הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
שלום וברוכים הבאים לאתר :ציפורפדיה מנהל האתר :אלרואי האתר יכלול כל מני תמונות ומידע על אותו סוג של הציפור שתבחרו
אז בבקשה תצביעו לאתר שלי!
 
 
 
 
   ציפורים בעולם(דף בית)    מש"פ עורבים    עיטים ובזים
 
    ציפורים בעולם(דף בית)
    מש"פ עורבים
    מש"פ אלבטרוסים
    דף קשר
    סדרת היענים
    אוכלי פגרים
    סדרת התוכים
    נקראים
    אגמיות סופיות ופרפוריות
    מש"פ עדניות
    כחלאים
    תליונים
    סירטונים
    יונאים
    עיטים ובזים
משפחת העורבים
עורב מזרע:
שם מדעי:corvus frugilcgus
תאור:עורב גדול ושחור כולו הבוגר ניכר בכתם חסוף על הפנים.
הצבע השחור מבריק גם בצעירים.
ניתן להבדילו מהעורב האירופי בנוצותיו שוקיו הרפויות כמראה מיכנסים תפוחים.
גדול מעקעק ואינו עורפו אפור.
השווה גם לעורב השחור אינו שר:
קריאותיו צרודות-"קוו" ו"קאאה"-מתונות וממשכות יותר מנשל העורב האירופי.
בדרך כלל אינם חוזרות שלוש פעמים:
בין הקריאות הרבות והשונות הקריאה דומה לשל העורב השחור
והאחרת מזכירה שחף כספי.
המעוף כבד למדי:מהלך מתון מתון.
ומתלהקת במשך כל השנה.לעיתים קרובות יחד עם קאקים:
מכנן במושבות על עצים אף שזוגות בודדים מכננים לעיתים הרחק מהמושבה העיקרית.
בתי הגידול:שדות ואפרים שיש בהם עצים רבים או חורשות:
בחורף מחפש מזון בנופים גלוים יותר וחופי-ים.
גודל העורב:46 ס"מ.
בישראל:חורף נדיר.בתחילת המאה היה חורף מצוי.
תמונה:
קרובי משפחה:
עורב אירופי
עורב אפור
קאק
עורב שחור
וכו'....
 
עורב אפור  
עורב אפור (שם מדעי: C
orvus cornix) הוא ציפור נפוצה הנחשבת לאחת הציפורים האינטליגנטיות. לעורב האפור גוף אפור, אך ראשו, רגליו וכנפיו שחורים. הוא נפוץ במזרח ובצפון אירופה ובכל אסיה, עד ליפן.

העורב האפור הוא אוכל כל- פירות, זרעים, לטאות ומכרסמים קטנים, ואף גוזלי ציפורים אחרות. פעמים רבות מתגורר בקרבת האדם וניזון מאשפה.

העורב האפור הוא מונוגמי פעמים רבות, ולעתים חי בלהקות. הקנים נבנים על ידי שני בני הזוג, במשך 8-10 ימים וממוקמים לרוב על עצים גבוהים, עם העדפה לאקליפטוס. הנקבה מטילה 3-4 ביצים ירקרקות, ושני בני הזוג דוגרים עליהן במשך 24-29 ימים, עד לבקיעתן.

עד לשנת 2002 נחשב העורב האפור כתת-מין של המין Corvus corone, מכיוון שבאזורים בהם חיים שני המינים, הם מתרבים ביניהם. אך הצאצאים פחות מותאמים לסביבה מאשר המין הטהור, ולכן הוחלט להפריד את המינים.    

תמונה
      

העורב ההודי

העורב ההודי הוא מין בסוג עורב, הנפוץ בדרום מזרח אסיה - בתת-היבשת ההודית, באיים המלדביים והלקדיביים בדרום מערב תאילנד וחופי דרום איראן. הוא הגיע, בעזרת האדם, למזרח אפריקה, באזור זנזיבר וסודאן, לרוטרדם שבהולנד ולאוסטרליה, שם הודבר. במקומות בהם אינו מין מקומי, הוא רודף עופות מקומיים ומאיים עליהם בהכדה.

בישראל, המין מופיע בצורה לא סדירה באזור מפרץ אלת ובערבה.

העורב ההודי חולק את אזורי המחייה שלו עם האדם - הוא חי בהתיישבויות של האדם, מכפרים קטנים ועד לערים. הוא ניזון משאריות האדם ומבעלי חיים קטנים הנמצאים בסביבה האנושית - עכברים, שממיות וכדומה. צבעו שחור, והצוואר והחזה אפורים, כאשר הכהות של האפור משתנה  בהתאם לתת-המין 
תמונה
עורב חום עורף

עורב חום עורף (שם מדעי: Corvus ruficollis) הוא עוף מדברי. הוא שוכן בצפון אפריקה ועד קניה, חצי האי ערב, המזרח התיכון ואיראן. בישראל הוא שוכן קבע באזורים המדבריים, ובעיקר בנגב ובמדבר יהודה, אך הוא מופיע לעתים גם באזורים שאינם מדבריים.

גודלו של העורב חום העורף 52-56 ס"מ ומשקלו 500-830 גרם. צבעו שחור, פרט לעורפו שהוא חום (בגוזלים אין כתם חום בעורף). פרט לכך, הוא דומה מאוד לעורב שחור, אך מקורו מעט עדין יותר. הוא ניזון ממגוון רחב של מזונות - אשפה, נחשים, חגבים, גרעינים, פירות ועוד.

העורב חום העורף הוא ציפור מתלהקת - הוא חי בזוגות המקימים להקות טריטוריאליות. יחידים (בעיקר צעירים), שאינם משתלבים בקבוצה, חיים בבדידות. עורב זה מקים את קינו מזרדים וממקמו בצוקים, עצים או בתים ישנים. הקן עשוי זרדים גסים המרופדים בחומרים רכים יותר, כגון צמר, קרעי בד וכדומה, והנקבה מטילה בו 2-5 ביצים.

תמונה
 
עורב קצר זנב
עורב קצר זנב (שם מדעי: Corvus rhipidurus) הוא ציפור ממשפחת העורבים.

צבעו שחור ואורך גופו 44-55 ס"מ. אורך כנפו כ-45 ס"מ ומשקלו 350-550 גרם. מקורו מגושם יחסים וזנבו קצר.

מוצא העורב קצר הזנב הוא אתיופיה והוא חי באזורים מדבריים. בעולם הוא נפוץ במזרח התיכון, צפון אפריקה, סודאן וקניה. בישראל הוא מופיע במדבר יהודה ובקע הערבה. כפי הנראה המים בנאות מדבר יהודה הם הגורם המגביל את תפוצתו של עורב קצר הזנב ברחבי המדבר. כלומר, העורב מתרכז בעיקר ליד נאות מדבר שיש שם מקורות מים.

העורב קצר הזנב נזון מחרקים ומפרוקי רגליים אחרים, מגרעינים שהוא מוצא בצואת מעלי גרה, ומאשפת אדם. הוא נצפה אוכל טפילים מעל גמלים. פירות נאכלים בשמחה כאשר הם זמינים.

העורב קצר הזנב מקנן על מדפי סלע וצוקים. בסומליה נצפה מקנן גם על עצים ומטיל 2-4 ביצים.

חוקרים מצאו כי מין זה משליך אבנים על ביצים כדי לפצחן, ובכך נמנה עם אחד ממיני העופות היחידים המשתמשים בכלים.
תמונה:
 
 
עורב שחור
 
עורב שחור (שם מדעי: Corvus corax) הוא מין עוף בסוג עורב ש
במשפחת העורביים ובסדרת ציפורי שיר. הוא אחד מהעופות בעלי התפוצה הטבעית הנרחבת ביותר מבחינת שטח וכמות פריטים. באנגלית מכונה Common raven (עורב מצוי) אך יש לזכור כי בישראל אין הוא המין הנפוץ ביותר: הוא נדיר למדי בהרי הצפון והמרכז, וזוגות מעטים מקננים בנחלי מדבר יהודה ובנגב
עורב אירופי
שם מדעי;oryus corone corone
גודל;שווה בגודלו לעורב מזרעה,
אך נבדל ממנו בברק הירקרק של נוצותיו,ובחוסר "מכנסים" על השוקים.
לבוגרים אין כתם חסוף בסיס מקורם כמו עורב מזרעה;גדול מהקאק ואין עורפו שחור.
השווה גם העורב השחור קול;קריאותיוהעיקריות"קריט,או"קאה"
צורמניות וקטועות-החוזרות על-פי-רוב שלוש פעמים;לעיטים נישמעים "קריק, גבוה יותר בדומה לציפור מכונית מיושן.
המעוף כבד למדי;מהלך ומיתנודד מצדאל צד בדולוגים גשומים.
בדרך כלל בבדידות בזוגות או משפחות,
אך במקום שהם רבים הם עשויים להתלהק,
במיוחד ליקראת הלינה.
בית-גידולו;נופים מכול הסוגים,פרט לטונדורה,למדבר,
ולפיסגות הרים חשופות;שכיח בשדות,בתות-צפון,מצוקי החוף,גנים ערונים
ופרברים;מקנן בדרך כלל על עץ, לעיתים בדגשי סלעים.
גודל;47 ס"מ.
בישראל;ספק מזדמן.
תמונה;
קאק

קאק (שם מדעי: Corvus monedula), הנו מין ציפורי שיר בסוג עורב שבמשפחת העורביים.

זהו עורב קטנטן: אורכו-כ-35 ס"מ ומשקלו כ-250 גרם. רוב גופו שחור, עורפו אפור-כסוף, וגחונו שחרחר-אפרפר. בבגרותו ראשו, כנפיו וזנבו מקבלים ברק מתכתי. צבע קשתית העין: לבנבן-תכלת. מקורו קצר ומגושם. אורך הזנב בינוני.

אין כמעט הבדלים בין זכר ונקבה. זהו עוף חברותי הדוגר במושבות, ובחורף מבלה בלהקות. בערב הקאקים מתקבצים ללינה על העצים.

הקאק הוא אוכל-כול: זרעים, פירות, חרקים, בעלי חים קטנים ועוד.

הקאק הנו עורב זריז, פעלתן ומאוד אינטלגנטי.
תמונה;
עורב כחול
שם מדעי;Blue magpie
העורבים העלה מקופצים היער וצדים;חלזונות,לטאות,נדלים ונחשים קטנים.
מראה;מקור ורגלים אדומים.
ראש שחור עד הצואר.
גוף כחול וזנב כחול וקצת לבן.
מחיה;אסיה האזור הממזג.
בישראל;אין
תמונה;
עורב קירח ראש
שם מדעי;picathartes gymnocephalus
העורב קירח-ראש,העוף הנדיר ומוזר מיער-הגשם במערב אפריקה,בונה קן דומה בצורתו לקני סנוניות ואף לו צורת גביעה,אלה שרוחבו כשלושה סנטימטר והוא צמוד לצידם
התחתון של מדפי סלעים בולטים.
מראה;ראש קרח בצבע כתום ובצד שחור.
המקור שחור,והרגלים בצבעה אפרפר.
הבטן והצוואר לבן והגב הכנפים והזנב שחור
בישראל;אין
תמונה;
קוראו ליטל 
קוראו ליטל (שם מדעי;Corvus bennetti)
הוא נע על פני מרכזי אוסטרליה המערבית, לעתים קרובות המאכלסים יבש מאוד, באזורים מדבריים ליד.
 האוכל שלה הוא נלקח בעיקר מן הקרקע, כולל חרקים,דגנים , וזרעים אחרים. זה פחות או נבלות נבלות מזין יותר מהמין האוסטרלי אחרים
הוא בדרך כלל בונה רק קנים קטנים, מושבות רופף, בניין מקל קנים מצופה בוץ
הקול שלה הוא "מלשין מלשין, מלשין, מלשין" . כמו כן, יש אופייני יותר עורב כמו "חנוכה, חנוכה, חנוכה"קוראים
ארץ מוצא;אוסטרליה
בישראל;אין
תמונות
עורב אמריקאי
שם מדעי;brachyrhynchos
בישראל;אין
קרובי משפחה;עורב אפור עורב אירופי ועוד עורבים
מידע;אין
תמונה;
עורב לבן עורף
(שם מדעי;White-necked Raven

הוא נפוץ בחול הדרומי של אפריקה הדרומית , באזור ההררי. הוא די נפוץ למצוא בעיירות ובכפרים, כל עוד יש הרים או גבעות עבורם קינון בסמוך יחסית.

רוב המזון ציפורים זה מתקבל מן הקרקע, אבל זה ייקח מזון מן העצים גם. כי הירידה הצבים מגובה על האדמה הקשה, רצוי על הסלעים, ואז לעוט לאכול אותו, או אפילו להרים אותו שוב אם לא די שבור.  גם ברצון לקחת נבלות מהכביש . פירות, דגנים, חרקים, זוחלים קטנים, בוטנים ומזון האדם הם גם לקחו ברצון ואם לא נרדפו.

קנים הם בעיקר על אדן צוק אבל מדי פעם גם קן על עץ. יש בדרך כלל 3-5 ביצים שהוטלו.

תיאר לעתים קרובות עורב עם כאב גרון, יש שיחות דומות מאוד ל עורב נפוצות, אבל עם פתק צרוד יותר. יש לו לקרקר כמו עורב, אבל עם פתק לוחש עוד הוסיף

בישראל;אין
מראה;הבטן והגב לבן ,רגלים ומקור אפור.
הראש שחור והכנפים והזנב שחור.
תמונות;
עורבני
Jay עורבני מצוי שם:
Garrulus glandarius שם לטיני:
Corvidae עורביים משפחה:
Passeriformes ציפורי שיר סדרה:
מאפיינים:
32-35 cm אורך גוף
16.3-17.4 cm מוטת כנפיים
160-191 גר' משקל

מקום חיות: יערות, חורשים גבוהי עצים, מטעי פקאן, גנים ופארקים ביישובים, יערות פארק.

מזון: אוכל כל, מהצומח ומהחי. בלוטים מהווים מקור מזון חשוב. מסייע בהפצת האלון על ידי נשיאת בלוטים ואגירתם ב"מטמונים" בקרקע. אוכל גם נבטים, זרעים, פירות עסיסיים וזרעים שמנוניים (אגוזי פקאן). חומס קינים של ציפורי שיר על ביציהם או גוזליהם, ולכן תוקפות אותו הציפורים ומנסות להרחיק אותו. יש הסוברים שגורם להתמעטות מספר מינים של ציפורי שיר (בולבול, חוחית) במקומות אליהם התפשט עקב חמיסת קיניהן.

תפוצה: טרנספליארקטית - ממערב אירופה וצפון אפריקה ועד יפאן וקוריאה, ובדרום הוא מצוי גם בצפון הודו ובמלזיה. תת המין הדוגר בארץ ("שחור הכפה") נפוץ בין דרום טורקיה לדרום-מערב איראן. יציב בכל תחומי תפוצתו.

תפוצה בישראל: נפוץ מאד בכל האזורים בצפון ובמרכז, עד אזור באר שבע. הרחיב את תפוצתו בעשרות השנים האחרונות: עד שנות השלושים נמצא בגליל העליון, במערב הגליל התחתון, בשומרון וביהודה. מאז התפשט וכיום הוא נפוץ ביערות האורן הנטועים, ביישובים ובחורשות גם במישור החוף, ובעמקי הצפון. בשנים האחרונות הגיע גם לעמק בית שאן.

קינון: בחודשים מארס-יוני. מקנן פעם אחת. בניה: שני בני הזוג בונים. צורת הקן צלחת גדולה ושטוחה למדי. בבסיס הקן ענפים הנתלשים מעץ, ומעליהם שורשונים הנתלשים מהקרקע, המעוצבים לגומה על ידי ישיבה בקן ודחיסתם בבטן וברגליים. קוטר הקן כ- 20 ס"מ וגובהו כ- 9 ס"מ. משך בניית הקן כשבועיים - שלושה. קיני מילואים (החלפת קינון שלא הצליח) נבנים תוך 3-5 ימים.

מקום הקן: בענפים צדדיים בדרך כלל, בגובה 3-7 מ' באלון תבור ועד 20 מ' באורן גבוה.

תטולה: בתטולה 2-6 (לרוב 4) ביצים.

דגירה: הדגירה מתחילה לרוב מהטלת הביצה השניה או השלישית. הנקבה דוגרת רוב הזמן, והזכר מאכילה ומחליף אותה רק לעיתים רחוקות. משך הדגירה 16-17 יום. גוזלים: הבקיעה א-סינכרונית למדי. הנקבה מחממת את הגוזלים במשך כשבועיים, ובשלב זה הזכר מאכיל הן את הנקבה והן את הגוזלים. לאחר מכן מאכילים שני ההורים את הגוזלים, השוהים בקן 19-20 יום. המסגרת המשפחתית נשמרת גם אחרי שהגוזלים נעשים עצמאיים, עד לחורף הבא.
תמונה;
                                                                                                עורבני כחול

עורבני כחול(שם מדעי הוא מין עוף(עורבני של העולם החדש, להבדיל מהסוג עורבני) שבמשפחת העורביים ובסדרת ציפורי שיר, הנפוץ בצפון אמריקה.

נפוץ מדרום קנדה, דרך מזרח ומרכז ארצות הברית עד לפלורידה וצפון מזרח טקסס. לאחרונה תפוצתו של המין התרחבה גם לחוף האוקיינוס השקט, מקולומביה הבריטית ועד לקליפורניה.

העורבני הכחול חי במגוון גדול של מקומות - החל מיערות האשוחית של צפון אונטריו ועד יערות האורן של פלורידה. אולם הוא מעדיף יערות דלילים, שבהם מגוון סוגי עצים. המין הסתגל היטב למציאות בני אדם בסביבתו.

אורכו 22 עד 30 ס"מ, משקלו נע בין 70 ל 100 גרם, ומוטות הכנפים 34 עד 43 ס"מ. על ראשו ציצת נוצות שעולה ויורדת לפי מצב רוחו של העורבני הכחול. צבע הנוצות מתקבל על ידי שבירת האור, ואינו נובע מפיגמת.

העורבני הכחול הוא אוכל כל, וניזון מבלוטים, זרעים, דגנים, פירות,חרקים וכן חסרי חוליות  קטנים אחרים. לעתים הוא ניזון מביצים או גוזלים מקיני ציפורים אחרות.
תמונות;
                               עורבני אפור
שם מדעי;Gray jay
בישראל;אין
מידע;אין
תמונה;
עורבני ירוק
שם מדעי; Green jay 
בישראל;אין
מידע;אין
תמונות;
עורבני סיבירי
עורבני סיבירי שם מדעי;perisoreus infaustus.
צבעו חום-דהה ; הצבע חלודי של כנפיו, שתו וזנבו, ניכר בימיוחד בשעת תעופה.
דומה לעורבני בצורת גופו, אלה שזנבו ארוך בעופן יחסי, ומקורו דק יותר.
הקריאות "צ'אר" צרוד, "קוק, קוק" חפוז, "הואיסק-אי" דו-הברתי.
מסתתר בעונת הקינון.
בית-גידולו יערות-מחט, בעיקר על אשוחית, בטאיגה, אך גם בין שדרים, ובחורף גם סמוך לישובים.
עולה עד לקצות האורן כדי לאכול מן האצטרובלים.
גודל;30.5 ס"מ 
בישראל;אין
מחיה;סיביר
תמונה;
                                         זג אדום מקור
זג אדום מקור שם מדעי;Red-billed Chough.
מבין ציפורי האזור שחורות כללי הוא היחיד שמקורו ורגליו אדומים.
נבדל מהזג צהוב מקור וגם מעורב שחור באודם מקורו.
גדול מהקאק ועורפו אינו אפור.
לצעיר מקור כתום.
פיזמונו הפטפטני, דומה לשל זרזיר, נשמע לעיתים נדירות.
קריא שכיחה אחת כשל קאק צעיר "קיאו", אחת הדומה לשל שחף יותר מאשר לעורב, ואחת "ט-צ'אף"-שעל פיה ניתן לו שמו באנגלית.
מעופו קליל יותר משאר עורבים השחורים ; עורך להטוטי-בתעופה  כעורב שחור.
מהלך ומנתר כאחד.
הלהקות קטנות בדרך כלל.
בית גידול צוקים תלולים ושנונים, גם בהרים וגם בחוף הים.
הקן בנקיקי סלעים או במערות ים.
גודל;39.5 ס"מ.
בישראל; מזדמן נדיר ביותר בחרמון.
תמונה;
                                                                      זג צהוב מקור
זג צהוב מקור שם מדעי;pyrrhocorax graculus.
מבין צפורי האזור אירופה וים התיכון שחור כללי הוא היחיד שמקורו צהוב ורגליו אדומים.
נבדל מהזג צהוב מקור, הנדיר מימנו, במקורו הצהוב, וזנבו קצר יותר ובצבעו שאינו מבריק כול כך.
הצעירים נבדלים מצעירי אדום מקור ברגליהם השחורות ומקורם הצהוב.
במעופו ובהתנהגותו הוא דומה מאוד לאדום מקור.
קריאתו אפיינית "צ'יריש" מתכתית, שורקנית ומוסיקלית מושמעת לעיתים קרובות בצוותה מפי להקות שלמות, כגון בשעת התגודדות כלפי טורפים גדולים ; קריאתו "צ'אפ" מקבילה ל"ט-צ'אף, של אדום מקור, אך קצרה וחדה יותר.
בית-גידול; הרים סלעיים גבוהים רבי מצוקים וצוקים, עד לקו השלג.
גודל;38 ס"מ
בישראל;מזדמן נדיר בחרמון.
תמונה;
                                                                  עקעק זנבתן  
עקעק זנבתן שם מדעי:Pica pica הוא מין עוף בינוני בגודלו המשתייך למשפחת העורבים. העקעק הזנבתן מצוי ומתרבה בכל אירופה ובחלקים גדולים מאסיה, וכן בצפון-מערב אפריקה. בישראל הוא מזדמן נדיר רמת הגולן.

אורך גופו של העקעק הזנבתן בין 40 ל-51 סנטימטרים. צבען של נוצות ראשו, צווארו וחזהו שחור-בוהק, ירוק-מתכתי וסגול מבריק; הגחון ונוצות-השכם לבנים; גוף הכנפיים שחור בוהק המשולב עם גוונים ירוקים או סגולים; וקצות הכנפיים צבועות בצבע לבן, שמתגלה לעין כשהעקעק הזנבתן פורס את כנפיו, בעת תעופה. צבע הזנב נע בין שחור לבין ירוק-ברונזה ושאר צבעים ססגוניים. המקור והרגליים שחורים. באופן כללי, מאופיין העקעק הזנבתן בצבע נוצותיו הייחודי, בזנבו הארוך יחסית ובקולו הצורם כפי שמשתקף בקריאותיו.

הפרטים הצעירים דומים מבחינה חיצונית לבוגרים, אולם נוצותיהם בוהקות פחות. הזכר מעט גדול יותר מן הנקבה. לעקעק הזנבתן מספר רב של תת-מינים. תת-המין הצפון-מערב אפריקאי מאופיין בטלאי של עור חלק, מחוסר נוצות, מסביב לעין, תת-המין הדרום-מערבי הערבי מאופיין בממדים קטנים יותר ובצבע נוצות עמום וחסר גיוון, תתי-המינים הסיבירים מאופיינים בכנפיים לבנות יותר, ובצבע ירוק-מבריק, ואילו לתת-המין הקוראני גווני סגול-מבריק, כנפיים שבאופן יחסי ארוכות יותר וזנב קצר יותר מלתת-מינים אחרים.

בדיקות גנטיות הראו כי תת-המין הקוראני, Pica (pica) sericea, שונה באופן ניכר מתת-המינים האירופאים האחרים, וכי ייתכן שהוא מהווה מין נפרד.
תמונות;
                                 עקעק תכול
עקעק תכול שם מדעי;cyanopica cyanus.
מתלבט ביותר בצבע השחור של ראשו ועורפו, בצבע הכחול של כנפיו וזנבו הארוך ומדורג, ובגרונו הלבן.
מתלהק ורעשני, מתמיד בצריכות "זרי-י" זעפני בצליל עולה.
במעופו ובהתנהגותו דומה לעקעק.
בית-גידול; חורשות דלילות ושדות אילן, כרמי זיתים, מטעמים וגנים גדולים.
גודל;34 ס"מ
מחיה;ספרד ופורטוגל
בישראל;אין
תמונה;
                                     קיק
קיק שם מדעי;nucifraga caryocatactes.
הציפור החומה היחידה בגודל בינוני המנומרת בבכתמים לבנים ; הצבע הלבן שבזנבה ובתת-שתה ניכר ביותר בשעת תעופה.
בדומה לעורבני אינו שר ממש, אך משמיע פיזום מסולל.
הקריאה הרגילה - קרקור גבוה הנשמע למרחק ;מלבד אזהרה מסולסלת כשל תחמש, וקריאות קרקרניות צורמניות אחרות.
המעוף גלי מאוד כשל עורבני ;מרבה לעמוד על ראשי האלנות.
מנתר על הקרקע.
בית-גידול; יערות מחט בעיקר ; בהרי האלפים קשור במיוחד לאורן ארולה, וניזון בעיקר מזרעיו.
בסקנדינביה ניזון מאגוזי איסלר שהוא מאחסן כדרך שעורבני מאחסן בלוטים.
הזן הסיבירי דק מקור macrorhynchos פשוט מפעם לפעם מערבה בהמוניו.
גודל;32 ס"מ
בישראל;אין
תמונה;
  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה