קולות להרחבת איצטדיונה הקודם של בארסה (ה"לס קורטס") עלו כבר בראשית 1948, אולם התעצמו ביוני 1950, עם הגעתו של לדיסלאו קובאלה לקבוצה הראשונה. ה"לס קורטס", אחרי מספר הרחבות הגיע לקיבולת המקסימלית שלו: כ 60,000 מקומות ישיבה. הנשיא דאז אגוסטי מונטאל ראה בחזונו קיר בלאוגרנה שילווה את ה"קראק" החדש שלו. ההנהלה שלו רכשה קרקע רחבת היקף, סמוך מאוד למיקומו של האיצטדיון הקודם.

תהליכים ביורוקרטים ומחלוקת בהנהלה בנוגע למיקום האיצטדיון ומבנהו עצרו את תחילת הבנייה. רק לאחר שפרנססק מירו-סאנס נבחר לנשיא בארסה (14 בנובמבר 1953), הפרוייקט קיבל את התאוצה הרצויה. ב 28 במרץ 1954, לפני 60,000 איש שכללו גם את הארכיבישוף של קטאלוניה (גרגוריו מודרגו), הונחה אבן הפינה לקאמפ נואו.

את תכנון הפרוייקט קיבלו האדריכלים פררנססק מירו מיטיאנס (בן דודו של הנשיא ונצר למשפחת האדריכלים המפורסמת), ג'וזף סוטראס מאורי ולורנסו גארסיה בארבון. שנה לאחר תחילת הבנייה, העביר המועדון את זכויות הבנייה לחברת הנדל"ן "אינגר", שקיבלה 66 מיליון פזטות עבור השלמת האיצטדיון בשנה וחצי. האיצטדיון הושלם בסופו של דבר בתאריך המיועד, אך העלות הסופית הסתכמה בכ 288 מיליון פזטות, סכום אשר שולם באמצעות משכנתאות והלוואות מהבנקים של ברצלונה.

לכבוד פתיחתו של האיצטדיון ב 24 בספטמבר 1957 לבשה העיר חג במשך שלושה ימים. פוליטיקאים, אישי ציבור מפורסמים ואנשי ההנהלה של בארסה שקדו יומם וליל למען פתיחה מפוארת. היציעים של הקאמפ נואו, עוד לא מושלמים לגמרי, נפתחו וכ 90,000 איש זרמו פנימה. נציגים מכל רבדי הספורט בקטאלוניה צעדו בתהלוכה ססגונית על כר הדשא, ומיד אחר השמעת ההימנון בפעם הראשונה, שיחקה בארסה את משחקה הראשון - מול לגיה ווארשה הפולנית. בארסה ניצחה 2-4, אלוגיו מרטינז כבש את השער הראשון בהיסטוריה של המועדון, טיאדה, סמפרדו ואבריסטו השלימו את החגיגה.

כשנפתח, הכיל האיצטדיון 93,053 מקומות (למרות שהנשיא מירו רצה קיבולת של 150,000, פי 2 מהברנבאו - תוכניתו נדחתה). האיצטדיון, שנבנה על טהרת הברזל והבטון, עבר עשרות חידושים במהלך השנים (הוספת תאורה, תאי VIP, חדר תקשורת, מוזיאון, חדרי הלבשה מפוארים, כנסייה (!), מעליות, וחדרי אירוח).

במהלך מונדיאל 1982 שנערך בספרד, הוגדלה מכסת הקיבולת באיצטדיון לכ 115,000 מקומות ישיבה. כיום, הקאמפ נואו מכיל 98,787 מקומות ישיבה. גובהו המקסימלי הוא 48 מטרים, ומכסה שטח של 250*220 מטרים רבועים.

אף קבוצה בעולם לא יכולה להגיד שכש 50,000 צופים מאלכסים את היציעים במשחק בית "האיצטדיון חצי ריק". קהל של קונצרטים נהוג לקרוא לאנשים שממלאים את הקאמפ נואו על גדותיו. אמת לאמיתה, פרט למשחקים גורליים ומפגשים מול היריבה השנואה ממדריד. כך או אחרת, אין עוד חוויה בעולם שדומה לקאמפ נואו רועד לאחר שער של בארסה, במיוחד אם הוא גורלי. המכון הססמי הממוקם על הר היהודים, ציין כי מיד לאחר שער המספרת הבלתי נשכח של ריבאלדו מול ולנסיה, חוותה האדמה של ברצלונה רעידת אדמה בסולם של 4.5 בסולם ריכטר - מקום הרעש - הקאמפ נואו.