בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
פורום מאבק מורי האולפנים
כאן תעודכנו על המאבק!!! כיתבו לנו ונשתדל לענות
קראו בקישור מהו מאבק האולפנים? 
  
שר החינוך, גדעון סער בכנסת:  02-6753525 דוא"ל gsaar@knesset.gov.il
 במשרד החינוך: פקס 02-5602246, דוא"ל  lishkat_sar@education.gov.il
 
פקס של יוסי וסרמן 03-6922928
 
 
 

 

                                              קישור  למצגת על האולפנים ומאבק האולפנים
 
                                                                  http://www.planetnana.co.il/matemavak/mateMavak.pps
                     
 
 
    דף הבית
    פורום המאבק
    הודעות מטה המאבק
    קשר להסתדרות המורים
    קשר לעיתונות
    קשר לחברי כנסת
    תגובות הסתדרות המורים
    תגובות חברי כנסת
    צרו קשר
    כתבות בעיתונים
    מוועדות ומליאת הכנסת
    קשר לועדות הכנסת
    מכתבי תמיכה
    מכתבים לשרה יולי תמיר
    קשר לארגוני עולים
    פורומים של מורים
    מכתבים לחכים
    קשר למשרד החינוך
קישור לפרוטוקול הישיבה המשותפת של ועדת החינוך /העליה והקליטה מיום 26.5.08
מפאת אורכו מובא קישור
 

 
 
 
 
הודעה לעיתונות מישיבה משותפת של ועדת העליה והקליטה וועדת החינוך
מיום כ"א באייר תשס"ח, 26.5.08
 
הוועדות תובעות: אין לאפשר העברת אולפני העברית ממשרד החינוך

לכל משרד ממשלתי אחר

תוך שבוע ישיב משרד החינוך  לדרישת הוועדות: לא להעביר את האולפנים לעברית מן המשרד ולא לפגוע בתקציבם.

 

הבוקר   נערכה ישיבה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת בנושא קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים בשל מדיניות שרת החינוך, יולי תמיר.

 

החלטות הוועדות:

  1. הוועדות רושמות לפניהן בברכה את דברי מנכלית משרד החינוך לפיהם  ייבחן המשרד מחדש את נושא פעילות האולפנים.
  2. הוועדות אינן מסתפקות בבחינת הנושא ע"י משרד החינוך אלא דורשות, תוך שבוע ימים, את תשובת המשרד על השארת הנושא במשרד החינוך, מבלי לפגוע בתקציבם.
  3. הוועדות לא תאפשרנה העברת האולפנים למשרד אחר וקיצוץ בתקציבם. אם תשובת משרד החינוך לא תהיה מספקת, תפעלנה הוועדות בחקיקת בזק להבטחת הנ"ל.

 

מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון הודיע שמשרדו מתנגד בתוקף להעברת האולפנים ממשרד החינוך.

 

חברי הכנסת התבטאו בחריפות בוועדה נגד החלטת משרד החינוך.

חה"כ מיכאל נודלמן יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "מי שלא מבין מהו אולפן לעברית  צריך להתפטר מן הממשלה. למה אי אפשר היה להתייעץ עם הממשלה כבר קודם?!"

חה"כ זהבה גלאון (מרצ): "זו פשיטת רגל של משרד החינוך. העברת האולפנים היא קבורת חמור".

חה"כ שלי יחימוביץ' (עבודה): "האולפנים הם מפעל ציוני מפורסם בעולם. לא צריך להיות לו קשר להיקף העלייה. בשנים שאין מלחמה מפרקים את משרד הבטחון?! אי אפשר להעלות הכל על מזבח הרפורמה"

חה"כ שלמה (נגוסה) מולה (קדימה): "משרד החינוך הופך למשרד אנטי ציוני ואנטי מוסרי."

חה"כ קולט אביטל (עבודה): "אנו זקוקים לעלייה וקליטה מוצלחות וידיעת השפה העברית היא המפתח לכך. זה בלתי נתפס שמשרד החינוך מסיר אחריות מהאולפנים."

חה"כ מרינה סולודקין(קדימה): "לזרוק את הנושא למשרד הגמלאים זה להרוס את מפעל החיים של המדינה.  סגירת אולפני ההמשך זה לסגור את התקווה לעולים. אני קוראת להתפטרות שרת החינוך.

חה"כ  אברהם מיכאלי (ש"ס): "כבר מהישיבות הקודמות בנושא צריך היה משרד החינוך להבין את המסר שלא נאפשר סגירת האולפנים לעולים."

חה"כ גדעון סער (הליכוד): "אני המום שלא הצלחנו עדיין להבקיע את אטימות הממשלה. איני מבין כיצד, מצד אחד הודיעה שרת החינוך שמשרדה קיבל תוספת של 10 מיליארד ₪  ומצד שני היא מתאנה לאולפני  העברית שתקציבם זעום כ"כ".

 

מנכ"ל משרד הגמלאים, מר אבי ביצור: "הצענו להעביר את האגף לחינוך מבוגרים למשרד הגמלאים כי באוכלוסיה זו מדובר".

 

גלי צדיק, נציגת מורות האולפנים: "משרד החינוך מנסה לבלבל את כולם באמצעות מילים יפות ורפורמות אבל בפועל – לא יעוורו את עינינו – יש בכוונת משרד החינוך לחסל את האולפנים."

 

לקראת סיום הדיון בוועדה, ובהתייעצות עם שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה מנכ"לית משרד החינוך, שלומית עמיחי, כי משרד החינוך יקיים  התייעצויות, גם עם משרד רה"מ, על מנת לבחון את הדרך המיטבית להמשך קיומם של האולפנים במסגרת התקציב שיעמוד לרשות המשרד.

חה"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט הדגיש כי: "לא מדובר רק בעניין שיש לבחון אותו אלא בתביעה של כלל הכנסת. לא נאפשר את העברת האולפנים לכל משרד אחר באשר הוא ואף לא  את הקיצוץ והסגירה של אולפני הנוער ואולפני ההמשך. האולפנים הם לב לבה של הציונות."

 

מרק בסין , יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות במרכז השלטון המקומי: "יש מדינות שלא מעניקות אזרחות למי שאינו יודע את שפת המדינה. דבר המעיד על חשיבות ידיעת השפה."


 
 
 
מכתבו של ח"כ אריה אלדד לשרת החינוך נגד סגירת האולפנים
והחכי"ם שחתמו על העצומה שהגיש ח"כ אלדד ליולי תמיר
 

סימוכין: 00335608

ירושלים, י"ט באדר א'', התשס"ח

25/02/2008 08:00:00

 

לכבוד

שרת החינוך

ח"כ יולי תמיר

ירושלים

 

 שלום רב,

הנדון: סגירת האולפנים לעולים

 

נדהמנו לשמוע כי בכוונת משרדך לסגור את האולפנים לעולים.

העלייה היהודית לישראל היא אחד הסממנים הציוניים המובהקים האחרונים החרוטים על דגלה של המדינה, כל משרדי הממשלה צריכים לתרום את חלקם לחיזוק העלייה לישראל ובכללם משרדך.

אנו הח"מ, חברי כנסת ישראל קוראים לך לשוב ולשקול החלטתך לפטר את מורי האולפנים ולסגור את המוסדות הציוניים החשובים הללו.

 

בברכה,

  

ח"כ פרופ'' אריה אלדד

כנסת ישראל

 

 

החכ"ים שחתמו על העצומה של אריה אלדד:

אריה אלדד                                      משה שרוני             

דוד רותם                                         סילבן שלום

שלמה מולה                                     אברהם מיכאלי

יואל חסון                                         אורי אריאלי

יצחק לוי                                          מנחם בן ששון

אליהו גבאי                                      משה גפני

ראובן ריבלין                                     אפרים סנה

רן כהן                                             נסים זאב

שרה מרום שלו                                 רונית תירוש

גדעון סער                                        יולי- יואל אדלשטיין

חיים אורון                                        עתניאל שנלר

זבולון אורלב                                  

ניסן סלומינסקי

אפרים איתם                                  

אלכס מילר                                   

ליה שמטוב

יצחק אהרונוביץ

לימור לבנת

יובל שטיינמץ

משה כחלון

חיים כץ

גלעד ארדן

אסתרינה טרטמן

דוד אזולאי

מאיר פורוש

יעקב מרגי

חיים אמסלם

יצחק וקנין

אורית נוקד

מיכאל מלכיאור

דני יתום

זאב אלקין

יוחנן פלסנר

עמירה דותן

מיכאל נודלמן

יצחק זיו

בנימין אלון

יוסף שגל

שלי יחימוביץ

אופיר פינס

איתן כבל

אברהם הירשזון

אלחנן גלזר

קולט אביטל

שי חרמש

אמנון כהן

שלמה בניזרי

אבישי ברוורמן

שמואל הלפרט

 

 

 

 

 

 


פנייתו של חה"כ נודלמן לרה"מ, שרת החינוך ושר הקליטה
 
 
 
לחצו על התמונה
אח"כ לחצו על סמל ההגדלה המופיע בצד ימין למטה (ריבוע עם חיצים בפינותיו)

קישור לפרוטוקול ועדת החינוך מתאריך 07.01.08
 
 
 
הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט


ח”כ הרב מלכיאור: ”לא נאפשר את סגירת האולפנים לעברית. משרד החינוך מתפרק מערכים”


התפרסמה בתאריך: 07/01/2008


ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בהצעות לסדר בנושא ”הוצאת האגף לחינוך מבוגרים ממשרד החינוך וסגירת האולפנים לעברית” , של חברי הכנסת רונית תירוש, רן כהן ואליהו גבאי.

מנחם כהן, סמנכ”ל כח אדם ובקרה במשרד החינוך: ”ליישום הרפורמה בחינוך, קיבל משרד החינוך ממשרד האוצר 5 מליארד ₪ בפריסה של 5 שנים. הרפורמה יקרה יותר, ועל המשרד להקציב לה גם ממשאביו. לכן, קיצצה השרה בתחומים אחרים. הקיצוץ באגף לחינוך למבוגרים (40-50%) גדול מהקיצוץ באגפים אחרים. לדעת השרה, כל מה שלא קשור למשרד החינוך באופן מובהק, אפשר להעביר למשרד אחר. את האולפנים, אפשר להעביר למשרד הקליטה, והאפשרות נבדקת. גם המנכ”לית חושבת שהאגף לחינוך המבוגרים אינו מליבת המשרד. הצלחתי להשאיר את האגף לחינוך מבוגרים במשרד, והוא יקבל תקציב ראוי. נושא האולפנים עדיין לא סגור. בשל הכרה בחשיבות ובמקצועיות המורות באולפנים, טרם נתתי הוראה לפיטוריהן.”

ח”כ רונית תירוש: ”כשהציגה שרת החינוך בתחילת כהונתה את החזון החינוכי שלה היא דיברה על שיפור רמת ההשכלה.לא ברור כיצד הצהרות אלה והצהרות נוספות של השרה מתיישבות עם פיטורי כ- 300 מורים באולפנים ועם קיצוץ של 40% באגף לחינוך מבוגרים. ידוע לכל כי אחוזי הנשירה בקרב אוכלוסיית העולים, הינם גבוהים ביותר ולפיכך פגיעה באולפנים הינה כפולה ומכופלת: גם פגיעה בשילובם בחברה וגם פגיעה בשילובם במעגל העבודה היצרני במדינה. אסור לנו כוועדת החינוך של הכנסת להתיר את הקיצוץ האמור שיוביל לפיטורי מורים וכן לפגיעה אנושה באוכלוסיית העולים ובאוכלוסיית המבוגרים.”

ח”כ רן כהן: ”משרד החינוך אינו רק משרד חינוך לילדים. זהו משרד חינוך של עם ישראל. יש לתבוע קטגורית ממשרד החינוך להחזיר תקציבים לאגף, כדי שהאולפנים לא ייסגרו. אחרת, פירושו של דבר שהמדינה החליטה לגזור על עצמה כליה בנושא העלייה. זו זוועה.”

ח”כ אליהו גבאי: ”האולפנים הם מקום המפגש הראשון של העולים עם ההוויה התרבותית הישראלית. בלי שפה, יקשה על העולים למצוא עבודה, להקלט בארץ, להם ולילדיהם.”

ח”כ דב חנין: ”קהילת היעד המרכזית של האולפנים הם עולים, ובמיוחד מאתיופיה, אך גם ערבים ותושבי שכונות. סגירת האולפנים תפגע ביכולת ההשתלבות ובסגירת פערים בחברה”.

יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור: ”זה בלתי נסבל. לא נאפשר את התפרקות משרד החינוך מערכים, ולא נאפשר את סגירת האולפנים לעולים. משהו מאוד משובש בסדרי העדיפויות של המשרד! הכל נעשה הפוך: אם רוצים להעביר את האולפנים למשרד הקליטה, היה צריך לבוא אתם בדברים על כך קודם לכן, ולא, קודם לסגור את האולפנים ואז לנסות להעבירם. אנו נפעיל את כל הכלים שברשותנו על מנת למנוע את הסגירה. היום התגלה, שהחשש שלנו מתממש: עיקר נטל הרפורמה בחינוך נופל על משרד החינוך, ולא מתקציבים ייעודיים של האוצר.”

גלי צדיק, יו”ר מטה מאבק ועד מורי האולפנים: ”היתה התחייבות מפורשת של שרת החינוך, שבעקבות הרפורמה לא יפוטר אף מורה. האם להתחייבות משרד ממשלתי אין תוקף? בפועל מסתבר שהרפורמה נעשית על גב 300 המורים המסורים באולפנים לעברית.”

אסתר פירון, מנכ”לית אולפן עקיבא: ”באולפן לומדים 200 איש בבוקר ו-150 איש בערב. קיבלנו הוראה ממשרד החינוך לסגור את לימודי הערב, שהם לימודי המשך.

ח”כ אורית נוקד: ”בחגיגות ה-60 למדינה, לסגור אגף שיש בו הנחלת ערכים, ציונות מורשת ועוד, זה צעד בלתי מתקבל על הדעת.”

ח”כ שלי יחימוביץ: ”שליחת מורי האולפנים הביתה זה מחיר הרפורמה בחינוך. ייתכן שזה לא שווה את המחיר של הרפורמה. לא ייתכן שחינוך למבוגרים יופרט. זה מטורף לחלוטין. הפרטת האולפנים היא מעשה אנטי ציוני מובהק, ויש להטיל על כך וטו טוטלי”.

ח”כ הרב מלכיאור סיכם את החלטות הוועדה:

1. הוועדה קובעת, כי סגירת האולפנים לעברית היא מעשה בלתי נסבל, שאין לקבלו.

2. הוועדה אינה מסכימה שיפוטר ולו מורה אחד באולפנים.

3. הוועדה קוראת למשרד החינוך שלא לקצץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים.

4. הוועדה פונה לרוה”מ, לשר האוצר ולשרת החינוך להמשיך ולקיים את האולפנים לעברית ואת האגף לחינוך מבוגרים.

5. הוועדה מוחה על דרך התנהלות משרד החינוך בנושאים אלה.
 
 

 

הכנסת השבע עשרה                                                                            נוסח לא מתוקן

מושב שלישי                                                                                        

 

פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ב טבת התשס"ח (31  בדצמבר 2007), שעה 10:00

 

סדר היום:      

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות היהודית,

של חברת הכנסת קולט אביטל

 

 

נכחו:

 

חברי הוועדה:   

 

מיכאל נודלמן – היו"ר

צבי הנדל

שרה מרום שלו

ליה שמטוב

 

מוזמנים:

 

חביב קצב – המשרד לקליטת העלייה

רונן כהן – משרד הבינוי והשיכון

עודד סלומון – מנכ"ל המח' לעלייה וקליטה הסוכנות היהודית

זלמן פרלמוטר – מנהל החטיבה לפעילות הקליטה במחלקה לעלייה וקליטה הסוכנות היהודית

דפני מושיוב – פיקוח ארצי, קליטת עלייה, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה משרד החינוך

טלי אלבז – מדריכה ארצית בנושא אתיופים משרד החינוך

עו"ד נעמי אלימלך – מחלקה משפטית משרד החוץ

אבי  מספין – דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אברהם נגוסה – מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון

וונדה קסהון – רכז פרוייקטים מיוחדים, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אלון פרידמן – מנהל מכון ווג'ס ערד

אורון קליימן – פעיל חברתי ערד

נילי מקטה – עיתנואית

פרס רומן – סמנכ"ל רשת מוסדות פאני קפלן

גיא-ליאור כהן – צלם

           

מנהלת הוועדה:

 

דנה גורדון

 

רשמה וערכה:  

 

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

 

 

 

 

 

 

 

 

           

 

            הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות היהודית,

של חברת הכנסת קולט אביטל

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

 

מדובר בהצעה של חברת הכנסת קולט אביטל, לדיון בסגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות. אנחנו עברנו ישיבה אחת והיו שם שאלות. משרד הקליטה צריך היה לקיים משא ומתן עם הסוכנות ולהעביר לנו דו"ח מצב, כי לחברי הכנסת היו שאלות בנושא האם יש או אין מספיק מקומות לעולי אתיופיה.

 

חביב קצב:

 

            קיימנו כמה פגישות עבודה עם החברים שלנו במחלקת העלייה בסוכנות היהודית, והגענו להבנות בנושא של המשך הקליטה של העולים מאתיופיה. המטרה שלנו שאותה מכסה, אותו מספר המיטות שמוקצה לעולים מאתיופיה לא יופחת, והוא לא יופחת. יש הסכמה בינינו לבינם בנושא הזה. הנושא של מרכז קליטה לוד מסיבות כלכליות הם חייבים לפנות את זה, אנחנו מסכימים עם הפינוי, אבל בלבד שמספר המיטות לא יורד, ויש הבנה בינינו, יש הסכמה בין שני הצדדים שמספר המיטות לא יורד. זו נקודה אחת.

 

בסוף אפריל 2008 אנחנו נשב שני הצדדים ונקיים דיון מעמיק בנושא של המשך מרכזי הקליטה לעולים מאתיופיה, ולו מהסיבה הפשוטה, אנחנו יודעים שביוני  2008 מתבצעת החלטת הממשלה לסיום העלייה של עולים מאתיופיה, של אותם אנשים שנמצאים ושיש להם את כל האישורים. זה אמור להתבצע לקראת יוני 2008.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            כמה צריכים עוד להגיע?

 

חביב קצב:

 

            משהו בסביבות אלף חמש מאות עד אלפיים. אנחנו נעבוד במשותף, נתאם גם המשך מרכזי הקליטה. אין שום סיבה שנשכור מרכזי קליטה ונעמיד אותם ריקים. אז אנחנו נעבוד במשותף, נעשה בצוות משותף גם לפנות את אותם אנשים מלוד למקומות אחרים, למקומות מתאימים, כל אחד לפי איפה שהוא רכש דירה, איפה שהילדים שלו צריכים להמשיך ללמוד באותם בתי ספר. אנחנו נעשה עבודה מתואמת, מסודרת, בינינו לבין מחלקת העלייה, ואחרי אפריל 2008 אנחנו נראה מה הצפי גם ונמשיך הלאה. בסיכום מה שאני אומר אנחנו מתואמים לגמרי בכל הנושא של מספרי המיטות לקליטת עולים מאתיופיה והמשך הקליטה שלהם, בינינו ובין מחלקת העלייה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            איך אתם חושבים שייסגרו חלק ממרכזי הקליטה כאשר כמות המיטות נשארת אותה כמות?

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אם הממשלה מחר תחליט להמשיך לקלוט עולים מאתיופיה אז יהיו לנו מיטות. זה ודאי. זה קשור להחלטות ממשלה. אבל שוב אני אומר, הנקודה החשובה ביותר שכל העולים יקבלו טיפול, גם במסגרת הפינוי, בצוות משותף לנו ולמחלקת העלייה, יקבלו טיפול הולם בהעברה ממקום למקום. לא יקרה מצב שיגיע עולה מאתיופיה ולא יהיה לו איפה להיות. אנחנו נתארגן ונראה מה קורה מבחינת המשך העלייה, מבחינת המשך מרכזי הקליטה, ושוב, כמו שאני אמרתי, נעבוד במשותף עם מחלקת העלייה, כמו שאנחנו עובדים.

 

 

 

 

אברהם נגוסה:

           

            חביב אמר שהם סוגרים את זה בגלל שסוגרים את העלייה, וביוני 2007 אמרת שזה הממשלה החליטה. אני חושב שלצערי הרב יש לנו ממשלה ממש הייתי אומר שהולכת לכיוון של לא להעלות יהודים ולא לקלוט יהודים. הוכחה שב-2007 עלו הרבה פחות אנשים לישראל, לא רק מאתיופיה, גם מארצות אחרות, אבל מאתיופיה לפחות ביד מכוונת שלא להביא. זה המבצע שאין במקום אחר ואין בארצות אחרות, רק באתיופיה הדבר הזה קיים. עכשיו גם סוגרים את מרכזי הקליטה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            סוגרים אחד, בלוד.

 

אברהם נגוסה:

 

            אני נגד סגירה של מרכז קליטה, שלדעתי נותן טיפול טוב, שירות טוב לעולים, זה מקום מרכזי, מרכז הארץ. אז במקום לשלוח את העולים למקומות יותר רחוקים, ואחר כך קשה למצוא עבודה, זה אני חושב  מרכז הארץ, מקום טוב, העולים מקבלים טיפול טוב. אז זה פשוט לא מצדיק לסגור את המרכז קליטה.

 

            למען הפרוטוקול מה שהוא אמר שנשארו בין אלף חמש מאות לאלפיים יהודים, זה פשוט אין בסיס. יש אלפים שממתינים לעבור את הבדיקה. אני אומר לכם, הממשלה תמיד כל הזמן אומרת יש זה וזה, רוצים לעצור, אבל את היהודים אף אחד לא יכול לעצור הם יעלו לישראל, גם אחרי יוני 2008, לפי מה שאתם אומרים. היום יש שמונת אלפים חמש מאות עומדים בתור לעבור את הבדיקות. רק משרד הפנים אומר שאנחנו לא רוצים אתכם. אז אנחנו נמשיך, ניאבק על זכותם לעלות לישראל.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            שמעתי את שר הפנים בשבוע שעבר, והוא אמר שעוברים בדיקות יש כאלה שלא עוברים את הבדיקות. אני לא יכול להגיד בעד או נגד, אבל שמעתי מה קורה. אתה אומר שלא עוברים בדיקות, הוא אומר שעוברים בדיקות.

 

אברהם נגוסה:

 

            גם אני הקשבתי לדבריו כשישבתי ביציע המליאה מעבר לזכוכית, הוא פשוט לא מתמצא בנתונים. או שהוא לא מעודכן או שהוא לא רוצה לקבל את העניין.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני רוצה שתדע שהשר שטרית יודע הכל,  יודע יותר מכולם.

 

אברהם נגוסה:

 

            גם אנשי הסוכנות, כל אחד שעוסק בעולי אתיופיה יודע את העובדה שהיו שלוש חוברות רשימה של אדיס גונדר וכפרים. משרד הפנים הסתיר את הרשימה של הכפרים, שיש פה כשמונת אלפים חמש מאות איש. והם היום עומדים בתור. ולכן או הוא לא יודע או הוא רוצה להכחיש את זה ולהסתיר את הדבר הזה. אבל אי אפשר להסתיר את זה. כי יש ביד שלהם. ואנחנו לא ניתן להם.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            כשדיברנו בפעם הראשונה, משרד הקליטה לא היה קשור לזה. אנחנו מדברים על סגירה, וזה לא קשור לכמות שמגיע.

 

 

 

 

אברהם נגוסה:

 

            לא רק לוד. בשטח אנחנו יודעים שצמצום עובדים, צמצום אולפני עברית, זה לא רק לוד, אנחנו רואים בשטח את הסימנים שמצמצמים את כל הדברים האלה. ופשוט לא יאומן.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתה יודע כמה מצמצמים? חצי, שלוש מאות חמישים. זה פגע לא רק ליוצאי אתיופיה, זה פגע לכולם, לכל העולים. פה היתה ישיבה, התחייבה מנכ"לית משרד החינוך שהכל יהיה בסדר. יש שרת החינוך שהיא חושבת שלימודי שפה לעלייה זה לא כל כך חשוב. אני אומר שזה לכולם.

 

אברהם נגוסה:

 

            אני רק אומר שזה לא רק לוד.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            פה אין פגיעה בעדה האתיופית.

 

אברהם נגוסה:

 

            יש פגיעה, ואני אסביר לך.

 

עודד סלומון:

 

            אני מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות. רציתי לומר שבעצם כל מה שחביב הציג זה באמת בהסכמה איתנו ואין לי הרבה מה להוסיף במובן הזה. לגבי מה שאומר חברי אברהם נגוסה, השנה לא היתה ירידה משמעותית במספרי העולים שהגיעו לישראל. אנחנו בחמש שש שנים האחרונות מדברים על סדר גודל של עשרים אלף עולים שמגיעים לארץ, עשרים ואחד, השנה אנחנו סוגרים אותה בסביבות תשע עשרה שמונה מאות, תשע עשרה שבע מאות. ואנחנו עושים את המאמצים ונלחמים על כל עולה בכל מקום בעולם, כולל אתיופיה.

 

            גם באתיופיה לא היתה ירידה השנה. במכסה של שלוש מאות כל חודש המשיכו להגיע, שנים עשר חודשים, שלושת אלפים שש מאות עולים כל השנה.

 

אברהם נגוסה:

 

            החלטת הממשלה זה שש מאות.

 

עודד סלומון:

 

            אני לא רוצה להיכנס להחלטת ממשלה, אנחנו מדברים בשנתיים האחרונות, היו שלוש מאות כל חודש, ואנחנו עדיין ממשיכים למלא את זה על פי החלטת הממשלה. הגיעו שלושת אלפים שש מאות גם השנה לשמחתנו. מה שנותר כרגע, אלף חמש מאות, אלפיים, שהזכיר קודם חביב, אני לא רוצה להיכנס לזה, החלטת ממשלה או לא, מה שאני אומר זה מדובר על רשימת הפוטנציאל. אם מישהו חושב שיש רשימות אחרות וצריך לפתוח את זה, זה לא המקום.

 

            לגבי עצם העניין של מספרי המיטות במרכזי הקליטה, אני רוצה לומר שאנחנו חייבים היינו לסגור את מרכז הקליטה בלוד כי אנחנו חייבים, עם צמצום התרומות שמגיעות לסוכנות היהודית מיהדות התפוצות, אנחנו חייבים כל הזמן להתייעל ולהיות ממוקדים ואפקטיביים יותר.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            סליחה, אבל הם אומרים שזה מקום טוב והם מרוצים שם.

 

 

 

 

עודד סלומון:

 

            זה המרכז הקטן ביותר, כאשר הוצאות התפעול שלו הם בדיוק כמו של מרכז שהוא פי שלוש או ארבע במספר המיטות במקום אחר. ולכן מבחינתנו היום אנחנו סוגרים את מרכז הקליטה בלוד, אבל כמובן שדאגנו שיהיו מספיק מיטות חלופיות. זה אומר, ייסגרו באמצע שנה הבאה, זה לא ממחר, זה באמצע השנה הבאה, בינתיים רוב העולים כבר יצאו לדיור הקבע.

 

אברהם נגוסה:

 

            זה לא נכון, אתם העברתם למבשרת כבר מתוך המרכז קליטה.

 

עודד סלומון:

 

            אתה מוכן לתת לי לסיים בבקשה? אחר כך תאמר את מה שיש לך לומר. אני לא קטעתי את הדברים של אף אחד פה. ולכן אני אומר, אנחנו מול הסגירה של מאה שמונים מיטות אנחנו פתחנו מרכז קליטה יחד עם משרד הקליטה בבית אלפא של שש מאות מיטות, אנחנו הקצינו בתוך מרכזי הקליטה, שהם לא לעולי אתיופיה, אלא מרכזי קליטה לצעירים, למאהחמישים צעירים אתיופים בתכניות קדמה. אז ככה שמבחינתנו זה לא רק שצמצמנו את מספר המיטות אלא הוספנו. ככה שלא משנה מה יהיו החלטות הממשלה בעתיד אנחנו נוכל לספק מקום מגורים לכל אותם יהודים שיגיעו מאתיופיה ויצטרכו מיטות במרכזי קליטה בצורה של ההתחייבות הברורה ביותר.

 

            כל מי שגר במרכז קליטה בלוד שיתפנה עובר תוך כדי התייעצות עם המשפחות, תוך כדי בדיקה של אותם ערים שאליהם הוא מתכוון לעבור בדיור הקבע שלו. ומבחינתי לוד היא לא מקום שרוב העולים שגרים שם היום מתכוונים להמשיך ולגור שם. אז מבחינתי עדיף להעביר עולה למבשרת כשהוא מתכוון להמשיך לחיות בירושלים מאשר להשאיר אותו בלוד. אז בואו ניתן לו כבר את האפשרות להיקלט בקהילה היום, מוקדם יותר, ולא לדחות את זה לאחר כך.

 

            אני רוצה לסכם, אנחנו ניתן את כל הפתרונות, ואת המחוייבות המלאה שלנו שכל עולה מאתיופיה יקבל מיטה במרכזי הקליטה, ללא שום פגיעה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אם אתה מדבר על מבשרת, אני חושב שאתם צריכים לתקן שם כמה דברים. מגרש משחקי ילדים, אין שום דבר שם. עצים.

 

עודד סלומון:

 

            היינו שם יחד.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            ראיתי, בגלל זה אני אומר. מה אסור, אסור לעשות מגרש לילדים? זה בקשה.

 

עודד סלומון:

 

            אני מקבל את הבקשה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            הרבה ילדים יש שהם משחקים ברחוב.

 

שרה מרום שלו:

 

            שמעתי את הסקירה, את הדברים שלכם. אתם מדברים על עולי אתיופיה. זה עיקר הנושא בעצם. איפה העלייה של כל מדינות העולם, האם אתם מתייחסים גם לאלה בקשר למרכזי הקליטה?

 

עודד סלומון:

 

            אני רוצה להזכיר שהדיון כרגע על סגירת מרכז קליטה בלוד שהוא כולו מיועד לעולי אתיופיה. בודאי שיש לנו מרכזי קליטה אחרים שנותנים אפשרות לעולים מכל העולם לקבל את השירותים שאנחנו מציעים.

 

שרה מרום שלו:

 

            אם אתם מפרקים את לוד אתם צריכים להעביר אותם למרכזי קליטה אחרים.

 

עודד סלומון:

 

            זה לא נכנס אחד לתוך השני, זאת מערכת שעובדת בנפרד.

 

צבי הנדל:

 

            אמנם קיבלתי מהצדיק הזה תשובה, אני רוצה להיות בטוח, כל מי שעושה בעלייה וקליטה הוא צדיק בשבילי. אם והיה וימשיכו למיין מתוך השמונה וחצי אלף, נגיד שיהיו מתוכם אלפיים זכאים, אני לא יודע כמה, וכן יעלו, יש פתרון?

 

חביב קצב:

 

            יהיו לנו פתרונות עבור אותם אנשים שיחליטו להמשיך להביא אותם. לא יקרה מצב שעולה אחד יגיע ולא יהיה לו מקום.

 

צבי הנדל:

 

            אבל בתוך מה שיש, במצאי הקיים, אחרי סגירת לוד, יש מספיק מקומות גם אם העלייה תמשיך?

 

חביב קצב:

 

            בודאי. על המספרים האלה שאתה אומר התשובה חיובית.

 

קסהון וונדה:

 

            שמי קסהון וונדה, אני מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה וסגן יושב ראש של נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לציין רק פה, קודם כל לא מדובר פה על מיטות, זה על סגירת מרכז קליטה, שזה מנתניה עד רחובות אסור ליוצאי אתיופיה להתאכלס בהם שם. יש מרכז קליטה בכפר סבא. לא יכול להיות שתשעים ותשעה אחוז מעולי אתיופיה ישבו בצפת ובטללים בדרום. זה לא יכול להיות.

 

אין מרכז קליטה אחד, כמו שהארגנטינאים נקלטו בכפר סבא, בכל המקומות של הסוכנות היהודית, לא יכול להיות שפה יושבים אנשים נאורים ומטים את הדברים לעניין של מיטות. אנחנו כבני הקהילה באנו ודרשנו, כמו שכל הזמן אנחנו רואים בתקשורת את כל האפליות שמתקיימות, לזה אנחנו מתכוונים. לא יכול להיות שלא יהיה מרכז קליטה במרכז הארץ.

 

            תמיד מדברים בכסף. אין מאחורי זה, כשמדובר על יוצאי אתיופיה תמיד מדברים על כסף ואין מאחורי זה פרסונה. זה לא יכול להיות. אנחנו מדברים על אנשים. אתם לא יכולים בגלל ההתייעלות הכספית. אני יודע שיש מרכז קליטה בצפת שיותר קטן מלוד. יש מרכזי קליטה אחרים. בגלל הכסף כל הזמן כשמדובר על יוצאי אתיופיה מדברים על כסף ומתייעלים דרך יוצאי אתיופיה, סוגרים מרכז קליטה במרכז הארץ.

 

            נגיד ובסוף החלטתם לסגור את זה, לא יכול להיות שבאמצע השנה אתם תוציאו אנשים, תלמידים, ואתה פה יושב ואומר נוציא אותם בסוף השנה. לא יכול להיות אחרי שהתחילו ללמוד ארבעה חודשים אתם מוציאים אותם באמצע הלימודים ומעבירים אותם למבשרת ולמרכזי קליטה אחרים. שלוש נקודות עיקריות שאנחנו צריכים לדון עליהם.

 

לא יכול להיות שהסוכנות היהודית ומשרד הקליטה לא קולטים את יוצאי אתיופיה בין נתניה לרחובות. למה, שם זה יקר ואנשים לא רוצים אותם. אם אנחנו רוצים לקלוט ורוצים אינטגרציה חברתית צריך לקלוט אותם גם במרכז הארץ.

 

            יש כאן השלכות נוספות. העולים שגרים בצפת עושים עלייה שנייה. פשוט כשעוזבים עוד פעם עוברים משבר עלייה נוסף, ובגלל שעד שמתרגלים לאזור אחר, לכל הדברים. מי שגר כרגע בטללים הוא לא יודע בכלל מה זה מרכז הארץ. אחרי זה הוא עובר עוד פעם משבר עלייה  נוסף. אני חושב שהוועדה צריכה להתייחס לנקודות האלה.

 

עודד סלומון:

 

            אין מרכז קליטה שהוא יותר קטן מהמרכז קליטה בלוד. כל מרכזי הקליטה בצפת, הם פי שניים או שלוש גדולים יותר.

 

            אני רוצה גם שנבין את הפרופורציות. אנחנו מדברים על מאה שמונים מיטות. לעומת זאת מבשרת, אף אחד לא יגיד שזה צפונה לצפת או דרומה לטללים, יש שם אלף שלוש מאות מיטות. אנחנו מדברים על חיפה, שזה גם כן בעיני לא הפריפריה, יש שם סדר גודל של ארבע מאות חמישים מיטות. אנחנו מדברים על קריית גת שיש שם סדר גודל. אז בואו לא תמיד נקצין את זה לאיזו שהיא פגיעה עדתית. יש מרכזי קליטה בכל הארץ שמטפלים בעולי אתיופיה, זה יצא שהמרכז קליטה הקטן ביותר נמצא בלוד והוא מטפל בעולי אתיופיה. בואו לא נעמיד את זה על בסיס עדתי.

 

קסהון וונדה:

 

            למה לא העברת אותם לכפר סבא? יש לך מתקן של הסוכנות שם.

 

עודד סלומון:

 

            לכפר סבא העברנו צעירים, כמו שציינתי, בתכנית קדמה. בהחלט. וזה אשקלון וירושלים. בודאי. יש שם שתי הכשרות מקצועיות ועוד קבוצה של קדמה.

 

ליה שמטוב:

 

            למה הם לא נשארים בלוד?

 

חביב קצב:

 

            לטובת המשך הקליטה שלהם אנחנו הפסקנו את הקליטה שלהם בלוד, כי האחוז שלהם שנקלטו ביישוב מול היכולות של הקליטה שלהם בבתי ספר, מול היכולות של הקליטה שלהם במערכות הרווחה להתמודדות איתם.

 

צבי הנדל:

 

            בעברית קלה יש ריכוז גדול של עולים וחשוב שחלק מהעולים יהיו גם בערים אחרות יותר חזקות. הנקודה שהוא העלה, דרך אגב, בהקשר של המרכזי קליטה, אז קיבלנו תשובה, ואותי היא משכנעת. אבל הנקודה השנייה, שחשוב מאוד, מכאן  ואילך, מה שעוד אפשר, לנסות להכניס אותם ליישובים חזקים. דיברנו על זה אין סוף פעמים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני זוכר שדיברו על מרכז קליטה בערד.

 

חביב קצב:

 

            זה לא ערד. דובר בסגירה של מרכז קליטה בערד. אין בהם עולים מאתיופיה. מדובר בכל מיני תכניות העשרה, הכשרה לצעירים וכו'.

 

            אני רוצה להתייחס בבקשה לשאלה גם לחבר הכנסת הנדל. התשובה מאוד פשוטה. העיקר של המשך הקליטה שלהם זה לא במרכזי קליטה אלא זה בדיור הקבע. אנחנו יודעים את זה. ואני שמח להגיד, אני מקווה שבראשית ינואר ועדת השרים ברשות ראש הממשלה תקיים את הישיבה הזאת על מנת לסכם ולאשר את תכנית החומש שלנו להמשך קליטה של עולים מאתיופיה גם ביישובי הקבע וגם המשך הקליטה שלהם בשכונות, עם הטיפול החברתי, שיקומי, פיזי, עם כל מה שצריך להיות. זו תכנית שעולה כמיליארד שקל, תכנית חומש, שאני מקווה מאוד שאחרי סיכום התקציב, אחרי שכבר התקציב אושר, אז לקראת מחצית ינואר, עד סוף ינואר בואו נגיד, ועדת שרים צריכה לאשר את זה.

 

            חלק מרכזי בתכנית הוא לעודד אנשים, משפחות עולים להתפנות ממרכזי קליטה לשכונות ויישובים חזקים שעד עכשיו לא הגיעו אליהם. והם יקבלו שם תוספת, מענק, על מנת לאפשר להם להגיע לשכונות וליישובים שעד עכשיו לא הגיעו אליהם. זה לא רק יישובים, זה גם שכונות. קח למשל ירושלים. בכל מקום. גם כפר סבא. בכל יישוב. יקבלו תוספת. אנחנו הולכים לתת להם תוספת מענק של ארבעים אחוז, שזה המון כסף, עבור לעודד אותם. ארבעים אחוז מביא אותם לקנות ביישובים ושכונות בינוניות בערים החזקות. כמובן לא יוכלו לקנות בלבל הגבוה, יוכלו לקנות בית נורמלי, סביר, בשכונה בינונית ברעננה. זו המטרה שלנו.

 

צבי הנדל:

 

            אני השתכנעתי.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש פה חברים, מה אתם רציתם להגיד לנו?

 

אלון פרידמן:

 

            למען האמת לצד התכניות של הצעירים מברית המועצות ומאתיופיה במרכז הקליטה בערד נמצא מכון ווג'ס שעוסק דווקא בתכנית חינוכית לאקדמאים מכל המקומות בעולם, והשהות של מכון ווג'ס במרכז הקליטה בערד מתאפשרת היום תודות לתמיכה של המחלקה לעלייה של הסוכנות. אנחנו חוששים מסיום של תמיכה כזאת עם יציאת מרכז הקליטה מערד ואנחנו דנים על העניין עם אנשי הסוכנות והמחלקה לעלייה בפורומים נפרדים.

 

אנחנו כמובן רוצים להישאר בערד. הסיבה שאוכלוסיה כל כך איכותית נמצאת בערד היא לצורך המשך פיתוח הנגב, וזה המחוייבות שלנו היום כמכון ווג'ס, שנמצא היום תחת ארגון נשות הדסה ותנועת יהודה הצעיר. אנחנו בהחלט רוצים לעשות את כל המאמצים ולקבל את כל התמיכה כדי להמשיך ולהביא אקדמאים מחו"ל למקום הזה לתקופות של חצי שנה בכל פעם.

 

אורון קליימן:

 

            אני אורון, אני פעיל חברתי בערד, נולדתי בערד שלושים ושבע שנה. אני רוצה לדעת כרגע מה קורה עם המרכז קליטה בערד. בואו תגידו, אנחנו הולכים לסגור אותו, לא הולכים לסגור אותו. כי מה שחשוב שיבינו פה אנשים שהמרכז בערד זה קומפלקס של שלושה גופים בפנים, זה כולל הבית ספר למלונאות, ווג'ס בערד ומרכז קליטה. זאת אומרת שאנחנו בערד עושים פעילויות חברתיות עם המרכז, עם העולים החדשים, עם הארגון של אליינס שמעורב בתוך הפעילות החברתית. במידה ואתם סוגרים את המרכז קליטה כל הפירמידה תיפול.

 

הרעיונות שאנחנו שומעים בתקשורת המקומית, לקחת את העולים, להתחיל להסיע אותם מבאר שבע, מטללים, לערד, זה יהרוס את כל האווירה שיש לנו, בנינו אותה במשך שלושים ומשהו שנה. אני לא חושב שפה עוד הפעם, כמו שהאדון שם דיבר, עניינים של כסף, אני מבין אותך, מקובל שיש בעיה כלכלית במדינה. אבל גם ערד זו עיר ממש קטנה בנגב. כל פגיעה בערד זה עוד מסמר, גם ככה האנשים בערד היום מיואשים מהמצב. אתם הולכים לסגור דבר כזה. אני מבקש פה, תרדו מהעניין הזה.

 

עודד סלומון:

           

            חבל שלא היית, כפעיל חברתי, אנחנו בשבוע שעבר היינו בביקור בערד יחד עם יושב ראש הסוכנות זאב ביילסקי, ואנוכי, ועוד מספר אנשים בצוות, כולל זלמן פרלמוטר מנהל חטיבת הקליטה, נפגשנו כמובן עם ידידי אלון פרידמן מהווג'ס. אנחנו בהחלט ערים לצורך להמשיך ולקיים בערד מרכז שעובד ופועל ומהווה איזה שהוא מרכז קהילתי.

 

אני רוצה לציין שמהבחינה הזו אנחנו בעצם בדיונים עם ראש העיר, עם המכללה בבאר שבע, עם הווג'ס ועם התאחדות בתי המלון בים המלח, גיבשנו היום תחילה של הצעה, שאנחנו מתחילים לעבוד עליה בצוות משותף, שבו אנחנו נהפוך את מרכז הקליטה בערד, ווג'ס יישאר, נהפוך את זה למרכז הכשרה לענף המלונאות והתיירות, כי היום יש דרישה גוברת במלונות ים המלח, הפריחה בתיירות חוזרת לים המלח, ויש דרישה גדולה מאוד להכשרה. יש שם היום בית ספר שהוא אקסטרני לניהול בתי מלון, הוא יישאר. קורס הטבחות יישאר. אנחנו רוצים  מעבר לזה לנסות ויחד עם המכללה לפתח שם עוד כלים להכשרה על מנת שהמרכז הזה ימשיך ויתקיים כמרכז צעירים חי, בועט ונושם בעיר ערד.

 

מעבר לזה, אנחנו נפגשנו עם ראש העיר, שהוא בעצם נמצא בתפקיד פחות משנה, ואנחנו מתחילים לגבש יחד תכנית. כי בשנים האחרונות, אחרי הרבה מאוד שנים שהגיעו הרבה מאוד עולים, לאו דווקא למרכז הקליטה אלא בקליטה ישירה לערד, בשנים האחרונות יש ירידה דרסטית במספר העולים שמגיעים לערד, ואנחנו מבינים את הבעיה הדמוגרפית בעיר וכדומה. אנחנו מגבשים היום מספר תכניות, יחד עם משרד הקליטה, קליטה קהילתית וכדומה, על מנת לחזור ולהפנות עולים לערד, על מנת לחזק את האוכלוסיה של העיר עם הרבה מאוד עולים שיחזרו ויגיעו. אין סיבה שאם בעשר שנים הגיעו לערד עשרת אלפים עולים שבשנים האחרונות אנחנו מגיעים למספרים כל כך קטנים. אנחנו נעבוד על מנת להחזיר לערד יותר ויותר עולים.

 

אורון קליימן:

 

            בשורה תחתונה, מרכז הקליטה נסגר או לא נסגר?

 

עודד סלומון:

 

            אתה שמעת את התשובה שלי. אלף חשוב ליין גם כאן, תראה, אפשר להיות מאוד פופוליסטי ולהגיד שעל העולים יושב כל המרכז. סך הכל נמצאים שם ארבעים עולים שפועלים בתוך ההכשרה לטבחות. אני אמרתי שאנחנו נפתח שם, במסגרת הרעיון הזה יגיעו אנשים ללמוד בבית ספר למלונאות ותיירות מכל הארץ ויוכלו להמשיך ולחיות ולהתגורר במבנה של מרכז הקליטה. אנחנו מגבשים את התכנית, יש מספר גורמים, צריך לגייס לכאן משאבים על מנת שהמרכז הזה יהיה משמעותי. אמרתי, אנחנו רואים את זה, שמים את זה על ראש סדר העדיפות שלנו, אנחנו רואים את זה בחשיבות עליונה, ואנחנו כשותפים פעילים נוביל את המהלך הזה.

 

אלון פרידמן:

 

            אורון, שמענו בשבוע שעבר, בעקבות פגישה בירושלים עם מנכ"ל הסוכנות היהודית, בנוכחות מנכ"ל המחלקה לעלייה, משה ויגדור מנכ"ל הסוכנות התחייב שעל אף הוצאת מרכז הקליטה מקומפלקס יפית, בוא נקרא למתחם מתחם יפית, הסוכנות רוצה, על אף הוצאת מרכז הקליטה, ועל אף שכביכול לא יהיו אג'נדות סוכנותיות במתחם אחרי הוצאת מרכז הקליטה, הסוכנות רוצה ומתחייבת להמשיך להשקיע במקום, אני שמעתי את ההתחייבות הזאת ממנכ"ל הסוכנות בשבוע שעבר.

 

מה שלתקוותנו יאפשר את הישארות גם המכללה, גם תכניות הכשרה נוספת של התאחדות המלונאים ומלונאי ים המלח, וגם הישארות של מכון  ווג'ס בערד כחלק מהתמיכה שהסוכנות תמשיך לתת שם, ועם מאמצים של כל אחד מהגופים האחרים שיישארו במתחם. כך שאנחנו כן מקווים שהסוכנות באמת תצליח לספק את המשך התמיכה הזאת ולהמשיך להשקיע במקום כמתחם של צעירים, גם אם לא יהיו בו עולים שגרים בו וחיים בו כחלק מתהליך הקליטה שלהם, אבל ימשיכו לבוא וללמוד בו. מרכז הקליטה ייסגר. מתחם יפית יש בו היום מרכז קליטה, יש בו את מכון ווג'ס, יש בו תכניות הכשרה של המכללה הטכנולוגית באר שבע. המרכיב הזה של מרכז הקליטה יוצא, זה אנחנו הבנו מהמחלקה לעלייה וממשרד הקליטה, שהמרכז קליטה יוצא מהמתחם הזה.

 

אני מקווה שהוצאת מרכז הקליטה הזה לא יהפוך להישמטות בסיס של מגדל קלפים שהכל יקרוס כמו שאתה חושש. אני מקווה שזה לא יקרה, ואני מוסיף ששבוע שעבר שמענו ממרכז הסוכנות שעל אף הוצאת מרכז הקליטה הסוכנות תמשיך לתמוך במקום ותביא את השותפים במתחם סביב שולחן אחד כדי שכל אחד יוכל לתת את חלקו להמשך הקיום וגם הפריחה והשגשוג של מרכז כזה. אנחנו נעקוף, אנחנו לא במקרה בערד, אנחנו ארבעים שנה בערד ויש לנו סיבה להביא עולים דווקא לשם, גם אם זה החמישה חודשים היחידים בחייהם שהם נמצאים שם. אני מדבר על עולים אקדמאים ממדינות בעיקר מערביות. אנחנו נרצה להמשיך להיות שם, האג'נדות שלנו הם בנגב.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני הבנתי שיהיה פיתוח גם במרכז, יהיו שם עולים שילמדו שם בהכשרה.

 

גלי צדיק:

 

            אני יושב ראש ועד מורי האולפנים. אני כבר יודעת שאתם עשיתם פה דיון מאוד רחב על נושא סגירת האולפנים. השאלה שלי מופנית אליך מר נודלמן, ואל מר נגוסה, איך אתם, שאתם ועדת הקליטה, איך אתם מאפשרים את הפגיעה המתמשכת הזאת בעולים. אני מייצגת את הפגיעה מצד המורים. והיום באים ואומרים האולפנים לא צריך אותם והם לא יודעים ללמד ואנחנו נעשה הפרטה ואז אנחנו נגיע להישגים נהדרים. עכשיו מר נגוסה אני בטוחה שמכיר את אולפן קריית ים, שאני באה ממנו, ויכול להעיד פה איזה עבודה עושים האולפנים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            גברת, את חושבת שמחר יהיו מאה עולים והם לא ילמדו עברית? את חושבת ככה? פה ישבה פעמיים אנחנו ישבנו, ישבה מנכ"לית משרד החינוך, ולפרוטוקול אמרה שבשנה הבאה הכל ממשיך.

 

גלי צדיק:

 

            אני באה לחזק אתכם, כי אני אומרת לך מה לנו אמרו. לנו אמרו שאנחנו הולכים הביתה. בסוף השנה הזו.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני קיבלתי חתימות של עולים מרוסיה וטקסט בעברית שהם מבקשים שלא. אני שלחתי ערימה כזו. אני מבין שזה לא העולים עשו, זה אתם עשיתם, אבל כל הכבוד. אנחנו שלחנו עכשיו העתק למנכ"לית משרד החינוך ולמנכ"ל משרד הקליטה. חוץ מזה אני לא יכול עדיין לעשות שום דבר כי יש התחייבות אצלנו, בפרוטוקול, ששום דבר לא נפגע. לא אכפת לי, באמת אני צריך להגיד, אם משרד הקליטה הולך למכרזים ובסקטור הפרטי יקבלו שיעורים, יקבלו שפה, אולי יותר טוב יהיה ממה שיש עכשיו.

 

יש אצלנו הרבה בעיות עם השפה העברית, עם רכישת השפה העברית. יש מומחים שאומרים. בשביעי לחודש תהיה פה ישיבה, מהתחלת שנה קודמת יושבת ועדת מומחים, הם צריכים להגיד לנו או השיטה שהיתה קודם היא טובה או צריך לשנות את השיטה להוראה של השפה. אני מבין אתכם אבל אני כיושב ראש ועדה אני צריך לדאוג לעולים החדשים שצריכים לקבל שפה כמו שצריך. לא לגמור אולפן ואחר כך לא יודעים אפילו לשאול משפט.

 

גלי צדיק:

 

            קודם כל אני מסכימה איתך שעולים צריכים לדעת עברית. אבל אני רק רוצה לשאול אותך האם אתה באמת חושב שבחצי מהתקציב שהיום משרד החינוך נותן לאולפנים, יקצצו ממנו חצי, את החצי השני יוציאו להפרטה ובזה ישיגו עבודה יותר מקצועית? באתי לומר שזה לא נכון.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני לא מומחה. הוועדה קיבלה פה החלטה, ןהתחייבות של שני מנכ"לים, שאמרו, אם הממשלה מקבלת החלטה ללכת לשוק פרטי אני בעד.

 

 

 

 

אברהם נגוסה:

 

            שמעתי את דבריו של מנכ"ל מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות היהודית עמדתי מתחזקת, עמדתי נגד סגירת המרכז קליטה לוד מתחזקת. כי הם עושים את זה משיקולים כלכליים נטו. התירוץ שהם מדברים, על ריכוז גבוה בלוד, זה לא רלוונטי מכיוון שהם יודעים גם בעצמם, אף עולה לא קונה דירה בלוד.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            למה אתה נותן לסוכנות שיקול כלכלי? זה לא ארגון ממשלתי, הם גובים כסף בכל העולם.

 

אברהם נגוסה:

 

            בסדר, שידברו באופן ישר, שלא יביאו לנו כל מיני תירוצים. הריכוז זה לא הסיבה כי אף משפחה לא נשארת בלוד, לא קונה דירה בלוד. את זה הם יודעים.

 

            לסוכנות חשוב לעשות חיל לקיבוצים שנסגרים מכל מיני סיבות, לכן סוגרים מרכזי קליטה במרכז הארץ ומבודדים את העולים ברתמים, קיבוץ שמת מזמן, וטללים. יכול להיות שזה זול, אבל זו לא קליטה טובה. גם משרד הקליטה עושה שיקולים כלכליים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            בגלל זה אנחנו יושבים פעם שנייה. אתה זוכר פעם ראשונה אנחנו דיברנו, זה פשוט, סוגרים, סוגרים. אנחנו נתנו פקודה למשרד הקליטה לתאם, להבהיר באיזה תנאים אנשים יהיו, איך זה יהיה. עכשיו נציג של משרד הקליטה אומר שהם מתחייבים שתנאים יהיו טובים.

 

אברהם נגוסה:

 

            אדוני היושב ראש, אנחנו אומרים האם לטובת העולים, האם אנחנו רוצים להצליח קליטה שהיא תהיה קליטה טובה, שהילדים יקבלו חינוך טוב והעולים יהיו אינטגרציה מהירה או אנחנו מבודדים אותם ועושים עוד פעם העברה ממקום. ברתמים מה יש, בטללים מה יש, בבית אלפא, תגיד לי, בעפולה מה יש. בואו נעשה ככה, נכון זה זול בשביל הסוכנות היהודית, גם רוצים לתת פתרון לקיבוצים שנסגרים. אבל  לעולים חדשים זה לא פתרון. אתה לא קולט אותם טוב. זה כל העניין. אנחנו צריכים לקבל החלטה או לקלוט אותם את העולים טוב, שיהיו אזרחים טובים, אזרחים שיהיו יצירתיים, או אנחנו מביאים אותם, סוגרים אותם במקום מבודד, ואחר כך יהיו תלויים, וזהו. תחליטו.

 

חביב קצב:

 

            אני אתייחס למה שאתה אומר. קודם כל אני מסכים איתך לגמרי שאנחנו רוצים שהעולים ייקלטו ביישובים ובשכונות חזקות. אין ויכוח בינינו. עכשיו זה שאנחנו קולטים אותם באופן זמני במרכז קליטה, עדיין זה לא דיור הקבע. אנחנו מדברים כרגע, גם לוד, גם רתמים, גם אחרים, מדובר במרכזי קליטה שהעולה במקסימום צריך לשהות במקום הזה כשנה עד שנה וחצי, עד שירכוש דירה ויעבור לשכונת הקבע ולדיור הקבע וליישוב הקבע שלו.

 

ביישוב הקבע ובשכונת הקבע אנחנו עושים ונעשה את הכל על מנת שהעולים האלה יגיעו לשכונות יותר חזקות וליישובים יותר חזקים ממה שהם מגיעים היום. העולים לא רוכשים דירות לא בשכונות השיקום בלוד, העולים לא רוכשים דירות לא ברתמים ולא בטללים ואפילו לא בבית אלפא. כל אלה שהיישובים שאתה מדבר עליהם זה מדובר על מרכזי קליטה, זה קליטה זמנית, זה מרכזי קליטה בראשית הדרך שהאדם לומד את העברית בעיקר, עובר את תהליך הגיור, וזה הזמן שלו על מנת להתכונן ולרכוש דירה ולעבור, לאחר שיסיים את הטיפול הראשוני, לעבור לשכונת הקבע. אז על מנת לבוא ולדבר על קליטה טובה, על קליטה ביישובים חזקים  ושכונות חזקות, אל תתייחס בבקשה ממך למרכזי הקליטה.

 

אברהם נגוסה:

 

            זה לא אותו דבר. כשאתה קולט עולה חדש ברתמים, או בירושלים או בלוד או בראשון לציון, זה לא אותו דבר. זה פשוט, כשאתה מביא אותו למרכז הארץ מרתמים זה כאילו שהוא עלה מאתיופיה. אבל אם אתה מביא אותו לעיר כמו לוד, כמו ראשון לציון, כמו אשדוד, כמו ירושלים, אז כבר אתה שנה שנתיים חוסך לו בתהליך הקליטה שלו.

 

חביב קצב:

 

            זה בכלל לא נכון.

 

עודד סלומון:

 

            אדוני היושב ראש, מעבר למה שאמר חביב אני חושב שקודם כל גם האינטרס של התאחדויות העולים זה קודם כל לדאוג לקליטה הנאותה של העולים אחרי מרכזי הקליטה בחברה הישראלית ובערי הקבע. זה קודם כל.

 

            מעבר לזה, בואו לא ננסה להסתתר מאחורי כל מיני אמירות מאוד פופוליסטיות. עדיין, אם אתה תיקח, וכמו שאמרתי קודם, מהקו של חיפה עד באר שבע, מתוך השמונת אלפים ותשע מאות עולים ששוהים במרכזי קליטה, מעל שישים אחוז נמצאים באיזור הזה. אז אל תיקח את רתמים כאיזור מייצג של הקליטה של עולי אתיופיה.

 

אני חושב שזו לא מילה גסה לבוא ולומר אם אנחנו רוצים למקד ולהביא את רוב העולים למרכזי קליטה גדולים, משמעותיים, ששם הם יכולים לקבל מגוון שירותים יותר רחב אנחנו עושים טוב עבורם ולא רע. אז בוא נשים את הדברים בפרופורציות אברהם, ובוא נראה איך העולים מאתיופיה מקבלים תשובה לפתרון הקליטה הכולל שלהם בחברה הישראלית, ולא נתמקד במרכז קליטה כזה או אחר.

 

אברהם נגוסה:

 

            תסגור רתמים במקום לוד. תראה אותך, תעשה את זה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני מקרית שמונה, עוד משנת 1990. יש שם עולים חדשים, וכל פעם, עכשיו לא, עד 2000 קיבלו עשרות קטיושות, ולא בוכים. מתחילים לחיות שם. מקבלים כל התנאים שצריכים. אני לא מבין למה אתה רוצה רק בעיר כאן.

 

אברהם נגוסה:

 

            אין לי טענות לקריית שמונה, רתמים וקריית שמונה זה לא אותו דבר. אתה מכיר את רתמים?

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            הסוכנות ומשרד הקליטה אחראים על קליטה. הם אחראים אבל אתם גם אחראים. וצריך בכל התנאים שיש, אני לא חושב שהם רוצים לעשות תנאים פחות טובים, כי כל הזמן מדברים על תנאים, על קושי שיש בעדה האתיופית. אני לא רואה, באמת, אני לא רואה בסגירה שם בלוד לא טוב. אפילו עולים חדשים ברוסיה לא רוצים, ארגנטינה ואחרים צרפתים לא רוצים לחיות שם אפילו. למה אתם כל כך על לוד, שם יש הרבה בעיות בלוד. חוץ מבעיות שלהם יש שם בעיות אחרות. בשביל מה אתם מתעקשים על לוד.

 

            אני רוצה שיהיו תנאים טובים בכל מקום איפה יש מרכז קליטה, יהיו לימודי שפה טובים, וגם אנשים יצאו ממרכז קליטה, ידעו איך לחיות לא במרכז קליטה. ראיתי שאפילו במבשרת, פה על יד ירושלים, אנשים גומרים אחרי שנתיים ולא יודעים איך הם יהיו בחופשיות כמו שאומרים, בחיים הפרטיים שלהם, לא במרכז קליטה.

 

חשוב שיהיו שלושה מרכיבים, עברית, מוכנות לחיות עם משפחה לבד, בדירה, במקום מקובל, לא במקום כמו קרית מלאכי וגם ברחובות, הוועדה צריכה להיות שם. אני מעדיף קריית שמונה  מול מקום במה שקורה. אתה מסכים איתי. בגלל זה אני לא רואה סיבה לדיון פה ולאיזה ויכוחים אם זה בצפון, בדרום, במרכז. הם אחראים על זה. אני מבקש לקבל את זה.

 

אברהם נגוסה:

 

            אדוני היושב ראש, אנחנו מסכימים איתך, אבל מה שאנחנו אומרים, כשהסוכנות היהודית פועלת, אנחנו לא רוצים שכולם יהיו במרכז, אבל לא יכול להיות מצב כזה באופן שיטתי שמחדרה עד רחובות ליוצאי אתיופיה אסור להם להיקלט. זה משהו שלא נתפס לי. פשוט יש מתקן, צריך לקלוט אותם גם במרכז הארץ.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני הבנתי שבכפר סבא יש צעירים מאתיופיה.

 

אברהם נגוסה:

 

            אני רוצה שגם המשפחה המורחבת תהיה שם.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני גם רוצה.

 

ליה שמטוב:

 

            משפחה אתיופית לא יכולה היום לקנות דירה ברעננה?

 

 

אברהם נגוסה:

 

            עכשיו לא. אולי בעתיד, לפי ההבטחה של חביב, אם הממשלה תאשר, אז אולי. אבל עכשיו לא.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            רוב העולים, לא רק מאתיופיה, לא יכולים לקנות דירה ברעננה.

 

קסהון וונדה:

 

            זה לא רע, אבל כל פעם הוא עונה שבלוד לא קונים, אבל זה שהם יושבים בלוד זה לא אומר שהולכים לתל אביב, רואים את ראשון לציון, הם מסתובבים, הם בסביבה שלהם, מכירים את הסביבה שלהם, זה לא שהם באים מהדרום ועושים עלייה שנייה.

 

חביב קצב:

 

            אם הייתי צריך היום לפתוח מרכז קליטה, בטח שלא הייתי פותח אותו בלוד. אני מודיע לך, אם עכשיו הייתי צריך לפרסם מכרז לשכירת מרכזי קליטה, לוד לא היתה נכנסת לרשימה, סליחה.

 

אברהם נגוסה:

 

            למה אתם לא פותחים בירושלים?

 

חביב קצב:

 

            אני פרסמתי לפני שנתיים מכרז, רק למרכז הארץ. פרסמתי בירושלים, בנתניה, בראשון, בחולון, בבת-ים, בתל אביב ובכל היישובים, כפר סבא, רעננה, רמת גן וגבעתיים, לא קיבלנו אף הצעה.

 

 

 

 

אברהם נגוסה:

 

            אז אני אומר לך שוב, בדיוק על זה אני מדבר, אני מדבר פה לא רק על העניין של המרכז קליטה, אני מדבר על עוולות שנעשים בקליטת עולי אתיופיה. עצם זה שברעננה לא רוצים להתייחס למכרז שלך זה מראה על החברה הישראלית שלא רוצה אותנו באיזורים האלה.

 

חביב קצב:

 

            מה זה קשור לחברה הישראלית?

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני מקבל מכתבים מאנשים שעכשיו הם אומרים אנחנו נלחמים נגד זה. בגלל זה אמרתי, לא רק ממשלה צריכה לעשות משהו, גם אתם בעצמכם צריכים. הורים צריכים לדבר עם ילדים, שהם הגיעו למדינה שיש בה חוקים מסויימים. אנחנו דיברנו על זה, אין פה צד אחד צודק וצד שני לא צודק, אתם צריכים לחשוב למה זה ככה.

 

אברהם נגוסה:

 

            אנחנו פועלים, מקיימים הרצאות, עושים את כל הדברים. אבל מגיע לנו בדברים האלו, שעושים את זה, אנחנו צריכים להעיר גם לוועדה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            שום דבר לא מגיע לאף אחד, לעולה מרוסיה, לעולה מארגנטינה, כל אחד בא כדי לבנות מדינה, לבנות לעצמו משפחה, גם למדינה מגיע מהם משהו.

 

אברהם נגוסה:

 

            לכן אני משלם שלושים אחוז מהמשכורת שלי. זה משהו אחר. אבל אדון יושב ראש הוועדה, מה שאני אומר כעולה חדש מה שמגיע לי סל קליטה יגיע לי כמו כולם, כמו שעולי ארגנטינה במבצע בשנות התשעים קלטו אותם בכל הארץ, שיקלטו אותנו בכל הארץ. זה מה שאני רוצה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            תשמע לי, אם אתם יכולים היום ללכת לקליטה ישירה כמו הארגנטינאים, בבקשה, הממשלה לא יכולה לתת לכם קליטה ישירה. אתם צריכים לחיות פה שנתיים, וללמוד את השפה. ראיתי בחור בן ארבע עשרה, שישב ליד מחשב ולמד עברית. שאלתי אותו למדת אמהרית? והוא ענה שלא. אתה מבין את הבעיה? הבחור לא למד אמהרית, וקשה לו ללמוד עברית. בגלל זה, הם יושבים שנתיים במרכזי קליטה. יש אצלכם קושי, והמדינה הולכת לקראתכם, אתם צריכים להבין ולא לתת פה דוגמא של הארגנטינאים, הם הלכו לקליטה ישירה והתפזרו בכל הארץ, ללא מענקי דיור, לא שום דבר.

 

אבי מספין:

 

            הגיעו עליות מכל העולם, וגם ממקומות של עולם שלישי. אין מה להשוות. צריך להשוות את התנאים ובגלל זה נותנים לאלה שהגיעו ממקומות חלשים, כדי שהם יגיעו לאותה רמה. אני לא משווה, אבל גם אני לא חושב שצריך לטעון, קודם כל גם הקהילה, גם הארגונים עושים הרבה בשביל הקהילה, אנחנו כן עושים את ההסברה, אנחנו נמצאים בשטח כל הזמן. מעבר לזה אסור לטעון שלא נוכל להגן על הזכויות שלנו כמו שאנחנו נותנים גם את החובות שלנו. גם אם זה לא רק משכורת, גם אם זה בצבא וגם אם זה בכל מקום כשאפשר.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אף אחד לא אמר את זה, אתם הכי טובים בצבא.

 

 

 

אבי מספין:

 

            אנחנו כאן גם לדאוג לזכויות של העולים החדשים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתה מסכים שיש קושי מסויים?

 

אבי מספין:

 

            זו לא טענה שאנחנו צריכים לשבת בשקט, בגלל שמקבלים חמש שקל יותר מעלייה אחרת.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            לא, אני רק רוצה להגיד שיש קושי.

 

קסהון וונדה:

 

            אבל אנחנו באים פה ומציעים פתרונות. כי כשעולה חדש מגיע במהלך השנתיים, כשיש לו מדריך באותה סביבה שהולך לקנות בה, ואז כשאין לו מדריך הוא ימשיך להכיר את האיזור, את השוק, את המוסדות הממשלתיים. אנחנו באים ומציעים פתרונות. אז לכן אני אומר, מי שרוצה לקנות באיזור גוש דן שיהיה לו מרכז קליטה באזור גוש דן, יש לו שנתיים מדריך שעוזר לו, מכיר לו את האזור, הוא קונה באזור, נשאר באותם מקומות. זה הפתרונות שאנחנו באים ומציעים. לזה הכוונה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני לא חושב שצריך לחיות בגוש דן כדי לקנות דירה בגוש דן. אפשר לחיות בצפון או בדרום ולקנות דירה בגוש דן.

 

קסהון וונדה:

 

            אני רק אומר שזה מקל על עולה שמכיר את הסביבה שהוא גר בה במהלך השנתיים כשיש לו תמיכה. כשהתמיכה הזאת תפסיק אז העולה הזה מכיר את הסביבה ואת המוסדות שנותנים לו את השירותים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני לא רואה עכשיו מסקנות. אולי נשב שוב בעוד חצי שנה, מתי אתם צריכים לסגור? אני רק רוצה שתקבלו את זה יותר קל ממה שאני שומע. זו לא סיבה וזה לא הנושא שצריכים פה לעשות קרב כל כך גדול. עוד פעם, אני חושב שמשרד הקליטה והסוכנות יש התחייבות אצלם ויש חובה אצלם לעשות הכל כדי שכל התנאים שצריכים להיות, שפה, מוכנות לחיים לא במרכז קליטה, וגם דיור, יהיו יותר ויותר מתאימים בשבילכם.

 

אתם יודעים כמה אנחנו מדברים פה על דיור, על פיזור אוכלוסיה, כי אתם גם מבינים שמתי שאתם גרים יחד עם ריכוז גדול מתחילות בעיות עם בית ספר, עם גן ילדים, אנחנו פה דיברנו על זה, על מה שקרה בתל אביב. וזה סתם יותר טוב. אני חושב שמדינה צריכה לבנות בכל מקום דיור סוציאלי ולתת דירות שם, דיור נורמלי צריך להיות, שאתם לא צריכים ללכת לקנות דיור, ולחיות בדיור עם כבוד. אבל עדיין אין את זה במדינה. אין פתרונות לכל הדברים.

 

חביב קצב:

 

            רציתי להוסיף מילה, אני חושב שהנושא הזה של הפרק של סגירת מרכזי קליטה ברשותך אדוני היושב ראש פשוט הסתיים. אנחנו כבר סיימנו, ואם יהיו ביוני, ביולי החלטות ממשלה אחרות או משהו כזה, זו החלטה שלכם לקיים דיון. הנושא של סגירת המרכזים כבר איך אומרים, זה כבר סיימנו את זה ברשותך.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש פרוצדורה בכנסת שזה דיון מהיר. אנחנו צריכים מסקנות לשולחן הכנסת. אנחנו מבינים את המצב. אנחנו חושבים כמו שאני אמרתי שאתם צריכים לעשות תנאים למקומות חדשים במקום המקומות שהיו בלוד או בכל מקום, ואנחנו מבקשים שאנשים שיוצאים ממרכזי הקליטה יהיו יותר מוכנים לחיים נפרדים ממרכז קליטה ממה שעכשיו.

 

חביב קצב:

 

            אני מציע לך אדוני היושב ראש, אחרי קבלת החלטת ועדת השרים, אולי לזמן ישיבה אצלך אחרי שתתקבל תכנית החומש של קליטת עולי אתיופיה, אולי אז נקיים דיון אצלך בנושא מרכזי קליטה, בנושא המסקנות, כל מה שתרצו. אני לרשותכם. בבקשה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני אומר, אנחנו צריכים לנסח, אם אתה רוצה, בבקשה. אני צריך לשים על שולחן הכנסת היום, מחר, מסקנות.

 

עודד סלומון:

 

            אני עוד משפט אחד רוצה לומר, הסיבה לדיון המהיר היתה סגירת מרכז הקליטה בלוד וחוסר במיטות. אנחנו בעצם נתנו פה את כל הבטחונות שלא תהיה שום בעיה. ולכן אני מצטרף למה שאומר חביב, אנחנו פשוט סגרנו את הדיון מהבחינה הזאת. מבחינה פרוצדורלית תחליט אתה איך אתה צריך להעביר את זה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני מבין את המצב. אני אמרתי שאני תומך בהחלטות שלכם. אבל הדרישה שלנו שבמקומות החדשות איפה שיהיו עולים, איפה שאתה מעביר עולים, הם לא ירגישו שאיזה שינוי דרסטי קרה. שהם ירגישו שהם קיבלו את כל השירותים שהם קיבלו גם שם.

 

עודד סלומון:

 

            זה במסגרת ההתחייבות והאחריות שלנו.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש בוועדה זכות, אפילו אם אתם מדברים על זה, עוד פעם להגיד שאנחנו חושבים שזה חשוב.

 

 

תודה רבה, הישיבה נעולה.

 

 

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.

 
 

קישורים לפרוטוקולים מדיוני הוועדה לעלייה וקליטה
 
 
 
 
 

 
 
פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, א' באב התשס"ז (16 ביולי 2007), שעה 11:00

 
 

סדר היום: טקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולציון יום העלייה בכנסת 
 

נכחו: 

חברי הוועדה:

מיכאל נודלמן - היו"ר

קולט אביטל

צבי הנדל

מרינה סולודקין 
 

מוזמנים:

יושבת-ראש הכנסת דליה איציק

ראש-הממשלה אהוד אולמרט

השר לקליטת העלייה ופיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי

ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

נתן שרנסקי, שר וחבר כנסת לשעבר

עוזי ברעם, שר וחבר כנסת לשעבר

זאב ביילסקי, יושב-ראש הסוכנות היהודית

גיורא פורדס, ראש אגף הדוברות וההסברה

גאולה כהן, חברת כנסת לשעבר

מיכאל קליינר, חבר כנסת לשעבר

עמנואל זיסמן, חבר כנסת לשעבר 
 
 
 

מנהלת הוועדה:

דנה גורדון 

רשמה וערכה:

אהובה שרון - חבר המתרגמים בע"מ

 

טקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולציון יום העלייה בכנסת

 
 

גיורא פורדס: 

      גבירותיי ורבותיי, כבוד יושב-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק וראש-הממשלה, מר אהוד אולמרט, מלווים על ידי השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי, ועל ידי יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן.  

      כבוד יושבת-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק, כבוד ראש-הממשלה, מר אהוד אולמרט, כבוד השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת יעקב אדרי, חברי כנסת בהווה ובעבר, מכובדיי כולם.  

      אני מתכבד לפתוח את הטקס לציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. לא קל להיות עולה חדש. העולה נקרע בין הארץ אותה עזב לבין הארץ זה מקרוב בא. אומרת המשוררת לאה גולדברג: "רק ציפורי מסע יודעות שהן תלויות בין ארץ ושמים, את זה הכאב של שתי המולדות".  

      כאן בא תפקידה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. לוועדת העלייה והקליטה אין מערכת קליטה אולם היא שומעת את קולות העולים. לוועדה אין מנגנון, אך יש בה נשמה. הכנסת גאה בוועדה המאזינה לקולות העולים ועוזרת להם להתגבר על מכשולים בדרך קליטתם.  

      נפתח בשיר "גור אריה יהודה", שיר המתאר את מסעם של עולי אתיופיה בביצוע להקת צופי שבא-נע.

(מופע אומנותי)

 

גיורא פורדס: 

      אני מתכבד להזמין את יושבת-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק לשאת דברי ברכה. 

יושבת-ראש הכנסת דליה איציק: 

      אדוני ראש-הממשלה, חבריי חברי הכנסת, חג היום לוועדת הקליטה והעלייה של הכנסת. חג שמח לך ידידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת, הפרופסור מיכאל נודלמן, ולכם חברי הוועדה, וחג שמח לכל יושבי-ראש הוועדה לשעבר.  

      חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן הייתה זו שהקימה את הוועדה. מגיעות לה מחיאות כפיים.  

      זה גם יום חג לך אדוני השר הטרי, חבר הכנסת יעקב אדרי, וגם לך מגיע בהצלחה ומחיאות כפיים. 

      זה יום חגם של העולים ומי שמסתובב ברחבי הארץ הזאת יודע שיש ערים רבות שכאשר אתה מדבר עם ראשי הערים, הם יאמרו לך שהעלייה הצילה את העיר שלהם. 

      באתי לומר לכם תודה. לא מעט פעמים יוצא לי להיפגש - גם חלק מהשומרים עלי הם אנשים צעירים עולים חדשים שמשתלבים בארץ הזאת וכבר הם בתפקידים בכירים במוסדות הרבים שיש למדינה הזאת - ואי אפשר שלא להתפעל ממה שקרה לנו בשנים האחרונות עם העלייה המסיבית והחשובה הזאת. אני אפילו לא רוצה לדבר על אופייה של העלייה התרבותית הזאת, מלאת הערכים, והעובדה שראש-הממשלה נמצא כאן אתנו היום - במקרה אני גם יודעת את סדר היום העמוס שלו היום - אם מותר לי להעיר לך אדוני ראש-הממשלה, כאן, מעל הבמה הזאת, אני לא חושבת שמספיק יודעים מה שאתה עושה. אני פשוט יודעת כי לא מעט פעמים אתה פנית אלי להעלות נושאי עלייה וקליטה בכנסת ואיכשהו זה לא יוצא החוצה ומאוד מאוד חבל לי. אני יודעת כמה זה חשוב לך ומצאתי צורך לומר לך על זה תודה.  

      אתם העולים באתם למדינה הזאת שבעצם לא חסר בה כלום. סוף כל סוף עם כל הכאבים שיש כאן, התחושה שיש פה עוד הרבה מה לתקן, אבל סוף סוף מדינה שהצליחה והיא אחד מסיפורי ההצלחה הטובים שיש בעולם, ואני מרגישה שהבאת העולים לארץ הזאת היא משימה עליונה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה, כי מדינת ישראל בלי עלייה היא כמו ציונות בלי ציון.  

      בחוץ לארץ אנחנו יהודים, בארץ משום מה אנחנו מתויגים כפולנים, כמרוקאים, כאתיופים, כרוסים, כאילו אין כלל יהודים. כל קהילה וכל עדה מביאה אתה את העושר התרבותי והרוחני שהיא צברה במרוצת הדורות, וחשוב לשמר את העושר הזה. זה לא סוד שיש ויכוח במערכת החינוך. פעם כשהגענו לארץ, כאשר הארץ נוסדה, דבר ראשון הייתה אינטגרציה, שכולנו נדבר רק שפה אחת, שנשכח את השפה שהבאנו אתנו בעבר, אבל היום הגישה היא אחרת. שפה היא נכס חשוב מאוד ולכן היום גם בבתי הספר במסגרת הלימודים משמרים את השפות שהבאנו מהבית וגם שומרים על המסורות האישיות שלנו וביחד אפשר לייצר אינטגרציה ובכל-זאת את השונה ולא רק את המאחד.  

      כמעט שישים שנה מאז קיומנו כאן כמדינה עצמאית עומדות בסימן קליטת העלייה. למרות הניסיון המצטבר והלקחים שלמדנו ושעוד נלמד, יש לנו עוד כמדינה וכחברה הרבה מה לשפר ולקדם בתחום המודעות לצורכי העולים כדי להקל עליכם את התהליך הרגיש והחשוב הזה. הקלישאה "מעולה לעולה כוחנו עולה" בסוף כאשר אתה חושב עליה, היא ממש לא קלישאה. אין תחום שהאוכלוסייה הזאת לא תורמת את תרומתה שהולכת ומתרחבת בחלוף השנים לבניין המדינה.  

      אני רוצה ביום החג הזה שנזכור שקליטת העלייה בישראל היא עדיין נותרה משימה לאומית ממדרגה ראשונה. 

      יושב פה יושב-ראש הסוכנות היהודית, הבחור המקסים והנהדר הזה שעושה עבודה באמת יוצאת מן הכלל והכניס רוח חיים לסוכנות, רוח שהיינו זקוקים לה וגם איזה מגע אחר שאני מרגישה אותו אפילו מהתפקיד שלי, הגם שאני קצת ספונה בחדרי.  

      העלייה לישראל איננה דועכת, הקסם שלה ממשיך להקרין על יהודי העולם. אני משוכנעת אדוני יושב-ראש הוועדה שצפויים לכם עוד הרבה דיונים ונושאים. אתה גם יודע שכל מה שאתה מבקש, כולל הכינוס הזה, דלתי ולבי תמיד פתוחים בפניך בשל הנושא החשוב שאתה מטפל בו.  

      אני ממש גאה בכם. לקום, לעזוב את הבית, שפה, ארץ, לבוא לכאן. השבוע ראיתי ילדה בת שלוש שנולדה להורים עולים והיא כבר מדברת עברית שוטפת. איזה מעשה גדול המדינה הזאת עושה וכל זה נעשה ביחד אתכם.  

      לא סיימנו את המעשה הציוני ואנחנו רק בתחילתו. אני יודעת שהרבה מאוד פעמים אנחנו רוצים להיות מדינה נורמלית, אבל אנחנו לא כל כך יכולים להיות מדינה נורמלית כי יש לנו המון אויבים מבחוץ. המעשה הציוני טרם הושלם ואתם שותפים של ממש לבנייתה של הארץ הזאת.  

      ברוכים תהיו. 

גיורא פורדס: 

      תודה ליושבת-ראש הכנסת. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן, לשאת דברי ברכה. 

היו"ר מיכאל נודלמן: 

      גברתי יושבת-ראש הכנסת דליה איציק, אדוני ראש-הממשלה אהוד אולמרט, כבוד שר העלייה והקליטה מר יעקב אדרי, יושב-ראש הסוכנות היהודית זאב ביילסקי, השר לשעבר נתן שרנסקי, יושבת-ראש הראשונה של ועדת העלייה והקליטה גברת גאולה כהן, יושבי-ראש הוועדה בעבר קולט אביטל, צבי הנדל, עמנואל זיסמן, מיכאל קליינר, עוזי ברעם, חברי הוועדה, נציגי ארגוני העולים ואורחים נכבדים. 

      התכנסנו היום לציין שלושים שנה להקמת ועדת העלייה והקליטה ועכשיו גם התפוצות. אני מודה לכולכם על השתתפותכם. במיוחד אני מבקש להודות לראש-הממשלה שעשה מאמצים רבים כדי לכבדנו בנוכחותו. תודה רבה אדוני ראש-הממשלה.  

      מדינת ישראל נשענה בעבר, ועוד נשענת, על העליות מהתפוצות השונות. המדינה הוקמה למען יהודי העולם כולו ועולים חדשים שבאו לכאן יחד עם תושבי המדינה הפכו את אזור האבנים והמדבר לארץ פורחת עם אוכלוסייה פי שמונה יותר גדולה משהייתה בזמן הקמת מדינת ישראל. גם היום העלייה מהווה מפתח לעתיד מדינתנו, אבל קשה להיות עולה חדש, מאוד קשה, כי יש הרבה בעיות כמו בעיית שפה, בעיית עבודה, בעיית דירה וכל מיני דברים שמפריעים לקליטת העולים. בשנת 1997, עת היה משבר עלייה, חברת הכנסת גאולה כהן החליטה שבכנסת צריכה לפעול ועדת קליטה ואכן הכנסת הקימה את הוועדה ויושבת-הראש הראשונה הייתה גאולה כהן.  

      מהיום הראשון ועד עכשיו נחשפה הוועדה לבעיות עלייה וקליטה, היא נחשפה למצוקות חברתיות ופיזיות של עולים, היא נחשפה לפעולות דיור, היא נחשפה לבעיות מדענים, מהנדסים, רופאים, מורים, ספורטאים, אנשי תרבות, לבעיות עולים ממדינות שונים, לבעיות עולים בגיל פנסיה.  

      בוועדה מתקיימים דיונים על חוקים מסוימים באמצעותם רוצים להקל על העולים. אני צריך לומר שלא לכל בעיה יש פתרון מיידי, אבל כל הוועדות עשו את מרב המאמצים לעזור לעולים.  

      הוועדה דואגת גם לפיתוח קשרים עם התפוצות וכאן אני רוצה להתייחס לעבודה הטובה שעושה הסוכנות היהודית והג'וינט כדי לקיים קשרים טובים עם התפוצות ועם הקהילות השונות בחוץ לארץ.  

      אני חושב שאולי לא כל העולים יכולים היו להגיע לארץ אם הסוכנות לא הייתה קיימת. לא כל היהודים בתפוצות היו מקבלות עזרה ותוכניות אלמלא היה קיים הג'וינט. חברי הכנסת עושים הכול כדי שהקשר עם הקהילות בתפוצות יהיה הדוק יותר והקשר הזה חשוב גם לתפוצות המתחזקות מכך וגם חשוב למדינת ישראל.  

      חברים, העלייה בכלל או עליית שנות ה-90 בפרט כללה מהפך עצום בחיי מדינת ישראל. הכלכלה התפתחה, רמת החיים בארץ עלתה, ההיי-טק ונאנו-טכנולוגיה הפכו למקור הגאווה שלנו, הרפואה והמדע צעדו קדימה, ענפי התרבות והספורט זכו לתנופה וכל המדינה התחזקה, ובכל זה יש חלק ניכר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.  

      היום יום הולדת ה-30 של הוועדה אני רואה שכל האתגרים שעמדו בפני הוועדה בעבר אקטואליים גם היום והעלייה נותרה אבן היסוד של המדינה. מדינה צעירה עם בעיות עם הישגים כל כך גדולים, שכל אחד מאזרחיה יכול לומר בגאווה שהוא ישראלי.  

      שוב אני מברך את הכנסת, את חברי הכנסת, את ראשי הוועדות בעבר, את נציגי העולים החדשים. תודה רבה. 

גיורא פורדס: 

      תודה לחבר הכנסת מיכאל נודלמן. אני מתכבד להזמין את ראש-הממשלה ויושב-ראש ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, מר אהוד אולמרט. 

ראש-הממשלה אהוד אולמרט: 

      גברתי היושבת-ראש דליה איציק, אדוני השר לקליטת העלייה יעקב אדרי, יושב-ראש הוועדה מיכאל נודלמן, ראשי הוועדה לדורותיהם, החל מהראשונה גברתי גאולה כהן, השר לשעבר בתחומים שונים נתן שרנסקי, היושב-ראש של ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית זאב ביילסקי, מכובדיי כולם. 

      30 שנה לוועדת הקליטה כפי שהיא נקראה בעבר בכנסת, זאת נקודת ציון בהיסטוריה של העלייה למדינת ישראל. יותר משהיא חשובה לתולדות הכנסת, היא חשובה  כנקודת ציון לעלייה היהודית שהגיעה ארצה. מדינת ישראל, אין צורך לומר, היא מדינת עלייה ואנחנו בדורנו חווינו את אחד הנסים המופלאים ביותר שאירעו לעם היהודי וזה נס העלייה שלא הפסיקה לקלוח לתוך מדינת ישראל מיומה הראשון אבל היא באה בגלים. היו לפעמים גלים ששינו באחת את כל דפוסי החיים של מדינת ישראל בראשית שנות המדינה, בסוף שנות ה-40-ראשית שנות ה-50, ו כמובן העלייה שהתחילה מארצות חבר העמים לפני למעלה מ-30 שנה אבל שהגיעה לשיאה הדרמטי בראשית שנות ה-90.  

      עתידה של מדינת ישראל  הוא בעלייה. עתידה של מדינת ישראל הוא בקליטת העלייה ולא רק בעצם קיומה של העלייה, אלא ביכולת שלנו לקלוט אותה וליצור אצלה תחושה של בית אמיתי תוך זמן סביר.  

      אני חושב שהדבר שבדרך כלל אנחנו מומחים בו - הייתי אומר מומחים בינלאומיים - ביכולת שלנו לייסר את עצמנו בכישלונותינו, אבל  אם ניקח גם את הנושא של העלייה מארצות חבר העמים כאיזשהו דגם לקליטת העלייה, אני אומר בזהירות שאני מסתכל היום, אני זוכר את הימים ההם, הייתי שר בממשלה, שר הבריאות, ואני זוכר את הגל האדיר הזה ששטף אותנו ואת הקושי האדיר שהיה בתוך אותם ימים לתת מענים לכל הבעיות שנוצרו ואת המצוקות שזה עורר. אבל כאשר אני מסתכל היום ואני חושב לעצמי כמה שנים עברו מאז, 15, 16, 17 שנים, ואני רואה את הקליטה המהותית של היהודים שהגיעו למדינת ישראל, אני לא מתעלם מהקשיים שהיו, אני לא מתעלם מהקשיים  שעדיין קיימים היום, אני לא מתעלם מהמצוקות ומהכישלונות, אבל אני אומר שאני לא מכיר מדינה אחת בעולם שהייתה עושה מה שעשתה מדינת ישראל, ואני לא מכיר עם שיש בו אנרגיות רגשיות אדירות כאלה כפי שיש לעם הזה, להגיע, להשתלב ולהפוך כל כך דומיננטיים בחיי המדינה כפי שהיהודים שהגיעו בגל העלייה הגדול הזה מארצות חבר העמים היו בחיי המדינה.  

      אין ספק שוועדת הקליטה או ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת היא אחד המכשירים האפקטיביים ביכולת לשים על סדר היום הציבורי את הנושא הזה וגם לסייע לציבוריות הישראלית בכלל, למנגנונים הציבוריים, למנגנונים הממשלתיים, לתת את המענים הנכונים לבעיות אתן צריך להתמודד. הוועדה בראשותך, מיכאל נודלמן, ממשיכה במסורת המפוארת הזה שהתחילה בימיה של גאולה כהן.  

      אולי הדבר המרגש כל כך והדרמטי כל כך הוא שהוועדה התחילה לפני 30 שנה בראשותה של מישהי שהייתה אחת הלוחמות הגדולות למען העלייה, למען פריצת שערי החומה הרוסית לעלייה היהודית, והיום עומד בראשה פרופסור מיכאל נודלמן, אחד מהאנשים שגאולה כהן נלחמה כדי שהוא וכמותו יוכלו להגיע ולהיות חלק מרקמת החיים שלנו כאן בארץ, והוא כבר חבר כנסת, חבר כנסת בכיר, חלק מההנהגה של מדינת ישראל ועומד בראשות הוועדה הזאת שבתקופתו קיבלה החלטות חשובות מאוד כדי לסייע טוב יותר לקליטת העולים ולהקל עליהם במצוקות אתן הם צריכים להתמודד.  

      אני יכול לומר בשם מדינת ישראל שאנחנו גאים מאוד בעליות השונות ואנחנו שמחים מאוד על התרומה של הוועדה שחוגגת היום 30 שנה לקיומה. אני מודה לכל אלה שבשנים האלה, כל אחד בתקופתו הוסיף את חלקו להתמודדות עם הבעיות ועם האתגרים שהיו כרוכים בקליטת העלייה בישראל.  

      אני רוצה לאחל לך ידידי הטוב יעקב אדרי, השר לקליטת העלייה, שתזכה בימיך כשר קליטה לקלוט הרבה מאוד עולים חדשים שעוד יבואו. 

      תודה רבה לכם. 

גיורא פורדס: 

      לצערנו בגלל לוח הזמנים הצפוף של ראש-הממשלה ושל יושבת-ראש הכנסת והתחייבויות קודמות, הם נאלצים לעזוב אותנו. אנחנו מודים לכם על שכיבדתם אותנו בנוכחותכם. תודה. 

      אני מתכבד להזמין את יוזמת הקמת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, חברת הכנסת שלעבר הגברת גאולה כהן. 

גאולה כהן: 

      יום טוב לכם, ידידיי הטובים שנותרו כאן, השר יעקב אדרי, אנטולי שרנסקי, זאב ביילסקי, ובראשם עכשיו יושב-ראש הוועדה מיכאל נודלמן, חברי הכנסת, יושבי-ראש הוועדה לשעבר ועוד. 

      אני מודה לך אדוני היושב-ראש של הוועדה על הזמנתי כמי שיזמה וייסדה את ועדת העלייה לפני 30 שנה. אני מבקשת לפתוח בכמה מלים היסטוריות על הוועדה ולומר שניים-שלושה עקרונות של האני מאמין הציוני שלי, כמה מלים על שתיים-שלוש עמדות ביקורתיות שלי על מה שקורה היום, גם בכנסת וגם בממשלה, ולסיים במספר הצעות. את זה אומר באוזני השר אדרי ויושב-ראש הוועדה דהיום.  

      אפתח בהיסטוריה. כאשר נבחרתי ב-1973 לראשונה לכנסת וביקשתי להצטרף לוועדת כנסת שעוסקת בנושא העלייה והעם היהודי, השיב לי אז מזכיר הכנסת: מצטער, יש סוכנות, אבל פה בכנסת אין ועדה כזאת. אמרתי למזכיר הכנסת שנכון, אני יודעת, והיום אני יודעת יותר, שיש סוכנות שעושה כמיטב ומירב יכולתה, אבל איפה פה בכנסת שואלים מה שלומו של עם ישראל, והוספתי ושאלתי אותו, ואיפה פה בכנסת שואלים איפה העם שלנו ואיך הוא חי, מה הוא, כמה הוא? אז גמרתי אומר שאם וכאשר יגיע הליכוד לשלטון, אציע להקים ועדה כזאת בכנסת.  

      ב-1977 כאשר הגיע הליכוד לשלטון ביקשתי ממנחם בגין זיכרונו לברכה לאפשר לי להקים ועדה לעלייה ולעם היהודי - ולא לתפוצות. לעם היהודי. אין תפוצות אלא יש גלויות. - ולעמוד בראשה. בגין נתן אז את ברכתו לכך. מסביב לשולחן הוועדה הזאת אז ישבו חברי כנסת אליהם פניתי ובחרתי אישית מכל הסיעות הציוניות של הבית ודנו בנושאי יסוד קיומיים כמו העלייה, אין שמאל וימין. חלק נענה לבקשתי וחלק בא מרצונם. זאת הייתה נבחרת אחד אחד של משוגעים לנושא הכי שפוי למדינת ישראל, במדינה ציונית. זאת יכולים לספר לכם צוות עובדי הוועדה שחלק מהם נשאר וממשיך גם היום בוועדה, אבל אז הוא כבר נדבק בשיגעון לדבר כמו כולנו, כמו כל חברי הוועדה. הייתה נבחרת של חברי כנסת שמאחוריהם הייתה תלויה קופה של עשייה ציבורית לוחמת בנושא הזה ושבעברם הם היו או לוחמי הגטאות, כמו חייקה גרוסמן זיכרונה לברכה, או לוחמי ההעפלה, כמו לובה אליאב שייבדל לחיים ארוכים, או לוחמי המחתרות בארצות ערב, כמו שושנה ארבלי-אלמוזלינו, או לוחמי המחתרות של האצ"ל והלח"י כמו מיכאל דקל זיכרונו לברכה, או לוחמי הפלמ"ח וצה"ל כמו עוזי ברעם שיושב אתנו והוא היה יושב-ראש הוועדה אחריי, כמו מאיר פעיל ההיסטוריון הצבאי או אסף יגורי, כמו הרב שיינמן והרב גרוס שהם מהמחנה הדתי, ועוד ועוד. בוודאי שכחתי להזכיר עוד.  

      חברי הכנסת בוועדה היו גם אידיאליסטים מפני שלא כמו בוועדות אחרות - נדמה לי שעל זה פעם דיבר בוועדה עוזי ברעם - קהל היעד שלנו אז לא היה אזרחי ישראל אלא קהל היעד שלנו היה אחינו שבחוץ לארץ, מעבר לים - לא שמישהו יכול היה לגמול לנו על העבודה למענם - או עולים חדשים שאפילו לא ידעו באיזה עולם הם ובאיזה מפלגה הם.  

      אני זוכרת שאמרתי לחברי הוועדה שלי שזוהי ועדת החוץ והביטחון של העם היהודי. כך ראיתי אותה. הוספתי ואמרתי שלי אין ספק שזאת תהיה הוועדה הכי עסוקה בכנסת ואלוהים רצה, וקיבלנו שיטפון של עולים וכך היה, וכל השאר היסטוריה.  

      מההיסטוריה אני רוצה לעבור לכמה עקרונות של האני מאמין הציוני שלי ומפאת קוצר הזמן אעשה זאת באופן טלגרפי. גם אם אלו יישמעו היום כאנכרוניסטיים בעיני אנשים שנמצאים היום בינינו, גם אולי כאן, אבל בעיניי העקרונות האלה הם חיים וקיימים שכן בתולדות ישראל משהו מעוגן או רק משהו מעוגן בהיסטוריה מתברר ברבות הימים גם כריאלייה. רק מה שהיסטורי, הוא גם ריאלי.  

      עיקרון ראשון. החלוקה הרווחת של הגלויות לגלויות מצוקה מכאן ולגלויות רווחה מכאן, בעיניי היא מעוותת. מבחינה ציונית החלוקה היא בין גלויות שכבר במצוקה לאלה שעדיין לא במצוקה.  

      עיקרון שני קשור בחזונו של הרצל ושהוא פותח במלים: "אם תרצו אין זו אגדה". את זה כולנו יודעים, אבל יש לו המשך שאומר: "ואם לא תרצו, כל מה שאמרתי לכם יהפוך לאגדה". כך אמר הרצל, בנשימה אחת. "אם תרצו אין זו אגדה, ואם לא תרצו, כל מה שאמרתי לכם יהפוך לאגדה". אנחנו את החלק השני הזה שוכחים ואולי גם משכיחים.  

      עיקרון נוסף. מבחינה ציונית ההתנחלויות היחידות הבלתי לגאליות של יהודים בעיניי היום הן התנחלויות אחינו היהודים בגלויות, גלות כמו ברוקלין, כמו בואנוס-איירס וכולי. זאת התנחלות בלתי לגאלית מבחינה ציונית. את המתנחלים האלה או ההתנחלויות האלה צריך לעקור ממקומן ולנטוע אותן על אדמת ארץ ישראל.  

      כמה מילות של ביקורת על הסטיות במדיניות הציונית של היום, של מדינה שרוצה להמשיך להיות ציונית ואני מדברת עכשיו על הממשלות ולא על הסוכנות. 

      בקונצנזוס הציוני שהיה בעבר נחלת הימין והשמאל בנושא קיבוץ הגלויות, חל היום כרסום מדאיג לטובת קונצנזוס אחר, חולני, אנטי-ציוני, של לגיטימציה מוסרית לדו-קיום ולדו-סטריות בין יהודי ישראל ליהודי הגולה, שאמרתי קודם שקוראים להם תפוצות. אם המצב הזה מדאיג, זה משום שבהמשך הזמן הוא עלול חלילה להפוך לדרך חד-סטרית לכיוון אחד, מישראל לגולה. חס ושלום.  

      שמחתי מאוד לשמוע היום כאן את ידידתי יושבת-ראש הכנסת שאמרה שהיא דיברה על כך שגם הכנסת וגם הממשלה עוסקות בנושא עלייה. אני מציעה לכם לפתוח את דברי הכנסת ולראות כמה פעמים עלה נושא העלייה, לא כאשר יש אירועים מיוחדים. נכון, יש ועדת עלייה והייתה קודם וכל אחד עשה ודאי כמיטב יכולתו, אבל אני לא יכולה לומר שהכנסת הזאת והממשלה הזאת עוסקות בנושא של עלייה כאשר יש בעיות דמוגרפיות איומות כאלה, כשיש התפוררות כזאת בעם היהודי וכרסום כזה. הכול תלוי לפי השעה, המקום והזמן, אבל שמחתי, ושמחתי על המחמאות שהיא נתנה לראש-הממשלה אהוד אולמרט בנושא הזה , ואני באמת אברר מה בדיוק עושים.  

      אני כל כך רגישה לנושא הזה אבל אני לא רואה אותו על סדר היום שלנו. יושבים כאן חברי כנסת, וכשהם נוסעים לחוץ לארץ, כמעט לא שמעתי אותם קוראים ליהודים לעלות והם לא עוסקים בנושא הזה של העלייה. אולי בסוף נאום הם מסיימים באיזושהי מליצה  ועל זה היה אומר יהודה הלוי כצפצוף הזרזיר.  

      אני רוצה לסיים בכמה הצעות למחר. דרושה - ואני אומרת את זה ליושב-ראש הוועדה דהיום - חקיקה שתשלים את חוק השבות שהוא חוק פסיבי, הוא חוק סביל שאומר שכל הבא, ברוך הבא. זה יופי, אין חוק יותר נפלא מזה, כל הבא ברוך הבא. צריך חוק שישלים אותו, חוק פעיל שיחייב את הממשלה ליצור מנגנונים, מדיניות ואפשרויות, שיחייב את הממשלה לא רק לפתוח את הדלת אלא להכניס דרכה. לפתוח את הדלת בפני היהודים בגולה כדי שהוא יעזוב אותה וייכנס לכאן. יש דרכים דמוקרטיות. אני לא אומרת שאפשר לחייב אדם לבוא אם הוא לא רוצה, אבל אני לא בטוחה שאנחנו כל כך רוצים לחייב אותו בעניין הזה. אני מקווה שתחשבו על איזשהו חוק בכיוון הזה.  

      אני רוצה לומר דבר חמור - וסליחה שאני לא כל כך אוהבת אותו - אבל אני אומרת שממשלה שלא תעשה את זה, אפשר יהיה להגיש נגדה בג"ץ. היום הכול הולך דרך בג"צים. זאת אומרת, החוק הזה יחייב אותה כך שכאשר היא תזייף או תתעלם ממנו, גם הכנסת יכולה להגיש בג"ץ נגדה.  

      אמר פרופסור דה-פרגולה מהלשכה הסטטיסטית  שאפשר להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית על ידי עידוד הבאת ילד רביעי למשפחה. הוא כתב את זה ואמר את זה. הוא פה ואפשר לדבר אתו. אני מציעה - חבל שראש-הממשלה איננו אבל זאב ביילסקי נמצא כאן ואני מקווה שאת ההצעה הזאת לפחות תשקלו - להקים קרן בעם היהודי, קרן מיוחדת לילד רביעי בישראל.  זה יכול ללכת רק דרך הסוכנות היהודית, כמו שבן-גוריון התחיל בזה בזמנו. אם כן, ילד רביעי, וכל משפחה תאמר שהיא אחראית לא לתיאטרון זה וזה, והיא אחראית לא להקמת אוניברסיטה זאת וזאת, אלא היא אחראית, יש לה ילד רביעי בארץ. צריך לחשוב על זה וצריך לעשות את זה.  

      הייתי רוצה לקרוא לראש-הממשלה. אני רוצה לראות ראש-ממשלה אחד בישראל שעם כל הבעיות הקשות שלנו בבית, בעיות שמקפיצות אותו מדי פעם לבית הלבן, שהוא ייקח את מקלו ואת תרמילו ויצא לרחובות הגולה לפגוש את העם שלנו, לפגוש את העמך. אם הוא יעשה זאת, הוא יראה מפה אחרת ממה שנותנים לו כל מיני שליחים או כל מיני עיתונאים או כל מיני ערוצי טלוויזיה כי הם מומחים לצלם את מה שהם רוצים. יש מיליון יהודים בברוקלין שאם אתה לוקח אותם, הם במצב נוראי, עניים, אם היית נותן להם פתרונות, לוקח את כל הקהילות האלה לכאן, על הרבנים שלהם - חרדים, לא חרדים, הדור השני שלהם כבר יהיה בצה"ל - היית עושה מעשה. אני אומרת שצריך לחשוב על דברים אחרים ממה שהיום אנחנו עושים. הייתי כמובן רוצה שבתרמיל שלו יהיו תוכניות קליטה ולא רק לומר להם שיעשו עלייה לישראל. על זה אני יכולה לומר לו יהי. לו יהי כבר מחר שכן תולדות עם ישראל כידוע לנו הן תולדות האיחור הגדול. תמיד אנחנו מאחרים ואנחנו כולנו יודעים מה פירושו של איחור. איחור, פירושו מחיר, לשלם מחיר. האמריקאים אומרים TIME IS MONEY. משלמים עבור איחור בזמן ואנחנו תמיד שילמנו. אני מקווה שלא נשלם עוד ובוודאי לא כל כך הרבה. תודה. 

גיורא פורדס: 

      תודה רבה לגאולה כהן. אנחנו נעשה אתנחתא קצרה עם מחרוזת שירים בעברית בביצוע האחיות רייפר.

(תוכנית אומנותית)

 

גיורא פורדס: 

      אני מתכבד להזמין את השר לקליטת העלייה לפיתוח הנגב והגליל, השר יעקב אדרי. 

השר יעקב אדרי: 

      שלום לכולם. אדוני יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית, ידידי זאב ביילסקי. אני שמח שיצא לי לעבוד אתך ואני עוד יותר שמח שנוכל להמשיך לעבוד ביחד. יושב-ראש ועדת הקליטה והעלייה, פרופסור נודלמן, השרים בעבר נתן שרנסקי. מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר ארז חלפון, חברי הכנסת שנמצאים כאן, יושבי-ראש ועדת הקליטה לדורותיהם וכמובן בראשם הגברת חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן שתמיד נעים לשמוע אותה והדברים שיוצאים מהלב תמיד נכנסים ללב. שלום לכולם.  

      אני רוצה להודות לראש-הממשלה על שמצא זמן ביום לא פשוט - כפי שאתם יודעים הוא הולך לשיחות עם אבו-מאזן - להגיע לכאן. זה מראה על החשיבות שהוא מייחס לנושא הקליטה והעלייה. צריך לציין שוועדת השרים היחידה שהוא היושב-ראש שלה זאת ועדת השרים לענייני קליטה ועלייה ואין הזדמנות שהוא לא עוזר ותומך ודוחף בנושאים האלו.  

      אני גם רוצה לציין את עזרתה המיוחדת של יושבת-ראש הכנסת הגברת דליה איציק שמארחת אותנו וכמובן שליבה וגם המשכן הזה פתוח לכל הנושאים שקשורים לקליטת העלייה. 

      בימים אלו אני מתחיל את צעדיי כשר לקליטת העלייה וכשר לפיתוח הנגב והגליל וכבר אני מוצא עצמי שותף באירוע חשוב זה של ציון 30 שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. 

      כמי שעלה כילד ארצה, גדל באור-עקיבא וכיהן בה במשך שנים כראש מועצה ואחר כך כראש עיר, ראיתי בקליטת העולים אבן יסוד לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל. זה לא קל וכפי שאומרים קשים הם חבלי הקליטה ואכן במדינתנו היום גרים להם יחד בשכנות טובה עם כל הקשיים עולים וותיקים לצד עולים חדשים מרוסיה, מקווקז, מבוכרה, מאתיופיה ומארצות הרווחה. קליטה נכונה של העולים היא יסוד חשוב לחוסנה של מדינתנו. חשוב לזכור שנושא העלייה והקליטה היה תמיד בראש היעדים של התנועה הציונית וממשלות ישראל לדורותיהן וקיבוץ הגלויות היה המרכיב העיקרי בחלום הציוני. לא קלים היו חבלי העלייה והקליטה והם לוו במשברים חברתיים קשים, אולם תמיד ידענו להתעלות על בעיות קשות ולהתגבר עליהן.  

      ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אשר נוסדה במהלך הכנסת התשיעית בשנת 1977 עסקה ועוסקת במגוון רחב של נושאים החשובים לקיומו של העם היהודי ושמירתו. נושאים כדוגמת חינוך יהודי וציוני בגולה, נישואי תערובת, אנטישמיות, חינוך יהודי וציוני בגולה ועוד, הם מרכיבים חשובים של שמירה על הזהות היהודית בתפוצות וחובה עלינו להמשיך ולעסוק בשאלות קיומיות אלו.  

      כל כך הרבה נושאים חשובים נדונו בוועדה זו - העלייה מאתיופיה, העלייה מברית-המועצות, התפשטות האנטישמיות, חינוך יהודי בגולה ומצוקתן של משפחות עולים מדרום-אמריקה, המצב הדמוגרפי של יהדות העולם וזכויות הפנסיה לעולים. אלו רק מקצת מבין הנושאים הרבים שעלו על שולחן הוועדה ובעקבות נושאים אלו נחקקו חוקים חשובים ביותר לרווחת העולים ולקליטתם.  

      אני מקווה שיחד עם המשרד לקליטת עלייה והסוכנות היהודית בה אני רואה פרטנר חשוב להמשך העבודה של העלייה, תמשיך הוועדה לפעול רבות עבור נושא חשוב זה שכפי שכבר אמרתי הוא חשוב מאוד לשמירה על העם היהודי. זה הזמן גם לחשבון נפש, לבדוק האם קלטנו נכון, איפה טעינו בקליטת העלייה, ומותר לי לומר - כאחד שקלט יותר מ-50 אחוזים עולים חדשים בעירו - שעשינו גם טעויות. יש מקומות שלא עשינו מספיק, יש מקומות שהבאנו לשם יותר מדי עולים, ואני רוצה בהחלט גם להצטרף למה שאמרה חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן ולומר שהגיע הזמן שנבדוק יחד עם כל הגורמים את נושא חוק השבות, ואני כמובן לא רוצה להאריך בנושא, אבל כדאי שבינינו נחשוב ונראה מה עושים בעניין הזה.  

      אני מברך את הוועדה ביום חגה ומסיים את דבריי בברכת ושא נס וקבץ גלויותינו מארבע כנפות הארץ. אמן, כן יהי רצון. תודה לכולם. 

גיורא פורדס: 

      תודה לשר אדרי. אני מזמין את יושב-ראש הסוכנות היהודית, מר זאב ביילסקי. 

זאב ביילסקי: 

      אדוני יושב-ראש הוועדה, כבוד השר ידידי השר אדרי, ברכותיי. באמת זכינו שמאור עקיבא הגעת להיות השר לקליטת העלייה והנגב והגליל. אני אתך בקליטת העלייה, אני אתך בנגב ואני אתך בגליל.  

      הסיפור שלי עם הוועדה אדוני היושב-ראש התחיל בשנת 1982. חזרתי משליחות מדרום-אפריקה לשם שלחה אותי הסוכנות היהודית. נאמר לי שאני נוסע לדרום-אפריקה שם היו 120 אלף יהודים והתבקשתי להביא את כולם לישראל. אמרתי, אין בעיה, אני בא, אומר להם תעלו לישראל וכולם באים לישראל. אמרתי להם, אתם צריכים לעלות, לא טוב בדרום-אפריקה, תבואו, והם קלטו את המסר אבל רובם נסעו לאוסטרליה והסוכנות מאוד לא הייתה מרוצה ממני, אבל ברוך השם הכרתי את אשתי קרן, התחתנו ובאתי לכאן עם עולה חדשה. הסוכנות עשתה וי על השליחות שלי ומאז נסללה דרכי לראשות הסוכנות היהודית.  

      בשנת 1982 הייתי בין מייסדי הפורום הישראלי. יושבים כאן מיכאל קליינר, דנה, השר לשעבר מילוא, אנשים נפלאים שהקימו גוף שיעשה משהו למען יהדות התפוצות. אז הזמינו אותנו לישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת. זאת הייתה פעם ראשונה שהופעתי בכנסת, התלבשתי טוב ודיברתי בוועדה. אני זוכר שאחר כך זה הופיע בפרוטוקול ואני הייתי בטוח שזה רק בשבילי היה, כי לא האמנתי שכל אחד שאומר משהו, רושמים את דבריו בפרוטוקול. עד היום אני שומר את הפרוטוקול ואתמול הסתכלתי, מצאתי את מה שאמרתי, ומה שאמרתי אז, אותו הדבר עכשיו. אנחנו נמשיך עוד הרבה לדבר ולעשות, אבל אנחנו נשתדל והיום אנחנו נמצאים במקום שאפשר לעשות.  

      אנחנו עשינו נפלאות בקליטת העלייה. אין ספק. אני רוצה לומר לכם שבאולם הזה יושבים עולים מאתיופיה. למעלה מ-100 אלף עולים שאנחנו הבאנו למדינת ישראל ולא הצלחנו לקלוט אותם. יושבים כאן צופי שבא שעוד מעט יופיעו בפניכם, מפעל נפלא של אורית מופז והצופים שלקחו את הקהילה האתיופית ובנו שבט בצופים שאנחנו כל כך גאים בו, אבל לא הצלחנו שם. לא הצלחנו בגלל שאין לנו כסף, לא בגלל שאין לנו יכולות אלא בגלל שלא השכלנו להבין שקליטת עלייה זה מקצוע כמו כל דבר, וכפי שאמרה גאולה כהן, ממשלת ישראל צריכה להיכנס הרבה יותר למעורבות בקליטת העלייה. יש דרכים לעשות את זה, יש רצון טוב בחברה  הישראלית, אבל צריך לממש את זה. מי שקרא את הכתבה ב"ידיעות אחרונות" ביום ששי על כך שרוב החבר'ה הצעירים שיושבים היום בבתי הסוהר הם  עולים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר, זה לא בגלל שהם נולדו פושעים, זה לא בגלל שהם היו צריכים להגיע לבתי סוהר, אלא בגלל שהתסכול שלהם מביא לכך שזה בסופו של דבר מקום שמשם הדרך חזרה הרבה יותר קשה ובמאמץ קל מאוד אפשר לעשות זאת לפני כן.  

      לכן אדוני היושב-ראש, אדוני השר לקליטת העלייה, המנכ"ל הנמרץ והדינאמי של המשרד לקליטת העלייה, חברים יקרים, אפשר לעשות את זה. הסוכנות היהודית תתגייס במלוא כוחותיה יחד אתך אדוני השר ויחד אתך אדוני היושב-ראש, כדי לשנס מותניים וכדי שלא נגיד בעוד 5-10 שנים שגאולה צדקה וכי TIME IS MONEY. בואו נעשה את הדברים שאפשר לעשות אותם עכשיו. תודה רבה על הכבוד שהענקתם לנו, תודה רבה לכולם. 

גיורא פורדס: 

      הזמר ולדימיר פרידמן ישיר לנו מחרוזת שירים רוסיים שעשו עלייה. קורה, גם השירים עושים עלייה. לאחר מכן להקת צופי שבא-נע תנעים לנו בשיר ארץ זבת חלב ודבש.

(תוכנית אומנותית)

 

גיורא פורדס: 

      תודה. אני מתכבד להזמין את השר לשעבר נתן שרנסקי לברך את הקהל. 

נתן שרנסקי: 

      אחרי כל השירים והריקודים, מה  אני יכול לעשות? איך אני יכול להשיג משהו? 

      אדוני יושב-ראש הוועדה, תודה על ההזמנה ועל האירוח. גאולה כהן, הגיבורה המיתולוגית של קליטת העולים, חברה שלי לדרך, מרינה סולודקין, יושב-ראש הסוכנות זאב ביילסקי, חברי הכנסת הנכבדים, חברים.  

      כאשר גאולה דיברה על ברוקלין, חשבתי שהיא עוד פעם מדברת דברים מאוד נאיביים, אבל מצד שני אני זוכר איך בתחילת שנות ה-70 גאולה כהן בכוח הוציאה נושא של יהדות ברית-המועצות מהמחתרת, מהמרתפים של המוסד שלנו, והביאה לאור ואמרה שחשוב לדבר, חשוב לצעוק, ואם נצעק כמו שצריך, יבואו יהודים. אז כמעט כולם בישראל חשבו שהיא חולמת ואנחנו בברית-המועצות מאוד שמחנו על כך. שמחנו מאוד כי הרגשנו שבכל-זאת יש כתובת, לא רק כתובת של יד חשאית, של אנשים ציוניים חשובים בישראל שיודעים טוב מאוד כל מה שצריך לעשות ויעשו, ואנחנו צריכים רק לשתוק ולחכות, אלא גם יש אנשים שמוכנים לצעוק, להוציא את המאבק לפומביות ולהיאבק ביחד אתנו.  

      לא דיברו כאן על תפקיד מאוד חשוב של ועדת העלייה והקליטה שהיה למעשה תפקיד של קבוצת פעילים בכנסת ואחר כך הפך לתפקיד מאוד חשוב של ועדת העלייה והקליטה בימים הראשונים שלה והוא לתת אזרחות לפעילי העלייה, לאסירי ציון, לסירובניקים שהיו לוחמים בברית-המועצות על הזכות שלהם לעלות וכמובן לא יכלו לעשות זאת, אבל כאן יכלו לקבל אזרחות - לא אזרחות של כבוד, אלא אזרחות ממש - של ישראל הרבה שנים עוד לפני שעלינו ארצה. זה היה גם נימוק בכל הוויכוח ש לנו עם השלטון, אבל זה היה גם מקור של גאווה וכוח. כאשר שמענו שעוד מישהו קיבל מהוועדה של גאולה כהן אזרחות, היינו מקבלים עוד חיזוק.  

      אני יודע פחות כמובן כי הייתי בבית סוהר, אבל שמעתי מהרבה חברים וידידים, וממשפחתי, שכאשר היה צורך בכל-זאת להביע אי-הסכמה, גם אז לא היינו מסכימים לכל מה שעשה הממסד בקשר למאבק שלנו בברית-המועצות, כאשר היינו צריכים להביע עמדה אחרת, שאולי מדינת ישראל לא יודעת הכול על המאבק ואולי צריך גם לבדוק דרכים אחרות, בכל המוסדות של מדינת ישראל הייתה כתובת אחת: ועדת העלייה והקליטה.  

      על כן יש לי מקום מאוד מיוחד לוועדה הזאת, ודרך אגב, אף פעם לא הייתי יושב-ראש שלה וגם לא הייתי שר הקליטה. בשנת 1996 עשינו שינוי גדול ופעם ראשונה עולים עצמם נכנסו לכנסת ואחד מהם הוא היום יושב-ראש הוועדה ויושבת כאן גם מרינה סולודקין, וכמובן ניהלנו משא ומתן על הרכב הממשלה. מאז היו לי כמה משאים ומתנים, הייתי שר התעשייה, הייתי שר השיכון, הייתי שר הפנים, אבל כל פעם היו ויכוחים מאוד קשים, משא ומתן עם ראש-הממשלה, אבל אחר כך בחבילה קיבלתי גם תוספת, יושב-ראש ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. הייתי בארבע ממשלות יושב-ראש ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. אני חייב לומר שזה מרכז הציונות וכאשר אתה צריך כלי בכנסת, יש את ועדת העלייה והקליטה. כמובן היחס לוועדת העלייה והקליטה הוא בערך אותו היחס כמו לוועדת השרים כי אין לה תקציבים, אין לה מינויים ואין לה כוח אבל כאשר מדברים על דברים הכי גורליים של מערכת יחסים של עם יהודי, אלה שיושבים בתפוצות ואלה שלא יושבים בתפוצות, כאשר מדברים על כך שמדינת ישראל שייכת לכל יהודי בעולם, ועל זה יש ויכוח אולי אפילו עם גאולה כהן לגבי המשמעות של שייכות, קשר בין יהדות העולם ומדינת ישראל, אבל הנושא עצמו הוא כל כך חשוב, כאשר צריך לפתור בעיה מה לעשות עם המחנה באדיס, כאשר החלטנו להעלות 5,000 אנשים איש משם בשנת 1997 ואנשים היו כבר באוויר ועוד לא היו תקציבים. איזה כלי היה לנו שנוכל להשתמש בו? עם כל זה שהיינו מיוצגים בממשלה  והממשלה לא יכלה להתקיים בלעדינו. אתה בא לוועדת העלייה והקליטה ושם אתה מתחיל מאבק על חשיבות העלייה, הקליטה וקשר עם התפוצות.  

      הוספנו לעלייה והקליטה את התפוצות. דווקא העולים היו צריכים לבוא לפוליטיקה, אותם אנשים שמרגישים את עצמם כחלק מהתפוצות - או כמו שאומרת גאולה, גלות - בדיוק כמו שמרגיש חלק העם שיושב בתפוצות. אמרנו שזה צריך ללכת ביחד כי כל המאבק היום של אנטישמיות חדשה, הוא חלק של אותו מאבק נגד העם היהודי ונגד הזכות שלו לחיות בציון ונגד הזכות שלו להישאר יהודי. אני שמח מאוד שדווקא כאן עומדת זכותה של קולט אביטל שבוועדת העלייה והקליטה בשנים האחרונות מובילה נושא של קשר עם יהדות התפוצות ומאבק בעד יהדות התפוצות שגם הוא חלק אינטגרלי של ועדת העלייה והקליטה.  

      לא אוסיף עוד. גם לא הבאתי המלצות כל כך מסודרות כמו שהביאה גאולה כהן, אבל היו לה יותר שנים לחשוב עליהן, אבל אני חייב לומר שאם נסתכל על חשיבות הנושאים לגורל ועתיד העם היהודי כולו, נושאים שמועלים בוועדת העלייה והקליטה, אין ספק שזאת ועדה מרכזית בחיים של העם היהודי והגיע הזמן לתת לוועדה הזאת שיניים אמיתיות, לתת לה אפשרות ברגעים קריטיים לפחות, כאשר ראש הסוכנות ושר הקליטה צועקים ואומרים שצריך באופן דחוף לטפל בנושא כזה או אחר, כך שתהיה לה אפשרות כן לחלק תקציבים וכן להיות אחראית על מינויים, למרות שאני בטוח שיש מספיק אנשים שמוכנים, כמוני, כמו מיכאל, כמו מרינה, כמו גאולה, לעבוד בוועדת העלייה והקליטה גם בלי תקציבים ובלי מינויים.  

גיורא פורדס: 

      אני מזמין את יושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לשעבר, חברת הכנסת קולט אביטל. 

קולט אביטל: 

      אדוני היושב-ראש של ועדת העלייה והקליטה, יושב-ראש הסוכנות, השר לשעבר שרנסקי, חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, עולים, נציגי עולים, כל אלה שנשארו כאן.  

      אני רוצה לפתוח בסיפור אישי שקושר אותי לתחילת דרכה של הוועדה הזאת, לתחילת שנות ה-80 עת כיהנתי כציר בשגרירות שלנו בפאריס. הגיעה אלינו לפאריס משלחת של ועדת העלייה והקליטה, חבריה היו אז חברת הכנסת דאז גאולה כהן, חבר הכנסת דאז עוזי ברעם, ובעצם בחדר הישיבות באמצע מלחמת לבנון ביום סגרירי שאלו חברי המשלחת האם יש עכשיו אפשרות להעלות את יהודי צרפת לישראל. חשבתי אז וגם השבתי שלמרות המלחמה, אני חוששת שאי אפשר להעלות את יהודי צרפת לישראל. אלה היו ימים כאלה, אבל שאלתם ומשאלתם של חברי הכנסת באותם הימים התמלאה, לא אז כי אם בימים מאוחרים יותר, ואולי כאן הזמן והמקום להעלות על נס לא רק את המאמצים שנעשו אז, לא רק הזרעים שזרעו חברי אותה משלחת אז, אלא גם את העובדה שאנחנו התברכנו בימים אלה בעלייה טובה, מצוינת וראויה מצרפת שמוסיפה הרבה גם לחברה הישראלית וגם לירושלים בפרט.  

      באותם הימים, עוד לא הייתי בכנסת, מה שהפתיע אותי, מה שהביא להערכה מצדי הייתה העבודה שחברי הכנסת מימין ומשמאל, ללא כל הבדל, דיברו באותו קול, הביעו את אותה משאלה, העלו את אותן המחשבות ובעצם מאותו היום ועד היום הזה אני חושבת שזה מה שמאפיין ואפיין את ועדות העלייה לדורותיהן, העובדה שכולנו ללא הבדל בדעות פוליטיות עבדנו תמיד למען אותה המטרה, בהרבה חברות, בהרבה סולידריות ובעצם כולנו ידענו שבעניין הזה זה לא רק קונצנזוס לאומי אלא זאת בעצם הרזון דאטרה, הסיבה שלמענה קיימת מדינת ישראל.  

      באותו יום סגרירי בפאריס לא יכולתי לדעת שביום מן הימים תיפול גם בחלקי הזכות לא רק להיכנס לכנסת אלא לכהן כיושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני אומרת שזאת זכות לא רק משום שהעלייה הייתה ונשארה ועודנה נשמת אפה של המדינה ולא רק בזכות זאת שבעצם ציבור העולים האלה הוא ציבור בלתי רגיל שלמדתי להכיר אותו, ומדובר באיכות אנושית בלתי רגילה, ולא רק בגלל שמשימתה של הוועדה היא להפוך את העולים לישראלים, לגרום לאינטגרציה, לדאוג לפרנסתם, אלא אני אומרת את זה בגלל העבודה הנמשכת והמתמשכת של הוועדה הזאת.  

      כיוון שכולם העלו כבר על נס את תרומתם של העולים בדור האחרון, ודאי בעשור האחרון, אני רוצה לומר כמה מלים מאוד קצרות על הוועדה עצמה. הוועדה, למי שלא יודע, היא מיקרוקסמוס של כל הבעיות שמעסיקות את החברה הישראלית מתעסוקה ועד דיור, מחינוך ועד אלימות במשפחה, אבל ביתר שאת, ביתר חריפות וביתר אינטנסיביות. בעיותיהן של עולים, כאשר הם מגיעים חשופים לארץ, כאשר אין להם את רשת הביטחון, את הקשרים, את ההיכרות עם החברה הישראלית, הבעיות האלה אינטנסיביות וקשות הרבה יותר לפתרון.  

      כמה מלים על כמה דברים שמאוד מיוחדים ומאוד מייחדים את הוועדה הזאת ונובעים מאופי העלייה. קודם כל, הנושא ונושאים שלא הגיעו לפתרונם כמו הנושא של הגיור שצריך להמשיך להעסיק אותנו. נושא מתן פתרון לזוגות שרוצים להינשא בארץ ולמרבה הצער, כן, וצריך להעלות את זה כאן היום, גם נושא של חוסר סובלנות ולפעמים של דעות קדומות בתוך החברה הישראלית שמונעים מהעולים להיקלט כמו שצריך בחברה הישראלית. לכן גם אם אני צריכה קצת לקלקל את השמחה שאנחנו באים לציין כאן את יום הולדתה ה-30 של הוועדה הזאת, אני רוצה לומר ולהזהיר את כולנו. זאב ביילסקי אמר מה לא השקענו, מה לא הבאנו, אבל לא השכלנו לקלוט טוב את העולים. אני באה ואומרת בנוסף לכך שאם אנחנו לא נדע למצוא פתרונות גם לבעיות הגיור של 400 אלף אנשים שיושבים ומחכים כאן, גם לבעיות הנישואין של אותן זוגות, אם לא נדע לפתור את הבעיות האלה ואת הבעיות של הסובלנות ושל היעדר או להיאבק נגד דעות קדומות בחברה הישראלית, אנחנו נימצא בפני בעיות הרבה יותר חמורות.  

      אני חושבת - גאולה, דיברנו על זה ואולי את המשכת לדבר מצדך גום אני - משימתה העיקרית של הוועדה הזאת היום, אחת מהמשימות ואחד מהאתגרים הגדולים - וחבל ששר הקליטה החדש לא נמצא כאן כי הייתי יוצאת אליו בקריאה - לטפל בציבור הישראלים שנמצא בחוץ לארץ. זה הפוטנציאל הגדול ביותר. להחזיר את האנשים הביתה. יש פה מאות אלפי ישראלים ואנחנו לא השכלנו. יש פקידה אחת שמגיע לה ציון לשבח, פקידה אחת בלבד במשרד הקליטה. כמעט אין לכך שום תקציבים. זה ציבור שדורש פתרון, זה ציבור שבו יש פוטנציאל ואני חושבת שבחודשים או בשבועות הקרובים אנחנו צריכים לעשות הכול, גם אם נצטרך לחוקק חוק, להקים רשות להחזרת הישראלים בחוץ לארץ. אני חושבת שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות היום.  

      כמה מילות תודה, כי בלי זה אי אפשר. קודם כל, לכל ראשי הוועדות ולחברי הוועדה לדורותיהם. תודה, תודה  לציבור העולים שתולה בנו תקוות ונותן בנו אמון. תודה לארגונים הרבים שעובדים בהתנדבות ובנדיבות רבה מאוד, נותנים מזמנם, נותנים ממרצם כדי לקלוט את העולים, ותודה לאותם הפקידים שאנחנו יושבים להם על הזנב ולא תמיד נחמדים אתם אבל זה הזמן לומר להם תודה על מה שהם עושים. לא פחות, אני רוצה להודות למנהלות הוועדה ולעובדות הוועדה לדורותיהן שעוזרות לנו והן אלה שמבצעות את המשימות עבורנו. אני מאחלת לכולנו שהוועדה הזאת תמשיך לעבוד במרץ ושתדע להביא עולים, לקלוט אותם וגם להחזיר ישראלים. תודה רבה.  

גיורא פורדס: 

      תודה לחברת הכנסת אביטל.  

      האחיות רייפר תשרנה לנו מחרוזת שירים קצרה באידיש.

(תוכנית אומנותית)

 

גיורא פורדס: 

      תודה. אנחנו ננעל את האירוע בשירת התקווה בביצוע כולנו ובהובלת להקת שבא-נע.

      הישיבה ננעלה בשעה 12:30

 
 
 

הודעה לעיתונות מטעם ועדת העליה והקליטה בעקבות דיון   ב-4.12.07 
 
 חה”כ מיכאל נודלמן: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל”


ח”כ אלקין: ”מדהים ששרת החינוך, שהייתה קודם לכן שרת הקליטה, מממנת את הרפורמה בחינוך על חשבון עולים חדשים”

350 מתוך 778 המורים המלמדים באולפנים יפוטרו כתוצאה מהחלטת שרת החינוך לממן את הרפורמה בחינוך מתוך תקציב אגף חינוך מבוגרים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה”כ פרופ` מיכאל נודלמן קיימה היום דיון דחוף בנושא: קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים באולפנים לעולים מבוגרים ולפגיעה קשה בקליטת העולים החדשים.

חה”כ מיכאל נודלמן, יו”ר הוועדה: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל. ללא שפה לא ניתן לחיות במדינה ולהיקלט בה. על המדינה לתת כלי זה לכל עולה חדש. אולי הגיע הזמן בתקציב הקיים להפריט את הוראת השפה העברית במטרה לייעל ולהוזיל”.
חה”כ זאב אלקין: ”שורש הרע היא ההחלטה המוטית של השרה לממן חלק גדול מהרפורמה מן התקציב הגמיש וכך לפגוע במרכיבים חברתיים. קיצוץ דרמטי בחינוך מבוגרים של הפחתה בחצי תקציב האולפנים זה לא קיצוץ פלט - זה מכוון. זה מרתק ששרת הקליטה לשעבר מקבלת החלטה כזו. השרה החליטה כי מעל 20% מהשתתפות משרד החינוך ברפורמה, תילקח מסעיף זה של אולפנים לעברית לעולים”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”זוהי חשיבה מוטית ומכוונת לקיצוץ בתחום הוראת העברית לעולים. נפנה לוועדת הכספים בקריאה שלא לאשר את תקציב משרד החינוך בשל החלטה אומללה זו”.
מנחם כהן, סמנכ”ל כח-אדם, תאום ובקרה: ”השרה החליטה שלשם מימון הרפורמה לא תהיה פגיעה בשעות לימוד. אני חייב לבצע את מדיניות השרה. ישנן כ-303 כיתות אולפן כמחציתן ייסגרו. נאלץ לצופף כיתות אולפן ולדרוש מעולים להגיע לאולפנים רחוקים יותר”.

להלן החלטות הוועדה:
1. הוועדה רואה בחומרה רבה פגיעה מכוונת של שרת החינוך בהוראת השפה העברית לעולים חדשים מעצם הקיצוץ של 33 מיליון ₪ בתקציב האולפנים באגף לחינוך מבוגרים.
2. הוועדה פונה לראש הממשלה כיו”ר ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, לקיים דיון דחוף בוועדת השרים בנושא הפגיעה המכוונת בהוראת השפה העברית לעולים – עד כדי פיטורי 50% מן המורים באולפנים.
3. הוועדה פונה אל יו”ר ועדת הכספים חה”כ סטס מסז`ניקוב, לתת דעתה של ועדת הכספים לפגיעה החריפה בהוראת השפה העברית לעולים חדשים – בבואה לאשר את תקציב משרד החינוך, במיוחד בסעיף 24.16 – של חינוך מבוגרים.

 

 חה”כ מיכאל נודלמן: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל”

התפרסמה בתאריך: 04/12/2007

ח”כ אלקין: ”מדהים ששרת החינוך, שהייתה קודם לכן שרת הקליטה, מממנת את הרפורמה בחינוך על חשבון עולים חדשים”

350 מתוך 778 המורים המלמדים באולפנים יפוטרו כתוצאה מהחלטת שרת החינוך לממן את הרפורמה בחינוך מתוך תקציב אגף חינוך מבוגרים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה”כ פרופ` מיכאל נודלמן קיימה היום דיון דחוף בנושא: קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים באולפנים לעולים מבוגרים ולפגיעה קשה בקליטת העולים החדשים.

חה”כ מיכאל נודלמן, יו”ר הוועדה: ”קיצוץ דרסטי של שרת החינוך בתקציב להוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים זו אמירה לעולים: אל תעלו לישראל. ללא שפה לא ניתן לחיות במדינה ולהיקלט בה. על המדינה לתת כלי זה לכל עולה חדש. אולי הגיע הזמן בתקציב הקיים להפריט את הוראת השפה העברית במטרה לייעל ולהוזיל”.
חה”כ זאב אלקין: ”שורש הרע היא ההחלטה המוטית של השרה לממן חלק גדול מהרפורמה מן התקציב הגמיש וכך לפגוע במרכיבים חברתיים. קיצוץ דרמטי בחינוך מבוגרים של הפחתה בחצי תקציב האולפנים זה לא קיצוץ פלט - זה מכוון. זה מרתק ששרת הקליטה לשעבר מקבלת החלטה כזו. השרה החליטה כי מעל 20% מהשתתפות משרד החינוך ברפורמה, תילקח מסעיף זה של אולפנים לעברית לעולים”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”זוהי חשיבה מוטית ומכוונת לקיצוץ בתחום הוראת העברית לעולים. נפנה לוועדת הכספים בקריאה שלא לאשר את תקציב משרד החינוך בשל החלטה אומללה זו”.
מנחם כהן, סמנכ”ל כח-אדם, תאום ובקרה: ”השרה החליטה שלשם מימון הרפורמה לא תהיה פגיעה בשעות לימוד. אני חייב לבצע את מדיניות השרה. ישנן כ-303 כיתות אולפן כמחציתן ייסגרו. נאלץ לצופף כיתות אולפן ולדרוש מעולים להגיע לאולפנים רחוקים יותר”.

להלן החלטות הוועדה:
1. הוועדה רואה בחומרה רבה פגיעה מכוונת של שרת החינוך בהוראת השפה העברית לעולים חדשים מעצם הקיצוץ של 33 מיליון ₪ בתקציב האולפנים באגף לחינוך מבוגרים.
2. הוועדה פונה לראש הממשלה כיו”ר ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, לקיים דיון דחוף בוועדת השרים בנושא הפגיעה המכוונת בהוראת השפה העברית לעולים – עד כדי פיטורי 50% מן המורים באולפנים.
3. הוועדה פונה אל יו”ר ועדת הכספים חה”כ סטס מסז`ניקוב, לתת דעתה של ועדת הכספים לפגיעה החריפה בהוראת השפה העברית לעולים חדשים – בבואה לאשר את תקציב משרד החינוך, במיוחד בסעיף 24.16 – של חינוך מבוגרים.

פרוטוקול מישיבת ועדת העליה והקליטה מיום 4.12.07
 
 

הכנסת השבע-עשרה                                                                             נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

 

 

 

 

פרוטוקול מס' 146

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

מיום שלישי, כ"ד בכסלו התשס"ח ( 04 בדצמבר 2007), שעה: 11:30

 

 

 

סדר היום:        קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים

                        באולפנים לעולים מבוגרים, ולפגיעה קשה בקליטת העולים החדשים

 

 

 

נכחו:

 

חברי הוועדה:

 

מיכאל נודלמן - היו"ר

זאב אלקין

אברהם מיכאלי

שרה מרום שלו

יוסף שגל

 

מוזמנים:

מנחם כהן - סמנכ"ל כוח אדם, תיאום ובקרה, משרד החינוך

ריבה שרה אביעד - מנהל גף הנחת הלשון, משרד החינוך

ברכה לוזון - סגנית מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ד"ר שרה רובינשטיין - מנהל שלוחת חיפה והצפון לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

אילנית זוילי - דוברות המשרד, משרד החינוך

דבורה גיני מלקי– מנהלת אגף מידע ופרויקטים במחלקת עלייה, הסוכנות היהודית

אבי מספין - דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דני אוברמן - מנהל אגף קליטה, ארגון "נפש בנפש"

 

 

מנהלת הוועדה:          דנה גורדון

 

קצרנית:                    אושרה עצידה

 

 
 

 


 

 

קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים

באולפנים לעולים מבוגרים, ולפגיעה קשה בקליטת העולים החדשים

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.  על סדר היום קיצוץ דרסטי בתקציב משרד החינוך עלול להביא לפיטורי 350 מורים באולפנים לעולים. נמצאים כאן כמה נציגים של משרד החינוך, ואני רוצה לשאול אותם כמה שאלות. ראיתי את התקציב, וראיתי שישנם קיצוצים. אני לא מבין האם הקיצוצים הם בגלל שאין עולים, או שמדובר בסתם קיצוצים, ומה זה תקן בשכר.

 

זאב אלקין:

 

            איזה סעיף תקציבי זה בתקציב משרד החינוך?

 

דנה גורדון:

 

            אתה יכול לעיין במסמך הזה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש, הקיצוץ הוא כמעט בחצי. אנחנו מדברים כל הזמן על כך שבלי שפה אי אפשר לעשות קליטה, ושבלי שפה אי אפשר לקבל עבודה, ושבלי שפה האדם הוא למעשה  מרחף באוויר. פתאום אנחנו רואים שיש פה קיצוץ, וקיצוץ של כמעט 40 מיליון,  מ-80 - 90 מיליון. האם מישהו יכול להסביר לנו מה זה אומר?

 

מנחם כהן:

 

            לצערנו הרב, יש קיצוץ משמעותי מאוד בתקציב האגף לחינוך מבוגרים, שהמשמעות שלו היא באמת פגיעה בשכר מורים באולפנים - דבר שיכול להביא באמת בסופו של דבר לפיטורי כ-350 מורים כפי שיושב ראש הוועדה ציין.

 

            משרד החינוך כמו כל משרדי הממשלה עבר קיצוץ מסוים, והוא גם יצטרך לתת מתקציבו לטובת הרפורמה שדנו בה בוועדה אחרת אתמול, שאמורה להיות בכל בתי הספר במדינת ישראל. בינתיים, רק ביסודי ובחטיבות.

 

            מדיניות שרת החינוך בסדרי העדיפויות שלה כפי שהיא הציגה אותם בוועדת החינוך בזמנו,  שכרגע היא לא רוצה לפגוע לא בגני הילדים, בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. ולכן לצערה הרב, או לצערנו הרב, הקיצוצים יצטרכו להיות ממקורות אחרים. אחד המקורות זה האגף לחינוך מבוגרים, ואכן הקיצוץ בו הוא באמת משמעותי מאוד. אולי אפשר לבקש מהגברת ברכה לוזון שהיא סגנית מנהל האגף ואחראית על התקציבים, להסביר את משמעויות הקיצוץ. כלומר, מהו הסכום, ומהן ההשלכות של זה כפי שהתחיל לציין היושב ראש בפיטורי המורים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אנחנו מבינים ש-350 מורים עומדים לקראת פיטורין. אני רק רוצה לשמוע האם יש לכך השפעה על הלימודים של עולים החדשים, או שיש עודף כוח אדם ואתם החלטתם לפטר? אני שואל,  מה יהיה עם עולים חדשים? חברים, מדובר בשפה, זה לא צחוק. בלי שפה אי אפשר לחיות. מדינה צריכה לתת שפה לכל עולה שבא. אם זה לא מפריע ללימודי השפה, אנחנו יכולים לעבור על כך.  אבל אם זה מפריע, זה לא מקובל.  אנחנו מדינה קולטת עלייה.

 

שרה מרום-שלו:

 

             אפשר בכלל לסגור בכלל את העלייה.

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

           

            חברת הכנסת מרום שלו, את ותיקה. האם את חושבת שאפשר לקבל עולים חדשים בלי זה?

 

שרה מרום שלו:

 

            לא, אני אומרת משהו אחר. אתה צריך לסגור את העלייה אם אתה לוקח להם את השפה, אחרת בשביל מה אתה מביא אותם?  איך הם ישתלבו בכל דבר הכי קטן אם אין להם שפה?

 

מנחם כהן:

 

            אדוני היושב ראש, לא נראה לי סביר שיהיה קיצוץ כזה וזה לא יפגע בשפה. לא נראה לי סביר שיהיה קיצוץ משמעותי כפי שהוא, וזה לא יפגע בלימודי השפה, ובלימודים באולפנים. השאלה היא, עד כמה זה יפגע? אנחנו כמובן נשתדל למזער את הנזקים, ולצמצם אותם. אבל, להגיד שיש קיצוץ כל כך משמעותי באגף חינוך מבוגרים, באולפנים,  שיכול להביא לקיצוץ  למספר כל כך רב של מורים - ודאי שזה יפגע בלימודי השפה, או בשאר הלימודים שמלמדים באולפנים.  ולכן, אם שאלת הוועדה אותנו כנציגי משרד החינוך, אם זה יפגע - מחובתנו, להגיד לוועדה את כל האמת, ורק את  האמת.

 

יוסף שגל:

 

            האם אתם לא הכתובת, או שמישהו אחר חייב לתת תשובה? אני פשוט לא הבנתי.

 

מנחם כהן:

 

            אנחנו הכתובת.

 

זאב אלקין:

 

            לצערי, אנחנו הכתובת, כי הוא לא ממנה את השרה. את זה אנחנו מינינו.

 

מנחם כהן:

 

            לא, לא. אני מכבד כל שרה וכל שר שישנו במשרד. כל אחד פועל לפי השקפתו, ותפקידנו לשרת את המדיניות שכמובן השרים והממשלה, מכתיבים. אני רק מסביר - הקיצוץ נעשה מכיוון שנעשה קיצוץ והיו סדרי עדיפויות. בסדרי העדיפויות של המשרד לשנה זו, היה לא לפגוע - - -

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

סליחה, האם המשרד הזה עובד בנפרד? האם אין סדר עדיפות במדינה?

 

זאב אלקין:

 

אדוני היושב ראש, זה קורה בהרבה מאוד נושאים שמשרד החינוך יש לו סדר עדיפויות אחר.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

אתם מבינים מה קרה פה, זה אפילו דבר פוליטי. זה לא  רק עניין של כספים. אתם מקצצים לימודי שפה וזה מסמן לעולים החדשים שרוצים להגיע לפה, לא להגיע לפה.  ראש הממשלה מדבר על מיליון עולים חדשים, ואתם עושים הכול הפוך - אני לא מבין.


 

זאב אלקין:

 

שרת החוץ פונה לפלשתינים ומבקשת להוציא נאכבה מהלקסיקון, ושרת החינוך מכניסה נאכבה ללימוד במדינת ישראל. זה בסדר, זה לא מקרה יחיד שלשרת החינוך יש אג'נדה נפרדת מהממשלה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני מבין שאתם לא יכולים לדבר איתנו על דברים פוליטיים. אבל, אתם צריכים להבין שאם אתם אחראים על הקיצוצים, אז שזה לא יכול לעבור ככה, כי אנחנו ועדת העלייה והקליטה והתפוצות, ואנחנו נלחמים, והממשלה נלחמת על זה שעולים יגיעו לישראל. ופתאום הם מגיעים לישראל ואין קורסים לשפה, אין מורים לשפה.

 

            כמה מורים יש בסך הכול באולפנים למבוגרים?

 

ברכה לוזון:

 

            778 מורים. זה חצי מהתקציב שקוצץ, זה חצי מהמורים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש לי רעיון. אנחנו עובדים על רפורמה בנוגע ללימודי השפה העברית לעולים חדשים.  יש אולפנים פרטיים, יש קורסים פרטיים עם פחות שעות. לומדים בהם יותר טוב, ואחרי הלימודים באולפן אנשים מבינים ומדברים את השפה, לא כמו אחרי האולפן אצלכם. אולי אתם תלכו למכרז, וכשאתם עושים קיצוץ אולי תעשו אולפנים פרטיים. כל המורים יתפזרו, ולגבי הכסף שיישאר אצלכם אתם צריכים לבדוק אולי זה יהיה יותר זול או יותר טוב. אתם צריכים לבחון את כל הפרויקטים שיכולים להיות, ואולי יש מקום לתת לשוק הפרטי חלק בפרויקט אחד. 

 

מנחם כהן:

 

            אם אני מבין נכון - היושב ראש אומר שאנחנו צריכים לבחון במסגרת הקיצוץ והכסף שנשאר, איך אפשר לתת יותר שירותים באותו תקציב.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             נכון. אתם צריכים לתת שירות, המדינה צריכה לתת שירות. בלי זה לא יהיה שום דבר.

 

שרה מרום שלו:

 

            המדינה צריכה לתת תשובה לעולים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             נכון.

 

אברהם מיכאלי:

 

אנחנו לא מסכימים לקיצוץ הזה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

 אנחנו לא מסכימים.

 

אברהם מיכאלי:

 

זה עניין של המשרד איך המשרד רוצה לסדר כרגע את הפתרון.  אנחנו מרגישים שזה כמו עוד עז שהאוצר תוקע לנו בתקציב, והמשרד גם תקע לנו עכשיו עז בוועדת עלייה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה.

 

זאב אלקין:

 

            אני רוצה לשאול את מנחם שאלה. נמצא פה נציג בכיר מאוד של משרד החינוך, וזה שהוא מצא זמן בין שביתה לשביתה להתפנות אלינו, זה לפחות אומר שהתמזל מזלנו ויש לנו סיכוי לקבל את התשובות כמעט מפי הגבורה.

 

            זה נכון, אתה אמרת בצדק שמקור שורש הרע היא ההחלטה המוטעית בעיניי - אתה לא יכול להגיד את זה - של שרת החינוך לממן חלק גדול מעלות הרפורמה השנה מהתקציב הגמיש יותר של משרד החינוך, וכתוצאה מזה פגיעה בכל הסעיפים החברתיים של תקציב משרד החינוך - מחשבה מאוד מוזרה שניתן לשפר את החינוך דרך פגיעה דווקא במרכיבים של הרווחה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             הכול לפי האינטרסים של הממשלה, ושל שרת החינוך.

 

זאב אלקין:

 

            כן. יש פה נקודה שפה אני רוצה להבין את ההיגיון שלה.  אם נכונות של ההערכה הכללית ושל הקיצוץ, הקיצוץ שמושתת הוא לא בסדר גודל כזה. כשאני מסתכל בספר התקציב, קיצוץ בחינוך מבוגרים הוא סדר גודל של כ-35%. אין קיצוץ בתקציב הגמיש של משרד החינוך של 35% גם אם צריכים לקחת 170 מיליון.

 

ריבה שרה אביעד:

 

            יש קיצוץ בתקנות השכר.

 

זאב אלקין:

 

            אני לוקח את ספר התקציב, ויש פה שורה חשובה, ואני חושב שזה חשוב שיהיו נושאים כאלה של  חינוך יהודי בתפוצות,             ועוד הרבה נושאים שיש קיצוץ. אבל, הקיצוץ הוא לא 35%. הסעיף היחיד לפחות בעמוד הזה של התקציב שאני רואה שהוא קוצץ בסדר גודל כל כך דרמטי של 35%, זה חינוך מבוגרים. מה זה קיצוץ בחינוך מבוגרים? יש לנו כאן פילוח. 90% מחינוך מבוגרים זה האולפנים. המשמעות האוטומטית של זה היא קיצוץ כמעט חצי בתקציב האולפנים.

 

            מה שמעניין אותי לדעת הוא מי קיבל את ההחלטה הזאת במשרד החינוך, כי זה לא קיצוץ  יחסי, זה לא flat.  מה שקרה כאן עם חינוך מבוגרים ועם אולפנים ספציפית, זה לא flat.

 

אברהם מיכאלי:

 

             זה מכוון.

 

זאב אלקין:

           

            בדיוק. מישהו התיישב, ושאל איפה הוא יכול בגלל שיש לו קיצוץ משמעותי, להפיל מכה קשה מאוד, והפיל את זה פה. מתוך אותם 170 מיליון שאתה ציינת שהמשרד צריך לקחת לרפורמה, רק מהסעיף הזה לבדו הגיעו יותר מ-30 מיליון. זה אחוז גדול מאוד. מי קיבל את ההחלטה הזאת שהאולפנים, וקליטת עלייה זה הנושא העיקרי שצריך להיפגע כתוצאה מהרפורמה? לא ניתן לפתור את זה באמירה כללית שיש קיצוץ בגלל הרפורמה. זה נכון, אבל הוא לא כזה באף סעיף.

 

מנחם כהן:

 

            משרד החינוך עבר קיצוצים מאוד משמעותיים בחמש השנים האחרונות. קיצצו ב-17 פעימות כמעט 4.5 מיליארד.


 

 

זאב אלקין:

 

            כולל גם בסעיף הזה, ב-flat, בצורה סבירה. אני רואה 2006 מול 2007. אבל, לא כך.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אבל, אתם לא קיצצתם בבתי ספר. פה אתם מקצצים בבתי ספר.

 

מנחם כהן:

 

            רוב הקיצוצים לשעבר, רוב הקיצוצים שהיו היו קיצוצים בשעות, כי שעות זה 83% מתקציב המשרד. ולכן, הטענה שטוענים המורים בוועדות אחרות שכל תלמיד הפסיד 8.5 שעות שבועיות בשנה, היא נכונה. זה התוצאה של הקיצוצים שהמשרד עבר בחמש השנים האחרונות.

 

            יש עכשיו החלטת שרה - שרה, מנכ"ל, או  מנכ"לית כלומר,  לדורותיהם - שלא פוגעים יותר בשעות בשום מחיר ובשום תנאי לאחר הפגיעה האנושה ששעות הלימוד נפגעו.  אחרי זה היתה החלטה במסגרת הרפורמה שמדינת ישראל מקצה לה 6 מיליארד, מיליארד לשחיקה, 5 מיליארד לרפורמה. בפריסה כפי שהיא פרוסה המשרד צריך לתת סכום מסוים.  את הפריסה בשנה הזאת, ובשנה הבאה -  מי שקובע את סדרי העדיפויות במשרד זה ראשי המשרד.

 

זאב אלקין:

 

            אז זו השרה.

 

מנחם כהן:

 

            זה  - - -

 

זאב אלקין:

 

            אני מפנה את תשומת לב החברים שהתשובה שאנחנו מקבלים כאן שזו החלטה פוליטית של השרה להשית חלק גדול מאוד הקיצוץ - - -

 

אברהם מיכאלי:

 

             הוא לא אומר פוליטי, אנחנו מתכוונים להחלטה פוליטית.

 

זאב אלקין:

 

 החלטה של השרה זה דרג פוליטי.

 

מנחם כהן:

 

            הדבר היחידי שאני אומר הוא שאת סדרי העדיפויות במשרד קובעים ראשי המשרד.

 

זאב אלקין:

 

            ראשי המשרד זה השרה.

 

יוסף שגל:

 

             התמונה ברורה.

 

זאב אלקין:

 

זה מרתק ששרת הקליטה לשעבר, היא זו שמקבלת את ההחלטה הזאת.

 

אברהם מיכאלי:

 

אנחנו חושבים שזהו באמת ניסיון, ואולי אפשר אפילו לומר חשיבה מוטעית מאוד של המשרד. אנחנו לא מאשימים את הפקידות שיושבת פה כרגע.

 

זאב אלקין:

 

            זה לא חשיבה מוטעית, זה  יותר חמור.

 

אברהם מיכאלי:

 

             חשיבה מוטעית ומכוונת לקצץ בתחום הזה. אולי חושבים שאין היום עולים ולכן לא צריך אולפנים. אנחנו דיברנו בוודאי מספיק על נושא האולפנים בוועדת העלייה. בוועדת המשנה דיברנו על אולפנים לנוער, ושם גם העברנו את המסר עד כמה האולפנים חשובים. אנחנו כל היום מדברים על זה. אנחנו מדברים פה כרגע על העיקרון, והעיקרון הוא שאנחנו לא נסכים לזה. את צעדנו נצטרך לנקוט אנחנו.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            האם אתם רק אלה שמקצצים, או אלה שצריכים לקבל פתרון לגבי עולים חדשים שמגיעים?

 

מנחם כהן:

 

            אנחנו אלה שצריכים במסגרת הקיצוצים הכואבים והמצערים, לנסות לתת פתרון כפי שהיושב ראש אמר. במסגרת התקציב שיש לתת תשובה לכמה שיותר עולים, וכמה שיותר כיתות. אנחנו משתדלים לעשות את זה.

 

זאב אלקין:

 

            מה זה "כמה שיותר עולים"? האם זה לא זכות מראש של כל עולה לקבל?

 

מנחם כהן:

 

            זה זכות, אבל תהיה כיתת אולפן של חמישה עולים או של חמישים עולים - זה גם הבדל ביכולת. או אם יש לעולה אולפן מתחת לבית, או שהוא צריך לנסוע מאשדוד לאשקלון ואני מגזים, אז זה פגיעה באיכות השירות.

 

אבי מספין:

 

            אני לא הייתי בתחילת הדיון, ותסלח לי אדוני היושב ראש. מכל מקום, אני רוצה להתמקד ביוצאי אתיופיה. עד כמה שידוע לי - תקן אותי אם אני טועה - יש 105 מורים, מתוך 750, שמלמדים עברית, וגם בחלק של הגיור. השאלה היא, האם גם הם עומדים להיפגע מהקיצוץ? השאלה, מה לעשות?

 

מנחם כהן:

 

            אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לא לפגוע במורים יוצאי אתיופיה. אבל, לתת פה התחייבות בפני הוועדה שמקיצוץ כל כך משמעותי אף מורה מיוצאי אתיופיה לא ייפגע, זה לא רציני ולא אחראי. אבל, אנחנו נעשה מאמצים גדולים מאוד למצוא פתרון שאו שאף אחד לא ייפגע, או כמה שפחות ייפגעו.  350 - זה לקחנו מספר מול קיצוץ. כלומר, זה מה שמחשב היה מוציא.

 

זאב אלקין:

 

            אם נתרגם את זה לשפה של האולפנים, כמה אולפנים ייסגרו?


 

 

ברכה לוזון:

 

            303 כיתות אולפן חוץ מהאולפנים של עולי אתיופיה,  303 אולפנים.

 

זאב אלקין:

 

            ייסגרו?

 

מנחם כהן:

 

            לא, זה מה שיש. ייסגרו כחצי.

 

זאב אלקין:

 

            ייסגרו כ-150 כיתות.

 

ברכה לוזון:

 

            אנחנו לא עשינו את החישוב מדויק, כי זה דבר שאתה לא יכול עכשיו. זה תלוי כמה עולים יש פה, וכמה עולים שם. אבל, יחסית כן - זה יפגע בחצי.

 

מנחם כהן:

 

            אני אגיד לך למה לא יסגרו חצי.  מספרית אתה צודק, אבל אנחנו נצטרך לעשות התארגנות אחרת, ולצופף יותר, וקצת לפגוע בשירות הקרוב של העולה.

 

זאב אלקין:

 

מה התקן היום של הכיתה?

 

ריבה שרה אביעד:

 

            תקן כיתה היום הוא בין 15 ל-18. התקן הרשמי הוא 25 לומדים. אנחנו לא עומדים בזה, אנחנו היום מקיימים כיתות  של בין 15 ל-18, בגלל הפיזור של העולים, וכדי לתת שירות טובות יותר. למשל, כיתות מקצועיות כמו לרופאים, לעורכי דין, לרואי חשבון. יש פה גם עניין גיאוגרפי.

 

זאב אלקין:

 

            על איזה תקן אתם רוצים ללכת בעקבות הקיצוץ?

 

מנחם כהן:

 

            אני לא יודע אם זה טעות מה שאני אומר עכשיו או לא טעות. אבל, אנחנו עוד לא התארגנו בכוונה כדי לקוות שזה לא הקיצוץ. אנחנו כן מתארגנים בלחתור להגיע לפתרונות.  הרי בסוף נצטרך לתת כיתות - - -

 

זאב אלקין:

 

            אם הייתי שומע את זה מפקיד זוטר במשרד, אז הייתי מבין למה הוא מכוון. כשאני שומע את זה ממך, קשה לי להבין למה אתה מתכוון.

 

מנחם כהן:

 

            אני אגיד לך למה אני מתכוון.  גם בתוך המשרד, לי יש המון תקנות במשרד. אנחנו עושים מאבק על כל תקנה, ואנחנו בקיצוץ הזה - ויכול להיות שבסוף זה מה שיקרה  - אני לא ראיתי בו סוף פסוק. אני פקיד בכיר, אבל לא הכי בכיר. עשיתי גם מאבקים על הקיצוץ הזה, ואני עוד לא התייאשתי. לכן אני אומר, אנחנו כן נערכים, ובמקום 18 יהיו 25.

 

אברהם מיכאלי:

 

            מנחם, אני מבין גם את הרמז שלך. הקיצוץ הזה - כנראה שהמשרד מבקש שאנחנו נפתור אותו. אנחנו נפעיל את הלחצים שלנו.

 

זאב אלקין:

 

            אני אגלה לך - כאשר שרת החינוך דיברה בוועדת החינוך ואמרה איפה חסר לה, היא בכלל לא הזכירה את הנושא הזה. מבחינת סדר העדיפויות שלה כאשר היא פנתה, גם מול ועדת הכספים ומול ועדת החינוך, היכן היא רוצה שאנחנו נפעל להביא כסף, זה לא מעניין אותה.

 

אברהם מיכאלי:

 

             אבל, זה כן מעניין אותנו. הם מצפים שאנחנו נשלים את החסר הזה.

 

מנחם כהן:

 

            לא, אני רוצה להגיד מילה לפחות לפרוטוקול. עם כל הכבוד לי  מה שנקרא, אני פקיד במשרד ואני מבצע מדיניות של השרה. אם זו המדיניות שלה,  בסוף אני אצטרך לתת את השירות הכי טוב שאני יכול במסגרת הקיצוץ שלה. אין לי פה חלילה יומרות להפעיל עליה לובינג.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יש עכשיו כמעט 700 מורים באולפנים. האם כולם היו מועסקים בשנה זו כשלא היו כל כך הרבה עולים, או לא?

 

ברכה לוזון:

 

            הרוב הגדול, כן.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             בשנה הבאה לא יהיו פחות עולים חדשים כי זה המינימום.

 

יוסף שגל:

 

            יכול להיות שיהיו יותר, אבל לא פחות.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            איך אתם חושבים לפתור את הבעיה?

 

מנחם כהן:

 

            קודם כל, רובם מועסקים. אולי בודדים בחל"ת - בחופשה ללא תשלום. כי הרי היו מספרים יותר גדולים, וכשהעלייה ירדה אנחנו מצאנו פתרונות למורים שהיו.  המספר 780 הוא מספר מצומצם יחסית למה שהיה. לגייס מורים זה יותר קל כשהעלייה עולה.  אני אומר בלי להתחייב, אנחנו נצטרך כנראה לעשות כיתות יותר גדולות, והעולים יצטרכו לנסוע מרחקים יותר משמעותיים כדי להגיע לאולפן. אם היום הכיתה היא בין 15 ל-18, אז היא תהיה כמו בתקן - 25.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתה מדבר על נסיעה לעיר אחרת. אבל, אתה יודע כמה כסף מקבלים עולים חדשים בהתחלה, ואתה יודע שכל גרוש בשבילם זה כסף.


 

 

מנחם כהן:

 

            אני יודע, ואני מכבד ומעריך את זה.  גם לנסוע לשכונה אחרת לפעמים זה קושי עצום.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            כשהייתי עולה חדש עשיתי את הכול ברגל.

 

 

 

מנחם כהן:

 

            עד היום חלק עושים כך.

 

דניאל  אוברמן:

           

            אני נחרד לשמוע על קיצוץ משמעותי שכזה בתקציב האולפנים. לא ברור לי איפה משרד הקליטה, והאם יש פה נציגות של משרד הקליטה.

 

דנה גורדון:

 

            לפרוטוקול - נציג  משרד הקליטה חלה ברגע האחרון, ולא הגיע.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             בסדר, אבל מישהו היה צריך להגיע לפה.

 

זאב אלקין:

 

            אבל, התקציב שלהם לפי הדף הזה נשאר כמו שהוא היה בשנה שעברה. הם את החלק שלהם נותנים.

 

דניאל אוברמן:

 

            זה בסדר, אבל מי שמתעסק בקליטה שזה משרד הקליטה, צריך היה לצעוק, משום שאחד מהמגעים המשמעותיים ביותר שיש בין העולה לבין הרשויות הוא בתוך האולפן. אם לא יהיו אולפנים העניין יתגלגל מוועדת העלייה והקליטה לוועדת העבודה והרווחה. הנזקים פה הם משמעותיים ביותר, ולמחסור באולפנים ובכיתות יש  השלכות על תעסוקה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            זה חוץ מהנזקים הפוליטיים.  אנחנו עובדים, הסוכנות עובדת להביא לפה עולים. אבל, אין כיתות. 

 

זאב אלקין:

 

            אנחנו מממנים בתפוצות, ואין לנו כסף לתת אולפנים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            נציגת הסוכנות, מה אתם חושבים על זה שחצי מהתקציב לאולפנים למבוגרים סוגרים?

 

דבורה גיני מלקי:

 

            אני מצטערת שהפסדתי את החלק הראשון של הדיון ואת הרקע. אני לא יודעת אם הקיצוץ הוא כולו הוא בגלל ירידה במספרים.

 

זאב אלקין:

 

            לא, הוא לא בגלל ירידה במספרים. הוא בגלל קיצוץ תקציבי במשרד החינוך לטובת הרפורמה החדשה. משרד החינוך החליט לממן את הרפורמה החדשה שלו, בין השאר באחוז גדול מאוד, 50% קיצוץ מתקציב האולפנים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתם תביאו לפה אנשים, ולא יהיו מורים כדי ללמד אותם עברית.

 

 

דבורה גיני מלקי

 

            ברור שכל מי שעוסק בעלייה  - משרד החינוך, משרד הקליטה, הסוכנות, "נפש בנפש" - רוצה לתת את השירות, אם לא הטוב ביותר, לפחות הסביר ביותר כדי שהממשק הראשוני של שפה יתקיים עם החברה הישראלית. אני רוצה באמת לדעת כמה רע זה הולך להיות? עד כמה זה הולך להשפיע?

 

זאב אלקין:

 

            כמחצית מהכיתות ייסגרו, כמחצית מהמורים הולכים הביתה.

 

אברהם מיכאלי:

 

            משרד החינוך בונה עליכם שתשלימו את התקציב כסוכנות היהודית.  אני מבין כרגע שיש בעיה עם המדינה.

 

דבורה גיני מלקי:

 

            אנחנו נשמח לעשות כל מאמץ, בינתיים אנחנו לא - - -

 

אבי מספין:

 

            האם הסוכנות משתתפת גם בתקציבים בחלק מהדבר הזה?

 

דבורה גיני מלקי:

 

            הסוכנות מהווה את המעטפת הלוגיסטית של האולפנים. אנחנו משלמים לכל האולפנים פר אדם – 500 דולר נדמה לי,  או  500 שקל שזה התקציב שלנו ללוח, גיר, מקום, השכרת המקום. אנחנו מינהלת משותפת של קליטה, חינוך ו - - -

 

זאב אלקין:

 

            לפי התיאור הזה יהיה לכם הרבה לוח וגיר. אגב, אני עשיתי עכשיו חישוב, ויותר מ-20% עלות השתתפות משרד החינוך ברפורמה, מהסעיף הזה. יותר מ-20% של מה שמשרד החינוך צריך להשקיע ברפורמה, בא מהסעיף הקטן הזה. זה אמירה של השרה לגבי סדר העדיפויות שלה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             חברים, אנחנו צריכים לקבל החלטה. אני רואה שהם מבינים שזה לא מה שצריך להיות.

 

אברהם מיכאלי:

 

             הנושא צריך להיות ברמה של ועדת הכספים, יש לנו נציגים גם שם. אנחנו נשים את הנושא הזה בסדר היום שם  לקראת אישור תקציב משרד החינוך.

           

            שנית, יש את הדיון שיזמו 40 חברי כנסת - אני לא חתמתי על היוזמה הזאת - לזמן את ראש הממשלה בעניין החינוך. אני חושב שהנושא צריך להעלות במליאת הכנסת במלוא תוקף.

 

יוסף שגל:

 

             מאה אחוז.

 

זאב אלקין:

 

            אדוני היושב ראש, אנחנו כנראה באים לקראת גיבוש הצעת ההחלטה, ואני מציע שני דברים. ראשית, אני חושב שהוועדה צריכה להתייחס בחומרה להחלטת השרה לפגוע בצורה מכוונת דווקא בנושא הוראת עברית באולפנים, ולתת את עמדתה על כך. חשוב שלא נשתוק כאן, ונעיר לשרה מה אנחנו חושבים על ההחלטה לממן רפורמה  - שזה מעשה ראוי -  דווקא מנושא האולפנים עם כל ההשלכות הקשות.

 

            שנית, אני מציע שנפנה כוועדת הקליטה ליושב ראש ועדת השרים לעלייה, קליטה ותפוצות, שקוראים לו במקרה ראש הממשלה. אנחנו נבקש בדחיפות את התערבותו המיידית בסוגיה - להביא את זה לדיון. זה נושא מספיק כבד כדי שהוא יעלה בוועדת השרים לעלייה, קליטה ותפוצות, וכדי שראש הממשלה יכנס את הוועדה בדחיפות, וייתן את דעתו. יש שרת חינוך בישראל, אבל יש גם ראש ממשלה בישראל.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             זה בסדר, אני מקבל.

 

זאב אלקין:

 

            אפשר אולי לפנות גם לוועדת הכספים כמו שהציע חבר הכנסת מיכאלי, ולבקש ממנה לתת את הדעת.

 

אברהם מיכאלי:

 

             אם ראש הממשלה יתערב בעניין, אולי לא נצטרך לדון על זה במליאה. אם לא - אנחנו נעלה את זה במליאה במסגרת הדיון.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            שרים שוכחים שהם גם חברי כנסת, ושלפעמים הם לא שרים אלא הם חברי כנסת. הם חושבים שהם יכולים לעשות הכול - מה שאי אפשר לעשות. אני מקבל את כל הלוגיקה של  קיצוצים בכל מיני דברים. אבל,  למה יש פה קיצוץ כל כך גדול? אני לא מבין.

 

שרה מרום-שלו:

 

            אי אפשר להסכים לזה, בשום אופן.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             אפילו אי אפשר להבין למה הקיצוץ פה הוא הכי גדול.

 

שרה מרום-שלו:

 

            אנחנו פשוט מבטלים את כל העלייה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתם יכולים להגיד לשרה, ואנחנו גם נגיד לשרת החינוך שאנחנו לא מקבלים את זה.

 

מנחם כהן:

 

            אנחנו מבטיחים להעביר בדיוק את רוח הדברים שהיתה פה לשרה.

 

זאב אלקין:

 

אנחנו גם נקבל החלטה כתובה, נוציא אליה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             כן, ישלחו מכתב עם ההחלטה שלנו.  עלו פה שלוש נקודות. ראשית, קיצוצים כאלה הם בלתי אפשריים. שנית, אנחנו פונים ליושב ראש ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. שלישית, אנחנו פונים לוועדת הכספים.

 

יוסף שגל:

 

             אנחנו גם יכולים להעלות את הנושא במליאה.

 

אברהם מיכאלי:

 

             הדיון במליאה הוא במקביל לדיון שיתקיים על החינוך.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             אין פה אחד שמתנגד. אתם שמעתם את רוח הדברים, אנחנו לא מקבלים את מה שעשיתם. הוא צריך להעביר את זה למי שאחראי.

 

מנחם כהן:

 

            זה יעבור בחמש דקות הקרובות.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

             אנחנו יודעים שאתם לא אשמים, אנחנו מדברים  על החינוך.

 

            תודה רבה.

 

 

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.

 

 
הודעה לעיתונות מטעם ועדת העליה והקליטה בעקבות דיון ב-  18.12.07
 

הודעה לעיתונות מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות


קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים
חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך

התפרסמה בתאריך: 18/12/2007

חה”כ מיכאל נודלמן: ”האם עלינו לסגור את המדינה בפני העולים,
זו משמעות קיצוץ שרת החינוך עד כדי מחצית במספר המורים באולפנים לעברית לעולים חדשים”.
שלומית עמיחי, מנכ”לית משרד החינוך: ”לא תהיה פגיעה בהוראת השפה העברית לעולים מבוגרים באולפנים. הן ברמת הפרט והן במספר התלמידים בכיתות עד סוף ספטמבר 2008. לא תחול כל פגיעה באולפני ההכנה לגיור בניגוד לפרסומים קודמים כי עומדות להיסגר 110 כיתות אולפן לגיור.”

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה”כ פרופ` מיכאל נודלמן, קיימה היום ישיבת חירום בנושא: קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך. בהשתתפות מנכ”לית משרד החינוך ומנכ”ל המשרד לקליטת העלייה.
חה”כ מיכאל נודלמן, יו”ר הוועדה: ”האם עלינו לסגור את המדינה בפני העולים, זו משמעות קיצוץ שרת החינוך עד כדי מחצית במספר המורים באולפנים לעברית לעולים חדשים. שרת החינוך כיום שכיהנה עד לאחרונה כשרת הקליטה– לא רוצה עולים”. יש היום כ-600 מורים לעברית באולפנים והכוונה לצמצמם ל-300”. הוועדה לא יכולה לעבור על כך לסדר היום ולכן נקבעה ישיבת חירום זו.
חה”כ זאב אלקין: הקיצוץ באולפנים הוא דיספרופורציונאלי לקיצוץ בשאר סעיפי התקציב של משרד החינוך.” ”הפגיעה באולפנים תהיה אסון לקליטת העליה ולהמשך העליה בעתיד. אני מציע להעביר את נושא האולפנים לטיפולו של משרד הקליטה בהקדם האפשרי, מאחר שנושא האולפנים לא קרוב לליבה של שרת החינוך. העברה זו תבטיח את תפקודם התקין של האולפנים לעברית וישפר את רמת ההוראה בהם.”
מנכלי משרדי הקליטה והחינוך קיבלו את יוזמתו של ח”כ אלקין.
חה”כ ליה שמטוב: ”מדינת ישראל עושה רפורמה הפוכה מזו של פוטין. פוטין רוצה להחזיר את היהודים שעלו לישראל, לרוסיה. וכאן, במקום לעודד עלייה, מקצצים בהוראת השפה העברית”.
חה”כ שרה מרום שלו: ”גם כשאני עליתי לישראל בשנת 1946 הישר מן הגיטאות, הדבר הראשון שלימדו אותי כעולה, היה השפה העברית. ללא ידיעת השפה אין לעולים מה לעשות במדינה”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הובהר לוועדה כי השרה החליטה ספציפית לקצץ באגף חינוך מבוגרים שבו תקציב האולפנים לעברית. מדוע אין דיפרנציאציה בקיצוץ.”
שלומית עמיחי, מנכ”לית משרד החינוך ”לא תהיה פגיעה בהוראת השפה העברית לעולים מבוגרים באולפנים. הן ברמת הפרט והן במספר התלמידים בכיתות עד סוף ספטמבר 2008”. היא הבהירה כי יש נכונות להידברות עם משרד הקליטה תוך הענקת הידע המקצועי בהוראת השפה והתקציב הנותר לאחר הקיצוץ, כדי להבטיח טיפול הולם בעולים החדשים. היא אישרה כי לא תחול כל פגיעה באולפני ההכנה לגיור בניגוד לפרסומים קודמים כי עומדות להיסגר 110 כיתות אולפן לגיור.
מנכ”ל המשרד , ארז חלפון שיזם את כינוס החירום בעקבות הקיצוץ הדרסטי בתקציב משרד החינוך לאולפנים אמר: ”לימודי העברית הם צורך חיוני ובסיסי שהמדינה חייבת להעניק לעולים החדשים במסגרת קליטתם בארץ. הקיצוץ שמטיל משרד החינוך יביא לפיטורי מורים וצמצום מספרי הכיתות ופגיעה זו תפגע קשות באפשרות של העולים החדשים להשתלבות בחברה הישראלית, בתעסוקה ובכל תחומי החיים. לדבריו, החלטה חד צדדית שכזו מעבירה מסר מרתיע ושלילי לעולים פוטנציאליים לא לעלות לישראל. אנו מתנגדים בתקיפות לכל פגיעה בלימודי העברית לעולים וקוראים למנכ”לית המשרד ולשרת החינוך לבטל את הקיצוץ לאלתר”.
אבי מספין, דובר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה: ”שרת החינוך השיבה לפניית האגודה כי בכוונתה להכפיל את מספר המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. יש כיום 105 מורים באולפנים לגיור. האם יש כוונה לפטרם?

להלן החלטות הוועדה:
1.
הוועדה קוראת לשרת החינוך בהתאם להודעת מנכ”לית משרד החינוך לוודא כי:
א. עד ספטמבר 2008, לא תהיה כל פגיעה ברמת הפרט הן במספר התלמידים בכיתות באולפנים לעברית, וכי העולים הלומדים בהן לא יידרשו לנסוע מרחקים.
ב. תחל הידברות בין משרד החינוך לבין משרד הקליטה להיערכות להעברת האולפנים להוראת השפה העברית בהדרגה לאחריות משרד הקליטה תוך העברת הידע המקצועי והתקציב הנותר למטרה זו.
ג. לא יתקיים הקיצוץ באולפנים לגיור במהלך כל שנת התקציב.
2.
הוועדה תערוך בחודש מרץ הקרוב ישיבה לוודא שאין פגיעה בהוראת השפה העברית לעולים חדשים באולפנים, ולבחון את התקדמות ההידברות בין משרדי החינוך והקליטה ואת ההיערכות להעברת הוראת השפה העברית באולפנים אל משרד הקליטה.


 פרוטוקול מישיבת ועדת העליה והקליטה מיום 18.12.07
 

הכנסת השבע עשרה                                                                                    נוסח לא מתוקן

מושב שלישי                                                                                        

 

 

פרוטוקול מס' 151

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט' טבת התשס"ח (18 בדצמבר 2007), שעה 09:00

 

 

 

סדר היום:    ישיבת חירום: קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת   

                      החינוך. בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

 

נכחו:

 

חברי הוועדה:   

 

מיכאל נודלמן – היו"ר

זאב אלקין

אברהם מיכאלי

שרה מרום-שלו

מאיר פרוש

ליה שמטוב

 

מוזמנים:          

 

שלומית עמיחי – מנכ"לית משרד החינוך

אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל כלכלה ותקציבים משרד החינוך

פנינה בן שלום – דוברות משרד החינוך

ברכה לוזון – סגנית מנהל האגף לחינוך מבוגרים

ארז חלפון – מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

אריה קורת – מנהל אגף קליטה בקהילה המשרד לקליטת העלייה

מסרט וורקו – רכזת פרוייקטים חינוכיים המשרד לקליטת העלייה

אביגדור לויתן – מנהל המחלקה לקליטה וקהילה המשרד לקליטת העלייה

מיטל נוי – דוברת המשרד לקליטת העלייה

משה קליין – סגן ראש מערך גיור משרד ראש הממשלה

אבי מספין – אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

 

מנהלת הוועדה:

 

דנה גורדון

 

 

רשמה וערכה:  

 

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

 

 

 

 

 

 

 

 

           

 

           

 

 

 

 

ישיבת חירום: קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך. בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח ישיבת החירום של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך.

 

עד היום, חברי הוועדה לא יכולים להבין איך קרה במדינת ישראל דבר כזה. לפי הנתונים שיש אצלנו, חצי מהמורים לקראת פיטורים, מורים מאולפנים, וגם אתמול אנחנו קיבלנו הודעה שאולפנים של גיור גם התפוצצו.

 

            אנחנו פה ובמשרד ראש הממשלה כל הזמן מדברים על גיור, על תוספת של עולים, כשמגיעים שנים עשר עולים אנחנו אומרים שזה קטסטרופה, כולם עובדים על זה שעולים יגיעו למדינת ישראל. ומה מחכה פה לעולים החדשים? תור כדי לרכוש שפה. בנאדם בלי שפה זה לא אזרח. זה לא בנאדם. הוא לא יכול לעבוד, הוא לא יכול לדבר, הוא לא יכול להבין איפה הוא. ופתאום שרת החינוך, במדיניות שלה, החליטה לקצץ על חצי. לא רבע, לא חלק קטן, חצי, אולפנים ללימוד עברית למבוגרים. אנחנו לא מבינים, אנחנו ביקשנו שני שרים, אבל שרים לא יכולים להיות פה. יש שני מנכ"לים, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה עם הבנה באיזה עולם אנחנו חיים.

 

את יכולה גבירתי מנכ"לית משרד החינוך להגיד לנו, האם הפאניקה והרעש שיש פה כמה ימים, גם ועדת כספים מעורבת בזה, כולם מעורבים, האם זה לחינם? 

 

שלומית עמיחי:

 

            אני במשרד החינוך פחות מחודשיים בשלב הזה, ואני נחשפת למציאות הקשה של המשרד רק בימים האלה. עד עכשיו כמו שאתם יודעים סיפור שביתת המורים תפס את רוב הזמן והאנרגיות. אבל בעברי במשרד החינוך התחלתי בשנת 77' נדמה לי במה שקרוי חינוך מבוגרים, ונושא האולפנים מוכר לי היטב, הייתי כמה שנים באגף חינוך מבוגרים ומאז ועד היום הזה הנושא אלי אישית קרוב ללבי. זה למען הגילוי הנאות.

 

אני מכירה את הנושא, אני מכירה את התנודות הקשות שהיו כשהיתה עלייה גדולה, ואחר כך לצערנו עלייה מאוד מצומצמת, ואז הקושי לצמצם, הקושי לנייד, הקושי להיות יעילים גם כשמספר העולים פוחת ועדיין אנחנו מעסיקים מורים, עם תנאים. כלומר לאורך השנים היו לנו לא מעט תנודות בנושא של אולפנים.

 

            המציאות שאני נחשפת אליה היום היא מציאות שבה משרד החינוך נאלץ לקצץ בשנת 2008 עוד, אני אומרת עוד אחרי הרבה שנות קיצוץ, שעלו נדמה לי על חמישה מיליארד, נאלץ לקצץ עוד חצי מיליארד שקל. וזה הביא את שרת החינוך לא להחליט מה לא חשוב אלא להחליט מה היא חייבת לעשות במדיניות שלה, במנדט בחוק כמשרד חינוך, ואילץ אותה על הנושאים האחרים, שאני לפחות יודעת שהם קרובים ללבה וחלילה לחשוב שהיא מזלזלת בהם, להחליט על נושאים אחרים שאין לה ברירה אלא שם להטיל את הקיצוץ, כי אחרת היא לא תהיה מסוגלת.

 

לכן הקיצוץ שהשית המשרד הוא השית על נושאים מאוד קרובים ללבו של המשרד אבל שאינם בליבה שמחייבת את המשרד בקיום לימודים סדירים, שזה האלף בית, בשביל זה קיים משרד החינוך. וזה במתנ"סים, וזה אפילו לצערי ביד ושם ובנושאים אחרים שהם נושאים שסובבים ואינם קשורים למערכת הלימודים עצמה. וכך נמצאים גם לצערנו הסוגייה של האולפנים, ולא משום שמישהו חושב שזה לא חשוב אלא  משום שבאין ברירה שם הוטל הקיצוץ.

 

            במציאות הזאת אני כן רוצה לומר, איך אני חושבת שצריך ואפשר להתמודד בסוגייה. אני חושבת שיחד עם מנכ"ל משרד הקליטה אנחנו נבקש, בהסכמת הוועדה, בחסות הוועדה, שאנחנו נשב ונראה יחדיו האם אנחנו יכולים להפיק איזו שהיא תכנית של עבודה, של פעולה באולפנים, משולבת עם משרד הקליטה, שבה כן נוכל לקיים את ההכרח לגבי היכולת לקלוט עולים, בתקציב שנשאר, ביכולת להתייעל, ועל פי זה נראה מה אנחנו יכולים להציע בהצעה שהיא הצעה אופרטיבית שחלילה לא תגרום לכך שעולים יגיעו לארץ ולא יוכלו ללמוד בשנתם הראשונה עברית, ועל זה אני חושבת שאין עוררין.

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני אמרתי מהתחלה, אם זה היה רבע, אם זה היה עשירית, אבל זה חצי, איך אתם יכולים לתקן דברים כאלה? זה ארבעים מיליון שקל קיצוץ.

 

זאב אלקין:

 

            תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אתחיל בנקודה שהמנכ"לית סיימה בה ואני מנסה להסתכל על הדיון הזה בעיניים של מישהו שנמצא היום באחת ממדינות התפוצות ומתכונן לעלייה. מה הוא שומע מהדיון הזה, שיתקיים מפגש שכתוצאה מהמפגש יוכלו לדעת האם מדינת ישראל תוכל לתת את המינימום ההכרחי בידיעת השפה העברית.

 

אני חייב להודות גבירתי המנכ"לית, אותי אישית זה מאוד מטריד. אני לא חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה את ה"אם". היא יכולה לשאול את עצמה איך, באיזו דרך הכי נכון לעשות את זה, מהי הדרך המועילה לעשות את זה שתאפשר לחסוך את התקציבים שהקופה הציבורית היא דלה, ויש המון מטרות מאוד חשובות שהמשרד מטפל בהם, אבל לוקסוס אחד מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, זה להעמיד את השאלה האם ניתן לתת את המינימום ההכרחי. זה קודם כל. זו הערה, אבל היא מעבר להערה לשונית. אני מכאן אקח את זה לנושא יותר עקרוני.

 

            אני חייב להגיד שאני מבין אתכם, משרד החינוך. במסגרת התקציבית, אני מכיר את תקציב משרד החינוך, אני  יודע מה נעשה בו השנה ואני יודע מה הגרזן שנפל על הרבה מאוד סעיפים חברתיים מאוד חשובים, כולל אגב חלקם קשורים לנושא העלייה, זה ילדים עולים. אבל היתה לי גם הערה, והערתי אותה לשרה, שלהערכתי חלק מהקיצוץ הדרמטי שאתם מתאים הוא נובע מסיכום שבעיני הוא לא היה הכי מוצלח מול משרד האוצר, והטיל על משרד החינוך נטל יותר מידי כבד בנושא של הרפורמה. אבל זה לא הנושא כאן.

 

            גם עם הקיצוץ שאתם הצגתם, דבר אחד אני לא מסוגל להבין, ואם אני מבין אותו יש מסקנה או המלצה שלפחות אני הייתי ממליץ. הקיצוץ באולפנים הוא בלתי פרופורציונלי לכל הסעיפים האחרים שקוצצו. לחלוטין. אני שוב מכיר את תקציב המשרד, אני חושב שאין עוד סעיף תקציבי אחד שאתם תוכלו להראות סדר גודל של קיצוץ של בין ארבעים לחמישים אחוז. ולכן זה לא תוצאה של קיצוץ מתגלגל ואפילו לא של הקיצוץ האחרון, אלא זה החלטה של סדר עדיפויות.

 

יתכן ושרת החינוך יכולה להחליט שבסדר עדיפויות שלה הנושא הזה הוא לא נכנס לליבה. אני שוב משתמש בניסוח שלך. אבל מכאן בעיניי יכולה להיות רק מסקנה אחת, שיכול להיות שהסעיף התקציבי הזה יושב בתקציב הלא נכון. כי מבחינת קליטת תלמידים עולים זה לב ליבו של התהליך שלא ניתן לוותר עליו.

 

אם מבחינת משרד החינוך, שיש עליו משימות לאומיות מאוד חשובות, הוא לא בליבה, קודם כל ההמלצה הראשונה שאני הייתי רוצה להציע גם לך וגם לארז ולכל מי שמטפל בעניין הזה זה לשקול להעביר את התקציב הזה ממשרד החינוך למשרד הקליטה. קודם כל זה מראש גם היום הפרוייקט הזה מופעל בשני צינורות תקציביים, למרות שמשרד הקליטה החלק שהוא נתן היה פעם קטן מאוד, לפי קצב הקיצוץ הוא הולך וגדל, כי משרד הקליטה לא מקצץ שם, ובצדק לא מקצץ, כי הוא מבין שזה הבסיס של כל תהליך הקליטה.

 

אגב אם כל התקציב הזה היום היה יושב במשרד הקליטה והיה מתבצע איזה שהוא קיצוץ פלט אני מניח שאף אחד לא היה מעלה על הדעת במשרד הקליטה, באולפנים, לחתוך בארבעים או חמישים אחוז. אם היה קיצוץ פלט בסדר גודל כזה או אחר, היו מחפשים בסעיפים אחרים או שהיו עושים קיצוץ פרופורציונלי, אבל משרד הקליטה בודאי היה מתייחס לזה כדבר מאוד מרכזי. 

 

לכן אני הייתי ממליץ לכם לבחון תסריט כזה. זה לא סיפור של יום אחד, זה ברור, זה שינוי משמעותי בתוך מערכת, זה שינוי שיכול אולי גם להועיל למערכת, כי יש לא מעט טענות לגבי הצורך גם בשינוי מבני וגם בשינוי תכני ושיטות ההוראה וכו', ועל ידי שינוי כזה זה יאפשר להכניס גורמים חדשים לנושא הזה של הוראת עברית, ואז אולי ממשבר ייצא גם תועלת. אני אגב אביא לך דוגמא אחרת מהמשרד שלך שזה קרה, הסיפור של חפציבה, שהקיצוץ התקציבי הביא לשיתוף פעולה עם הסוכנות שרק תרם תרומה גדולה מאוד למערכת הזאת, ובסוף אפילו הכניס תקציבים נוספים, אז יכול להיות שגם כאן הגיע הזמן ללכת למהלך מאוד משמעותי, שאולי ייוולד מהקיצוץ אבל יוביל אותנו לתוצאה אפילו  יותר טובה מהמצב הקיים היום.

 

זה תהליך שייקח זמן, ולכן מצד הדיון שאני הייתי ממליץ לכם בתהליך כזה צריכים לחשוב מה יקרה בראשון בינואר, כי אסור לתת למערכת הזאת להתמוטט. וקיצוץ בסדר גודל כזה אני לא רואה איך ניתן לענות על המינימום ההכרחי שאת מדברת עליו.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            מאה חמישים תלמידים בכיתה, והכל יהיה בסדר?

 

שלומית עמיחי:

 

            עשרים וחמישה, זה גם יהיה בסדר.

 

זאב אלקין:

 

            עשרים וחמישה זה אולי יהיה בסדר, אבל אם שר הקליטה הקודם, כשנכנס לתפקיד, בא לכאן בתדהמה איך העולים לא יודעים עברית, אז אם זה יעבור לעשרים וחמישה תלמידים בכיתה תדהמתו רק תתגבר, היא לא תצטמצם. ולכן צריכים לחשוב, לצידם של הדיונים על התייעלות ואולי מעבר הסעיף התקציבי הזה וכו', אתם צריכים לחשוב איך להחזיר לפחות חלק ניכר מהקיצוץ.

 

אני לא רואה איך המערכת הזאת מראשון בינואר מסוגלת לתפקד, ואני לא רואה איך אנחנו כחברי כנסת נוכל לתת לזה יד. גם בחדר השכן, אני מחזיק פה מכתב של יושב ראש ועדת הכספים, אבל כבר קיימנו על זה דיון וזה ברור לנו שלא ניתן לאפשר דבר כזה, עם כל ההבנה לתהליך הפנימי שקרה אצלכם, ואפשר להבין את ההיגיון שלכם, מדינת ישראל זו עדיין אותה מדינה ואותה ממשלה, לא יכולה לאפשר לעצמה את זה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אנשים יושבים שם על המזוודות, מי שעולה עכשיו.

 

זאב אלקין:

 

            האם הוא צריך להגיד לעצמו, אני אחכה שנה עד שיעשו רפורמה?

 

מאיר פרוש:

 

            מה שאני מבקש לדעת, קשה מאוד לחבר כנסת מהסעיפים שנמצאים בספרי התקציב להבין כל דבר, מה מבצעים באמצעות התקציב, אבל אני חושב שאני חבר הכנסת היחידי שאני לא עולה בשנים האחרונות. על כל פנים רוב חברי הכנסת פה הם עברו, חוו את זה על בשרם, את הנושא שאנחנו דנים עליו עכשיו. אני הייתי רוצה לדעת מהי בעצם המשמעות של הסעיף הזה. אני מבין שבכותרת זה שבאולפנים לומדים עברית, אבל כמה זמן, כמה זמן יש זכות לעולה ללמוד את זה, כמה עולים יש השנה, כמה היו ב-2007, אם קיצצו את התקציב, האם לפני עשר שנים היו שישים אלף עולים בשנה ועכשיו יש שלושים אלף, מהן הפרופורציות, על מה מדובר כרגע. לא קיבלתי רקע לדיון הזה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            בישיבה קודמת, שאלתי את המנכ"ל על כמות המורים, סמנכ"ל משרד החינוך, כל המורים כאלה היו בעבודה בשנה זו, מתי היה שנים עשר אלף עולים?

 

מאיר פרוש:

 

            כמה עולים היו בשנה האחרונה?

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            למעלה מתשע עשרה אלף.

 

 

 

מאיר פרוש:

 

            לעומת שישים לפני עשר שנים?

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            לא שישים, אני שאלתי אם כל השש מאות מורים היו בעבודה מלא באולפנים בתשע עשרה אלף עולים. הוא אמר כן. הם כולם עבדו.

 

זאב אלקין:

 

            התשובה מאוד פשוטה, שהקיצוץ הוא לא לעומת מה שהיה לפני חמש שנים. הקיצוץ הוא לעומת מה שהיה בשנה שעברה, ועל פי כל התחזיות מספר העולים השנה יהיה כמו בשנה שעברה.

 

מאיר פרוש:

 

            התשובה הזאת מקובלת על אנשי משרד החינוך שיושבים פה עכשיו?

 

אדי הרשקוביץ:

 

            יש לנו שש מאות עשרים משרות מלאות של מורים באולפנים. מאחר ואולפן זה חצי שנה, זאת אומרת שיש לנו אלף מאתיים, אלף מאתיים חמישים אולפנים, בממוצע עשרים תלמידים באולפן, זה עשרים וחמישה אלף עולים בשנה, כאשר העלייה היא לא נמוכה מזה, וחלקם הם גם ילדים שנכנסים למערכת החינוך. אנחנו מדברים פה על המבוגרים. זה פחות או יותר הנתונים הגלובליים.

 

מאיר פרוש:

 

            מהו היום התקציב ביחס ללפני עשור, האם המשרד הפחית את זה בפרופורציה?

 

ברכה לוזון:

 

            כל שנה התקציב מופחת פחות או יותר בהתאם למספר העולים.

 

זאב אלקין:

 

            חוץ מהשנה. ההפחתה של השנה היא לא פרופורציונלית. מורידים פרופורציונלית כל שנה, והשנה הורידו ארבעים אחוז מסיבות אחרות.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אתה לא יודע אפילו על זה, אתה שמעת שגם יש קיצוץ באולפני גיור. חצי כמעט.

 

מאיר פרוש:

 

            אני שמעתי על כל מיני קיצוצים. כרגע אנחנו דנו על הנושא הזה.

 

ליה שמטוב:

 

            לא מזמן היה מפורסם בעיתון ידיעות אחרונות, וכנראה כולם קראו על זה, על רפורמה של פוטין, שעושה רפורמה בדיוק הפוכה. הוא רוצה שיחזרו בחזרה לרוסיה, הוא נותן את הכסף למי שמוכן לוותר על הדרכון, הוא מוכן ללמד, הוא מוכן הכל לעשות. ואנחנו יודעים את זה. ופה פתחו את המשרדים, ואנחנו יודעים על זה ואנחנו כל הזמן אחרי שמפורסם כמה עולים שעלו בשנות התשעים וירדו מ-96' והלאה, ודנים על הדברים האלה. אז במקום לעשות ולהביא בחזרה, ואני מבינה שהסוכנות מעוניינת להביא בחזרה את העולים, במקום לעשות משהו מקצצים ומקצצים.

 

 

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            קיצצו חצי מהתקציב. לא עשירית, לא עשרים, לא רבע, חצי. אני לא יודע מה חשבו. אני רוצה להגיד חברים, אתם רואים כמה חברי כנסת פה, זה לא תמיד, לא כל יום יש כל כך הרבה חברי כנסת בישיבה. שלושה, ארבעה. אבל זה אומר איזו חשיבות יש לחברי הכנסת לנושא הזה. כי הם מבינים מה שבמשרד שלכם לא מבינים, שבלי זה אי אפשר עלייה. אנחנו צריכים להגיד חברים, תחכו שם ברוסיה, באוקראינה, בכל המדינות.

 

שרה מרום-שלו:

 

            אני בהחלט רציתי להתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת ליה. אנחנו עומדים פה כל חיינו עם עלייה. מי שלא יודע כל העליות שעלו, וכל האוניות שהוטבעו בימים, ובמקרה עכשיו קראתי גם כן על איזו אונייה שהוטבעה. אני גם באתי לארץ, באתי ב-46', עוד לפני מלחמת השחרור. ישר מהגטאות הגעתי. גם אז טיפלו בעולים, ודבר ראשון מה שהיה זה היה ללמד אותם עברית. אחרת מה יש להם לעשות פה, מה יש לעולים לעשות במדינה שלא יודעים את השפה.

 

            כשבא ראש ממשלת ברית המועצות ואומר שאני נותן, למה הם ברחו משם, כי היה להם קשה שם, כי לא יכלו להסתגל לשם, כי רצו להגיע בין היהודים, להיות במדינה שלנו. אבל כשכל כך מקשים עליהם ולא יתנו להם את הדבר הבסיסי ביותר, זה השפה, הם לא יוכלו לקנות לחם אם אין להם שפה, לא תהיה להם עבודה. את המינימום. לקצץ את זה בחמישים אחוז, בארבעים אחוז, זה האבסורד הכי גדול  מה שיכול להיות.

 

            למדינה באמת היה עכשיו הסיפור של החינוך, אנחנו בתוך העניינים ואנחנו יודעים. יחד עם זה אני לא חושבת שהקליטה זה פחות מכל בית ספר תיכון. אני לא חושבת שקליטה יכולה להיות פחות מכל בית ספר תיכון. כדי שהילדים שלנו ילמדו בבתי ספר קודם כל ההורים צריכים לעבוד ולהרוויח את הלחם לתלמידים האלה. ולשלם להם את המינימום, את מה שהם צריכים כמה פרוטות גם לבית הספר. ואם לא יהיה על מה אנחנו מסתמכים. ובשביל מה להגיד בכלל לאנשים לעלות לישראל. אני מקווה שמשרד החינוך יתעשת ויגיע למסקנות הנכונות.

 

ליה שמטוב:

 

            אני יושבת ראש אגודת ידידות ישראל מולדובה. לפני כמה חודשים ביקרתי שם, אז הייתי שם בקהילה היהודית. והיו שם הרבה אנשים, יותר ממאתיים איש, אנחנו הגענו שם עם משלחת, והתחלנו להסביר על ישראל ואיך כדאי לעלות לישראל, ואני חשבתי הם עכשיו יתחילו לשאול על ויזות, כי בכל זאת מולדובה זה לא בדיוק המדינה אולי שאנחנו מעוניינים, ונורא פחדתי מזה שהם יתחילו עם הויזות האלה. התברר שרוב האנשים שהם היו עולים חדשים, גרו פה עשר שנים, עשרים שנה, הם חזרו לשם, למולדובה. מה יש כבר לעשות במולדובה.

 

מאיר פרוש:

 

            למה הם חוזרים?


 

ליה שמטוב:

 

            כי פה הם לא מסתדרים. עכשיו זה לא רק אלה שאני ראיתי אותם, זה המשפחות שלהם, זה הילדים שלהם. ילדים שלמדו פה בבית הספר.

 

מאיר פרוש:

 

            מה עם הדירות שהם קיבלו פה?

 

ליה שמטוב:

 

            הם קנו את הדירות שקיבלו, ונכנסו פה למשכנתאות. הם לא בדיוק קיבלו פה, זה לא מקבלים וזה לא בדיוק כמו שאתה אומר.

 

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני רק רוצה להוסיף משהו, העולים באים וחצי שנה הממשלה נותנת להם זכויות וכסף כדי שהם ילמדו. הם לא יכולים לחכות חודש. הם לא יכולים לחכות. כי לימודים הם תלויים בכסף שהם מקבלים לחיות פה. הכל צריך להיות צ'יק צ'ק, כמו שכתוב בספר. אבל פה מה שאני רואה זה לא יהיה.

 

אברהם מיכאלי:

 

            אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת אנחנו עלינו על הנקודה שמשם חשבנו להתקדם היום. אנחנו הבנו שמשרד החינוך, ברמיזה כזאת או אחרת הבנו מהם שמישהו החליט על ההחלטה הספציפית הזאת, והבנו מהאנשים שישבו פה גם שגם דעתם לא נוחה מכך. לכן אני רוצה פשוט מאוד היום לדעת איפה אנחנו מקבלים תשובה ממשרד החינוך בנקודה הזאת.

 

זה לא עניין של לסבך, יש פה נקודה של מדיניות כנראה, שמישהו מהמחליטים במשרד, הפקידות הכי בכירה, מהמחליטים במשרד החליט לקצץ בדבר הזה. אולי נוח לה דרכנו לבוא וללחוץ על מישהו אחר. אבל אני הבנתי שהתקציב זה לא במשרד הקליטה. אנחנו פשוט מאוד הבנו שהתקציבים מקוצצים במשרד החינוך.

 

על זה אני רציתי לדעת, על זה רציתי היום לקבל תשובה בהמשך לישיבה הקודמת למה אין דיפרנציאציה בדבר הזה. על זה דיברנו בפעם הקודמת. כי אמרנו אם יש גם קיצוצים רוחביים, בכל הכבוד, עדיין יש שיקול דעת למחליט או למחליטה למה לעשות קיצוץ אחיד בכל דבר. אי אפשר לקצץ בכל דבר אותו הדבר.

 

אבי מספין:

 

            אני מהאגודה הישראלית למען עולי אתיופיה. תרשה לי בבקשה להתמקד ביוצאי אתיופיה. במהלך שנת הלימודים הקודמת לפני מספר חודשים התכתבנו עם שרת החינוך בנושא של שילוב מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, ובמכתב שהיא השיבה לנו בחודש מרץ, תרשה לי לצטט, דרך היועץ שלה תומר מתן, שאומר ככה: "..כבר לפני מספר חודשים הנחתה השרה את הגורמים המקצועיים במשרד לפעול על מנת להרחיב את מעגל המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, להטמיע את כניסתם למוסדות החינוך השונים וכן לפעול להרחבת משרות מורים יוצאי אתיופיה המצויים כיום במערכת. במסגרת מדיניות זו הציבה השרה את היעד של הכפלת מספר המורים האתיופים המועסקים במשרד החינוך במהלך שנת הלימודים הבאה..". הכוונה לתשס"ח שאנחנו נמצאים בשנה הזאת.

 

בנוסף לזה גם חבר הכנסת משה כחלון הגיש שאילתא באותו נושא של שילוב מורים יוצאי אתיופיה, וזו תשובה של השרה: זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד הונחו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד לפעול להרחבה משמעותית של מספר המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך כבר בשנת הלימודים תשס"ח. ופה היא מציינת שנוכל כבר בשנה הבאה לקלוט עשרות מורים חדשים למערכת החינוך.

 

באגף לחינוך מבוגרים יש מאה וחמישה מורים יוצאי אתיופיה, מתוך השש מאות מורים אם אני לא טועה, שהם מלמדים גם במערך הגיור וגם בהוראה עברית. הם האחרונים שנכנסו למערכת, ואני מאמין שהם גם הראשונים שיצאו. אז אני רואה שיש פה סתירה בין מדיניות אחת לשנייה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני זוכר מה אמר ראש ממשלה שרון, הוא רוצה מיליון עולים. אני זוכר מה אמר ראש הממשלה הנוכחי, הוא גם רוצה עוד עולים. אבל משרד החינוך, שרת החינוך, לא רוצה עלייה. מה אני יכול להגיד. שרה לקליטת עלייה הקודמת.

 

ארז חלפון:

 

            מנחם כהן דיבר עם המשנה למנכ"ל שלנו לפני רבע שעה והוא אמר שהם החליטו אתמול בלילה שבנושא של הגיור שם אין קיצוץ.

 

 

 

 

משה קליין:

 

            אני שמח על על ציטוט הדברים שנאמרו על ידי מנכ"ל משרד הקליטה. איש בשורה טובה אתה בוודאי. אם באמת זה יהיה פשרם של הדברים אז מערך הגיור אין לו ולא לכבול על כלום. אני רק רוצה לומר שאם יהיה חס ושלום קיצוץ הקטסטרופה שאנחנו רואים כרגע בנושא של הגיור של עולי  אתיופיה, העדים היו כאן על שולחנה של הוועדה, רק ילך ויגבר. החברים הללו ייתקעו במרכזי הקליטה, לא ישלימו את העניין, לא יקבלו את תעודות ההמרה, לא יצאו ממרכזי הקליטה. אז אני מתפלל שהציטוט שנאמר על ידי מר חלפון אכן יתממש, ומעבר לזה יוותר הנושא המהותי שלא אני מופקד עליו.

 

ארז חלפון:

 

            אני שלושה חודשים, עוד לפני ששמוליק עזב ביקשנו להיפגש גם על נושא עברית, גם על עוד כמה נושאים, לא יצא לפועל, את נכנסת, בגלל שביתת המורים עדיין באמת לא יצא להיפגש, ואני מקווה שהפגישה תצא לפועל. אני רוצה להגיד כמה דברים קטנים ואת ההמשך נגיד בפגישה שלנו.

 

            לימודי עברית לעולים חדשים, חמש מאות שעות, זה צורך בסיסי של כל עולה חדש. מתחת לזה, אני אומר לכם, אני אומר את זה בצער ובקושי רב, אי אפשר להתחיל אף פעולה ואף תכנית. החמש מאות שעות זה המינימום, ובוועדה שלומית שלפני שנכנסת, שמונתה והמסקנות צריכות להגיע בקרוב, שהם בכלל ממליצים להפוך את האגף לחינוך מבוגרים לרשות ללימודי עברית, עם תוספות של שעות וזה, שאני לא יודע איפה זה יהיה בגלל הקיצוצים והכל.

 

אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל מדברים על תוספת של שעות, על הקטנת כיתות, על תגמולים לעולים שיגיעו לאולפן, כי העולים הרי שמגיעים, חלקם עם קשיים, הסל קליטה לא מספיק אז הם גם בקושי מגיעים לאולפן, גם בקושי רוצים ללכת לעבוד, יש עם זה הרבה בעיות. אבל זה צורך בסיסי קיומי בדיוק כמו שהעולה מקבל את הסל קליטה ואת הדמי קיום, ככה זה השעות עברית.

 

זה דבר שהוא קשיח, כל פגיעה אפילו של שעה, אני כבר אומר לעולה הזה הסיכויים שלו להשתלב בחברה הישראלית, בתעסוקה, בללכת לבנק לדבר עם הפקידה, בללכת לרשות מקומית, בללכת לביטוח לאומי, פשוט אין לו את הכלי הזה. וגם היום אנחנו יודעים בדיוק את המצב, ממחקרים שאנחנו עושים, מה קורה מבחינת גם כשיש את החמש מאות שעות הרמה שהם מגיעים. ולכן לבצע קיצוץ בראשון לינואר זה פשוט מסר לעולים אל תגיעו למדינת ישראל, אנחנו לא יכולים לתת לכם את השירות הבסיסי.

 

ציין את זה חבר הכנסת אלקין, לראשון לינואר, אנחנו נשב והכל, אבל השינוי עדיין צריך להיות בתוך המערכת שלכם, כי אני אפגש, אבל אני, היות והדבר הזה לא נמצא בתחום אחריותי, לי במשרד אין מורים, אין אנשי מקצוע. אם יש איזה משהו שרוצים לטווח הארוך אפשר לשבת ולראות, אבל בטח שזה לא יהיה ל-2008, אם כן זה 2009, אבל זה אומר שינוי מאוד גדול עם רפורמה, וזה דברים שאנחנו נצטרך לשבת ולדון עליהם. אבל זה לא לראשון לינואר.

 

            אני רואה גם את ההשלכות, ושוב, אני מקווה מאוד שהקיצוץ הזה יבוטל, גם מבחינת מספר התלמידים בכיתות, אני לא מדבר כרגע אם לא ייפגע החמש מאות שעות, עולה חדש שגר בקריית שמונה, אבל בקריית שמונה בגלל הקיצוץ ייסגר האולפן כי אין מספיק עולים הוא צריך לנסוע לצורך העניין לעיר קרובה, לשכנע את העולה לנסוע ועוד זמן נסיעות, זה גם כסף וזה גם זמן וזה גם לשכנע את העולה עכשיו בוא תיסע על הכבישים שעתיים הלוך, שעתיים חזור, ארבע שעות בכיתה, ואל תעשה כלום, וגם ככה הם מחפשים את העבודה השנייה. ואני מאוד מקווה שלראשון לינואר זה יתבטל.

 

            לגבי נושא הגיור, מעבר למה שהרב קליין אמר, קודם כל אני מקווה שההודעה של מנחם כהן היא על דעתך ובאמת אין שם קיצוץ. מעבר למה שהרב קליין אמר שאם יהיה קיצוץ בנושא הגיור של המורים לגיור אף בן קהילה אתיופית לא יוכל לצאת ממרכז הקליטה, לקבל תעודה, להצטרף במסגרת רשמית לעם היהודי.

 

מעבר לכך זה יגרום למדינת ישראל להוצאה של מיליוני שקלים, כי אם בן הקהילה לא יוצא ממרכז הקליטה זאת אומרת המגיעים הנוספים מאתיופיה, וכמו שאתם יודעים מגיעים כל חודש שלוש מאות עולים מאתיופיה, יש את התחלופה, מי שמסיים יוצא, זאת אומרת שמדינת ישראל תצטרך להיערך מראשון לינואר או ראשון לפברואר להקמת מרכזי קליטה ושכירת מרכזי קליטה. ואני רק רוצה להגיד לכם, מרכז קליטה זה סדר גודל של בין חמישים למאה מיליון שקלים מרכז אחד. אז אני מבקש רק שהמשמעויות האלה פשוט ייוודעו לאנשים, ואת שאר הדברים אנחנו נעשה בפגישה. תודה.

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני רוצה רק להוסיף שזה לא קפריזה של חברי כנסת. זה חיים או מוות לעלייה. אם לא תהיה עלייה בשנת 2008 גם ב-2009 יהיה קשה. אתם תהיו אשמים שגל עלייה שכל אחד אומר אני רוצה, אני רוצה, זה יפסיק.

 

זאב אלקין:

 

            הערה, בעקבות הדברים של מנכ"ל משרד הקליטה. הרי כל המערך הזה של אולפנים עובד לפי שנת לימודים ולא לפי שנת תקציב, המדינה מתנהלת לפי שנת תקציב. ולכן אני הייתי ממליץ, אם וכאשר, ואני מאוד מקווה שזה יקרה בתכיפות, תגיעו לדבר על רפורמה, אל תשימו יעד ראשון בינואר אלא תשימו יעד ראשון בספטמבר. ככה שבמקום ראשון בינואר 2009 לפחות ברמת הפיילוט ראשון בספטמבר 2008. כי אחרת ראשון בינואר יהפוך לראשון לספטמבר של 2009. המערכת הזאת לא יודעת להשתנות באמצע שנת לימודים, או לפחות לא בצורה כל כך משמעותית.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני צריך להגיד שעולים שהם צריכים ללמוד באולפנים הם עכשיו פה. מראשון בינואר הם פה. הם מחכים. בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע. לוועדה, לא למנכ"ל משרד הקליטה. יש פה חברי ועדה שהם דואגים מאוד.

 

שלומית עמיחי:

 

            גם אנחנו שותפים לדאגה, כלומר לא נעשה פה משהו מתוך רצון לפגוע אלא נעשה פה משהו באין ברירה, מתוך חובה להבטיח מה שהמשרד מחוייב. ואני אומרת את זה באחריות מלאה, אני יודעת גם על עצמי, גם על אנשי המשרד וגם על השרה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            לעלייה אתם לא מחוייבים?

 

שלומית עמיחי:

 

            אנחנו מחוייבים בראש וראשונה לילדים שלומדים בבתי ספר, ואני לא צריכה להסביר היום לציבור באיזה מצב אנחנו עמדנו כאשר היתה מחוייבות, אני חושבת שכל הציבור תמך בה, לקדם את המורים, את שכר המורים במדינת ישראל, והמשמעות היא השקעה של מיליארדים, כולל מחוייבות של המשרד לסייע בהשקעה הזאת. גם אני סבורה שאולי המשרד נטל על עצמו יותר קשה מנשוא נאמר, אבל זאת מציאות, והיום אנחנו מחוייבים למציאות הזאת. ולכן אנחנו נמצאים במצב שכמה מהנושאים המאוד קרובים ללבנו אנחנו מתקשים להמשיך לקיים אותם, כולל נושא האולפנים.

 

            אני שותפה, מכובדי המנכ"ל, לאמירתך הקליטה מחייבת ידיעת השפה העברית, והיא משפיעה גם על הילדים שמגיעים לבית ספרנו. כלומר אין ספק שמשפחה שלא יכולה להיקלט גם הילדים במצוקה, וזאת תופעת שרשרת, ואנחנו יודעים את זה, ואנחנו לא אטומי לב להבין את הסיפור הזה.

 

            אני שמעתי את מה שאומר חבר הכנסת אלקין ואני בכבוד רב רוצה לומר שני דברים. במצב הקשה הזה שנקלענו אליו אני מאוד אשמח, ואני אומרת את זה גם בשם השרה, באין ברירה, להציע שמשרד הקליטה יקבל עליו אחריות לנושא של האולפנים, כאשר מאתנו תתקבל כל העזרה האפשרית, כמובן תקציבית בכל מה שישנו, אבל מעבר לזה גם בידע העצום שנרכש בתוך המשרד בנושא של הנחלת הלשון מיום קיומה של הנחלת הלשון, שאני חושבת שהמשרד לקח על עצמו נושאים חשובים.

 

המשרד נאלץ בשנים האחרונות להיפרד מכמה נושאים חשובים, גם תרבות, גם ספורט, נושאים שהם לא בלב לבו של החינוך. ולכן אני כן רואה אפשרות לאיזה שהוא שילוב. הוא יכול להיות גם איזה שהוא שילוב, שנדבר עליו ונסכים עליו, הכל בעיניים של איך להבטיח בכל זאת המשך טיפול יעיל באולפנים. יכול להיות שזה בחיבור כלשהו שיכול להיות עם הקליטה, יכול להיות שבעזרת סוכנות, אני אינני יודעת. אני חושבת שאת זה צריך ללבן. אבל הכיוון הזה הוא כיוון שבאין ברירה אני רוצה לומר שהוא יכול לבוא בחשבון מבחינת שרת החינוך.

 

לכן ההצעה שלי היא שני דברים. אחד אנחנו נפעל לכך שאף עולה לא ירגיש באחד לינואר או באחד לפברואר שקרה משהו, כלומר זה לא יפגע בעולים, אנחנו נפעל כך, בשילוב עם האגף, עם כל מגבלותינו, לזה שכל העולים שהיו מקבלים עד היום תשובה ימשיכו לקבל, כדי שהפגיעה לא תהיה ברמה כזאת שהפרט ייפגע בה, וזה אני לוקחת על זה אחריות.

 

זאב אלקין:

 

            כולל מרחקי נסיעות עם צפיפות בכיתות?

 

שלומית עמיחי:

 

            אנחנו נעשה את הכל פרטני, אחד לאחד, לראות שאין פגיעה באחד בינואר ברמת השירות שמקבלים העולים בנושא העברית. אנחנו ניקח את הכמה חודשים שישנם שהם החודשים עד ההיערכות של ספטמבר לראות איך אנחנו יכולים להיערך בשילוב שיתוף משרד הקליטה ככל שמשרד הקליטה ייאות או יוכל או ירצה לקבל על עצמו, ואז נראה איך אנחנו יכולים להבטיח את המשך הפעילות כך שהיא תתקיים, עם המורים שהוכשרו לכך, שאין סיבה בעולם שהם לא ימשיכו במקצועיות שלהם לתת את השירות שהם נתנו עד היום.

 

            אנחנו גם נראה את הנושא של המורים העולים מאתיופיה, יוצאי אתיופיה, שהוא מאוד חשוב והוא בראש מעיינות טיפולנו לראות איך אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי את המורים הללו שבאולפנים או במערכת החינוך או כמובן בהמשך שיהיה. זה לא בכיוון שהאחרון נכנס ראשון יוצא, אלא באמת נשקול דברים לגופם ולקיים את מה שהשרה הבטיחה.

 

אביגדור לויתן:

 

            מה לגבי המורים לגיור?


 

שלומית עמיחי:

 

            כשיש מי שמבשר בשורה, אני האחרונה שאהיה המבשרת הפוך. זה מה שנאמר, זה מה שיהיה.

 

ארז חלפון:

 

            שלומית ברשותך, אמרת פה משפט ששרת החינוך ואת הגעתם לאיזו החלטה שאתם מבחינתכם מוכנים להעביר את הנושא הזה למשרד הקליטה. אחד כמובן שקודם כל צריך דיון מיידי בנושא, כי זה מבחינתי, אני רוצה להבהיר דבר אחד, קודם כל מן הראוי גם לדבר אתנו לפני ולראות אם אנחנו יכולים ואיך. 

 

נניח שכבר דיברתם איתנו, משרד הקליטה בנוי הרבה מאוד שנים עם אגפים שונים, כאשר הוחלט שנושא החינוך הוא נמצא במשרד החינוך, כי שם יש את המורים ואנשי מקצוע, במשרד הקליטה אין אנשי מקצוע, יש כרגע אחד בהליכי מכרז שאמור להיות ממונה חינוך כדי להיות בקשר ולתאם את כל הפעילויות אתכם, שהצלחנו להגיע.

 

במידה ונגיד דיברתם איתנו, ואנחנו נקיים ישיבות ונחליט שאנחנו  כן רוצים ומוכנים, הדבר היחידי שאנחנו נוכל לעשות זה ללכת להפרטה דרך בתי ספר פרטיים. ללכת להפרטה ובתי ספר פרטיים, מעבר לנושא המכרזים והחשב הכללי ויועצים משפטיים ואיך שעורכים מכרז, העניין הוא בכלל קודם כל לבדוק שמכונים כמו ברליץ וסמר-סקול וכאלה בכלל יש להם פריסה.

 

צריך לבדוק את הדברים האלה, שהם יכולים לתת שירות לכל עולה ברחבי הארץ, גם אם בקריית שמונה יש ארבעה עולים, שהם יכולים לפתוח שם בכלל אולפן פרטי, וכמובן לראות את התימחור וכל הדברים האלה, שזאת עבודה, אמר חבר הכנסת  מיכאלי חמש שנים, ואני חושב שאפשר לגמור את זה גם בחצי מהזמן, אולי קצת קודם, אם נפעיל את כל המשרד ונעבוד על זה, ואני מקווה מאוד שנצליח.

 

גם אם דיברנו וחשבנו והתקדמנו והלכנו לדבר הזה, וכולם יכולים לעמוד בדבר הזה, הדבר הזה הוא צריך להיות תקציב קשיח. זאת אומרת המחיר שיזכו בו במכרז אותם מורים, שעוד פעם, מינימום זה יהיה חמש מאות שעות, אני מקווה שגם יהיה אפשר יותר, להגיע לשש מאות ושבע מאות שעות, זה יצטרך להיות תקציב קשיח, בדיוק כמו סל קליטה ובדיוק כמו דמי קיום. זאת אומרת אני לא אוכל להגיד באיזה שהוא שלב נגמר לי, ולעולה החמש עשרה וחצי אין לי יותר תקציב לעברית, הוא לא מקבל, כי זה חלק מפעילויות שאני עושה שיש פלטים וכאלה.

 

אבל התקציב, אני כבר אומר, אני בכוונה הגעתי לסוף הדרך למרות שעוד לא הגענו לתחילת הדרך, הנושא הזה יצטרך להיות מתוקצב, עם הסכמת משרד האוצר, אגף התקציבים, אם יש כמובן את כל הפריסה, לתקצב אותו. הכל יכול להיות, אבל זה כמו שאמרתי לפני הכל.

 

אריה קורת:

 

            בתהליך הזה בהחלט יכול להיות  מצב שבשנה הבאה תעבירו אלינו את הטיפול גם בילדי עולים במסגרת בית הספר.

 

שלומית עמיחי:

 

            אני לא חושבת שזה יגיע למצב כזה.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אני לא הבנתי איך זה הולך כל הדבר. אם אנחנו מסיימים עכשיו אני נשאר במצב שאני הייתי קודם.

 

זאב אלקין:

 

            לא, קצת יותר טוב. אם אני מבין נכון שני דברים חדשים למדנו, שבחצי השנה הראשונה של 2008 לא תהיה שום פגיעה, אפילו עד רמת הפרט בנושא הזה. זה קודם כל, אם אני שמעתי נכון את משרד החינוך. שהמערכת תישאר כמות שהיא היתה. זה אחד. ודבר שני למדנו שיש נכונות משני המשרדים להיכנס להידברות על האפשרות של רפורמה מבנית.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אחרי שמנכ"ל משרד הקליטה אמר פה איך זה נכנסים אני לא כל כך בטוח שיש מוכנות.

 

ארז חלפון:

 

            אני אומר, קודם כל בבדיקה מוקדמת פנים משרדית וכללית אם יש ארגונים שבכלל יכולים לעמוד, ורק אז נתחיל את ההידברות. ומעבר לכל הדברים שכמובן חבר הכנסת מיכאלי ציין שאם כן זה פעולות מכרזים ואישורים ופטורים ותקציבים קשיחים, ומשרד האוצר צריך להיות בתוך העניין וכו'.

 

שלומית עמיחי:

 

            ברשותכם, אני שותפה למה שאומר מנכ"ל משרד הקליטה שלא נקדים מאוחר למוקדם. אמירתי אמרה שבעקרון, אם זה יביא פתרון הולם וטוב לעולים, אז יש לנו נכונות גם לדבר עם משרד הקליטה ולראות האם זה מתאים והאם שם ניתן יהיה לתת את הטיפול ההולם יותר לאור הקשיים שאנחנו מצויים בהם. לכן ההערה נכונה, אנחנו לא דיברנו על זה, לא ידעתי שזה יעלה כאן, לכשזה עולה אני אומרת יש נכונות לדבר על זה, על כך יש לי הסכמה של השרה, וההמשך אנחנו צריכים לעשות בינינו.

 

אגב משרד החינוך קלט לפני לא מעט שנים את עליית הנוער מהסוכנות היהודית. אני מכירה את התהליך, הוא לא תהליך פשוט, הוא מחייב הכנה, באמת עד רמה של פרט, גם לגבי המורים שמועברים, גם לגבי הפיקוח, גם לגבי נושאים אחרים. זה תהליך שצריך לבנות אותו לאט. אם נמצא לנכון, בהסכמת שרים וביכולת שלנו לממש אותו, אם נמצא לראות איך צריך לממש את זה.

 

            בכל מקרה מתוך הראייה הזאת אני אומרת אנחנו ניקח על עצמנו את התקופה של עד ראשון לספטמבר כך שלא תהיה פגיעה בעולים ונוכל להמשיך לקיים את זה והמעבר יהיה חלק ככל שאפשר, אם יהיה.

 

 

 

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            אנחנו כותבים בפרוטוקול, התחייבות מנכ"לית משרד החינוך שעד ראשון לספטמבר לא יהיו שינויים בלימודי שפה לעולים חדשים מבוגרים. וגם בגיור.

 

זאב אלקין:

 

            אדוני היושב ראש אני מציע שנחליט כאן לבצע איזה שהוא מעקב אחרי התהליך הזה, שאנחנו עוד לפני פגרת האביב נקיים כאן עוד דיון, נשמע מהם איך הם מתקדמים.

 

היו"ר מיכאל נודלמן:

 

            יחד עם שני המשרדים. במרץ, בהתחלה של מרץ אנחנו רוצים להזמין אתכם.

 

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

 

הישיבה ננעלה בשעה 10:00 

 


 
 

 

 

web counter

מספר מבקרים