בס"ד

"לא נעים לי"
היום נדבר על סוג מסוים של מחסום, מחסום מסוים שהוא נקרא בשם "לא נעים לי" את זה שומעים מהרבה אנשים, שקרובים אליך, גם מעצמך אתה יכול לשמוע את זה מידי פעם
שאדם היה רוצה לעשות איזה משהו מסוים, אבל הוא אומר לעצמו, תשמע, לא נעים לי, לא נעים לי לעשות את הפעולה הזאת, לא נעים לי לדבר איתו
למרות שאני יודע שצריך לעשות את זה, זה חשוב לעשות את זה, זה אפילו יועיל לו, אבל, לא נעים לי
או למשל, דברים שהם בשבילי, לעצמי, למשל, אני רוצה לברך ברכה, לפני שאני אוכל - צריך לברך, וכידוע, שאדם מברך ברכה אז צריך לענות אמן (אל מלך נאמן) אבל לא נעים לי
לא בא לי שידעו שאני מברך, אז הוא מברך ככה ברכה בשקט ובולע את הברכה, ואנשים שואלים אותו, למה? למה לא פירסמת? תברך בקול, נענה אמן
מחסום ה"לא נעים לי" יכול להיות מאוד מזיק, למשל, אדם קיבל על עצמו לא לדבר לשון הרע, והוא יושב עם חברים שלו שמדברים רכילות על מישהו שהוא מכיר
והוא הרי קיבל על עצמו לא לדבר לשון הרע, וגם לא לשמוע לשון הרע, אבל הוא אומר לעצמו, שמע, לא נעים לי, לא נעים לי מהחברים, אז מה שקורה במצב כזה - הוא משתתף איתם, למרות שהוא מתייסר בתוכו
הוא אומר לעצמו שהוא לא רוצה לדבר לשון הרע, אבל בגלל ש"לא נעים לי", השתתפתי, ולאחר מכן הוא מתחרט על זה, למה עשיתי את זה
מה שקורה כתוצאה מכך, הוא חוזר על זה שוב ושוב , ואז הקבלה שהוא קיבל על עצמו, לא לדבר לשון הרע, מתפספסת, מתפוגגת, ולמה? כי לא נעים לי
הבעיה הזאת היא בעיה שעוצרת אותך וצריך לראות מה עושים איתה, איך מתמודדים איתה? אנחנו, בני האדם, חיה חברתית, אנחנו חיים בחברה, החברה משפיעה עלינו, קשה ללחום בחברה
ומה שהאדם חושב, מה שאנחנו חושבים, שאם נעמוד על העקרונות שלנו, אנשים יצחקו עלינו, אנשים יסתכלו עלי בעין מוזרה, אנשים יראו אותי באור לא טוב, ואני הרי השקעתי כל כך בתדמית שלי
אז מה אני יעשה? יש המון אנשים שהתקרבו לתורה ולמצוות, ופשוט מסתירים ומצניעים את היהדות שלהם, כאילו שיש אנשים שיחנקו אותם אם הם ילכו נגד הזרם
הדבר הזה הוא לא נכון, כי כשאדם מוותר על עקרונות בגלל ה"לא נעים לי", הוא טועה פעמיים, קודם כל הוא טועה שהוא מוותר על העקרונות שלו, בגלל האנשים שנמצאים סביבו
דבר שני, שיכול להיות שהוא לא קורא נכון את החברה שהוא נמצא מסביבה, מה זאת אומרת לא קורא נכון? אלא שנמצאים סביבו אלה שתי סוגים, החברים לעבודה או לבית ספר, והמשפחה
הרבה פעמים ההורים חוששים אם הבן יתקרב קצת ליהדות, אולי הוא מגזים, וכל התנהגות מוזרה אצלו, גורמת להדלקת נורה אדומה אצלם, והם נלחצים
הסוג השני, הסוג היותר מפורסם, זה אנשים שנמצאים סביבי שפשוט לא יודעים מה עובר עלי ואם קרה שנאי בא ועומד על עקרונותי, הרי יש לי עקרונות בחיים מה קרה? ואני לא רוצה לדבר לשון הרע, לא אוהב את הניבולי פה האלה, זה לא אורח החיים שלי
ואם אני מבקש להשתחרר מהחברים שיושבים ומרכלים, אולי רק נדמה לי שאם אני ילך הם יסתכלו עלי באור לא טוב, יצחקו עלי, אבל אנחנו צריכים לדעת שהרבה פעמים אנחנו חושדים באנשים והופכים אותם למפלצות, והם לא כאלה
יש הרבה אנשים שנראים קשוחים או מפחידים, שנראים כאילו בכמה מילים יכולים לקבור בן אדם, ואם רק תראה להם שאתה עומד על העקרונות שלך, הם יעריכו אותך
למשל, אדם דתי יושב ליד בן אדם חילוני, שלא קרוב לדת, יכול להיות שהוא רוצה לבדוק אותי, אם אני רציני, ואם אני רציני, הרבה מאוד אנשים יכבדו את זה
אם זה העקרונות שלך ואתה לא משחק, ואתה לא רגל פה ורגל שם, אלא אתה אדם עקרוני, עומד על העקרונות שלך ולא שם קצוץ על אף אחד - אנשים יכבדו את זה , אנשים יכבדו אותך
והיה אם יש באמת אנשים שהם לא יכבדו אותך, יצחקו עליך, שהם ידברו נגדך, יכול להיות כאלה דברים, גם בארץ הקדושה שלנו לצערינו, יש אנשים שבאמת עושים צחוק מהדת, מעקרונות של אחרים, אפילו אם זה לא קשור לדת, אם זה ערך של בן אדם
אז אם יש כאלה אנשים, מה הוא יעשה אז? האם באמת הוא יקפל את עקרונותיו ויסגור אותם, ינעל אותם בכספת? ויחיה בדו פרצופיות
שמבחוץ הוא יעשה דברים שהוא פשוט לא רוצה לעשות אותם, אבל מבפנים, הוא מתפוצץ, כולו חרטה, והוא מרגיש שאין לו את הכוח להתמודד עם כל הסביבה שלו
אז אני רוצה לדבר איתכם על הנושא הזה, אנחנו יודעם שהשם השני של אברהם אבינו הוא אברהם העברי, למה? חז"ל אומרים ששמו אברהם העברי משום שכך העולם בעבר אחד, צד אחד, והוא מהעבר השני, מהצד השני
לפני שקראו לנו יהודים, קראו לנו עברים "איש עברי הצילנו" אמרו הבנות של יתרו, כשהתכוונו למשה רבנו, עברי, כלומר - כל העולם מהעבר האחד, ואנחנו בעבר השני, כלומר, בגנים היהודיים יש לנו את היכולת לעמוד כולנו מול כל העולם
כל העם היהודי מסוגל לעמוד מול כל העולם, למרות שאנחנו כלום מכמות האוכלוסיים, אבל לא להתפאר, לא להתרגש, לעמוד מול הזרם, מול העוצמה הכללית, העולמית, לעמוד מול כולם - ולא לפחד
לעמוד חזק ולשחות נגד הזרם, אחד הדברים שבו בודקים אם בעל חיים כשר או לא כשר לאכילה הוא הדבר הבא, ניקח למשל אווז, הוא כשר לאכילה, כמובן בשחיטה, ואם למשל הוא קיבל מכה בראש, יכול להיות שנפגע לו משהו במוח
ואם נפגע לו משהו במוח, בקרום המוח, הוא נהייה טרפה, אסור לאכול אותו, אבל איך נדע אם נפגע לו משהו במוח? אם רואים אווז למשל שקיבל מכה בראש, זורקים אותו לנהר מים שוצף, אם הוא שוחה עם הזרם, הוא כנראה מת, הוא טרף
אם הוא מצליח ומסוגל לשחות נגד הזרם, סימן שהוא חי, והדבר הזהנפסק בהלכה
כלומר, מה נקרא חי ומה נקרא מת? היכולת של האדם לצאת נגד הזרם מעידה על אדם חי, אבל אם האדם לא מסוגל לשחות נגד הזרם, והוא לא יכול לעמוד מול הזרם, והוא בעיניו חייב לשחות עם הזרם הוא נחשב אדם מת
אנחנו צריכים לזכור ולדעת דבר אחד, ישנו את הסיפור הידוע שאולי שמעתם מהרבה מרצים, אבל תמיד טוב לחזור עליו כי המסר שלו הוא עמוק וגדול מאוד
עקיבא בן יוסף היה רועה צאן של אחד מעשירי ירושלים, והבת של העשיר, רחל, הייתה יוצאת מדי פעם ורואה את הרועה צאן, עקיבא, והיא מתפעלת מההתנהגות שלו, היא רואה שהוא שונה מכולם
הוא לא מתנהג כמו סתם אנשים בשוק, היא ראתה שהוא מתנהג בצניעות, בענווה, יש לו יחס מיוחד לכל אחד, אישיות יוצאת דופן
רחל זיהתה את הפוטנציאל האדיר הרוחני אצל האדם הזה והיא באה אליו בהצעה, היא ניגשה אליו ואמרה לו אולי לא חלמת להתחתן עם בת של עשיר
אבל הינה ההצעה, אני מוכנה להתחתן איתך, כי אני רואה שאתה בן אדם מיוחד, אבל בתנאי שאתה הולך ללמוד תורה, אתה עוזב את הכבשים, עוזב את הכול והולך ללמוד תורה
ועקיבא בן יוסף מצד אחד אי אפשר לסרב להצעה שכזאת, מי לא רצה להתחתן עם בתו של עשיר, אבל מצד שני, למה אני צריך ללמוד תורה?, אני ימשיך להיות רועה צאן
הוא חשב שהוא מספיק נחמד, מספיק טוב, כולם אוהבים אותו ואף אחד לא יגיד עליו מילה רעה
אותה רחל אמרה שהיא לא רוצה להתחתן עם עם הארץ ורק בתנאי שהוא לומד תורה, היא מזהה את הפוטנציאל שלו ובסופו של דבר הם מתחתנים
הם משלמים מחיר כבד מאוד כי אביה גירש אותה מהבית, נידה אותה, לא ידע למה היא מתחתנת עם טיפוס כזה, והם חיו בעוני בבקתה וישנים על קש
ובמשך שנים היא מנסה לשכנע אותו ללכת ללמוד תורה, הרי הוא הבטיח, עקיבא מאוד מתלבט, מאוד קשה לו עם הענין, איך בגיל 40 אני ילמד את האלף בית? יצחקו עלי
היא עשתה לו תרגיל, היא שמה לו חמור באמצע השוק והיא שמה על גב החמור עדנית גינה, כולם עוברים וצוחקים, וביום הראשון זה היה אטרקציה בשוק
ביום השני עברו, ואמרו "אה הנה החמור של אתמול איזה מצחיק", וביום השלישי אף אחד כבר לא התייחס אל החמור, התרגלו
רחל אמרה לעקיבא, תסתכל, ביום הראשון יצחקו וישאלו, ביום השני עוד ירימו גבה, וביום השלישי כבר לא יתייחסו
הדבר הזה נכון מאוד לגבי המון תחומים, אם אדם יודע דבר אחד, שגם אם יש כאלה שמזלזלים, במקום מסוים, יש גבול כמה אפשר לחזור על אותה בדיחה, באיזהשהו שלב זה יהיה כבר נדוש
בסדר הבנו, זאתי התקרבה ליהדות, זה שם ציצית, זה התחיל ללבוש כיפה, כמה אפשר? אנשים מתרגלים, הסביבה מתרגלת, יצחקו פעם אחת, יצחקו פעם שניה, פעם שלישית כבר יתרגלו, ידעו שזה המצב הנתון
אבל הבעיה בזה, שאנשים מפחדים מהפעם הראשונה, מהפעם השניה, מהפעם השלישית
תבינו, הבעיה של "לא נעים לי" , זו בעיה שמונעת ממך להשיג את הדברים הכי טובים שיש, את הדברים שחלמת עליהם, אתה רואה אדם מברך על משהו וטעה, תתקן אותו, בנעימות, ברוגע, צריך לדעת לתקן, אל תפסיד ללא נעים לי
כי הרבה פעמים אנחנו עושים דברים נגד מה שאנחנו רוצים לעשות, אתה רוצה להוציא את הציצית, אתה משאיר אותה בפנים, לא נעים לך, וזה לא רק מונעים מעצמנו, אלא גם מהקרובים אלינו, שאתה לא מתקן אותו אתה בעצם מפחד
אתה מפחד מהתגובה שלו, אם הוא יכעס, אם הוא לא יקבל את זה יפה, אתה מפסיד - והוא מפסיד
הפעולות שאנחנו רוצים לעשות ולא עושים הם בגלל ה"אולי", אולי יצחקו עלי, אולי יסתכלו עלי באור אחר, אולי ואולי, זה רק אולי, שום דבר לא בטוח, וגם אם יצחקו, אז מה? תכניס להם את האמת בפנים אל תפחד משום דבר
המחסום הזה של "לא נעים לי" פשוט עוצר אותנו מלהתקדם בכל כך הרבה תחומים, אפילו בדברים שלא קשורים לדת, אם פיספת משהו שהמורה כתבה מה אתה מפחד לשאול אותה
האדם מעצים את מי שנמצא לידו, בצורה מפחידה, כאילו כולם מעליו, ואנחנו כולנו בני אדם, אף אחד לא יותר טוב מאף אחד,
למה אתה מוותר על העקרונות שלך? על מה שאתה באמת? על מי שאתה באמת? על האמת שלך? אתה מפסיד, כי אתה כל הזמן ב"אולי" וכל הזמן מפחד מהתגובה של הסביבה - ובסופו של דבר, אנשים רק מכבדים את זה, מכבדים אותך, כי אתה עומד על שלך
אדם יכול אפילו לעבור על איסורים חמורים בגלל שלא נעים לו, למשל אדם שמתבייש לאכול אוכל כשר ובגלל שהוא עם חברים שלו ומפחד, הוא אוכל לא כשר השם ירחם
המחסום הזה הוא מחסום שצריך לשבור אותו מתישהו, להפסיק עם לא נעים לי, ללכת עם האמת, לא לפחד מהתגובה של אחרים,
זה יכול לבוא בדברים יותר קטנים, אתה צמא, אתה יכול לבקש כוס מים, כלום לא יקרה, הם אפילו ישמחו לעזור לך, אתה לא יודע איפה הבית כנסת, תשאל, מה קרה? אדם צריך לשאול רב שאלה, אבל מפחד שהוא יצחק עליו, הוא מפסיד
הדבר הזה פשוט עוצר אותך, אם לא תשאל, איך תדע? אם לא תבקש, איך תצליח? שחרר את זה, עזוב את זה
אין מה לעשות, כאן, בעולם הזה, צריכים את העזרה של הזולת, להתייעץ עם אנשים, לשאול אנשים, אתה לא תצליח פה אף פעם אם לא נעים לי
זה האמת שלך, לך איתה, אל תפחד, תתקע לכולם את האמת בפנים ותראה שהם ישתקו, הם יתנו לך כבוד, הם יעריכו אותך
כי בן אדם שיש לו הערכה עצמית, עקרונות שהוא לא מוכן לעבור עליהם, הוא בן אדם שיצליח, הוא בן אדם שיש לו כוח ביד ואנשים יעריכו אותו

דברי הרב הגאון דודי ברוורמן (: