בניית אתרים בחינם

רילוקיישן שכירים לחו"ל 

ייעוץ מס רילוקיישן 


הצורך בבחינת תושבות בעת תהליך רילוקיישן, הנו משמעותי מאוד עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל וזאת מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. פנייה לקבלת ייעוץ מס מרואה חשבון מומחה בתחום המסים לצורך הסדרת חובת הדיווח ותשלום המס- היא בגדר חובה. אחד ההיבטים המרכזיים שיש לבחון כאשר שוקלים ביצוע רילוקיישן או חזרה ממנו הנו היבטי המס ובפרט- אופן הדיווח לרשויות המס, הטיפול במיסוי אופציות, מניעת תאונות מס, לרבות תשלום כפל מס, ותשלומי ביטוח לאומי. רואה החשבון יבחן את כל היבטי המס ובמידת הצורך – גם ינהל עבורכם את תהליך ניתוק התושבות מישראל והדיווח לרשויות המס. 

עובדים ששכרם משולם בחו"ל


התופעה של תושבי ישראל העוזבים את הארץ לתקופות שונות כדי לעבוד מחוץ לה היא תופעה נפוצה.  תופעה זו מוכרת בשם 
Relocation ובעברית "עיתוק" או "ניוד עובדים".
כמו כל מעבר מחוץ לישראל, תופעה זו טומנת בחובה היבטים רבים, וביניהם היבטים משפחתיים,
היבטים משפטיים (חתימה על חוזה עבודה), היבטים כלכליים והיבטים טכניים (רישום הילדים לבתי ספר והעברת החפצים למדינה הזרה). 

עובדים ישראלים המועסקים בחו"ל

שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו תושב ישראל יחויב במס על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. 
בהנחה שמדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל.
בחישוב ההכנסה החייבת מאותן הכנסות בחו"ל זכאי הנישום לנקודות זיכוי וניכוי הוצאות שהייה בחו"ל.
בבחינת התרת ההוצאות שהוציא נישום תושב ישראל יכולות לחול שתי הוראות כדלהלן: כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב -1982 (להלן: "הכללים"), או לחלופין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות").

מיסוי בינלאומי

תחום מיסוי בינלאומי מהווה שילוב עדין בין דיני המסים בישראל, הדין הזר ואמנות מס בינלאומיות.
כמו כן, הוא מושפע באופן ספציפי מאופייה של הפעילות העסקית ומטרותיו של העומד מאחוריה.
התמורות במגזר העסקי וצמיחת המשק הגלובלי המתרחשים בעולם משנים את מבנה העסקים וההשקעות ובעידן שבו
סכומי כסף רבים עוברים בין מדינות העולם בעקבות עסקאות חוצות גבולות נדרש ליצור כללים כדי

להתמודד עם זרימת כספים לתוך מדינת ישראל ומחוצה לה.

מה זה למעשה תחום מיסוי בינלאומי

תחום מיסוי בינלאומי עוסק בהיבטי מיסוי של עסקאות בינלאומיות.
כאשר פעילות מסחרית מתרחשת בחו"ל, או שרווחיה נגזרים מעסקים המבוצעים במדינות אחרות, יתכן שיהיה צורך לשלם מסים במקומות אלו.
מדינות העולם הבינו כי בעידן הגלובליזציה קיים צורך למנוע מיסוי יתר המוטל על-פי דיני המס של יותר ממדינה אחת.
אמנות למניעת כפל מס מסדירות בעיות בתחום המיסוי בין מדינות ומהוות נדבך חשוב ומורכב בתחום מיסוי בינלאומי.
נכון להיום ישראל חתומה על כ- 53 אמנות מס. 
העיסוק במיסוי בינלאומי מתרכז בניתוח הקונפליקט הנוצר בין שני משטרי מס ואף יותר, ובהתמודדות עם ההשלכות תופעת כפל המס.

תחולה של כמה משטרי מס במקביל עשויה להכביד על הנישום, אך עשויה להיות מנוצלת גם לטובתו במסגרת תכנון מס מוקדם.

תכנון מיסוי בינלאומי

כאשר הגלובליזציה צוברת תאוצה והשוק הישראלי עובר מהפכה של ממש, יותר ויותר גופים עסקיים פועלים גם בזירה הבינלאומית.
ייעוץ תכנון מיסוי בינלאומי מקצועי מטעם משרד רואה חשבון, יוכל לספק מענה למלוא האתגרים תוך אפיון הפעילות העסקית וגיבוש אסטרטגיית מיסוי יעילה.
תכנון מיסוי בינלאומי משפיע באופן ישיר על כדאיותה של ההשקעה והפעילות מחוץ לישראל ובעל משקל רב לגבי הפחתת נטל המס על הכנסות ורווחים שמקורם בפעילות עסקית בחו”ל.

מיסוי רילוקיישן 

רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת.
רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות וכן העברת עובדים בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני.
תושב ישראל, שביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס.

כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל ומנגד, במעמד תושב חוץ ייתכן ויהיה פטור מדיווח. לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות מיסוי על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל.


עוסק פטור / עוסק מורשה

 
עוסק פטור / עוסק מורשה

ככלל, פתיחת תיק עוסק פטור ברשויות המס, עוברת תמיד דרך שלוש רשויות המס: מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי. עצמאיים פותחים תיק עוסק מורשה או עוסק פטור (לשעבר עוסק זעיר). השיקולים לפתיחת כל אחד מהתיקים הללו הם קצת אחרים, ונבדלים בעיקר בסוג העוסק ובהיקף העסקאות השנתי הצפוי לעסק.

חלק מהעוסקים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, ממילא חייבים בפתיחת תיק עוסק מורשה ולכן ההתלבטות הזו נחסכת מהם. כל השאר יכולים לבחור באם תחום עיסוקם והיקף עסקאותיהם מתאים יותר לתיק עוסק זעיר או עוסק פטור.

  

נתחיל בתחנה הראשונה שיש להגיע אליה בפתיחת עוסק פטור – מס ערך מוסף

עוסק פטור מוגדר ככזה בעיקר לצורכי מס ערך מוסף. הוא אינו משלם מע"מ ולכן גם אינו מזדכה על מע"מ, אלא אם כן חרג מתקרת הפטור שהוגדרה לאותה שנה, ואז ישלם ויזדכה על המע"מ רק בגובה החריגה מהתקרה.

 

טופס פתיחת עוסק פטור (או עוסק מורשה) ברשות מס ערך מוסף, נקרא טופס 821. יש למלא את כל הפרטים בטופס, כולל מחזור היקף העסקאות הצפוי לעסק. תקרת הפטור לעוסק פטור משתנה מדי שנה, גם אם לא בהפרשים גדולים, ויש להתעדכן בה לפני פתיחת עוסק פטור. עוסק פטור אינו חייב למלא את פרטי חשבון הבנק בטופס. בנוסף לטופס 821, עליכם להצטייד בפנייה למע"מ בדברים הבאים, צ'ק מבוטל, תעודת זהות, הסכם שכירות של העסק במידה ויש, או מסמך בעלות על העסק.

 

התחנה השנייה של תהליך פתיחת עוסק פטור היא רשות מס הכנסה

עם תחילת פעילות העסק יש להודיע למס הכנסה על הפעילות העסקית. הטופס שיש למלא נקרא טופס 5329 וגם פה יש להצטייד בתעודת זהות, הסכם שכירות או בעלות וגם בקשה לפטור מניכוי מס במקור – טופס 2542. במידה ובכוונתך להעסיק עובדים, עליך לפתוח גם תיק ניכויים במס הכנסה. לשם פתיחת עוסק פטור במס הכנסה ניתן למלא את הטפסים הדרושים ולשלוח את כל המסמכים בפקס (למע"מ חייבים להגיע). כשהתיק ייפתח, תקבלו על כך הודעה בדואר על פי הכתובת שמסרתם.

 

התחנה השלישית והאחרונה של פתיחת עוסק פטור היא המוסד לביטוח הלאומי

גם לביטוח לאומי ניתן לשלוח פקס כדי לפתוח תיק עוסק פטור, ואין חובת הגעה למשרדים. פתיחת התיק תייצר עבורכם אוטומטית פנקס מקדמות, המבוססות על הערכתך למחזור העסקאות כפי שמילאת בטופס. בסוף השנה ביטוח לאומי יבדוק באם חרגת מהערכתך או שהערכתך הייתה גבוהה מדי, ובהתאם לזאת תקבל החזר או תשלם את ההפרש.

 

עוסק פטור / עוסק מורשה


עוסק פטור או עוסק מורשה


בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלו ההגדרות של "עוסק זעיר" ו- "עוסק זעיר פטור".

כיום מחליפה אותן המונח – עוסק פטור. יש לשים לב שאין הכוונה לפטור גורף מחבות במס הכנסה.
בחלק גדול מהמקרים עוסקים פטורים מגיעים לחבות במס הכנסה ולכן יש לשים לב. הנושא יידון בהרחבה בהמשך.
חוק מס ערך מוסף (להלן: “החוק”) מגדיר שני סוגי עוסקים.
עוסק רגיל, שיכול להיחשב לעוסק מורשה על פי סעיף 53 לחוק מע"מ ועוסק פטור (לשעבר- עוסק זעיר) שאינו עוסק מורשה.

לצורך רישום ופתיחת תיק עוסק מורשה, נדרש רואה חשבון בשם העוסק לפנות לסניף מע”מ המשויך לאזור מגוריו.

במועד הפנייה נדרש להגיש בשם העוסק מסמכים כגון: צילום תעודת זהות (או תעודת רישום ברשם החברות), צילום צ'ק מבוטל או אישור על קיום חשבון בנק, חוזה שכירות ורישיון עיסוק בצרוף טופס 821 ממולא על כל סעיפיו וחתום על ידי העוסק.
בתום תהליך הרישום מקבל העוסק אישור על פתיחת תיק במע"מ ותעודת עוסק שבה יצוין שם העסק, מספר העוסק במע”מ ומועד התחלת הפעילות העסקית.
מספר עוסק שיינתן בתיק יזוהה עם מספר תעודת הזהות של היחיד.

במקרה של חברה בע"מ, מספר העוסק יהיה כפי שמצוין בתעודת ההתאגדות שהתקבלה מרשם החברות.

הצהרת הון 

לפי סעיף 135 (1) (א) לפקודה: "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם –
רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב ולמסור לו כל דו”ח שיצוין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה, או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר.
ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו”ח הצהרת הון את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו”ח נפרד על הונו ונכסיו.
הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו”ח במועד שבו חייב בן-הזוג להגיש את הדו”ח כאמור. כל דו”ח לפי פסקה זו יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דו”ח על הון לא ייקבע מועד שהוא לפני תום 120 יום מהמועד שהצהרת ההון צריכה להתייחס אליו או מיום הדרישה, לפי המאוחר"

2all בניית אתרים