שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים
הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ. ב) וְהוּא אֶחָד.
ג) וְאֵינוֹ גוּף וְאֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף.
ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל-קְדוּמִים.
ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ.
ו) וְיוֹדֵעָ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם.
ז) וּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶמֶת.
ח) וְשֶׁמֹשׁה רָבֵּנוּ הוּא אָדוֹן לְכָל-הָנְּבִיאִים.
ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּה נְתוּנָה מִן הַשָּׁמָיִם.
י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְשּׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם.
יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בַָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לֳרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.
יב) וְשֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
יג) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאֹלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עֶשֶׂר זְכִירוֹת
יש להשתדל לומר עשר זכירות בכל יום, שבזה מקיים כמה מצוות עשה מן התורה, ברגעים אחדים, ויאמרם לאט ובהתבוננות.
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, הֲרֵינִי בָא לְקַיֵּם מִצְוַת עֶשֶׂר זְכִירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִזְכּוֹר בְּכָל יוֹם, וְאֵלוּ הֵן:
א. יְצִיאַת מִצְרָיִם. ב. הַשַּׁבָּת. ג. הַמָּן. ד. מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרָשָׁע. ה. מַעֲמַד הַר סִינָי. ו. מַה שֶׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָעֵגֶל. ז. מַה שֶיָעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַעַת צִדְקוֹת ה'. ח. מַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה. ט. מִצְוַת וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כּׂח לַעֲשׂוֹת חַָיִל. י. וּזְכִירַת יְרוּשָלַיִם, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
|