אמונות תפלות

רבים הם המנהגים והאמונות, שהיו נפוצים

בקרב יהדות מרוקו. חלקם נשכח וחלקם מיושם

עד עצם היום הזה. אך ישנם שינויים קלים ממשפחה

למשפחה ומתושבי עיר אחת לשנייה.

אמונות טפלות או לא טפלות?

החמסה- כף יד, מחרס או נחושת.בדרך כלל משולבים עם

ציורים של עין, דג ואבנים ירוקותץ החמסה משמשת כקמיע נגד

עין הרע ונגד דברים שלילים. ניתן למצוא אותה כמעט בכל בית מרוקאי.

דג- הדגמייצג את השפע והברכה באוכל ולכן בכל

ערב שישי, יש בארוחת הערב, מנת דג-מבושלת או מטוגנת.

נעל הפוכה-תמיד אמרו

לנו, כילדים, שיש להפוך נעל הנמצאת על גבה-כדי

"לא לסובב את גבינו לה'"-כמו שאתם יודעים היהודים

במרוקו ברובם היו דתיים.

תינוק-על תינוק תמיד אמרו שהוא

מכוער ונראה לא טוב, וזאת נגד עין הרע.

כשמכינים לחם- לוקחים שבע חתיכות קטנות מין

הבצק ומניחים בצד-סמלי כמעשר

חמש על משקוף-היו נוהגים לצבוע בחינה חמש נקודות על

משקוף הדלת הכניסה, לבריאות, פרנסה טובה, ואושר.

כמגרד האף-לאדם שמגרד האף בתכיפות,

נאמר שהוא שוחר ריב.

ינשוף בלילה- כשהיה ינשוף באיזור בשעת הלילה,

נבהלו האמינו שזהו סימן רע לבאות.

כלי שבור-לא נהוג להחזיק כלי שבור או חלקי כלי שהודבקו-

סימן למזל רע. היו אומרים:כפערה עלינו.

על תינוק-אם נשאלו על גילו של התינוק,

תמיד ימצאו משהו עם חמש: שנה וחמישה

חודשים, שנה ושלושה חודשים וחמישה

ימים וכו'-נגד עין הרע.(טפו טפו)

על אדם שמצליח-לעולם לא יגלו עד כמה האדם מצליח

ומשגשג. תמיד יגידו"ככה..לא כל כך טוב"

וזאת כמובן נגד עי הרע.

כשמגרד כף היד-האמינו שאותו אדם עומד

לקבל כסף ממקור לא ידוע.

כש"קופצת" העין-האמינו שאותו אדם יראה מישהו,

שלא ראה זמן רב או שמישהי מהמשפחה בהיריון.

זחילה על הריצפה-האמינו שאם

ילדים, שכבר לא בגיל הזחילה זוחלים, בבית, צפויים לאורחים.

כשתינוק נבהל-מתוך שינה נוהגים לשים לו חוט אדום

על המצח ואומרים "נאשק פראסק ועדיינק אבאו באשק

כשבאים לספר חלום- מיד לפני כן אומרים-

חלום טוב חלום שלום.

כאשר נופלת שן לילד- שמים אותה בנייר עם מלח

ואומרים לו לומר: עתתק שן דל חמר

ועתיני שן רזל...(או דל דהב).

כשכלה חוזרת מהמקווה-בכניסה

לביתה שוברים ביצה, זורקים חלב ונענע(בל תשחית)

ואז היא נכנסת וזאת לחיים טובים ומאושרים.

כאשר מתחשק לאישה בהריון-לאכול

מאכל מסוים ולא ניתן להשיגו באותו הרגע, אומרים

לה לגרד בישבן מיד שאם יהיה כתם- הוא לא

יהיה גלוי ולזה קוראים- תוחימא.

כשמשהו נבהל ממשהו-נהוג לומר" שדיי מעק" ואם

הוא מרוקאי אמיתי הוא אומר לעצמו שדיי מעייה

בתוספת טפו טפו לבית החזה.

שן ראשונה לתינוק-מכינים שפינז- לביבות מרוקאיות.

בצאת השבת-אומרים: שבוע טוב, ומזל טוב,

אליהו הנביא זכור לטוב.

אני מתחננת לא להעתיק!