ב"ה
שער הבחירה לאדמו"ר האמצעי שיעור 5
בחירה וידיעה
כאן נכנס האדמו"ר יותר לענין ההתלבטות שיש הבחירה לידיעה. מצד אחד אלוקים יודע הכל ומצד השני השפע מלמעלה תלוי במעשה בני האדם. כלומר מצד אחד אלוקים הוא נותן את השפע, והדרך של ההשפעה דרך מדת המלכות של אלוקים שהוא מלך העולם- לא נותנת מקום לחידושים- וכמו שכתוב בפסוק אין חדש תחת השמש, כלומר שלאחר שאלוקים נתן איזה שפע מסוים לא ניתן לשנות אותו , ומצד שני אומר שהשפע של אלוקים יורד לעולם כמו אור הלבנה – שאומנם מקבלת הכל מהשמש – אבל לאחר מכן היא משנה את האור להיות אור שלה- זה כבר לא אור של השמש אלא אור שלה, וכמו רב ותלמיד – שהרב הוא נותן את הכל לתלמיד אבל אחר כך שהתלמיד אומר את הדברים זה כבר דברים שלו הוא אומר זאת בהבנה המיוחדת שלו, וככה אומנם הכל מגיע מאלוקים , אבל נוצר כאן איזה שינוי מסוים לפי מעשה בני האדם.
אז מה הדבר שניתן לשנות ומצד שני לא ניתן לשנות כלום כי הכל ניגזר מלמעלה.
(ו) ועוד י"ל במ"ש בזוהר בענין אין כל חדש תחת השמש דוקא אבל לעילא כו' דזהו כענין הנ"ל בבחי' הדיבור שמקבל מהמדות שנק' שמשא כידוע בענין שמש ומגן ה' אלקי' דחומר הדבור הן אותיו' דמאמרות כמו יהי אור דאתוון אתגליפו ויצאו לחוץ ואין כל חדש תה"ש דוקא כמו באור הנברא יש מאין תמיד מבחי' חסד דאצי' והצורה של הדבור הוא בחי' המקבל מהמדות ומשפיע בעולמות ולפ"ז מה שהמל' לית לה מגרמה כלום הוא כמו הלבנה שמקבלת אור השמש ולא שאין לה אור עצמי כלל אלא לאחר שקיבלה בעצמה היא משפיע משל עצמה כתלמיד שקיבל מרבו שמשפיע אח"כ מכח עצמו וכאשה כי תזריע וילד' וכמ"ש במ"א ובזה יתורץ לכאורה דודאי דבר ה' יקום לעולם וכאשר דברו יצא מפיו להוות הנברא יש כח זה בעצם באותו דבור תמיד רק שצריך לקבל תחלה לעצמו מהמדות כו'. אך מ"ש השופט כל הארץ דמשמע דבדידיה דוקא לחוד תליא מילתא והרי מ"ש ואתה מחיה א' עד תי"ו דאותיות דאתגליפו כו'
יח, ג
מבואר דל"ל מגרמה כו' היינו לשנות השפע מחסד לדין ומדין לחסד כמו מלך שיגזור אומר כך וכך וזה תלוי לפי מעשה בנ"א וכמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ ודבר מלך שלטון ובזה יש חידושי' ושינוים והחידוש בא מלעילא מן שמשא דוקא ולפי אופן העלאת מ"נ דוקא וכמ"ש בע"ח דמתחלה היה חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלוי במעשה התחתוני'. וביאור הענין דרך כלל הנה ודאי יש הפרש בין חידוש מע"ב לחדש אור שפע מציאותו הקדום כמו מחדש בכל יום מעש"ב שהוא הצורה בחומר בלי תוס' ומגרעת ובין חידוש ושינוי בתוס' או גרעון שזה משתנה ומתחדש ג"כ בכל יום כידוע ומ"ש אין כל חדש תה"ש היינו כחידוש מעש"ב לחדש מחדש חיותם הקדום שאין שינוי גמור בשמים וארץ וכל צבאם מכמו שיצאו בתחלה מדבר ה' ורוח פיו ומה שלעילא מן שמשא מתחדש היינו חידוש ושינוי גמור בתוס' או גרעון כמו להשפיל ולהרים מי יחיה ומי ימות כו' מראש עד סוף כל דרגין שנק' הנהגות עולמות בכלל וזה תלוי לפי העלאת מ"נ דוקא. ויש להבין לפ"ז מ"ש ואילו צדיק ורשע לא קאמר דצדיק או רשע לא בא בהשתלשלו' מלמעלה אלא ניתן לאדם הבחירה כידוע ולמה נבדל זה מגזירת חכם או טפש עשיר או עני דודאי נכלל גם זה בכלל הנהגות העולם כמו אם יהי' עשיר או עני כו' וכן יגזור אם יהי' צדיק או רשע וכידוע הקושיא דידיעה ובחירה דודאי ידוע אם יהיה צדיק או רשע וראי' לזה ממה שמצינו במ"ש לאברהם ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה הרי היה ידוע למעלה מה שעתיד האמורי לחטוא ואשר לא יושלם עונו עד דור רביעי וז"ש כי לא שלם עון האמורי עד הנה. אך הנה לפי הנ"ל בהפרש שבין תחלת הבריאה אין כל חדש כו' גם כאן כשיגזור אומר על הטפה זה הויית תחלת הצורה בחומר אם יהיה בצורת חכם או טפש וכן עשיר או עני אם גבור או חלש אבל שינוי וחידוש שאחר הבריאה מעשיר לעני ודאי תלוי לפי מעשיו דוקא וא"כ צדיק ורשע אם על תחלת יצירה יתכן לגזור שם צדיק למה לא אמר צדיק או רשע ואם צדיק או רשע אינו אלא אחר הבריאה בהיות
יח, ד
הצורה לא יתכן לומר ואילו צדיק ורשע לא קאמר אלא ודאי שאינו רוצה לגזור כדי שיהי' תלוי בבחיר' ואם הי' גוזר היה צדיק בהכרח א"כ יפול ענין הוויית הצורה לצדיק שיהיה צדיק מבטן אמו כמו בטרם אצרך בבטן ידעתיך וברשע אמר זורו רשעי' מרח' וכה"ג ואעפ"כ צדיק ורשע לא קא' שלא יהי' הכרחי' אח"כ.