הופעתו הראשונה של וולדמורט היא בספר הראשון. בספר זה הוא מוצג בתור אדון האופל שרצח את ג'יימס ולילי פוטר(הוריו של הארי), אך מסיבה בלתי ידועה תינוקם הארי שרד את הקללה הממיתה שוולדמורט הטיל עליו. וולדמורט איבד את גופו הגשמי, והארי נושא על מצחו צלקת מסתורית בצורת ברק כתוצאה מהקללה. לאורך כל הספר כושל וולדמורט בנסיון לחזור לגופו באמצעות גניבת אבן החכמים. על מנת להגשים זאת הוא משתלט על גופו של קווירינוס קווירל, המורה להתגוננות מפני כוחות האופל. אולם, בשיא העלילה מצליח הארי למנוע מוולדמורט להשיג את האבן.בספר השני מוצגת דמותו של טום ואנדרולו רידל, שהוא שיקוף דמותו של וולדמורט הנמצא כזיכרון ביומן קסום הנמצא ברשותה של ג'יני וויזלי. בספר זה מתוארת ג'יני כנערה ביישנית המאוהבת בהארי פוטר. היא חשה בדידות ונואשות, מתחילה לכתוב וחולקת את סודותיה ופחדיה הכמוסים ביותר עם טום הסימפטי. בשיא העלילה גורם טום רידל לאותיות השם שלו לארגן את עצמן מחדש ליצירת האנגרמה "אני לורד וולדמורט", ובכך נחשף טבעו האמיתי של הזיכרון. רידל טען כי הוא התחזק בזכות פחדיה של ג'יני, ולבסוף הצליח להשתלט עליה. הוא השתמש בה על מנת לפתוח את חדר הסודות, לשחרר את הבסיסליק הכלוא שם ולאבן תלמידים אחדים בהוגוורטס. הארי מצליח לגבור הן על רידל מהיומן והן על הבסיליסק. בספר השישי מספר דמבלדור להארי כי היומן היה אחד מההורקראקסים של וולדמורט (כלי חיצוני המכיל חלק מהנשמה של וולדמורט).דמותו של וולדמורט לא מופיעה בספר השלישי, בין אם בעצמו או בייצוג קסום כלשהו. אולם, כן ניתן לשמוע את הקול שלו כאשר הארי חווה את השפעתם של הסוהרסנים (השדים השומרים על כלא הקוסמים אזקבאן). לקראת סוף הספר מנבאת סיביל טרלוני(המורה לגילוי עתידות) נבואה: "אדון האופל שוכן לבדו, ללא אח ורע, כל חסידיו נטשוהו. משרתו כבול זה תריסר שנים. הלילה, לפני חצות, ינתץ המשרת את כבליו ויצטרף לאדוניו. אדון האופל יעלה ויבוא שנית בעזרת משרתו, גדול ונורא משהיה אי-פעם בעבר. הלילה... לפני חצות... המשרת... ייצא... להצטרף... לאדוניו". למרות שבעמודים שלאחר תיאור הנבואה מתואר כי היא מיוחסת ככל הנראה לסיריוס בלק, הממלא את תפקיד האנטגוניסט בספר, מתברר לבסוף כי המשרת הוא פיטר פטיגרו, שמאז נפילתו של וולדמורט הסווה את עצמו בתור סקאברס, עכברוש המחמד של רון וויזלי.וולדמורט מופיע כבר בעמודים הראשונים של הספר הרביעי, ומבצע את הרצח הראשון בסדרה. מתברר כי ברטמיוס קראוץ' הבן, משרתו של וולדמורט, התחזה למורה אלאסטור מודי ותימרן את האירועים בטורניר הקוסמים המשולש. מטרתו של וולדמורט היא להעביר את הארי (שנאלץ להשתתף בטורניר בגלל קראוץ') לבית הקברות של העיירה הנגלטון הקטנה, שבו קבורה משפחת רידל. תוכניתו של וולדמורט מצליחה, ולאחר שפטיגרו משתמש בדמו של הארי הוא מצליח להשלים את הטקס האפל שבזכותו וולדמורט חוזר לגופו הגשמי ולמלוא כוחותיו.לאחר מכן מסופר כי כאשר פטיגרו היה באלבניה הוא לכד מכשפה ממשרד הקסמים בשם ברת'ה ג'ורקינס, שעונתה על מנת להשיג מידע על המשרד. לאחר שוולדמורט למד על כך שאוכל המוות הנאמן שלו ברטמיוס קראוץ' הבן עדיין בחיים, הוברח מאזקבאן בסתר ונכלא בבית אביו, הוא רצח את ג'ורקינס. בסיועו של פטיגרו יצר וולדמורט גוף קטן וחלש, שהספיק לו על מנת לעזוב את רומניה ולבצע קסמים.לאחר שוולדמורט חוזר לגופו הוא מזמן את אוכלי המוות לבית הקברות על מנת לצפות במותו של הארי בדו-קרב ביניהם. אולם, כאשר וולדמורט מנסה לרצוח את הארי, השרביטים שלהם מתחברים באופן קסום כיוון שמקור ליבות הקסם של שניהם הוא מאותו עוף חול. בגלל תופעה זו, הנקראת פריורי אינקנטאטם, מופיעות ישויות דמויות רוח רפאים של קורבנותיו האחרונים של וולדמורט (כולל הוריו של הארי), ומנסות להסיח את דעתו על מנת שלהארי יהיה מספיק זמן על מנת להימלט בחזרה להוגוורטס ולקחת את גופתו של עמיתו לספסל הלימודים סדריק דיגורי, שנרצח על ידי פטיגרו בהוראתו של וולדמורט.בספר החמישי מופיע וולדמורט רק בשיאו של הספר, לאחר שפעל מאחורי הקלעים נגד הארי. בספר זה נאלץ הארי להתמודד עם לחץ רגשי גבוה מאוד, ולפי רולינג היה צורך להוכיח שלהארי יש רגשות ופגיעות של בן אדם, בניגוד לאויבו המר וולדמורט, שאינו פגיע מבחינה נפשית ולפיכך איננו אנושי: "[הארי הוא] גיבור מאוד אנושי, ובכך יש ניגוד ברור בינו, כגיבור מאוד אנושי, לוולדמורט, שבכוונה שלל מעצמו את אנושיותו... והארי, לפיכך, היה חייב להגיע כמעט עד לנקודת השבירה". בספר זה מנצל את וולדמורט בחופשיות את סירובו של משרד הקסמים להכיר בשובו. הוא הגה תוכנית לשחרר את בלטריקס לסטריינג' ואוכלי מוות בולטים נוספים מאזקבאן, וניסה בכל כוחו להשיג תיעוד מלא של הנבואה שניתנה על ידי סיביל טרלוני ומתייחסת אליו ואל הארי. וולדמורט שלח קבוצה של אוכלי מוות להשיג את תיעוד הנבואה, אך הם נתקלו בכמה מאנשי מסדר עוף החול שהוקם מחדש על ידי דמבלדור. למעט בלטריקס כולם נלכדים, ואילו וולדמורט עצמו החל בקרב עז עם דמבלדור. הוא ניסה להשתלט על גופו של הארי, אך גילה כי הוא אינו יכול לעשות זאת כיוון שלדברי דמבלדור הארי מלא באהבה כה רבה שוולדמורט לא מסוגל להתקרב אליו. וולדמורט הרגיש כי דמבלדור קרוב לגבור עליו, ונעלם ממשרד הקסמים לא לפני ששר הקסמים קורנליוס פאדג' הצליח לראות אותו, ובכך חשף לעולם הקוסמים כולו את עובדת חזרתו לגופו הגשמי.וולדמורט הכריז מלחמה על משרד הקוסמים בתחילת הספר השישי, והחל לצבור כוח בפעם השנייה. הוא רצח את אמליה בונז שעמדה בראשות המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, ולאחר מכן פנה כנגד חברי מסדר עוף החול.רולינג השתמשה בחלק מהפרקים על מנת לחשוף את סיפור הרקע של וולדמורט. בסדרה של זכרונות, המוצגים באמצעות כלי המכונה הגיגית, היא מספרת כיצד וולדמורט נולד למכשפה מרופי גונט ולמוגל טום רידל האב. בהמשך מסופר כיצד רידל נטש את אשתו לפני שילדה את בנם, וכיצד היא מתה זמן קצר לאחר הלידה. לדברי רולינג טום רידל האב מעולם לא ניסה לאתר את בנו. טום רידל הבן התגורר מאז ילדותו בבית יתומים, ואלבוס דמבלדור היה זה שסיפר לו על עובדת היותו קוסם, וגם אירגן עבורו את הגעתו להוגוורטס. רידל היה תלמיד למופת במבט ראשון, אך למעשה התברר כי היה סדיסט שנהנה לנצל את כוחותיו על מנת לפגוע ולשלוט באנשים. בסופו של דבר הוא רצח את אביו ואת הורי אביו כנקמה על נטישתו. בספר ישנו תיאור של שנאתו של רידל כלפי המוגלגים, האובססיה שלו להשגת הורקראקסים, והתשוקה שלו לפצל את נשמתו על מנת להיות בן אלמוות.מטרתו העיקרית של וולדמורט בספר זה הייתה לבצע התנקשות על אדמות הוגוורטס, ולתקוף את דמבלדור עצמו. תוכנית זו בוצעה באמצעות דראקו מאלפוי, שהצליח למצוא דרך לעקוף את ההגנות הקסומות המוגברות שהופעלו מסביב לאדמות הטירה. אוכלי המוות הצליחו לחדור להוגוורטס, פצחו בקרב עם אנשי מסדר עוף החול וכיתרו את דמבלדור. המורה (והסוכן הכפול) סוורוס סנייפ השתמש בקללה ההורגת נגד דמבלדור כיוון שמאלפוי לא הצליח לאזור את האומץ לעשות זאת.בספר השביעי וולדמורט מרחיב את החיפוש שלו אחר מקור כוח גדול יותר. הוא משלים בהצלחה את משימת חיסולו של שר הקסמים רופוס סקרימג'ר, ומחליף אותו בפיוס ת'יקנס הנתון לשליטתו באמצעות קללת אימפריוס. הוא מקים מדינת משטרה טוטליטרית, ומתחיל ברדיפתם של בני המוגלגים באשמה שהם "גנבו קסם" מקוסמים "טהורי דם". לאחר שהוא נכשל לרצוח את הארי באמצעות שרביטו השאול של לוציוס מאלפוי (על מנת להימנע ממה שקרה בסוף הספר הרביעי), הוא מתחיל מסע רצחני למציאתו של שרביט הבכור, המתואר בספר בתור השרביט החזק ביותר בעולם הקוסמים שלכאורה יכול לגבור על הארי ולהפוך אותו (וולדמורט) לבלתי מנוצח.בתחילת מסעו הוא יוצא לראשונה מאז שחזר לגופו הגשמי מגבולות הממלכה המאוחדת, ומגיע עד לבולגריה שם הוא רוצח את יצרן השרביטים גרגורוביץ'. בהמשך המסע שלו הוא מגיע לכלא הקוסמים נירמנגרד, שם הוא רוצח את הקוסם הרשע לשעבר גלרט גרינדלוולד כיוון שהאמין שיש לו מידע הנוגע לשרביט. כתוצאה מביקורו בנירמנגרד הוא מסיק כי האחרון שהחזיק בשרביט היה אלבוס דמבלדור, ולפיכך הוא מגיע להוגוורטס (שם נקבר דמבלדור בסוף הספר השישי) וגונב את השרביט תוך כדי חילול קברו של דמבלדור.לקראת סוף הספר גילה וולדמורט כי הארי וחבריו הצליחו לגנוב וככל הנראה להשמיד חלק מההורקראקסים שלו, ותוך זמן קצר גילה גם את אובדנם של שלושה מתוכם (התליון של סלאזר סלית'רין, הטבעת של ואנדרולו גונט והספל של הלגה הפלפאף). הוא הגיע לגבולות הוגוורטס, והציע ליושבי הטירה לחוס על חייהם אם יסגירו לידיו את הארי פוטר. וולדמורט גייס את אנשיו על מנת לפלוש להוגוורטס, שם חיפש הארי את אחד מההורקראקסים (העטרת של רוונה רייבנקלו). בשלב מסוים במהלך הקרב ציווה וולדמורט על הנחשית שלו נגיני להרוג את סוורוס סנייפ, כיוון שהאמין שבכך הוא יהפוך לאדונו של שרביט הבכור לאחר שהרג את מי שניצח את דמבלדור בדו-קרב.לאחר מותו של סנייפ הכריז וולדמורט על הפסקת אש של שעה אחת, והודיע כי אם הארי לא יסגיר את עצמו הוא עצמו ייכנס לטירה ויהרוג את כל מי שינסה להגן עליו. הוא פוגע בהארי בקללה ההורגת כשזה מגיע למחנה של וולדמורט ביער האסור ומסגיר את עצמו. אולם, כיוון שהשתמש בדמו של הארי על מנת לשקם את גופו הוא פוגע בתוכנית שלו. כל עוד דמו של הארי זרם בגופו של וולדמורט הארי לא היה יכול למות, כיוון שמעשה ההקרבה של לילי פוטר עדיין היה קיים בוולדמורט, והוא לא היה יכול למות כיוון שהיו שני הורקראקסים קיימים. במקום זאת וולדמורט גרם להרס החלק מהנשמה שלו ששכן בגופו של הארי. הוא מאלץ את רובאוס האגריד לשאת את גופתו החסרת חיים לכאורה של הארי אל הכניסה לטירה כאות ניצחון, שם מתחיל החלק השני של הקרב.בחלק השני של הקרב התמודד וולדמורט מול מינרווה מקגונגל, קינגסלי שאקלבולט והוראס סלהגורן, והצליח להדוף את המתקפה שלהם. כאשר הארי חושף שהוא עדיין חי הוא מסביר לוולדמורט כי דראקו מאלפוי הוא הבעלים האמיתי של שרביט הבכור, כיוון שפרק את דמבלדור משרביטו לפני שסנייפ הרג אותו; הארי, בתורו, הצליח לזכות בנאמנות של השרביט כיוון שגבר על מאלפוי וזכה בשרביט שלו מספר שבועות קודם לכן. וולדמורט לא הקשיב לאזהרתו של הארי, ומטיל עליו פעם נוספת את הקללה ההורגת בזמן שזה מטיל את כישוף הפריקה מנשק בשרביטו של מאלפוי. לפי הספר שרביט הבכור סירב לפגוע בבעלים שלו, והקללה של וולדמורט חזרה אליו, ובהיעדר הורקראקסים לאחר הריגתה של נגיני בידי נוויל לונגבוטום, קללתו גורמת למותו הסופי.רולינג אמרה שלאחר מותו נאלץ וולדמורט להתקיים בצורת התינוק המעוות שהארי ראה במצב הלימבו (הנראה להארי כמו תחנת קינגס קרוס) שאליו נכנס לאחר שספג את הקללה ההורגת ביער האסור. רולינג אמרה גם שלמרות שוולדמורט פחד מאוד מפני המוות הוא לא הצליח להפוך לרוח רפאים בדומה לקוסמים אחרים, כיוון שחילל את נשמתו בצורה קשה מדי.