לשאלה הקצרה בת ה-3 מילים "איך להעתיק במבחן?", ניסו עשרות אלפי תלמידים להמציא שיטות, תחכומים ותחמונים איך לגרום למורה בעלת עיני הנץ, להסית את המבט אל מחוץ לשדה הראייה שלה אליכם. רוב השיטות נכשלו, נפסלו, ואומנם חלק מהשיטות עשו כברת דרך בתעשיית ההעתקות במבחנים. בכתבה הבאה.

כולנו מכירים את המצב העגום בו אנו מגיעים למבחן עם 0 ידע, עיניים מותשות, ותירוץ עלוב שבדר"כ משכנע רק את עצמנו בסופו של דבר. עשרות נסיונות להתחבב על המורה בבוקר המבחן, או להחמיא לה על השמלה שלבשה אולי 3 פעמים בשבוע, לא עוזרים בסופו של דבר לשכנע את המורה שהמצב הבריאותי, הנפשי, והפסיכולוגי שלכם לא מאפשר לכם לכתוב מבחן. אתם מתיישבים בכיתה, משתדלים להצמד לילד\לילדה שיכולים לתקתק את התשובות במבחן בקצב מהיר, קצב הדומה לאותו קצב של אבי ביטר מתכרע על ארוחה מוגדלת במקדונלדס. אחרי שבדקתם את הסביבה הקרובה שלכם, ואחרי שהגעתם למצב של אין מצב להעתיק מהחרשנים שיושבים לידכם, הגיע הזמן לשלוף תוכניות מגירה. רוצים לשמוע כמה מהן?

כף יד כספר היסטוריה
השיטה הכי מוכרת, היא כמובן לקחת את הדברים הכי חשובים שצריך ללמוד, ולהתחיל להשמיט מהחומר מילים לא חשובות, כדי שהכל יכנס לכף יד העדינה שלנו. 4-5 שורות יכולות בהחלט להכנס בתוך כף יד, וזאת לאחר שצמצמתם והורדתם מילים לא הכרחיות, והשארתם את הבשר האמיתי.
ברוב המקרים זה עובד. בחלק מן המקרים, אנחנו בטעות מעתיקים את החומר שלא הופיע בכלל בבחינה. ולך תגיד את זה למורה...

פיסות נייר, שליפים
מי שאכל גזר כל חייו, טחן סלטי גזר וכב"ז, התברך בראייה ממוקדת. הראייה הזו, תשמש אתכם במהלך כל המבחן, ואף תציל אתכם ברגעים קשים. כל הנדרש לעשות, זה לקחת כמה פיסות נייר קטנות, ולדחוס בהם חצי עמוד פוליו, באותיות מזעריות שגם אם המורה המרגיזה תתפוס אתכם, היא תצטרך לשבת עם טלסקופ כדי לפענח את הכתוב. ברוב המקרים זה פועל, ובחלקם אנחנו פשוט יותר מידי מתאמצים בלקרוא, ואז המורה פוסלת את המבחן. ולך תראה למורה שמה שכתוב שם, זה בכלל פתק לסופר...

פסס...מה התשובה ל-2?
כשאתם עם עיפרון ביד, וכלום מילים על הטופס, הגיע הזמן בלפתח תקשורת מעמיקה עם החנון של הכיתה. אחרי שישבתם ליד החרשנים, והם סירבו בתוקף לעזור לכם ולשמור על טוהר הבחינה כפי שהמורה רוצה, הגיע הזמן לעשות את עצמכם צרודים. ביימו השתעלויות, התעטשויות, וכיוצא בזאת, כדי לרמוז באופן עדין לחנון המתחנפן, שיעזור לכם בשאלה השניה במבחן.
ברוב המקרים, זה עובד. בחלק מהמקרים, אנחנו לא שמים לב שהוא בטור שונה, או שעד שהוא כבר מסכים לעזור, הוא לוחש לכם תשובה ארוכה מידי, ואז מבלי לשים לב, אתם תצעקו: "מה?!" - ואז, לך תסביר למורה שיש לך פיצול אישיות, והאישיות השניה שלך עלתה לך על העצבים.

התיאטרון קם לתחייה
אתם באמצע מבחן. לא יודעים כלום. לא יכולים להעתיק, לא ללחוש, ולא לשלוף שליפים מתוחכמים, כי שכחתם להכין. אם הגעתם לתחתית שבקרשים, הגיע הזמן ליישם את תוכנים החירום. באמצע הכיתה, כשכל הכיתה כותבת את מה שאתם לא התאמצתם ללמוד, ביימו הצגה סוחטת דמעות. ספרו למורה בפומבי, שלא התכוננתם למבחן כי סבתא שלכם התחתנה עם סבא שלכם אתמול, ובדיוק כשהם היו בחופה, בת דודה שלכם נזכרה לגלות לכם, שההורים שלכם בעצם אחים. או למשל, ספרו לה בפני כל הכיתה, עד כמה היה קשה מצבכם ליל אמש בגלל סיבות אישיות שאתם לא יכולים לספר.
ברוב המקרים, זה יכול לעבוד. בחלק מהמקרים, המורה תבקש לדבר איתך בסוף השיעור על זה. ואז, לך תשכתב לה תסריט מבויים מהולוויד, בו אתה השחקן הראשי והאומלל, שלא מסוגל לעשות מבחן בתושב"ע.

לסיכום,
כשהראש מסרב ללמוד כמויות גדולות של חומר בע"פ, והמצב רוח ללמוד לתנ"ך שואף ל-0 עגול, אל תסתמכו על הפתקים, ההצגות, או החרשנים ה(לא)נחמדים. תלמדו טוב, תעברו על סיכומים, ואם בסוף גם זה לא יעבוד, תהיו יצירתיים