשות לכרטיס אוברקלוק ישירות דרך מנהל ההתקן.Coolbits  הינה תוכנה פשוטה וקלה להבנה, שכמעט כל אחד יוכל להשתמש בה ללא גרימת נזק לכרטיס המסך. את תוכנת Coolbits ניתן להוריד ממדור ההורדות של האתר - להורדה RivaTuner – במקורי זוהי תוכנה המיועדת לכרטיסי מסך שלNVIDIA  אך כיום היא מתאימה גם לכרטיסים מבית ATI. תוכנה זו היא מעט יותר מסובכת ובעלת אפשרויות יותר מתקדמות מאשרCoolbits , שכן היא מאפשרת פתיחת צינורות עיבוד ונגישות לאופציות מתקדמות אחרות. את תוכנת RivaTuner ניתן להוריד ממדור ההורדות של האתר - להורדה ATITool  - כשמה כן היא, תוכנה זו מיועדת בעיקר לכרטיסי המסך של ATI אך עובדת גם עם כרטיסי מסך שלNVIDIA  בצורה מלאה. ב-ATITool ישנם מספר פיצ'רים מאוד מעניינים – לתוכנה יש אפשרות להמהיר את מהירות הליבה והזיכרונות אוטומטית בצורה מאוד בטוחה, כאשר במשך כל התהליך התוכנה בודקת את יציבותו של הכרטיס ובעצם עושה עבורכם את כל העבודה. בנוסף, התוכנה מאפשרת לשנות את תזמוני הזכרון בכרטיס מסך, אם כי לא מומלץ לגעת בהגדרות אלו אלא אם אתם יודעים בדיוק מה אתם עושים. יש לציין שלא הכל ורוד, שכן התוכנה מחמירה בבדיקת היציבות לליבה ומקילה יחסית בבדיקת היציבות לזיכרון (מה שיכול לגרום לאוברקלוק לא יציב), לכן אוברקלוק "ידני" יביא אתכם, בסופו של דבר, לתוצאות טובות הרבה יותר. את תוכנת ATITool ניתן להוריד ממדור ההורדות של האתר - להורדה חשוב לזכור כי ישנן תוכנות נוספות לביצוע אוברקלוק לכרטיס המסך, ואנו הזכרנו רק את התוכנות הפופולריות ביותר. מומלץ לבדוק גם את תוכנת PowerStrip, אם כי היא חלשה יותר מבחינת יכולות האוברקלוק שהיא מציעה. לפני שאתם ניגשים לביצוע האוברקלוק, יש לוודא כי ברשותכם דרייבר עדכני לכרטיס המסך שלכם. במדור ההורדות שלנו תוכלו להוריד את הדרייברים האחרונים לכרטיסי המסך של ATI ו-NVIDIA. דרייברים לכרטיסי מסך של ATI דרייברים לכרטיסי מסך של nVidia

לפני שאנחנו מתחילים עם החלק המעשי שבעניין, חובה עליכם לדעת כיצד לבצע בדיקות יציבות לכרטיס המסך לאחר העלאת מהירויות השעון. הבדיקה יכולה להתבצע בצורות שונות ומגוונות, אך אנו ממליצים על הדרך הבאה, שהוכיחה את עצמה: 1. להריץ בין 5 ל-10 לופים של 3DMark 05/06 ברצף 2. לשחק במשחק כבד על הגדרות גבוהות למשך כשעתיים 3. הרצת תוכנת RTHDRIBL במשך כחצי שעה (זוהי תוכנה המבצעת עיבוד HDR בזמן אמת ומעמיסה מאוד על כרטיס המסך) במידה והכרטיס איננו יציב, באחד משלבי הבדיקה יופיעו הפרעות או עיוותי תצוגה שונים ומשונים, כגון קווים אלכסוניים, נקודות וכו'. במידה והאוברקלוק מאוד לא יציב, כרטיס המסך יכול גם "להתקע", מה שידרוש את אתחול המחשב. חשוב לציין כי בדיקת יציבות זו תתבצע רק לאחר שסיימתם עם האוברקלוק והוא נראה לכם יציב (לאחר שעבר כ-3 לופים של 3DMark ללא הפרעות). עם זאת, אין להסתמך על בדיקה ב-3DMark בלבד מאחר שבזמני הטעינה שבין המבחנים כרטיס המסך מספיק להתקרר ולכן באוברקלוק עם יציבות גבולית התוכנה עלולה להטעות. עבודה מקדימה לאחר שהבנו כיצד לבדוק את יציבות כרטיס המסך, יש להכין מראש מספר דברים לפני תחילת ביצוע האוברקלוק. ראשית, על מנת לקבל מדד לשיפור הביצועים כתוצאה מהאוברקלוק, מומלץ להריץ את הבנצ'מרק המועדף עליכם, (3DMark ו-Aquamark הינם הנפוצים ביותר) ולרשום את התוצאה, בשביל לחשב את השיפור שיתקבל כתוצאה מהמהרת הכרטיס. לאחר שאנו יודעים כמה נקודות הכרטיס מקבל במהירויות סטוק, נשחק קצת עם הגדרות הדרייברים. מכיוון שישנן כל כך הרבה אפשרויות לא נכסה את כולן בחלק הזה במאמר, לכן פשוט נמליץ שתפעילו את כלל האפשרויות הקשורות לאיכות התמונה. בנוגע ל-AntiAliasing (החלקת קצוות) וסינון אניזוטרופי, זוהי העדפה אישית של כל אחד, אבל למטרת הבדיקה ב-3DMark או Aquamark, השאירו את ההגדרות על Application Controlled. במידה ונתקלתם באפשרות שאינה מובנת, ניתן לבדוק בקבצי העזרה של הדרייברים או פשוט להפעיל אותה ולבחון את השפעתה. ככלל, הגדרות נכונות של הדרייברים יכולות לתת שיפור של עד 500 נקודות (ואף יותר מכך) ב-3DMark. לגבי כרטיסי ATI (סליחה, AMD-ATI), מומלץ לכבות את אפשרות ה-VPU Recovery (אפשרות זו נועדה במקור למנוע קריסה של כרטיס המסך במקרים של חוסר יציבות, אך בפועל היא עצמה תורמת לחוסר יציבות זה – בעיקר באוברקלוק). לאחר שסיימנו עם הגדרות הדרייברים, נריץ בדיקה נוספת באחד הבנצ'מרקים שציינו ונרשום לפנינו את התוצאה. אז אחרי שעדכנו את הדרייברים, הגדרנו אותם כמו שצריך ובחרנו את התוכנה המתאימה לכרטיס המסך – אפשר להתחיל לעבוד. העיקרון הבסיסי של אוברקלוק לכרטיס מסך הוא מאוד פשוט וזהה לאוברקלוק למעבד: מעלים מהירויות שעון > בודקים יציבות > מעלים מהירויות שעון > בודקים יציבות וכן הלאה. בתחילת תהליך האוברקלוק, נעלה את מהירות הרכיבים בנפרד (הליבה לחוד והזיכרונות לחוד). הליבה (core)  – את מהירות הליבה נעלה בקפיצות של 5MHz עד שניתקל בהפרעות תצוגה ב3DMark או במשחקים שונים ולאחר מכן נוריד את המהירות (גם כן, בקפיצות של 5MHz) עד שהכרטיס יתייצב ויעבור 3-4 לופים של3DMark  ללא הפרעות תצוגה. הזיכרונות (Memory) – בדומה לליבה, גם בזיכרונות נעלה בקפיצות של 5MHz עד שניתקל בהפרעות תצוגה ולאחר מכן נוריד את המהירות (שוב, בהפרשים של 5MHz) עד שהכרטיס יתייצב ויעבור 3-4 לופים של3DMark  ללא הפרעות. בשלב הראשון כל רכיב ייבדק באופן נפרד (ראשית נעלה את מהירות הליבה למהירותה המקסימלית היציבה ונשאיר את הזכרונות במהירות סטוק, לאחר מכן נעלה את מהירות הזיכרונות למהירות המקסימלית היציבה ונשאיר את הליבה במהירות סטוק), אך לאחר שנגלה את המהירויות המקסימליות של הליבה והזיכרונות, ננסה לשלב אותן ביחד ולוודא שאנו לא נתקלים באי יציבות או בעיות תצוגה כלשהן. אם הכל בסדר – מה טוב לנו.. הכרטיס יוכל מעתה לעבוד במהירויות שאליהן הגענו ועבודתנו הסתיימה. אם ישנן בעיות –  תצטרכו להוריד את מהירות הליבה ומהירות הזיכרונות ביחד בקפיצות של 2MHz כלפי מטה, אט-אט עד אשר תגיעו למהירות בה אינכם מבחינים בהפרעות תצוגה. בכל שלב מומלץ לרשום את התוצאה המתקבלת במבחני הביצועים מאחר ותדר מקסימאלי לא בהכרח מצביע על ביצועים מקסימאליים. ואם אני רוצה יותר? ישנן מספר דרכים להמהיר את כרטיס המסך מעבר למה שהמשתמש הממוצע מסוגל להשיג על ידי שימוש באחת התוכנות הנ"ל, להלן מספר דרכים פופולריות הדורשות הבנה מעט יותר עמוקה בחומרה ובאלקטרוניקה. קירור  - המשוואה הפשוטה היא:  קירור יותר טוב = אוברקלוק יותר טוב. אין הרבה מה להבין, ככל שתקנו\תבנו קירור חזק ויעיל יותר, כך הכרטיס יוכל להגיע למהירויות יותר ויותר גבוהות (בהנחה שמה שעוצר אותו היא אכן הטמפרטורה ולא מחסור במתח או מתח לא יציב, אשר יכול להיגרם ע"י ספק כוח ג'נרי או חלש). אם אתם מעוניינים לבנות גופי קירור לכרטיס המסך בעצמכם, קראו את המדריך הבא שעוסק בנושא. העלאת מתח (VoltMod) – העלאת מתח לליבת הכרטיס או לזיכרונות שלו על מנת לקבל תדרים גבוהים ויציבים יותר, מתבצעת בעזרת מוד פיזי או ע"י צריבת ביוס ערוך. מוד פיזי הינו מסוכן מאוד ועדיף לבצע אותו רק אם הינכם מבינים מה אתם עושים ומבינים את ההשלכות והסיכונים הכרוכים בעניין. מוד פיזי משמעותו שינוי פיזי של כרטיס המסך, בדרך כל על ידי הוספת נגד משתנה אשר מקצר את הרגל של בקר המתח לאדמה וגורם לבקר "לחשוב" שהוא מספק פחות מתח ממה שהוא מספק באמת (ככל שמורידים את ההתנגדות המתח עולה). הבעיה העיקרית של מוד פיזי, פרט לעובדה שהוא מאוד מסוכן ומסובך ומבטל את האחריות, היא שיש צורך באדם המבין אלקטרוניקה ברמה גבוהה בכדי לדעת את מה יש להלחים למה. אופציה אחרת היא למצוא מדריך באינטרנט, אבל מאחר וכל יצרן משתמש ב-PCB אחר וברכיבים אחרים (ולעתים אף מספר PCB שונים עבור אותו דגם) זה יכול להיות מאוד בעייתי. עריכת ביוס וצריבתו היא אומנם פחות מסוכנת, אך עדיין רמת הסיכון גבוהה, מאחר ואם תצרבו ביוס עם הגדרות מתח גבוהות מדי - הלך הכרטיס, אלא אם יש לכם כרטיס מסך נוסף (לחריץ PCI) או כרטיס מובנה בלוח האם, בעזרתם תוכלו להפעיל את המחשב ולצרוב מחדש את הביוס לכרטיס המסך העיקרי שלכם. תוכנה לצריבת הביוס ו"שליפתו" לקובץ נפרד ניתן למצוא באתרי החברות המייצרות את כרטיסי המסך. תוכנות לעריכת הביוס ניתן למצוא במדור ההורדות שלנו. פתיחת צינורות  – מה זה בעצם פתיחת צינורות? כרטיס המסך מורכב ממספר רב של מעבדים פשוטים הנקראים צינורות עיבוד, המתחלקים לשתי קבוצות: Pixel Shader ו-Vertex Shader (בכרטיסי DirectX 10 הם יהיו מאוחדים ומוקצים דינאמית). כמות צינורות העיבוד, הארכיטקטורה והמהירות שלהם, בנוסף לרוחב הפס לזיכרון, הם הגורמים העיקריים המשפיעים על הביצועים של כרטיס המסך. מסיבות שיווקיות, החברות לא יכולות למכור רק כרטיסי High-End ופתיחת קו ייצור חדש עולה הרבה כסף, לכן פעמים רבות החברה "מסרסת" כרטיסים חזקים ומוכרת אותם כדגם חלש יותר, על מנת להנות מנתח שוק גדול ככל האפשר. את רוחב פס לזיכרונות אמנם אי אפשר לשנות אבל פתיחת צינורות עיבוד נוספים בהחלט אפשרית בחלק מהדגמים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שחלק מהכרטיסים המוחלשים הינם כרטיסים שלא עברו בהצלחה את בדיקות האיכות של הדגמים החזקים יותר במפעל, כלומר הם אינם מסוגלים לעבוד בתדרים גבוהים יותר או שחלק מצינורות העיבוד פגומים ולכן הם "נסגרו" במפעל והכרטיסים נמכרים ככרטיסים זולים יותר. משמעות הדבר היא שגם אם ניתן לפתוח לכרטיס המסך שלכם את צינורות העיבוד שנסגרו במפעל, אין כל ערובה לכך שהם יפעלו בצורה תקינה. בכל מקרה, עדיף לפתוח את צינורות העיבוד קודם כל באמצעות תוכנה (RivaTuner מומלצת לשם כך) ורק לאחר מכן לצרוב ביוס ערוך, אם בכלל.