מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרקופג בחצר העתיקות באשקלון במרכז אפרידר.
עמודים
רומיים בפארק הלאומי באשקלון.
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם ב
מסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950.
קבר שיח' קדום ובית מלון חדש בחוף אשקלון בתכנון האדריכל
יעקב רכטר.
חורבות אשקלון, שנת 1934 לערך
אשקלון היא עיר במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה. לאשקלון יש היסטוריה ארוכה של 5,000 שנה בהן היו יישובים שונים במקום. תחילת ההתיישבות היהודית בעת החדשה הייתה בפברואר 1949, והעיר החדשה נוסדה בשנת 1951 כאיחוד בין הכפר הערבי מג'דל לישוב היהודי שהוקם לידו.
[עריכה] גאוגרפיה
אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש רחב-המידות, המפריד בין הנגב לשפלה, והיא העיר המערבית ביותר בישראל. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי הטורקים. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.
מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים כבישים: דרומה, אל רצועת עזה - כביש 4; דרומה-מזרחה, אל באר שבע - כביש 34 ולאחר מכן כביש 25; מזרחה-צפונה, לירושלים, דרך קריית מלאכי - כביש 3; מזרחה לקרית גת וקרית ארבע כביש 35, צפונה-מזרחה, אל השפלה, לערים רחובות ולוד - כביש 3, ולאחר מכן כביש 40, וצפונה, דרך אשדוד, אל ערי גוש דן - כביש 4. בנפת אשקלון שוכנות שתי ערים ושתי עיירות ועוד 11 מועצות אזוריות כפריות, ובהן כ-90 יישובים כפריים.
שני נחלי-אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.
אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של 55,000 דונם - אחד משטחי השיפוט הגדולים במדינה. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ-2000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום-מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון ונמל מי הקירור של תחנת הכוח לייצור חשמל על-שם פנחס רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה-80.
אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום-מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.
אקלימה של אשקלון נוח במיוחד. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. וכך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל-420 מ"מ בשנה. את העיר מפארים גינות ובוסתנים עתיקים ובהם עצי שקמים, תאנים, רימונים, חרובים ושרידי כרמים. בזכותם ובזכות הגנים בעיר החדשה, אשקלון היא אחת הערים הירוקות במדינה.
להקות בני-כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. בעבר היו כאן תנים ושועלים, וכיום ניתן למצוא ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעתים רחוקות גם צביה תועה הבא מחבל לכיש בתקופת היובש.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] אשקלון העתיקה
אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שפעם באמת היה השם של העיר. ראשיתה של אשקלון בתקופה הכנענית, כ-5,000 שנה קודם לתקופתנו אנו. היא נמנתה בין הערים הגדולות, ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית. על עברה העתיק מעידים ממצאים ארכאולוגים: בחפירות שנערכו בראשות של לורנס סטאגהר מאוניברסיטת הרווארד ב-1985 התגלו באזור העיר העתיקה, כיום הפארק הלאומי של אשקלון, שרידים והריסות שגילם תואם ככל הנראה את ראשית היישוב בה. השכבות העמוקות ביותר בעומק של 15 מטר מתוארכות לתקופה הקדם פינקית-כנענית. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פניקים, הממלכות ההלנסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים. אותם עמים, בתורם, השתלטו בכוח הזרוע על העיר וירשו את קודמיהם.
אשקלון בראשיתה, בתקופה הכנענית, נבנתה על קרקע של אבן-חול, המצטיינת ביכולת הקיבול של מי תהום ששימשו את תושבי העיר. העיר מנתה כ-15,000 איש שחיו בתוך חומותיה שאורכן כ-2.4 ק"מ, 15 מטרים גובה ועובי של 50 מטרים.
בתקופת הברזל התיכונה גדלה העיר ושטחה הגיע לכ-600 דונם. חומות העיר עובו במשך התקופה והיו עבות ביותר. עם זאת, החומה לא הקיפה את כל העיר אלא יצרה חצי מעגל שמגן על העיר מצפון, מזרח ודרום, ואילו כלפי הים, מערבה, הסתמכו אנשי העיר על מצוק טבעי לשם הגנתה. שיטה זאת של חצי המעגל אומצה אחר כך גם על ידי הרומאים והערבים. אשקלון היא גם העיר העתיקה ביותר בה נמצא שער קשת בכניסתה.
בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. כלי חרס מראשית התקופה מצביעים על דמיון בין כלי החרס מעשה ידי הפלשתים לכלי חרס המיקניים, דבר המחזק את ההשערה כי מוצאם של הפלשתים הוא ממזרח הים התיכון, אזור שהיה נתון להשפעת התרבות המיקנית. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן ובין ממלכת ישראל המאוחדת ומאוחר מכן, לאחר הפיצול, ביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד.
בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, כאשר הצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה. במהלך התקופה הפרסית עמדה העיר,כנראה ברשות הצורים,סקילאכס קורא לה בשם "אשקלון עיר צורים",באותם ימים קיימו תושבי העיר חיי מסחר ענפים עם שכנתה מצרים,יעידו על כך אותם פסילים דמויי אלי מצרים שנמצאו בחפירות.
אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בשנת 104 הצליחו תושבי אשקלון להשיג אוטונומיה על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית.
בתחילת התקופה הרומית תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני,סופרים יוונים היו מילידי העיר.שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון,והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה עשתורת שנתגלגלה באפרודיטה בתקופה ההלנסטית. הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה.העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה והתלמוד חיו באשקלון לא יהודים לצידם של יהודים, בספרות התלמודית נחשבה אשקלון לעיר העומדת בגבול הארץ,והיו חילוקי דעות לגבי שייכותה לארץ ישראל "רבי יהודה אמר:מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום]]"(גיטין א ב).במהלך התקופה הרומית הייתה אשקלון ידועה בשנאתה ליהודים. בשנת 640 לספירה השלימו הערבים את כיבוש הארץ, וכך עברה גם אשקלון לשלטון מוסלמי. בשנת 1099, עם הגעת מסעי הצלב לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.
בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלים, אך למרות זאת נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. העיר שעברה לשליטת הצלבנים נכללה בנסיכות יפו הצלבנית, והייתה לחשובות שבערים הפאודליות שבה. בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צאלח א-דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א-דין, ואלה האחרונים הרסו את העיר, העלו אותה באש וסתמו את נמלה.
אף כי הוחרבה העיר, היא זכתה לתחיה בשנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו לעיר בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. חומת העיר הוקמה על גבי סוללה בגובה 10 מ' ואורכה הוא כ-3.4 ק"מ, מהם כ-1.2 ק"מ לאורך חוף הים. לשם חיזוק החומה שולבו עמודים רומיים בה. בחומה היו כחמישים וארבעה מגדלים, ובפינתה הדרומית-מזרחית הייתה מצודה. הכניסה לעיר הייתה באמצעות ארבעה שערים.
סופה של אשקלון העתיקה הגיעה בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה ננטשה העיר.
בשנת 1815 נערכה באשקלון "חפירה ארכאולוגית" ראשונה על ידי משלחת חופרים בראשות גברת אנגליה בשם ליידי הסטר לוסי סטנהופ. סטנהופ הייתה אחייניתו של ראש ממשלת אנגליה ויליאם פיט הבן וניהלה את משק ביתו. כאשר מת פיט, יצאה סטנהופ למסע למזרח התיכון והתאהבה במקום. היא בנתה בית גדול בכפר ג'וּן בהרי השוף ליד צידון ושם הקיפה את עצמה במשרתים ואירחה תיירים מאירופה ואנשים חשובים.
יום אחד הגיע לידה כתב יד עתיק ובו פרטים על אוצר זהב המוסתר בחורבות אשקלון. היא בקשה מסולימאן פחה, מושל עכו וארץ ישראל, לחפור במקום. סולימאן התייעץ עם עוזרו חיים פרחי וזה המליץ לתת לה רישיון לחפור תמורת קבלת חצי מהאוצר. סטנהופ שכרה 150 ערבים שהחלו לעבוד בהתלהבות. הם גילו פסל שיש גדול שסטנהופ האמינה שבתוכו נמצא האוצר. לפקודתה נופץ הפסל אך האוצר לא היה בו. לאחר עבודה מאומצת של שבועיים הורתה סטנהופ על הפסקת החפירות וחזרה מאוכזבת לביתה בהרי הלבנון.
מג'דל היה כפר ערבי גדול שנוסד בתקופה העות'מאנית ליד חורבות אשקלון העתיקה. במלחמת העצמאות חנה באזור הצבא המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף, כאשר מטרתו הייתה תל אביב. לקראת סוף 1948 נכבשה מג'דל יחד עם איסדוד ואיבנה על ידי כוחות צבא הגנה לישראל. רוב תושביה הערבים ברחו ועולים חדשים יושבו בה. המושל הצבאי של מג'דל לאחר הכיבוש היה קצין בשם דוד אייל. לימים הפך דוד אייל, לאחר שחרורו מצה"ל, לסגן ראש העיר (תפקיד אותו מילא משך כ-20 שנה).
[עריכה] העיר היהודית החדשה
בשנים הראשונות ליישוב העולים באזור מג'דל נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל-עזה, אחר כך מגדל-גד ולבסוף מגדל-אשקלון. היישוב תוכנן כישוב חקלאי ועורף לוגיסטי לישובים החקלאיים שעתידים היו לקום באזור. עד מהרה קיבל היישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל-אשקלון כעיר. בשנת 1952 פונתה מן היישוב שארית האוכלוסייה הערבית במבצע של פיקוד הדרום שבו היא הועברה לרצועת עזה שהייתה נתונה אז תחת שלטון מצרי[1]. יש טוענים שסיפור חרבת חיזעה הוא על הפינוי של ערביי אשקלון לעזה.
בשנת 1951 החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל-אשקלון בשם אפרידר. מקור שם השכונה הוא ר"ת המילים אפריקה דרומית. ב-1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון וכונתה לעתים אשקלון החדשה. ראש המועצה המקומית דאז ולימים ראש העיר הראשון היה ד"ר יחזקאל זונאבנד, שעל שמו נקרא בית הספר "בית יחזקאל" בשכונת אפרידר. ב-1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני היישובים לעיר אחת שנקראה אשקלון.
בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מאתיופיה ומברית המועצות.
בשנת 2007 הייתה אשקלון העיר ה-13 בגודלה במדינת ישראל.
בשנת 2008 (חודש ספטמבר) מונה אשקלון 110,200 תושבים.
[עריכה] אשקלון כיום
במהלך אוגוסט 2005 נקלטו בעיר כמה עשרות מפונים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות, בעיקר מהיישוב כפר דרום.
במהלך 2006, עלתה אשקלון לתודעה בשל התפנית לרעה במצב הביטחוני בעיר לאור העובדה שמספר רקטות גראד נורו אליה מכיוון רצועת עזה. רקטות אלו נחתו בשכונותיה הדרומיות של העיר וגרמו לנזק קל אך לא לנפגעים בנפש. במהלך 2007, נורו, בתדירות גבוהה, רקטות קסאם לעבר פאתיה הדרומיים של העיר ובראשם אזור התעשייה הדרומי ותחנת הכוח שבקרבתו. ירי זה לא גרם לנפגעים, אך מדי פעם הסב נזק למפעלים המצויים באזור זה. בשל הירי, הוחלט להתקין בעיר מערכת התראה צבע אדום, בדומה לקיימת בשדרות, אולם בשל שיקולים שונים, מורליים ותדמיתיים, הוחלט, הן מטעם עיריית אשקלון והן מטעם מערכת הביטחון, שלא להפוך את המערכת לפעילה. בינואר 2008, פגעה לראשונה רקטה מסוג גראד, בצפון העיר. ירי זה, קיבע למעשה את העובדה כי כל העיר אשקלון והיישובים שמסביבה, מצויים בטווח איום ירי הרקטות על ידי טרוריסטים פלסטינים מכיוון רצועת עזה. בפברואר אותה שנה, הוחמר המצב הביטחוני בעיר כאשר רקטות גראד פגעו בבנייני מגורים ובשטחים פתוחים ברחבי העיר, כולל בשטח המרכז הרפואי ברזילי. לאור אירועים אלו שסימלו החמרה במצב הביטחוני הוחלט במערכת הביטחון להפוך את מערכת צבע אדום הקיימת בעיר לפעילה. במאי 2008, פגעה ישירות רקטת גראד בקניון "חוצות" שבלב העיר. כתוצאה מהפגיעה נפצעו אם וביתה ואזרחית נוספת, פצעים קשים. בדצמבר 2008, ערב מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, המשיכה אשקלון לספוג ירי של טילי גראד אשר כוון כנגד האזרחים המתגוררים בה, עובדה אשר גרמה לשיתוק חלקי של החיים בעיר.
למרות האמור לעיל, בימים אלה פועלים תושבי אשקלון למיתוגה מחדש של העיר, לחזק תדמיתה ולהחזיר עטרה ליושנה, כעיר תיירות בישראל. יכולים לקדם את התהליך ביחד. במסגרת תהליך המיתוג הוחלט כי אשקלון תפעל להיות עיר תיירות ספורט בינלאומית. לאשקלון יש יתרונות רבים לביסוס הנושא: רצועת חוף מהארוכות ביותר בארץ (12 ק"מ), העיר הינה שטוחה ונפרסת על פני שטח רב (47,788 דונם), כאשר כ-50% מתוכם הינו שטח אורבני בנוי ובו ישנם שטחים ירוקים רבים. באשקלון אחוז גבוה של בתים צמודי קרקע ורחובות רחבים. אשקלון הינה עיר היסטורית ובה ממצאים ארכאולוגים בני 5,000 שנה ויותר, חלקם נמצאים בגן הלאומי אשקלון המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וחלקם מפוזרים ברחבי העיר, בין הבתים בשכונות. מתקני הספורט הקיימים והמתוכננים, בהם מגרש גולף בינלאומי, פארק מוטורי ופארק אתגרי יסייעו לכך.
[עריכה] שכונות העיר
|
צפון מזרחי
מרכז מזרחי
- אזור התעשייה הצפוני
- רמת אשכול
- כוכב הצפון
- מגדל
- נווה הדרים (ע"ש מטעי ההדרים הרבים שהיו באזור)
- נווה אילן
- נאות אשקלון
דרום מזרחי
- אזור התעשייה הקלה גבעת ציון
- גבעת ציון (ידועה בכינוי "שיכונים" ע"ש שיכוני העולים שהיו במקום)
- כרמי ציון (ידועה כ"שיכון פולנים". כמעט ונעלמה; מעט מבנים נותרו בנויים)
- גבעת הפרחים
|
צפון מערבי
- הנשיא הרצוג (ידועה כ"כפר הגולף" שתוכנן במקום, אך הועתק צפונה. בבניה)
- רמת כרמים (לשעבר "רמות רפאלי". בבניה)
- ברנע
- ברנע ב' (בבניה)
- ברנע ג' (בבניה)
- מצפה ברנע
- נאות ברנע
מרכז מערבי
- אפרידר (נבנתה ויושבה בתחילה על ידי יוצאי דרום אפריקה, ושמה הוא ר"ת "אפריקה דרומית")
- שכונה שטרם כונתה (בבניה)
- אשכולי פז
- הסיטי (רשמית "אשקלון סיטי")
דרום מערבי
- גן הוורדים
- שמשון (ידועה בכינוי "עתיקות", ע"ש העתיקות שבפארק הסמוך) ורובעיה: בן-גוריון, נווה אלונים, ז'בוטינסקי, שקמים וגולדה
- נווה ים
- אגמים (בתכנון)
- אזור התעשייה הדרומי
|
[עריכה] אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לספטמבר 2008, יש באשקלון 110,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.6%.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בינוני-נמוך (4 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ו (2005/2006) היה 59.4%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 4,949 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).
- בתי ספר:
- יסודיים: נוף ים א', נוף ים ב', ברנע, נווה דקלים, כוכב הצפון, אסף מימון, אורנים, בית יחזקאל, נתיבות משה, נאות אשקלון, סיני, אילנות, רמב"ם, בן צבי, עוזיאל, ארלוזורוב, מעיין שרה, הראל, רותם, נווה ציון, חב"ד, אור החיים, מוריה, פלא יועץ, דקל, ונצח ישראל.
- חטיבות ביניים ותיכונים: אורט אפרידר, אורט טכנולוגי ע"ש אדיבי, אורט ע"ש הנרי רונסון, מקיף עירוני א', מקיף עירוני דתי ב', מקיף עירוני ד' ע"ש יצחק רבין, אולפנא "צביה", ישיבה תיכונית "צביה", ישיבה תיכונית "חב"ד", תיכון דתי אור חיה חב"ד, ותיכון תל אביב (אקסטרני).
- בתי"ס ייעודיים: בי"ס מ"מ לאומנויות (כיתות א'-י"ב), בי"ס ממ"ד למדעים (כיתות א'-ח'), ת"ת ישיבה ובי"ס לבנות של מעיין חיים ושלום.
בשנת 1998 הוקמה המכללה האקדמית אשקלון, המוסמכת להעניק תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
- תנועות נוער:
- הנוער העובד והלומד - 3 קנים עירוניים (אפרידר, עתיקות-חבצלת, נווה דקלים), סניף המחדשים בעתיקות ומועדון במקיף ד'.
- בני עקיבא - 5 סניפים (אפרידר, נוויאו"ת, גבעת ציון, גן הוורדים, שמשון).
- השומר הצעיר - 2 קנים (אפרידר ועתיקות).
- הצופים - שבט נמרוד שבאפרידר.
- עזרא - סניף בברנע.
- נוע"ם - מרכז פעילות בקהילת נצח ישראל.
בעיר קיים פרויקט אמ"ן (אשקלון מתנדבת נוער) אשר מעודד נוער להתנדב, הפרויקט פועל בשיתוף עם מועצת הנוער העירונית. קיימים גם פרויקטים וארגוני נוער נוספים המקיימים פעילות לנוער.
אליצור אשקלון מייצגת את אשקלון בליגת העל בכדורסל מאז שנת 2003 והפועל אשקלון שנכון לעונת 2007/08 משחקת בליגה הארצית לכדורגל והייתה בליגה הבכירה בעונת 97/8. בנוסף פעילה בעיר קבוצת "בית"ר אשקלון". באשקלון פועל כיום גם "הפועל אשקלון" בסייף ובו יש את המיקצועות חרב, דקר ורומח. חרב הוא המיקצוע הכי פחות נפוץ בישראל. חרב מיתקיימת באשקלון ואשדוד בלבד.
[עריכה] ראשי עיר
[עריכה] סמל העיר
- חמישה כוכבים – מסמלים את חמש שכונותיה העיקריות של העיר
- עמוד שיש עם כותרת – סמל לעיר העתיקה אשקלון ולאתר העתיקות בעיר
- סרט – מסמל את השאיפה להפוך את אשקלון לעיר הסרטים של ישראל
- גלגל שיניים – מסמל את מפעלי התעשייה בעיר
- גלי הים – מסמל את העובדה שהעיר שוכנת לחוף הים
הרקע הכחול מסמל את הים והתכלת את השמים הבהירים של העיר.
[עריכה] ערים תאומות
כותאיסי, גאורגיה
קסינג יאנג, סין
אנטבה, אוגנדה
סופוט, פולין
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
- פורטלנד, אורגון, ארצות הברית
איקס-און-פרובאנס, צרפת
קוט-סנט-לוק, קנדה
ברלין וייסנזה, גרמניה
איקיקה, צ'ילה
[עריכה] תמונה פנורמית
מבט מבנין גבוה בשכונת הסיטי. בתמונה ניתן לראות את השכונות הסיטי, אשכולי פז, אפרידר, ברנע, ומקצת מהשכונות נווה אילן, נווה הדרים ונווה דקלים. בימים עם ראות טובה ניתן לראות באופק את דרום אשדוד ואת הנמל שלה (תמונה כזאת אפשר לראות בתחילת הדף).
- פלשתים
- מצבת ישראל
- "האור שבחוף" - סיפורה של אשקלון, מאת עזרא ינוב ואריה קרישק, הוצאת עיריית אשקלון, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ משה דיין (אלוף פיקוד הדרום דאז), בספר "אבני דרך"
