אתר ללימודי מדעים: מדע וטכנולוגיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מיקרוביולוגיה, מיקרואורגניזמים, אקולוגיה,  אימונולוגיה, ביוטכנולוגיה, מוט"ב  

מיתרניים

מבוא למיתרניים (chordata) – הינם מערכה של בעלי חיים בעלת ארבע תכונות יסודיות משותפות ויחודיות:
1. מיתר גב (chorda) מוט גמיש מהווה ציר שלד פנימי לאורך הגוף.
הוא בהכרח מופיע בעובר, ובחלק מהמינים מהיתר מהווה את השלד הפנימי היחיד גם בבוגר.
ובחלק מהמינים המיתר מתחלף בעובר לחוליות עמוד שדרה כמו לחולייתנים. מרכז חולייה הוא הצנטרום מקום בו היה מיתר גב ומתחלף לעמוד שדרה.
- המיתר גב מתפתחת בשלבים הראשוניים של עוברי כל המייתרנים. 
2. בעלי צינור עצבים גבי חלול, לעומת מה שלמדנו עד המיתרניים שהיה פס עצבים גחוני.
המוח מתפתח באזור הקדמי, עד למוח זה נקרא מוח השדרה.המקור העוברי הוא אקטודרמאלי.
3. בלוע מתפתחים סדקי זימים משמשים לתזונה בעיקר וגם לנשימה.
למיתרניים ירודים משמש לנשימה
4. זנב פוסט אנאלי, קל לזהות אותו כאשר הוא אחורנית לאנוס לפתח פי הטבעת.
עד כאן היה מאפיינים יחודיים ומכאן והלאה זה לא ייחודי לא רק להם יש. סיכום קצר:
5. בעלי צלום
חסרי ריאות:
יש יצורים בעלי צלום אחד כולל לב בתוכו.
יש יצורים בעלי צלום אחד ולב בצלום מעצמו.
בעלי ריאות:
יש יצורים בעלי צלום אחד כללי כולל ריאות וצלום עם לב בפני עצמו
יש יצורים בעלי צלום אחד כללי ועוד צלום של ריאות בפני עצמו ועוד צלום של לב בפני עצמו
6. סימטריה דו צדדית בילטראלית כולם
7. מערכת דם סגורה בצינורות כמו בתולעי טבעת.
8. דאוסטומטים – הפתח העוברי הראשון צינור העיכול הוא פי הטבעת, הפה נוצר מאוחר יותר.
9. מטמרים – מחולקים לסגמנטים . עצבים שלדים, מיומר - שרירים סגמנטליים וכ'ו
10. צפליזציה – בעלי מח מוגדל
היצור לא עושה התאמה הוא מותאם זה פסיבי.

למערכת המיתרניים יש שלושה תתי מערכות:
-חולייתנים (vertebrata) – בעלי עמוד שדרה המחליף את מיתר הגב (צנטרום החולייה) ובעלי גולגולת.  (בעלי חוליות)
- מיתרני ראש – מיתר נמשך מהראש עד הזנב בזחל ובבוגר והוא המיתר היחידי. לדוגמה האיזמלון.
- מיתרני זנב (Urochordata) – מיתר מופיע בזנב של העובר ומהווה את השלד בזחל ולא קיים בבוגר.

מחלקות בחולייתנים:
לחולייתנים יש 8 מחלקות: דו חיים, זוחלים, יונקים, עופות, עגולי פה, פלקודרמים, דגי סחוס, דגי גרם:
עגולי הפה – הם עגולי פה כי הם ללא לסתות יש שיניים. מחוסרי סנפירים זוגיים, אלא אי סוגיים. דוגמאות כמו צמדים ומיקסינה. 7 קשתות זימים בפעילות נשימה.
פלקודרמים – מוכרת לנו ממאובנים בלבד, דגים משוריינים בעלי לסתות וסנפירים זוגיים. 6 קשתות זימים.
דגי סחוס – השלד עשוי מעצמות סחוס בלבד, לרוב בעל 5 קשתות זימים.
דגי גרם – רוב השלד בנוי מרקמת גרם, לרוב 4 קשתות זימים. המחלקה הגדולה ביותר.
דו חיים – בתחילת חייהם נושמים באמצעות זימים ולאחר הגלגול הם מותאמים ונושמים באמצעות ריאות. ייתכן שיחיו רק במים.
זוחלים – יבשתיים, עורם יבש ומכוסה קשקשים.
יונקים – בעלי שיער וניזונים מחלב אמם בשלבים הראשונים. שומרים על טמפ גוף קבועה.
עופות – בעלי כנפיים עורם מכוסה נוצות ובעלי מקור. לא כולם עפים כמו פינגויין, הכנפיים שלהם משמשות לשחייה ולא לתעופה. שומרים על טמפ גוף קבועה.

מיון המחלקות:
1. לסתות: רק עגולי פה הם עם חסרי לסתות (7 קשתות זימים) כל השאר בעלי לסתות (עד 6 קשתות זימים כי אחת הפכה ללסת).
עגולי פה עם 7 קשתות זימים
פלקודרמים עם 6 קשתות זימים
דגי סחוס ודגי גרם עם 5 קשתות זימים לרוב.

2. סביבת חיים:
- סביבה יבשתית מה שעוטף את היצור זה אוויר
- סביבה מימית מה שעוטף את היצור זה מים ולא משנה אם זה מתוקים או ים וכ'ו

3. הולכים על ארבע (Tetrapoda) נושמי ריאות: דו חיים, זוחלים, יונקים ועופות
דגים: דגי סחוס, דגי גרם, פלגודרמים ועגולי הפה.

4. בעלי שפיר רק לזוחלים לעופות וליונקים.
חסרי שפיר דו חיים, עגולי פה ופלקודרמים ודגי סחוס ודגי הגרם

מיתרניים הירודים (חסרי חוליות)
כוללים את תתי המערכות מיתרני ראש ומיתרני הזנב
*ארבעת תכונות היסודיות המיוחדות אותן תכונות רלוונטיות לכאן.

תכונות שונות מחולייתנים:
- הזנה – המזון מגיע באופן פסיבי ונכנס באמצעות מסנני מזון ולא ניזונים אקטיבים
- אפידרמיס חד שכבתי לכל חסרי חוליות
- בעלי נפרידיה ללא כליות לעומת חולייתנים
- זימים משמשים לתזונה בעיקר ולא לנשימה, הנשימה בקיר הגוף
- דם חסר צבע – ללא פיגמנט ללא מוגלובין לא מוביל חמצן בייחודיות, אך יש מחזור דם סגור

תת מערכה - מיתרני זנב (Urochordata) – הזחל שוחה עד למשטח שבו מתיישב, עובר גלגול שבמהלכו נעלמות מרבית התכונות המיתרניים.
יוצר מצב שבו סדקי זימים של הבוגר הוא הקשר היחיד לתכונות המיתרניים, כי 4 תכונות הבסיסיות של המיתרניים מצויות בשלבי זחל. הסדקי זימים נשארו לשלב הבוגר.
תת-מערכה במערכת המיתרניים  (Chordata)  בעלי חיים ימיים קטנים. מסנני מזון המראים את  4  תכונות היסוד של המיתרניים. רובם נייחים בקרקעית הים או לסלעים וחלקם צפים בנפח המים. חלקם חיים כפרטים בודדים וחלקם במושבות. כולם מתרבים ברביה מינית אבל ישנם גם כאלה בהם קיימת רביה  ע"י הנצה. חשיבותם רבה בניסיון ליצור עץ אבולוציוני לחולייתנים.
הבוגר נראה שק עם שני פתחים:
סיפון אוראלי (פה) – פתח שבו נכנסים המים
סיפון אטריאלי (אטריום)– פתח שבו יוצאים המים חלל חיצוני.
בפתחים שרירים טבעתיים חזקים שעוזרים לווסט את המים בין החלל הפנימי לבחוץ.

אז איך מבוצע מעבר המזון במיתר הזנב?
פתח האוראלי     >    חלל אוראלי רחב (stomodeum)     >    חלל אוראלי רחב מאוד בו הזימים (pharynx)     >    לוע, ושט, הקיבה, המעי, פי הטבעת ואטריום.
מעבר המים עובר ישר מפתח האוראלי לפתח האטריום באמצעות פתחים שהלוע מקשרת והשפה של הפתחים בעלת ריסים וגורמים לזרימת המים לחלל האטריום.

תת מערכה – מיתרני ראש – דומים במבנה למיתרן אידיאלי חולייתן; 4 תכונות הבסיסיות של מיתרניים נמצאות גם בבוגר.
יש לו טנטקלים שאיתו מזיז את המים לפה ואז ללוע וסדקי הזימים.

חלל לוע, קיר לוע – סדקי זימים

neoteny – הישארות בשלב לרוואלי (עוברי\זחל) במשך זמן ממושך מאוד ייתכן בעקבות חוסר תנאים סביבתיים מתאימים לעבור למצב של הבשלה וגלגול לשלב הבוגר.
 paedogenesis – פדוגנזה - מצב קיצוני וייחודי בו הפרט נשאר בשלב לרוואלי ומסוגל להתרבות. כלומר הזחל יכול לבצע רבייה.

הנשימה בבע"ח:
קליטת חמצן ומים ויציאה של פחמן דו חמצני וגלוקוז

הגלוקוזה – מהתזונה,
חמצן – מהסביבה, הוא מפעפע אל הרקמות בעקבות מפל ריכוזים מהגבוה לנמוך
האנרגיה – הופכת לזמינה,
פד"ח – משתחרר לסביבה, גם באמצעות פעפוע מהרקמות אל הסביבה החיצונית מהריכוז הגבוה ברקמות אל הסביבה בריכוז נמוך יותר
מים – תוצר לוואי.

זיהוי איבר הממוין לחילוף גזים עם הסביבה:
- לרוב שטח הפנים בנוי אפיתל חד שכבתי שטוח
- שטח פנים גדול
- מתחת לפני השטח הרקמה מלאה בנימי דם
- שטח הפנים לח

5 דרכים עיקריות לנשימה:
- ללא איבר נשימה וללא הובלת הגזים
- מחוסרי איבר אבל מע' דם משתתפת בהובלה
- עם איבר נשימה ללא הובלה
- עם איבר ועם הובלה בין הרקמות
- עם איבר ועם הובלה ברקמות

הנשימה במים:
האוויר יש כ-20% ריכוז חמצן, ובמים יש כ-0.8% ריכוז חמצן במים.
החמצן המנוצל בנשימה במים הוא חמצן מומס ולא חמצן המרכיב מולקולת מים.
גורמים המשפיעים על ריכוז החמצן במים:
- החמצן מפעפע מריכוז גבוה אל ריכוז נמוך – למים.
- חמצן כתוצר של צמחי המים מפעפע למים.
- חמצן מומס במים יכול להגיע לערכים גבוהים יותר בשעות האור עקב עקב פעילות פוטוסינטתית של צמחים.
- טמפרטורה עולה > ריכוז החמצן יורד. כמו שאנו מבשלים בבית רואים בועות במים.
- במים מלוחים הריכוז החמצן נמוך יותר. כמו בים המלח.
- שטח הפנים של המים גדול יותר כך הפעפוע גדול יותר, יש לו יותר מגע עם המים לקיום חילופי גזים.
- עומק-לחץ, בעומק יותר יש לחץ ולכן יש פחות חמצן.
- צפיפות בע"ח – צפיפות הפרט משפיע על מיקומו בגובה המים וזה משפיע על כמות החמצן.

מבנה לדוגמה בדג גרם:
חלל הנשימה מצוי בלוע פנימית למכסה הזימים, איבר הנשימה של הדגים הם הזימים המצויים בחלל הנשימה.
בדגי הגרם בדרכ יש 4 קשתות זימים, חצי קשת בצד ימין וחצי קשת השנייה בצד שמאל וכך בנויה כל קשת כשמה היא.
מכסה הזימים הוא לא אטום יש שם מעבר של מים, תחת מכסה הזימים קיים קשתות הזימים (החלק השלדי, אך לא בדגי סחוס) ומכל קשת יוצא שני דורים של עללים החלק האדום (החלק הרקמתי), וכל עלעל מחולק לעלעלי משנה המכונים גדילים.
אז כל קשת בנויה מאזור שלדי של גרם או סחוס לצורך משען, ואזור של רקמות רכות בהן מתבצע החילוף גזים. קיים גם תאים עמודיים מחזיקים את המבנה גם במקרה של לחצים גדולים.

מתחבר לקשתות הזימים שני עורקים:
- עורק אפרנטי העורק המכניס דם עני בחמצן לזימים
- עורק הפרנטי העורק המוציא דם עשיר בחמצן מהזימים

עיקרון הזרימה הנגדית – המים זורמים בין הגדילים בכיוון ההפוך מהדם הזורם בגדילים.
למעשה המים זורמים בין הגדילים והדם זורם בכיוון הנגדי למים.

כל התהליך הזה קורה בכך שמים נכנסים דרך פה הדג ויוצאים דרך מכסה הזימים עניים בחמצן, מעבר המים הוא חד סיטרי.
מתי הפה סגור > פתח מכסה הזימים נפתח.
מתי הפה פתוח > פתח מכסה הזימים נסגר.

נשימה באוויר:
האוויר נכנס לסימפונות מחולקות של הריאה, וסופה של כולם זה נאדיות הריאה הדופן שלה בשכבת אפיתל חד שכבתי שטוח.
הנאדיות מהווה את יחידת מבנה והתפקודית של הריאה לחילוף גזים.
הנאדיות עטופות רשת גדולה מאוד של נימי דם מתפצלים מעורק הריאה.
ישנם שתי שכבות תאים המפרידים בין חלל הנאדית לכדורית האדומה וזה אלה בעצמם האפיתל הנאדית ואפיתל נימת הדם וזה מה שנדרש מהאוויר לעבור שתי אפיתלים חד שכבתיים, זה נקרא מרחק אוויר דם.
נפח נשימה באדם במנוחה הוא חצי ליטר, בפעילות 3 ליטר, נפח שארית הוא 1.2 ליטר.
מעבר האוויר הוא דו סיטרי:
במהלך שאיפה סרעפת מתכווצת וחלל החזה מתרחב ולכן הלחץ יורד ונכנס אוויר פנימה.
במהלך נשיפה הסרעפת וחלל החזה נרפים ולכן נפח החזה קטן ודוחף אוויר החוצה.

אבולוציה בנשימה באוויר:
אבולוצית הריאות – ידוע שריאות קיימות לטטרפודה להולכי על 4 אבל הוא קיים גם אצל דגים ולא רק אצל דגי ריאה.
כל מיני הדגים הנושמים גם באמצעות ריאות שייכים לקבוצות פרימיטיביות של דגי הגרם ולא רק דגי ריאות.
בדגי גרם יש שלפוחית ציפה – שלפוחית שחייה, איבר הידרוסטטי, היא מתפתחת מהלוע. היא אמנם הומולוגית לריאות אבל הדג לא נעזר בה לנשימה גם אם היא מחוברת עדיין ללוע.
בעומק קטן השלפוחית השחייה גדולה וצפיפות הדג קטנה. בעומק גדול להיפך.
לצפרדע נשימת עור מפותחת מאוד. הצב לא יכול להגדיל את נפח בית החזה בדומה לשאר החולייתנים בעקבות השיריון שלו.
לעופות 4 וחצי זוגות של שקי אוויר המחוברים ישירות לריאות. ריאת עוף בנויה צינורות קפילרים ולא נאדיות.       

יש הומולוגיה בין שלפוחית הציפה לריאות.
שטח הפנים לנפח גדל יונקים>זוחלים> דו חיים.
סרעפת יש רק ליונקים .

הובלה בחולייתנים:
תפקידים מע' הובלה בחולייתנים:
- הובלת גזים, מזון ופסולת
- ויסות – הורמונים וטמפ'
- הגנת הגוף – חיסונית, הקרשה (כתוצאה של נזק בכלי דם)

שלושה סוגים של מע' הובלה בעולם החי:
- ללא מערכת הובלה ולכן מבוצע ע"י דיפוזיה
- עם מערכת הובלה פתוחה בחללי הגוף
- עם מערכת הובלה סגורה בצינורות

יש חשיבות למערכת הובלה בבעלי חיים גדולים רב תאיים לצורך אספקה סדירה של חמצן, מזון לרקמות וסילוק הפסולת של חומרי החילוף.
גוף החולייתן גדול מידיי למערכת הובלה פתוחה או דיפוזיה, אז יש את מערכת ההובלה בנויה:
- לב – האיבר המרכזי שמזרים דם.
- מערכת העורקים – העורק לרוב מזרים דם עשיר בחמצן מהמרכז מהלב לפריפריה, הוא גם מווסת את לחץ הדם עקב מיקומו ותפקידו.
העורק בנוי endothel עטוף בשכבה אלסטית המוקפת שכבה של שרירים. ומסביב רקמת חיבור.
- נימי דם – מאפשר מעבר החומרים בין הדם לרקמות ובחזרה.
בנוי גם כן מאנדוטל אפיתל חד שכבתי שטוח ללא שרירים.
- מערכת הורידים – הוריד לרוב מזרים דם עני בחמצן מהפריפריה למרכז ללב, הוא גם מהווה מאגר לדם.
הוריד בנוי כמו עורק רק ששכבת השרירים דקה יותר.
למעשה שלושתם בנויים מאנדוטל אבל יש שינוי מהותי בשרירים. אבל מי עבה ומי דק יותר?

במיתרנים ירודים יש מחזור דם אחד. אבל בדגים בהם יש ריאות אז יש שני מחזורי דם.
בכל המיתרניים הלב בעמדה גחונית.
הרכב מערכת ההובלה: רקמת דם, תעלות וצינורות, משאבה-הלב.

קשתות האורטה האבי העורקים – קשתות הזימים:
לב נמצא בעמדה גחונית קדמית ממנו מובל עורק אורטה ונטרלס לכיוון הראש בעמדה גחונית והוא דם עני בחמצן בכחול.
לאורך אורכו יש התפצלות זוגיות 6 קשתות זימים ויש עורק אפרנטי שמגיע אליה ומשם יוצא עורקים עשירים בחמצן הפרנטים וממשיכים לצד הגבי של הלוע לשאר הגוף לאורטה דורזלס.
הדם העשיר בחמצן מוזרם לראש לגולגולת ולמוח.
6 קשתות זימים מתפתחים בשלב העובר, אבל בבוגר חלים שינויים והם מתקיימים לפי הקבוצות שלהם:
פלקודרמים – לא ידוע אך יש הנחות.
דגי סחוס – קשת מספר 1 הצד האפרנטי הגחוני נעלם בבוגר.
בדגי גרם:  4 קשתות זימים ומחזור דם אחד, קשת 1 וקשת 2 מתחילות להתפתח בעובר אבל אינן קיימות בבוגר. מספק בעיקר דם לראש.
בדו חיים בעלי זנב (סלמנדרה): קשת 1 וקשת 2 נעלמת בבוגר וגם החיבור בין קשת 3 לקשת 4 הדוקטוס קריטיקוס המפריד אנטומי את הדם הזורם לראש לבין שאר הגוף.
מכאן למעשה יש הפרדה בין הדם שזורם לגוף לבין הדם שזורם לראש וגם מקשת 6 הדוקטוס ארטריוסוס מספקת דם לריאות (זוג עורקים, אחד לכל ריאה) התפתחות לשני מחזורי דם עקב הריאה.
דו חיים חסרי זנב (קרפדה): בנוסף לבעלי הזנב קשת 5 נעלמת.
בנוסף למה שהגענו עד עתה:
בעוף בוגר לא קיים חצי קשת 4 שמאלית
ביונק בוגר לא קיים חצי קשת 4 ימנית
 
לב האדם מכיל 2 עליות ו2 חדרים.

מבוא התפתחות עוברית:
כל חולייתן בהתפתחותו מראה לנו שלבים באבולוציה של קבוצתו.
הכול מתחיל בהפריה התלכדות של תא זרע עם תא ביצית ומהם נוצר זיגוטה, חצי מהתכונות מהזרע וחצי מהביצית.
בהמשך התאים מתמיינים כדי להפוך לרקמות שונות, וההתמיינות מתרחשת ע"י ביטוי שונה של הגנים בתאים שונים.
חלמון המחולק בביצים מחולק ל-3 סוגים:
- אוליגו (מעט) לקיטוס (חלמון) – כמות קטנה של חלמון בביצה.
- מיזולגיטו – כמות בינונית של חלמון
- טלוכיטאל – כמות גבוהה של חלמון.

השלבים הראשונים בהתפתחות העוברית:
1. התלמה – במהלך ההתלמה הזיגוטה מתחלקת לכדור הרבה תאים. חשב זה חשוב ליצירת היצור הרב תא – יוצר עובר רב תאי ולדאוג לחלוקת התא רציפה.
העובר הרב תא מתחלק לאזורים שונים ברורים שעתידם בגוף ידועה מראש. בלסטוצל נוצר.
2. בלסטולציה – נוצר חלל פנימי הנקרא בלסטוצל – חלל הבלסטולה נעלם ובמקומו נוצר חלל המעי הקדמון ארכטריאון הוא חלל חדש שהוא יהווה את המעי בבוגר.
המיקרומרים: חודרים בלסטופור ויהיו המזודרם, עוברים בשפה הדורזלית של הבלסטופור ויהיו המיתר הגב, עוטפים את העובר ויהיו אקטודרם.
המאקרומרים מצויין בעובר בסוף הגסטרולה ויהיו אנדודרם. ובגלל שהם נעים לאט נוצר פקק בבלאסטפור ונקרא פקק החלמון.
3. גסטרולציה – תהליך גסטרולציה: חלל צינור עיכול בסוף התהליך יהיה 1.אקטודרם השכבה החיצונית 2.מזודרם ממלא את הרווחים בין האקטודרם לאנדודרם 3.אנדודרם צינור עיכול עוברי.
חלל ארכטרון מתפתח למעי קדמון. נוצר צינור עיכול.
4. נוירולציה – מע' העצבים המרכזית בסוף ניתן יהיה לראות את המוח ומוח השדרה. נוצר צינור עצבים.
5. אורגנוגנזה – היווצרות של איברים ושאר המערכות מחלוקת שלושת שכבות נבט. נוצרים איברים.

שק החלמון בנוי מאנדודרם ומזודרם.
שק פסולת קיים ביונקים עופות וזוחלים ביחד עם קיום השפיר בנוי מאקטודרם ומזודרם.
הוא מבנה דמוי שק חלול מלא בנוזל צלול המהווה חלק מהקונספטוס של מי שפיר מתפתח (המורכב מכל העוברים והעובריים רקמות חוץ-עובריות). זה עוזר לעובר להחליף גזים ולטפל בפסולת נוזלית.

נושמים כדי להשיג אנרגיה (מפירוק גלוקוז וחמצן למים פדח ואנרגיה) במיטוכונדריה של התא.
החמצן מפעפע אל הרקמות בעקבות מפל ריכוזים עי דיפוזיה. הפדח ההפך.
שטח פנים גדול אז יש יעילות ספיגה, ומתחת לרקמות הללו עשירה בנימי דם והדם מוביל אותו. שטח פנים לח.

זרימת המים הוא דרך הפה בכיוון חד סטרי ויוצא דרך פתחי הזימים.
למה דג לא יכול לנשום באוויר גם בגלל שטח הפנים של העללים מתקטן כמו שהשיער שלנו נצמד שיוצאים מהבריכה.
וגם כי באוויר הלחות בזימים לא נשמרת והרי ידוע שצריך.

מערכת נשימה באוויר.
הסרעפת היא מחיצה בחלל הצלום של הריאות אצל היונקים ובנויה כשריר (תאים).

מרחק אוויר-דם הוא האפיתל התא החוצץ בין הנדית

לעופות יש ריאות ואליהן מחוברות שקי האוויר, חילוף ה
הריאות של העוף בנויות קפילרות אוויר, חללים וביניהם נימי דם
אצל העופות יש חד סטריות חלקית חוץ מקנה הנשימה והוא דו סטרי
העוף נושם זה נכנס לשקים הקדמיים ואז משם לריאות ואז לשקים האחוריים ואז יוצא דרך קנה הנשימה החוצה.
זרימת נימי דם לכיוון הנגדי לזרימת כיוון האוויר כדי לייעל את ספיגת החמצן.

מערכת הובלה:
ורידים הם כלי דם המובילים דם מהפריפריה למרכז, הפוך מהעורקים.

עורק בנוי מ: אנדוטל > שרירים > רקמת חיבור חיצונית.
מתכווצים ודוחפים את הדם - אקטיבי. הוא עבה יותר מוריד בגלל שכבת השרירים גבה יותר.
וריד בנוי מ: רירית האנדוטל > שרירים > רקמת חיבור
הדם פשוט זורם שם ונדחף – פאסיבי. הוא דק יותר מעורק.

מחיצות לא שלמות בעליה ובחדר – התפתחות חד צידית.
הלב של הזוחלים 2 עליות וחדר אחד עם מחיצה לא מושלמת, אבל לא לכולם!
בדגים יש הפרדה מלאה.

מחזורי הדם לב אדם יונק ועוף יש מחזור קטן