מערכת יחסים של 'שלום' והמזרח התיכון – תמונת מצב

עופר בינשטוק ספטמבר 2012

הקדמה

המזרח התיכון מורכב ממדינות ערב ונסיכויות הנפט, מאירן, ממצרים, תורכיה,

וממדינת ישראל (יש גישות שתופסות גבולות שונים למה שמכונה המזרח התיכון).

כמו כן מבני דתות שונים ועדות שונות, יש את האסלם הסוני שהיא האוכלוסייה הגדולה

במזרח התיכון, יש את האסלם השיעי שהיא האוכלוסייה השנייה בגודלה אבל  קטנה  אל מול האסלם הסוני, ישנם גם פלגים שונים בתוך האסלם הסוני והשיעי, פלגים נוספים,  יש את היהודים, העלוואיים (שהשיעים מסיבות פוליטיות אימצו לחיקם), הנוצרים, הדרוזים, הכורדים, ועוד מיעוטים שונים רבים...

המוטיב המרכזי של בסיס מערכות היחסים במזרח התיכון מושתת על מערכת היחסים הבין הדתות השונות כאשר ניתן בהחלט להגדיר את האיסלם הסוני והשיעי כשתי דתות שונות, מההבנה הזו ניתן להבין מורכבות מערכות היחסים שבין החלקים השונים של האוכלוסייה של המזרח התיכון, כאשר הגבולות מהווים מרכיב זניח בתור מניע אמיתי ליריבות, המניע המרכזי והדומיננטי שיוצר חיבור של אהבה או שנאה שלום או מלחמה במזרח התיכון הוא המניע הדתי.

לאחר שמבינים את הנחת היסוד כפי שהונחה בהקדמה ולאורה,

ניתן באופן כללי את מערכות היחסים של המזרח התיכון

אירן – עירק:

אירן השיעית מצויה במלחמת טרור אכזרית בתוך עירק כנגד המיעוט הסוני, הסונים והשיעים נלחמים אלו כנגד אלו במלחמת טרור אכזרית ומבצעים טיהור אתני של הנוצרים.

אירן – תורכיה:

שיעים מול סונים, מערכת  יחסי שנאה על רקע דתי ומאידך אינטרסים כלכליים שמתחזקים את השנאה על אש קטנה.

אירן – פקיסטן:

סונים נגד שיעים נגד נוצרים, כאוס דתי.

אירן – אפגניסטן:

מערכת יחסים המבוססת על שנאה דתית מצד אחד, שיעים נגד סונים ומהצד השני צורך הדדי בייצוב המצב הביטחוני.

עירק – סוריה:

שנאה על רקע דתי, סוני שיעי, עירק עם רוב שיעי וסוריה עם רוב סוני.

עירק – תורכיה:

שנאה על רקע דתי, סוני שיעי כולל בעיית הכורדים הנלחמים בתורכיה ואשר מביא את תורכיה לפלוש מפעם לפעם לעירק לצורך המלחמה שלהם בכורדים.

עירק – ערב הסעודית:

שנאה דתית בין הסונים לשיעים.

עירק – ירדן:

שנאה דתית בין הסונים לשיעים, ירדן סונית עירק עם רוב שיעי.

ירדן – סוריה:

עד היום כולל היום, איבה בין משטר אסד למלך ירדן, מאזן הכוחות משתנה...

ירדן – ערב הסעודית

גבול שקט, סונים סונים.

לבנון – סוריה:

כאוס של עדות ודתות.

נסיכויות המפרץ – אירן:

סכסוכי שליטה על איים, עימותים פנימיים קשים על שליטה ועימותים סונים שיעים, בחרין לדוגמה.

בין כל אלו יש את הכורדים שנלחמים על עצמאות כנגד תורכיה ויש להם גם תביעות בעירק וסוריה.

מערכות פנימיות:

אירן – כ 90% שיעים עם חצי מהאוכלוסייה שהיא פרסית והשאר מיעוטים שונים, אירן נשלטת ביד ברזל על ידי שלטון קיצוני דתי אכזר.

עירק – מדינה מפוררת ומרוסקת מכל הבחינות, יש בעירק מלחמת דת אכזרית בין הסונים לשיעים לנוצרים לכורדים, מדינה ללא רחמים.

סוריה – מיותר להסביר, ככל הנראה הגרוע מכל עדיין לפני סוריה.

תורכיה – מתנהלת מלחמה פנימית אכזרית כנגד הכורדים, כמעט רצח עם מפעם לפעם.

לבנון – מדינה מרוסקת פנימית, מתנדנדת על גבול מלחמת אזרחים בין המיעוטים הרבים השונים, כאשר אירן עומדת מאחורי החיזבאללה השיעי ומנגד יש את הנוצרים, הדרוזים, הסונים...מלחמת הכל בכל בפתח...

ירדן – מדינה על חבל דק, מלך שבא ממיעוט בדואי ששולט ברוב ערבי מוסלמי שאיננו בדואי, כ 30% שולטים בכ  70% ערבים סונים.

סעודיה – מדינה שהמשטר שלה מצליח לשרוד כתוצאה מההון האדיר שהמשטר מזרים לאוכלוסייה, ברגע שזה יגמר תגמר גם תקופת השקט בממלכה והיא תתפרק לשבטים, יש בסעודיה מיעוט שיעי בדרום הממלכה שנשען על אירן, מיעוט שמידי פעם קולו נשמע אבל מדוכא בעוצמה.

מצרים – מדינה קרועה ולא יציבה בין האיסלם שהשתלט עליה לבין החילוניים ובפתח עומדת להגיע מלחמת  דת וטיהור על רקע דתי של הנוצרים הקופטים.

בשורה התחתונה:

המזרח התיכון בוער, מתנהלת במזרח התיכון מלחמת כל בכל שביסודה היא מלחמת דת פנאטית, מלחמה קשה שהולכת ומתפתחת, ראשית בין השיעים בהנהגת האייתולות מאירן שחותרים להגמוניה דתית אזורית ולמזרח תיכון איסלמי לבין הסונים בהנהגת סעודיה מצד אחד, שרוחשת שנאת מוות לאירנים ומהצד השני, מלחמה שקטה אשר נשמרת על אש קטנה כתוצאה מרצון לשמור על אינטרסים כלכליים, מלחמה שקטה בין אירן לתורכיה.

המדינה היציבה ביותר באזור היא אירן, משטר של יד ברזל יציבה שחותרת בהתמדה להגמוניה ומערערת בדרך את כל האזור וזאת על מנת לשמור על כוחה היחסי בתחום ההנהגה הדתית, הם האייתולות מאמינים שהם ימירו את דתם של הסונים לשיעים.

בני דתות אחרות לא רצויים במזרח התיכון, אותם יטבחו ויגרשו הסונים והשיעים ביחד וכל אחד בנפרד, תוך כדי המלחמה ביניהם, מדינת ישראל תקועה לאיסלם המזרח תיכוני כמו עצם בגרון, והם יעשו הכל על מנת לעקור את מדינת היהודים מהאזור, אירן כבר דואגת לכך.

אין שלום במזרח התיכון בדורות האחרונים ולא יהיה שלום במזרח התיכון בדור הקרוב לפחות, או עד שתשכך הפנאטיות הדתית שמאפיינת את החברות במזרח התיכון, עד אז הכל יבער ומידי פעם תהיה הקלה זמנית.

עופר בינשטוק

ספטמבר 2012