|
|
| 27.01.2006 (12:04) |
תאריך הקמה 1939 מיד עם היווסדה ב-39', ניתן לקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים תו תקן רוויזיוניסטי וכפועל יוצא דבקה בה סטיגמה חמת מזג ולוחמנית. בשנות ה-40 וה-50 היתה בית"ר תל אביב הטובה בין קבוצות המרכז, אבל מחנה האוהדים של בית"ר ירושלים החל לעשות לעצמו שם בשנות ה-60, והגיע לשיאו בשריפת שערי איצטדיון בלומפילד ב-1969, במשחק מול הפועל תל אביב.
לאורך השנים ידע המועדון עליות ומורדות. את התואר הראשון השיגו בבירה ב-1976, לאחר ניצחון בהארכה 1:2 על מכבי תל אביב, משער ניצחון של הכוכב העולה, אורי מלמיליאן. אחרי זכיה נוספת בגביע ב-1979, הקבוצה התרסקה וירדה לליגה השניה בשביל לשוב כעבור עונה עם כוחות מחודשים. למלמיליאן ודני נוימן הצטרף נער מוכשר, שהפך לימים לאחד מגדולי החלוצים ששיחקו בישראל - אלי אוחנה.
לאחר שש שנים זכתה הקבוצה בגביע המדינה בשלישית ב-1985 (0:1 על מכבי חיפה משער של אוחנה), שיחזרה את ההישג עם ניצחון 1:2 בגמר על שמשון ת"א כעבור שנה, וב-1987 זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר החשוב מכל - אליפות המדינה. ב-1989 זכתה בפעם החמישית בגביע, לאחר ניצחון בדו קרב בעיטות 11 על מכבי חיפה, באחד הגמרים הגדולים בכל הזמנים (3:3 בסיום 120 דקות).
ושוב, לאחר שהגיעה לשיאה, מצאה את עצמה בית"ר בליגה הארצית בסיום עונת 1991. כחלק מהליך חירום הוזעק אוחנה בחזרה מאירופה, שם עשה קריירה במכלן הבלגית ובבראגה מפורטוגל. ההתפוצצות החיובית לא איחרה לבוא. ב-1993 הפכה בית"ר ירושלים לקבוצה השניה בהיסטוריה אחרי הפועל רמת גן של 1963/64, שזוכה באליפות עונה אחת בלבד לאחר העפלה מהליגה הארצית. הכוכבים אז היו אוחנה, רונן חרזי, ולאדימיר גרשנייב וסרגיי טרטיאק. סוף שנות ה-90 היו תור הזהב של הקבוצה, שזכתה באליפויות ב-1997 ו-1998, תחת שרביטם של אלי כהן ודרור קשטן.
אלא שבשנות ה-2000 בית"ר היא קבוצה מבולבלת. איש העסקים גד זאבי רכש את הקבוצה בשנת 2000, ומשם החל להתגלגל כדור שלג, שאיים לפרק את מועדון הפאר. אחריו הגיע מאיר פניג'ל, שהצליח למנוע את ריסוקה של הקבוצה, אך לא הצליח להוביל אותה להישגים, בצוותא עם אוחנה, שהיה למאמנה. בסוף 2005 רכש את בית"ר איש העסקים, המיליארדר ארקדי גיידמק. בעקבות המהלך התפטר אוחנה, ובית"ר מצפה לעידן חדש, נטול סמלים אך בעל פוטנציאל להישגים מחודשים. |
|
|
|
