המזל והשכל הלכו לאיבוד במדבר.
עלו בג`בלאות וירדו בואדיות, ולא ידעו לאן לפנות.
תוך כדי הליכה התפתח ביניהם ויכוח: מה יותר חשוב בחיים?
מזל או שכל?
השכל אמר למזל: "אסור לסמוך על המזל. המזל הוא הפכפך ואינו נתון לשליטה. את החיים צריך לנהל בשכל, בחוכמה ובתבונה!"
המזל אמר: "אם אין לך מזל, כל מה שתעשה אפילו אם תשתמש בתבונה וחוכמה – כלום לא יצליח. בחיים הכי חשוב שיהיה לך מזל"
ככה המשיכו לטפס בג`בלאות ולהתווכח, לגלוש בואדיות ולריב, לטעות בחולות ולצעוק...
הלכו והתווכחו, התווכחו והלכו, עד שראו כביש.
שמחו המזל והשכל והחליטו ללכת לאורך הכביש, כי הרי ידוע שכביש תמיד מוביל לאיזה מקום ישוב.
הלכו והלכו לאורך הכביש, עד שהחשיך ורגליהם כאבו.
החליטו לעצור למשך הלילה, לנוח, ועם שחר להמשיך לצעוד.
השכל החכם, החליט ללכת לישון בצד הכביש, מספיק קרוב על מנת לראות אם עוברת מכונית, אבל די רחוק כדי שלא יידרס.
היה לו קצת לא נוח ואבנים קטנות דקרו לו בגב – אבל זו הייתה בחירה חכמה והגיונית.
המזל לא רצה לסבול את דקירות הסלעים בגבו.
נשכב המזל לישון באמצע הכביש, במקום חלק ושטוח.
באמצע הלילה עברה שם מכונית.
ראה הנהג מרחוק משהו מונח באמצע הכביש, סטה סטייה חדה לשוליים, כדי לא להיתקל במזל שישן שם, ובסטייתו לשוליים דרס את השכל.

אז מה יותר חשוב:
המזל או השכל?