אבא שלי היה באמצע בניית הסוכה כשאמא שלי הודיעה לו חגיגית שהגיע הזמן ללדת אותי - ככה באמצע היום, באמצע בניית הסוכה החלטתי לצאת לאוויר העולם. בת בכורה קטנטונת ב-י"ד תשרי 13-10-70 לאמא צעירה בת 20 .

כך מתחיל סיפור החיים שלי - וכך הוא ממשיך - לאף אחד אין זמן ליומולדת שלי - כולם בונים סוכה למי יש כוח לאפות עוגה.

שנה אחרי שנה - סוכה אחרי סוכה ויום ההולדת שלי נחגג בין רעש פטיש לגיזום סכך... נו באמת מה יותר חשוב? היומולדת שלך או הסוכה?

אם הייתי יכולה לבחור ולא רק בגיל
להיוולד בתאריך שלחגוג בו יהיה נהדר
הייתי מבקשת לי יום רגיל
יום פשוט אם רק היה אפשר...

יום בלי רעש וצלצולים
יום בלי פטיש ומסמרים
יום בלי סדינים ועלים
יש כל כך הרבה ימים אחרים

אבא בטח היה מאוד נרגש
ואמא שלי אומרת בקול נעים
ילדה בכורה עם עיניים טובות
וראש שתמיד בעננים

במשרד הפנים אפשר לשנות את השם
ואפילו את שם המשפחה
אבל תאריך - אי אפשר לעולם
זה תמיד יהיה רק יום שלך

אז כל שנה באותו תאריך
אני שוב מתלוננת מליבי הכואב
כולם שוב בונים סוכה
ולא בונים מסביבי תשומת לב

אפשר להתלונן שנה אחרי שנה
בת 38 ממש ילדה קטנה
מה שחשוב שאין מה לעשות
ואת הנולד אי אפשר לשנות

אז אני בוחרת לחייך השנה ולשמוח במקום שוב לבכות
כי זה ממש מיוחד - תודו - להיוולד ביום הראשון של סוכות

יומולדת חגיגה נחמדת!!! ועוד איך נחמדת!!!