הביגל לגיל הזהב
כאן נודה שאנחנו לא מומחים לענייני גיל הזהב, כי לצערינו לא נשאר כבר במשפחתנו הקטנה אף אחד מהדור שכל כך אהבנו. אבל אנחנו כן מכירים איש מבוגר אחד נחמד שמחזיק כחמש שנים כלבה ביגלית. הוא אלמן, גר לבן ונראה מסתדר מצויין. "היא החברה הכי טובה שלי מזה כבר שנים" - הודה לנו ופניו אורו בחיוך של נחת. "והיחידה בעצם..."- הוסיף בפשטות בנימה אישית צובטת לב. קראנו כתבה שבחוץ לארץ יש בתי אבות בהם מחזיקים ביגלים בתור כלבי-חברה, אשר מקנים תחושת בית לדיירים. בזכות זה שביגלים כלבי להקה הם לא ננעלים על בן אדם מסויים כאשר קבוצת האנשים בה הם חיים גדולה יחסית (כמו משפחה רגילה, לדוגמה), ומקדישים מזמנם להיות בחברה של כל אחד במידה כמעט שווה, כך שאיש מבני הבית לא יוצא מקופח. ביגל מתאים בהחלט לקצב חיים מתון שמאפיין את הגיל השלישי, ובטוח מוסיף צבע ונחת מיוחדים לחיים בלתי נפחזים. בין היתר - חובת טיולים יומיים תחזיק בן אדם מבוגר בכושר רגוע, תתן מוטיבציה לקיים סדר יום פעיל, בריא ומאוזן, תאפשר להכיר ידידים חדשים ולהרחיב את מעגל האנשים שסביבו. הביגל והגיל הזהב הולכים טוב ביחד, הרצון והצורך הדדיים להעביר שעות בחברה זה של זה מחזקים את החברות היפה ולא צעקנית של האדם והביגל.
|