הייי כולם! זה סיפור בהמשכים שאני כתבתי,
כל שבוע ,לא יודעת אני יוסיף
עוד פרק כדי מאוד לקרוא סיפור מעניין ומיסטורי.
הקדמה:
אני עדי, חשבתי שאני סתם ילדה עד שגיליתי משהו מוזר מאוד
והכי מרגיז שאני לא יכולה לספר לאף אחד.
זה סיפור מעניין שמספר על חייה של עדי, הם לא רגילים,
הסיפור מספר גם על האהבה של עדי ודרך אגב היא רק בת 12.
פרק ראשון:
הכל התחיל כשהייתי בחדרי וקראתי ספר,
אמא שלי צעקה רצתי אלייה ושאלתי מה קרה?
היא סיפרה לי שהיא פתאום הרגישה משהו מוזר,
והכל בסדר,אבל חשדתי ידעתי שקורה משהו...
אבא שלי חזר מהעבודה קוראים לו תום הוא קנה לי אופניים,
לכבוד יום הולדתי ה12 (שיהיה עוד שבועיים)
ורצתי לעברו, שמחתי ושאלתי : "למה עכשיו אתה מביא לי את המתנה?"
ההורים שלי סיפרו לי שאבא שלי טס לברזיל,בגלל העבודה שלו
והוא לא יהיה בבת מצווה שלי ביום הולדתי, הוא יחזור רק עוד חודשיים,
ויום ההולדתי זה עוד שבועיים.
רציתי לבכות רצתי משם נסעתי עם האופניים וטיילתי בפארק,
לקחתי את "אפצ'י" החתול שלי (קראתי לו כך ,כי אבא
שלי אלרגי לחתולים.)פתאום שמעתי צרכות והחתול
שלי ברח. רצתי חיפשתי אותו פתאום הוא נעמד וראיתי
נערה מוזרה עם כנפיים, ואיש שמן .
האיש השמן הפיל את הנערה ,רצתי לשם,
ואמרתי מה אתה עושה?תעזוב אותה!
הוא ברח ואמר לה זה עוד לא נגמר , את עוד תראי...
פרק שני:
בפרק הקודם:רצתי חיפשתי אותו פתאום הוא נעמד וראיתי
נערה מוזרה עם כנפיים, ואיש שמן .
האיש השמן הפיל את הנערה ,רצתי לשם,
ואמרתי מה אתה עושה?תעזוב אותה!
הוא ברח ואמר לה זה עוד לא נגמר , את עוד תראי...
------------------------------------
לא הבנתי מה קורה, ,עצמתי את עיניי ופתאום הוא נעלם.
הנערה הודתה לי ושאלה אותי:" איך עשית את זה? את פיה?" אמרתי לה
לא אין דבר זה פיות...היא אמרה לי יש דבר כזה פיות,
אני פיה ,ונראלי שגם את..אמרתי:מה על מה את מדברת?
את פיה וגם אני אמרה הנערה.לא הבנתי מה קורה פה ואיך זה
שההורים שלי לא פיות? ולא אמרו לי?.היתי מבולבלת ושאלתי אותה איפה את גרה?
איך קוראים לך ? איך אני פיה?יש דבר כזה?
קוראים לי מגי, אני פיה וגם את,אני גרה בארץ קסם רחוק.
אין סיכוי! אמרתי , בואי עדיף שנלך לבית שלי. הגענו לביתי והראתי לה את חדרי,
ושאלתי את פיה?זה לא יכול להיות.תוכיחי לי!
פתאום האור נכבה אמרתי "בטח סגרת אותו..."
היא פתחה את האור והרימה את הספר הפיות שלי.
את קוראת לזה כלום לא נכון?! אנחנו הפיות מתים ולא נשארים חיים,
היית רוצה לבוא לבית הספר שלי שנלמד ביחד?את פיה.. תנסי להרים את העט.
ניסיתי ופתאום העט התרומם.כל כך התרגשתי לא הבנתי מה הולך פה?
היא פתאום לחשה מילים והינו ביער יפה הסתכלתי וראיתי לפניי
בית ענקי כמו ארמון.היא אמרה לי שזה בית הספר שלה.
נכנסנו לבית הספר ופתאום המנהלת שלה שאלה מי זאת הילדה?
היא סיפרה עלי ואיך נפגשנו, המנהלת שלה אמרה לי שקוראים לה טוליפ ,
ושאלה אותי אם אני יכולה לעשות שוב קסם.ניסיתי
ופתאום האגרטל התרומם ונפל,התנצלתי לפנייה והיא אמרה יש מה לשפר.
"היית רוצה ללמוד כאן בבית הספר היא שאלה?"מאוד" עניתי.
טוליפ אמרה: "תבואי עוד שבוע, ועוד שנה את תהיא פיה אמיתית ומקצועית" אני מבטיחה לך...
פרק שלישי:
ניסיתי
ופתאום האגרטל התרומם ונפל,התנצלתי לפנייה והיא אמרה יש מה לשפר.
"היית רוצה ללמוד כאן בבית הספר היא שאלה?"מאוד" עניתי.
טוליפ אמרה: "תבואי עוד שבוע, ועוד שנה את תהיא פיה אמיתית ומקצועית" אני מבטיחה לך...
------------------------------------
היתי כלכך מבולבלת,לא ידעתי אם אני חולמת
כל החיים שלי רציתי להיות מישהו, ופיה? זה דבר לא רגיל!
כלכך שמחתי אז שחיבקתי את טוליפ,מגי ציחקקה,מגי ציחקקה והיום עבר מהר.
חזרתי לחדרי הרגיל והלכתי לישון.
למחורת בבוקר מגי ישבה בחדר שלי וקראה תספר על הפיות,
"מגי! מה את עושה פה?
" כלום רציתי להגיד לך שאני מאוד שמחה שתילמדי איתי"
מגי הלכה ואמא שלי צעקה: "עדי קומי צריך ללכת לבית הספר."
"טוב אמא" צעקתי בקול עצבני,חשבתי שהכל זה רק חלום.
הימים עברו מהר ומגי באה לקחת אותי לארץ הפיות.
פגשנו את חברים שלה:טימוטי שהיה שעה קצוץ בצבע חום בהיר עם עיניים כחולות .
לילי: שער בצבע חום עם עיניים חומות ונמשים.
ספיר:יפיפיה שער ארוך בלונדיני עם עיניים כחולות וגבוהה.
פגשתי אותם ומגי הכירה בינינו.
ישר שראיתי אותם חיבבתי הם נראו ילדים מאוד נחמדים, בעצם פיות.
לבסוף הלכנו ביחד לטוליפ היא הסבירה לי על הצפר והכירה את המורים
ולבסוף הביאה לי טופס הרשמה להורים,
לא ידעתי מה לעשות איך להגיד לאמא ולאבא שאני פיה,
ואולי הם לא יסכימו לי ,מלא מחשבות התרוצצו לי בראש.
עדי עדי את בסדר? כן כן הכל בסדר.
טוליפ ליטפה את ראשי זה היתה הרגשה מאוד נעימה.
אל תדעגי עדי הכל יהיה בסדר אמרה.
אני מגי טימוטי לילי וספיר הסתובבנו, ונרשמתי מהמקום.
היה כבר מאוחר ומגי לקחה אותי הביתה.
פתחנו תדלת ו.............
.png)
.JPG)
