קריאת פרשת הנשיאים (המנהג בי"ב הימים הראשונים של חודש ניסן)

בראש-חודש ניסן הייתה חנוכת המזבח של המשכן.¹ במשך שנים-עשר ימים הקריבו שנים-עשר נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח², בכל יום נשיא אחר. זכר לכך נקבע המנהג עד היום הזה "לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו-ביום"³, החל מראש-חודש ניסן ועד י"ב בו.

לפרשת הנשיאים היומית - הקש כאן

כה חשוב ומרכזי הוא עניין קרבנות הנשיאים, שבגללם אין אומרים תחנון⁴ בי"ב הימים הראשונים של חודש ניסן, ומשום כך (מכיוון שרוב ימי החודש פטורים מאמירת תחנון) - אין אומרים תחנון בכל ימות החודש.

נשאלת השאלה, הלוא קרבנות הנשיאים היו אירוע חד-פעמי, שגם התקיים במדבר, עוד קודם הכניסה לארץ-ישראל, ומדוע קובעים אותו זכר לכל הדורות?

אורות י"ב השבטים

דבר נוסף שדורש ביאור הוא נוסח ה'יהי רצון'⁵ שאומרים אחר אמירת פרשת הנשיא בכל יום: "שבאם אני עבדך משבט (פלוני) שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא היום - אזיי יאירו-נא עליי כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט".

לכאורה, באחד-עשר מתוך שנים-עשר הימים, זו תפילה שאינה שייכת למתפלל, שהרי רק ביום שבו הקריב נשיא שבטו יש מקום לתפילה זו. אף-על-פי-כן מתפלל כל יהודי את התפילה בכל שנים-עשר הימים, ואפילו כוהנים ולוויים (בני שבט לוי, שלא היו בין מקריבי הקרבנות) אומרים תפילה זו!

חשיבות היסוד

מרכזיותם של קרבנות אלה קשורה בחשיבותה המיוחדת של חנוכת המזבח. אמנם הדבר היה במדבר, אבל אז נוצק היסוד ונוצרה ההתחלה לעבודתם של בני-ישראל במשך כל הדורות. חנוכת המזבח היא גם ממשמעות של חינוך⁶ - כשם שהחינוך בונה את היסוד למשך כל חיי האדם, כך חנוכת המזבח בנתה את היסוד לעבודת המשכן, שהיא תכלית כל עבודת האדם.

משום כך הייתה חנוכת המזבח צריכה להיעשות על-ידי כל השבטים, כדי להדגיש שעבודת בני-ישראל צריכה להיעשות על-ידי כל חלקי העם. כמו-כן נדרשו דווקא הנשיאים להקריב את הקרבנות, כי הנשיא כולל את כל בני שבטו ומרומם אותם עמו.

הנשיא מאחד

על-פי-זה מובן, שהזיכרון הנצחי שאנו עושים לקרבנות הנשיאים מדגיש את נצחיותם של נשיאי ישראל. כל נשיא בדורו הוא כנשיא הראשון בדורו, ועל-ידי ההתקשרות עמו זוכים להשפעות ולאורות הקדושים של כל השבטים.

כאשר קשורים עם נשיא הדור, מקבל כל אחד ואחד מישראל את ההשפעות של כל שנים-עשר השבטים, שכן הנשיא כולל הכול ומאחד את הכול, וכך יכול כל יהודי לבקש שיאירו עליו הניצוצות והאורות של כל השבטים האחרים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 19)

----------

1) שמות מ,יז.

2) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תכז סעיף ט. ממסכת סופרים פרק כא משנה א-ב. טור אורח חיים שם.

3) שולחן ערוך שם סעיף טו. משל"ה מסכת פסחים קמ,ב.

4) טור ושולחן ערוך סימן תכט סעיף ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף ח.

5) מקדש מלך לזוהר חלק ג קצו,ב. ספר קב הישר פ"ח. סידור תורה אור וסידור תהילת ה'. וראה היום יום א' בניסן.

6) ראה תורה אור וישב כט,ד. לקוטי תורה במדבר כט,א. לקוטי שיחות כרך כה עמוד 383 ואילך. ושם נסמן.