חדשות מבזקים באתר allnews, 37פתח אליהו1

boaz1 37פתח אליהו1
ויהי נועם ה ' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו,ומעשה ידינו כוננהו-3-פ'.
לעילוי נשמות אבי ואימי .יצחק בן שלמה רחמים וצלחה יונה וטיפחה בת
שלמה ושימחה שמש,
-----------------------
פתח אליהו זכור לטוב ואמר:רבון
עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן,אנת
הוא עלאה על כל עילעין סתימה על כל
סתימין,לית מחשבה תפיסא בך כלל.
אנת הוא דאפקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן ,לאנהגא בהון עלמין
סתימין דלא איתגלין,ועלמין דאיתגלין,ובהון איתקסיאת מבני נשא,
ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון .ובגין דאנת מלגאו כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאילן עשר ,

אתחשיב ליה כאילו אפריש חד מין חבריה מאלין עשר ,אתחשיב ליה כאילו אפריש בך.
ואילן עשר ספירן אינון אזלין כסידרן,חד אריך וחד קצר וחד בינוני.
ואנת הוא דאנהיג לון ולית מאן דאנהיג לך,לא לעלא ולא לתתא ולא מכל
סטרא.לבושין תקנת לון,דמניהו,פרחין
נישמתין לבני נשא.וכמה גופין תקנת לון דאיתקריאו גופא לגבי לבושין
תיקנת לון,דמיניהו,פרחין נישמתין לבני נשא.וכמה גופין תקנת לון דאיתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסין
עליהון,ואיתקריאו בתיקונא דא.חסד דרועא ימינא.גבורא דרועא שמאלא.
תפארת גופא.נצח והוד תרין שוקין.
יסוד סיומא דגופא אות ברית קדש.
מלכות פה .תורה שבעל פה קרינן לה.
חכמא מוחא,איהי מחשבה מלוא.בינה
לבא,ובה הלב מבין.ועל אלין תרין כתיב:"הנסתרות ליי אלוהינו".כתר עליון איהו כתר מלכות,ועלה אתמר:"מגיד מראשית אחרית"ואיהו
קרקפתא דתפלי.מלגוא איהו אות יו"ד
אות ה"א אות וא"ו אות ה"א דאיהו אורח אצילות.איהו שקיו דאילנא
בדרועוי וענפוי,כמיא דאשקי לאילנא ואיתרבי בההוא שקיו:
רבון עלמין,אנת הוא עילת העילות וסיבת הסיבות דאשקי לאילנא בההוא
נביעו.וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא,דאיהי חיים לגופא.ובך לית דמיון ולית דיוקנא [דגופא]מכל מה דלגוא ולבר.וברתא שמיא וארעא,
ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא
ומזלי.ובארעא אילנין ודשאין וגינתא
דעדן ועישבין וחיוון ועופין ונונין ובעירין ובני נשא.לאשתמודעא בהון עילעין,ואיך יתנהגון בהון עילעין ותתאין.

כל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע.ובהון איתקריאו מלאכיא.ואנת לית לך שם ידיע דאנת הוא ממלא כל שמהן,ואנת הוא שלימו דכולהו.וכד אנת תסתלק
מנהון,אישתארו כולהו שמהן כגופא
בלא נשמתא.אנת חכים,ולאו בחכמה
ידיעא.לית לך אתר ידיעא אלא לאישתמודעא תקפך וחילך לבני נשא.
ולאחזאה לון איך איתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא.דין איהו גבורה,משפט עמודא דאמצעיתא,צדק
מלכותא קדישא,מאזני צדק תרין סמכי
קשוט,הין צדק אותברית.כלא לאחזאה איך איתנהיג עלמא.אבל לאו דאית לך
צדק ידיעא דאיהו דין,ולאו משפט דאיהו רחמי,ולאו מכל אילין מידות כלל.קום רבי שמעון ויתחדשון מילין על ידך,דהא רשותא אית לך לגלאה
רזין טמירין על ידך, מה דלא איתיהיב
רשו לגלאה לשום בר נש עד כען:
קם רבי שמעון פתח ואמר:
לך יי הגדולהוהגבורהוגו'.עילעין
שמעו.אינון דמיכין דחברון ורעיא
מהימנא עיתערו משנתכון.הקיצו ורננו
שוכני עפר,אילין אינון צדיקיא דאינון
מסיטרא דההיא דאתמר בה אני ישנה
וליבי ער, ולאו אינון מתים,ובגין דא
אתמר בהון הקיצו ורננו לעיתרעותא
דשיכנתא דאיהי ישנה בגלותא,דעד כען צדיקיא כולהו דמיכין ושנתא בחוריהון.מיד יהיבת שכינתא תלת
קלין לגבי רעיא מהימנא,ויימא ליה קום
רעיא מהימנא,דהא עלך אתמר קול
דודי דופק לגבאי בארבע אתוון דילה.
ויימא בהון פיתחי לי אחותי רעייתי
יונתי תמתי,דהא תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.שראשי נמלא טל/
אלא אמר קודשא בריך הוא:אנת חשבת דמיומא דאיתחרב בי מקדשא
דעאלנא בביתא דיל ועאלנא בישובא/
לאו הכי,דלא עאלנא כל זימנא דאנת
בגלותא.הרי לך סימנא:שראשי נמלא
טל.אות ה"א שכינתא בגלותא,שלימו דילה וחיים דילה איהו טל.ודא איהו אות יו"ד אות ה"א אות ו"או.אבל אות
ה"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט"ל .
אלא אות יו"ד אות ה"א אות וא"ו
דסליקו אתוון לחושבן ט"ל,דאיהי
מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין
עילעין.מיד קם רעיא מהימנא ואבהן
קדישין עימה.עד כאן רזא דיחודא.
ברוך יי לעולם אמן ואמן:
------------------------
ויהי נועם ה ' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו,ומעשה ידינו כוננהו-3-פ'.
לעילוי נשמות אבי ואימי .יצחק בן שלמה רחמים וצלחה יונה וטיפחה בת
שלמה ושימחה שמש,
לזכות אחי מאיר יונה שיזכה לבריאות
שידוך מוצלח אושר ויוולדו להם בנים ובנות יראי שמים ,ויזכה יחד איתם לאריכות ימים ולגאולה השלמה ,
וכן ילדיי אייל בעז גילעד יצחק שרון זהבה ,ואני אביהם אליהו יונה לחופה וקידושין כדת משה וישראל,וניזכה בגשמיות לראות במו עיננו בבניין בית המקדש השלישי תיכף ומייד ממש,אמן,סלה,ועד.
-------------------
וכן לזכות כל הנשמות הבודדות והגלמודות שלא זכו שיקראו עליהן קדיש;הקיצו ורננו שוכני עפר.

ויאמר ד' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. והיה ביום השישי, והכינו את אשר יביאו, והיה משנה על אשר ילקטו יום יום. ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל, ערב וידעתם כי ד' הוציא אתכם מארץ מצרים. ובקר וראיתם את כבוד ד', בשמעו את תלנתיכם על ד' ונחנו מה, כי תלינו עלינו. ויאמר משה, בתת ד' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע, בשמע ד' את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו, ונחנו מה, לא עלינו תלנתיכם, כי על ד'. ויאמר משה אל אהרן, אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני ד' כי שמע את תלנתיכם. ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל, ויפנו אל המדבר,והנה כבוד ד' נראה בענן

וידבר ד' אל משה לאמר. שמעתי את תלונת בני ישראל, דבר אלהם לאמר, בין הערבים תאכלו בשר, ובבקר תשבעו לחם, וידעתם כי אני ד' א-קיכם. ויהי בערב, ותעל השלו ותכס את המחנה, ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה.. ותעל שכבת הטל, והנה על פני המדבר דק מחספס, דק ככפר על הארץ. ויראו בני ישראל, ויאמרו איש אל אחיו, מן הוא, כי לא ידעו מה הוא, ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ד' לכם לאכלה. זה הדבר אשר צוה ד' לקטו ממנו איש לפי אכלו, עומר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו. ויעשו כן בני ישראל, וילקטו המרבה והממעיט. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אכלו לקטו. ויאמר משה אלהם, איש אל יותר ממנו עד בקר. ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש, ויקצף עלהם משה. וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו, וחם השמש ונמס. ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד, ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה. ויאמר אלהם הוא אשר דבר ד' שבתון שבת קדש לד' מחר, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו, ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר. ויניחו אותו עד הבקר כאשר צוה משה,ולא הבאיש, ורמה לא היתה בו. ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לד',היום לא תמצאהו בשדה. ששת ימים תלקטהו, וביום השביעי שבת, לא יהיה בו. ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט, ולא מצאו.
ויאמר ד' אל משה, עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי. ראו כי ד' נתן לכם השבת, על כן הוא נתן לכם ביום השישי לחם יומים, שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקמו ביום השביעי. וישבתו העם ביום השבעי.ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפחית בדבש. ויאמר משה, זה הדבר אשר צוה ד', מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם, למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים. ויאמר משה אל אהרן, קת צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן, והנח אתו לפני ד', למשמרת לדרתיכם. כאשר צוה ד' אל משה, ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען. ועמר עשרית האיפה הוא.

אתה הוא ד' לבדך, אתה עשית את השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כלם. ואתה הוא שעשית נסים ונפלאות גדולות תמיד עם אבותינו. גם במדבר המטרת להם לחם מן השמים, ומצור החלמיש, הוצאת להם מים, וגם נתת להם כל צרכיהם, ושמלתם לא בלתה מעליהם. כן ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים, תזוננו ותפרנסנו ותכלכלנו ותספיק כל צרכנו, וצרכי עמך בית ישראל המרבים, במלוי וברוח, בלי טרח ועמל גדול, מתחת ידך הנקיה, ולא מתחת ידי בשר ודם.
יהי רצון מלפניך ד' א-קי וא-קי אבותי, שתכין לי ולאנשי ביתי כל מחסורנו, ותזמין לנו כל צרכנו,לכל יום ויום מחיינו די מחסורנו, ולכל שעה ושעה משעותינו די ספוקנו, ולכל עצם מעצמינו די מחיתנו, כידך הטובה והרחבה, ולא כמעוט מפעלינו, וקצר חסדינו, ומזעיר גמולותינו. ויהיה מזונותי ומזונות אנשי ביתי, וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם.

עזרי מעם ד' עשה שמים וארץ. השלך על ד' יהבך והוא יכלכלך. שמר תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום. בטח בד' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה. הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עזי וזמרת י-ה ד', ויהי לי לישועה. (אני רוצה לילך היום לעשות משא ומתן ברשות השם יתברך ולמען שמו, ולשא ולתן באמונה) רבונו של עולם בדברי קדשך כתוב לאמר-והבטח בד' חסד יסובבנו. וכתיב-ואתה מחיה את כלם. ד' א-קים אמת, תן ברכה והצלחה בכל מעשה ידי, כי בטחטי בך, שעל ידי משא ומתן ועסקים שלי, תשלח לי ברכה, כדי שאוכל לפרנס את עצמי ובני ביתי, בנחת ולא בצער, בהתר ולא באסור, לחיים ולשלום. ויקים בי מקרא שכתוב- השלך על ד' יהבך, והוא יכלכלך. וכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. אמן