חדר הקרנה של
בית קולנוע בשנת
1958. חדר ההקרנה מבודד אקוסטית ותאורתית מאולם בית הקולנוע. מאחורי גבו של המקרין מצוי חלון אל אולם בית הקולנוע המשמש את המקרין כדי לוודא שהסרט מוקרן כהלכה. בחלון נראה קטע מהמסך. המקרנה מקרינה את הסרט דרך חלון אחר המוסתר בתמונה על ידי שורש כף היד של המקרין.
מקרן ראינוע קטן. הסרט עובר על פני העדשה בפעימות על אף שהוא נאסף מהגלגל העליון ואל הגלגל התחתון בקצב אחיד. מעל ומתחת לעדשה יש אזורים שבהם הסרט אינו מתוח וכהסרט נמשך בפעימה אל עדשה, קטע הסרט הבלתי מתוח שמעל לעדשה קטן וזה שמתחת לעדשה גדל. במקרנות קולנוע מצויה מערכת קריאת פס הקול אחרי הקטע הבלתי מתוח התחתון ולפני הגלגל התחתון.
מקרן הוא מכשיר המשמש להצגת של תכנים חזותיים על מסך הקרנה. התכנים החזותיים יכולים להיות שקופיות, תצלומים, סרטי קולנוע, טלוויזיה, וכל אות וידאו אחר - וזאת בהתאם לסוג המקרן והטכנולוגיה שבה הוא פועל.
השימוש במקרן מאפשר צפיה בתכנים כאשר הם מוגדלים בהשוואה לתצורתם המקורית, וכך מתאפשרת הקרנה של התכנים לכמות גדולה של אנשים (לדוגמה, קהל הצופה בסרט), או לבחינה של פרטים ספציפיים בתמונה ולהפקת המיטב ממערכות וידאו איכותיות (כגון קולנוע ביתי).
מורכב ממקור אור ומכלול של עדשות. אם מציבים תמונה שקופה למחצה בין מקור האור לעדשות ניתן להקרין את התמונה על מסך שמוצב במרחק מה מהמכשיר. העדשות משמשות לצורך מיקוד התמונה על המסך.
[עריכה]מטול שקפים
מכשיר אופטי אשר מייצר אור, ומרכז אותו באמצעות עדשה. מעל העדשה מונח שקף, ואמצעות עדשה נוספת ומראה, האור שעבר את השקף מוקרן על-גבי מסך.
[עריכה]מקרן שקופיות
מקרן המכיל מגנון מכני להזנה של שקופיות (שקפים בגודל קטן). המקרן מייצר אור, שעובר דרך שקופית אחת, שנשלפה באופן מכני מתוך אוסף שקופיות, ובאמצעות עדשה, האור מרוכז ומוקרן לכיוון המסך.
[עריכה]מקרן סרטים
מקרן המכיל מנגנון מכני להקרנה של פילם. המנגנון מעביר את הפילם אל מול מקור אור, ובאמצעות עדשה, האור מרוכז ומוקרן לכיוון המסך. הפילם מכיל את אוסף התמונות שמהן מורכב הסרט, והן ממוקמות זו לצד זו. על מנת לעבור מתמונה לתמונה הפילם מוסע אל מול מקור האור. כדי שלא תיווצר מריחה בגלל הקרנה לא מבוקרת של התמונות ושטח המעבר ביניהן, במקרן קיים סגר, אשר נפתח רק כאשר התמונה ממוקמת בדיוק מול מקור האור ומול המסך, והוא נסגר במהירות כשהתמונה מפנה את מקומה לטובת התמונה הבאה. מאז הוספת הפסקול לסרטים, המקרנים מסוגלים גם לקרוא ולפענח את קידוד הקול, שגם הוא מוטבע על הפילם, לצד התמונה.
פס הקול אומנם נקרא על ידי המקרנה אך החלק הקורא אותו שונה מהחלק של המקרנה המקרין את התמונות על המסך. ככלל, מקרנת קולנוע מכילה ארבעה חלקים. גלגל עליון (או קטע ממגש בהקרנה במגשים) שעליו אסוף חלק הסרט שטרם הוקרן, מערכת הקרנת התמונה, מערכת קריאת הקול ו הגלגל התחתון (או קטע ממגש בהקרנה במגשים) שאוסף את חלק הסרט שכבר הוקרן. אי אפשר לשלב את קורא הקול במערכת הקרנת התמונה משום שהפילם עובר בפולסים על פני העדשה, אך עובר באופן רציף על פני קורא הקול.
הנורה של קורא הקול היא נורה שונה מזו המקרינה את התמונות מהפילם אל המסך. ככל שהמקרנה גדולה יותר ומסוגלת להקרין בבירור תמונות אל מסך רחוק יותר, כך גדלה הנורה המקרינה את התמונות. לעומת זאת, הנורה הקוראת את פס הקול היא בגודל דומה בכל המקרנות. מקרנות גדולות שמשתמשות בפילם ברוחב 35 מ"מ בבתי קולנוע מקצועיים מכילות נורת הקרנה כה חזקה עד שהן צריכות להכיל גם מאוורר מיוחד וארובת קירור כדי לקרר את הנורה. הן מכילות גם מעטפת ממתכת קשיחה למניעת פיזור רסיסי הנורה במקרה שהיא מתפוצצת ואם המקרין רוצה להביט בנורה עצמה, הוא עושה זאת דרך חריץ במקרנה המכוסה בזכוכית כמו זו של מסכת ריתוך.
עד לשנות השמונים של המאה העשרים נעשה שימוש במנורת קשת להפקת אור ההקרנה, בעוד פס הקול נקרא על ידי Phototube, שפופרת ריק הרגישה לאור[1] , עם הזמן הוחלפה שפופרת זו בפוטורזיסטור.
[עריכה]מקרן וידאו
בסעיפים הקודמים, המקרנים התבססו על הקרנת תמונה שכבר קיימת על-גבי פילם או שקפים. החסרון במקרנים אלו הוא הצורך להכין מראש את החומרים שמיועדים להקרנה. לעומתם, מקרני וידאו אינם מתבססים על פילם או שקפים, והקלטשלהם הוא אות וידאו, שאינו ידוע מראש. בזכות טכנולוגיה זו, התקצר תהליך ההכנה של מצגות, והתאפשרה ההקרנה שלשידורים חיים ונתונים בזמן אמת.
טכנולוגיות להקרנת וידאו:
- CRT - פועל בדומה לפעולת מסך CRT. למקרנים אלו יש לרוב 3 מרכיבי CRT בגודל קטן, אשר כל אחד פועל בצבע אחר (לרוב RGB), והם פולטים אור בעוצמה גבוהה יחסית. האור מרוכז על ידי עדשות, ומהן הוא מוקרן לכיוון המסך.
- LCD - בדומה לפעולת מסך LCD, למקרנים אלו יש מקור אור חזק, אשר מפוצל באמצעות מנסרה ל-3 צבעים. כל אחד מהצבעים עובר דרך מסנן LCD, אשר מאפשר "הדלקה" או כיבוי של כל פיקסל באותו הצבע. שילוב של האור שעבר בשלושת המסננים מרוכז על ידי עדשה ומוקרן לכיוון המסך.
- DLP - הוא סימן רשום של חברת Texas Instruments לטכנולוגיה שבה אוסף של מראות בגודל מיקרוסקופי אחראיות על הקרנה או חסימה של אור. כל מראה אחראית על פיקסל אחד או קבוצה של פיקסלים, וניתן להזיז אותה כך שאור, שמגיע ממקור אור, יוחזר לכיון צלעות קירור (על מנת לייצג פיקסל כבוי) או לכיוון התצוגה (פיקסל דולק). החלפה מהירה של הצבע של האור היוצא ממקור האור, מאפשרת תצוגה צבעונית. שיטה נוספת היא לאחד תמונות מונוכרומטיות שמוקרנות מ-3 רכיבי DLP[2].
