ניסיון ההתאבדות הראשון 
הפרק ה- 7 בספרה המקורי והאמיתי של אורלי מזרחי- "מחיר התהילה". כל האמת.
חילקתי את הפרק לששלושה חלקים:
נתחיל עם חלק א'. קריאה מהנה.
הטלפון צלצל... "עוד מעריצה טרדנית"- חשב צבי ברנד, והרים את השפורפרת. אך מהעבר השני של הקו דיבר אלן קרייף מז'נווה, המפיק של מייק.
צבי הספיק לשמוע רק את המילים הראשונות... יכולתי לראות איך פניו מחווירות. "אני לא מאמין" מלמל.
הידיעה על ניסיון ההתאבדות הראשון של מייק הגיעה למשפחתו בחיפה יום לאחר הניסיון- ה- 23, בנובמבר 1974. הוא ביקש לשים קץ לחייו על ידי קפיצה מן הקומה החמישית שבבית המלון דה לה פה, בז'נווה. למזלו הרבה נפילתו נבלמה במרפסת הקומה השלישית.
בקושי עלה בידי צבי, אחיו של מייק, למסור את תוכן ההודעה להוריו. עוד באותו יום ארזה האם את מזוודותיה על מנת לטוס אל בנה זמר ה"אבל בתוך האור" וה- "תני לי לאהוב אותך", לבית החולים בג'נווה. "אני באה מייק, אני באה"- שמעה את עצמה, ללא הרף בזמן הטיסה. אך, בניגוד לכל המצופה היא התעכבה 5 שעות בשדה התעופה ברומא, שם היה עליה להחליף מטוס. היו אלה 5 השעות הארוכות בחייה. מטוסה נחת בשדה התעופה של ז'נווה. את פניה הקביל בצעדים מהססים אלן קרייף- המפיק. חסרת סבלנות שאלה: "מה שלומו?" אלן, שעליו פניו ניכרים מתיחות וחיוורון השיב: "לא רע..."
באותו יום השמיים היו אפורים וקודרים, עלים יבשים נשרו, התחיל להיות קר ומשמים. בבית החולים הקנטולי של ז'נווה במחלקה האורטופדית, בחדר מס' 5- החדר, שמאחורי העיקול הקל של המסדרון, חיכה מייק. הוא שכב במיטה, מדוכא, חיוור ותשוש. רגלו השמאלית היתה נתונה בגבס, וקשורה כלפי מעלה, מעל מיטתו נשתלשלה חגורת עור, ובה קבוע משולש מברזל על מנת לסייע בידו להתרומם ממיטתו. מיטה שהיתה מוקפת מכשירים שונים: בקבוקי חמצן, נוזלים, מנורות צילום, מכונות רנמטגן, ושעונים שונים לבדיקות.
שולחן ארוך עמד לצידו השמאלי.
כשראתה ברכה את בנה, בא הקץ לשאלות הרבות- המתח פג. היא ניסתה להשמע ולהראות רגועה.
"אמא...." הפטיר מייק בשפה האהובה עליו- שפת אימו. וחיוך קל הצטייר על פניו. ומיד אחרי כן, ניתך מטר שאלות אודות אחיו צביקה, משפחתו וידידיו בארץ. הביקור היה קצר. הרופאים ביקשו מהאם להפרד ממייק ולא להכביד עליו בדיבורים- כי הוא זקוק למנוחה וטיפולים, ומאמץ מיוחד מצידו עלול להזיק לו. מאוחר יותר, בשיחתה עם מנהל בית החולים התברר לה: "מייק יאלץ לשכב כאן כשלושה חודשים, יש לו הרבה שברים ברגל השמאלית, וחבורות פנימיות קשות." כשראה את הבעת פניה של האם, ניסה לעודדה: "אני בטוח שנוכחותך לידו, תסייע לו בהחלמתו."
לאחר הביקור אצל מייק, הסיע אותה אלן קרייף לבית המלון. היה זה בית המלון שממנו ניסה בנה לקפוץ אל המוות מלון דה לה פה. כשנודע לה על כך, ביקשה מאלן לראות את המקום. אחרי שראתה את מקום הנפילה של בנה, מיהרה לטלפן לבנה צבי בחיפה, ובפיה משאלה: "צבי, לך לבית הכנסת וברך את ברכת הגומל." ולעבר העיתונאים שליוו אותה כצל בכל מקום הפטירה: "תודה לאל שזה לא נגמר יותר גרוע. היום, לקחו אותי והראו לי בדיוק מאיפה נפל. זה היה נס, נס גדול, שזה נגמר ככה."
הידיעה המהממת על ניסיון ההתאבדות של מייק בראנט, הגיעה לישראל ביום שבת. למחרת החלו העיתונאים לנחש ולחקור מה בעצם קרה למייק? החדשה המרעישה הופיעה בכותרות הראשיות של העיתונים:
"הזמר מייק בראנט ניסה להתאבד בז'נווה. קפץ מן הקומה החמישית, בדרך נס נחת על מרפסת הקומה השלישית, נותח וחייו אינם בסכנה."
"הנפילה הגדולה"
"פרשת מייק בראנט- מהי האמת, התאבדות או "תאונה", מי מסתיר את האמת, ולמה?"
ניסיון ההתאבדות של מייק הפך לשיחת היום. לרבים קשה היה לעכל כי זמר מצליח של החיים פרושים לפניו, יקפוץ אל המוות. ובעיקר ידידיו, ידעו שמייק לא מן הטיפוסים שיזרקו את עצמם דרך חלון הקומה החמשית- ככה סתם.
סימני שאלה רבים, גירסות שונות וסיפורים. אך את הסיבה למעשה איש לא ידע, מלבד מייק עצמו. אולם מייק לא דיבר, הוא היה עדיין המום. פעמיים בחייו הוא ראה את המוות מולו, ופעמים אין ספור בפניהם של אחרים- צעירים ממנו. האם עבור מייק הקפיצה אל המוות מחלון הקומה החמישית היתה הפתרון היחידי? רק למייק עצמו יש תשובה לשאלה זאת. ולכן האמת עדיין לוטה בערפל. מייק עדיין מסרב לדבר, ייתכן שעדיין לא עיכל את מעשהו, הוא שבור.
פסיכיאטר בבית החולים בו שוכב מייק אמר, כי דרך ההתאבדות, בה בחר מייק, היא מן הנדירות: קפיצה מחלון בקומה גבוההץ "זוהי צורת התאבדות, שכמעט אינה מותירה סיכוי כלשהו להשאר בחיים. קפיצה מחלון אינה מותירה סיכוי. היא מצביעה בדרך כלל על שאיפה עמוקה לשים קץ לחיים."
העיתונות עקבה אחרי מצבו יום יום ושוב, כל עיתון כתב גירסה אחרת. הגירסות היו שונות כשאחת סותרת את השנייה. וכולן יחד מעמיקות את המסתוריות סביב הפרשה. ובמוקד הפרשה. ובמוקד הפרשה עמד אמרגנו האישי שמעון ויינטרואב.
ויינטרואב היה ידיד טוב של מייק, שליווה אותו בדרכו בשנתיים האחרונות. אך, עיתונים שונים סברו אחרת, וניסו להטיל בעקיפין את האשמה על ויינטראוב. היתה זו ברכה, אימו של מייק שלימדה סניגוריה על ידידו לאחר ניסיון ההתאבדות: "ויינטראוב לא דחף את מייקץ מייק אוהב את ויינטראוב- הוא החבר הכי טוב שלו". ואחיו של מייק חיזק עובדה זאת: "מייק ושמעון הם כמו אחים ממש, וקיימת בינהם הבנה יוצאת מן הכלל".
טעותם של אלה שמנסים להטיל חשד באמרגנו של מייק, נובעת מהעדר ידיעת הרקע ליחסים בינהם. ויינראוב היה לגבי מייק יותר מידיד בשנתיים האחרונות. בין השניים שררה ידידות אמיצה וכנה, הם עזרו איש לרעהו, ולא ניתן היה להבחין כי אלה יחסים בין "זמר לאמרגנו" היה בזה משהו יותר עמוק, יותר רציני, ויינטראוב נראה רוב שעות היום בחברתו של מייק: כצילו. הם מצאו בינהם שפה משותפת, ונקשרו. לכן לא מתקבלת על הדעת הסברה שהוא ירצה במותו של מייק- שום תועלת הוא לא יפיק מכך, שהוא יפסיד ידיד בנפש.
מאז נחתם החוזה בינו לבין מייק, הוא דאג לכל מחסורו, סייע לו בעיניינים הקטנים ביותר. והיה לאיש סודו. אין צל של ספק, שויינטראוב אוהב את מייק כאילו היה אחיו ואפילו יותר מכך.
לדבריו של ויינטראוב שרוי היה מייק בדיכאון עמוק לפני שניסה להתאבד. כבר אז הוא רמז על כך באומרו: "הגיע הזמן לשים קץ לכל".
בסוף חודש אוקטובר, הצליח שמעוון לשכנעו לצאת לשוויץ לבדיקות רפואיות. בבית החולים גילו הרופאים כי מייק סובל מדיכאון נפשי עמוק.
ומאז הוא החל מקבל טיפולים מתמידים בגלולות הרגעה, ומצבו החל משתפר לטובה. שבוע לפני הניסיון הראשון שלו, הוא החליט לעזוב את בית החולים, וליטול חופשה אצל ידידיו, המתגוררים בבית קטן בכפר סנט סרק, בהרים בקירבת ז'נווה. ואולי בפעם הראשונה בחייו, הוא נותר לבד עם עצמו ועם מחשבותיו וברגעים קריטיים אלה, ברגעים של בדידות מוחלטת והתפכחות מרה- גמלה בליבו ההחלטה: לשים קץ לכל לכלץ עקב זאת חלה שוב התדרדרות .
במצבו, והוא שקע בדיכאון עמוק.
והביע את רצונו להפסיק את הטיפול בגלולות ההרגעה, הוא התיאש מן הטיפולים הממושכים. אחרי הניסיון הראשון היה אמרגנו מלא זעם על העיתונות הישראלית. לדבריו הם סילפו את פרטי המקרה, ואילו העיתונות האירופית הבינה את המצב לאישורו, כפי שבאמת קרה. במלי לעורר סנסציה זולה מהעניין, עקבות זאת החליט ויינטראוב לפתוח במאבק משלו, לטהר את שמו מכל חדש שהועלה נגדו.
והוא סיפר לכתב "להיטון", שוב, מה קרה באמת באותו יום שישי גורלי בבית המלון דה לה פה בז'נווה, שם שהה מייק:
"ביום ה' שעבר...
|
|
|
)
