ב"ה

פרשת האזינו

משה רבנו מעמיד שוב בפעם המי יודע כמה את הקשר ביננו לבין הקב"ה בענין של שמיעת צווי ה', ואם נשמע בקולו יהיה לנו טוב ואם לא אז לא ח"ו. אומנם יש כאן תוספת של קישור הדברים להסטוריה. מה שהיה ומה שיהיה- כיצד מאורעות השנים מראים בעבר- וככה יהיה בעתיד שאחרי הכל הקב"ה יאהב אותנו ויחזיר אותנו- אבל קודם בגלל שהתנהגנו לא יפה אלוקים העניש אותנו בעבר והיינו אמורים ללמוד מכך – ולא למדנו ולכן נסבול כדבריו. אולם כאמור אחרי הכל יהיה טוב ואלוקים יושיע אותנו מן הצרות .

לאחר מכן משה רבנו ממנה את יהושוע בן נון ממשיכו כבר בחייו- שלא יהיו בעיות אחרי מותו מי ימשיך אותו- ולא יהיה ספקות בדבר. ומצד שני שוב אלוקים מדגיש שמשה רבנו לא יזכה להכנס לארץ ישראל אלא ישאר בצד המערבי ורק יראה את הארץ- ומדגיש לו שאם לא עכשיו אז לא יזכה לראות את ארץ ישראל .

כיצד ניתן לראות קשר בין חלקיה השונים של הפרשה?

בפשטות ניתן לומר כי המשך המנהיגות של משה רבנו- מלמד אותנו כי בכל הדורות יש לשמוע בקול התורה. וכמו שאומר בעצמו שיודע שאחרי מותו נעזוב מעט מן המסורת- ולכן כל כך מדגיש זאת- ומעמיד את קיום המצוות מול השכר והעונש בראיית הזמן של העבר והעתיד- לומר שאנו צריכים להמשיך את המסר מן העבר לעתיד- כלומר הרצף של הזמן והלימוד מן העבר לעתיד- הוא חלק מן הענין של מינוי המנהיג הבא- והוא חלק מן הלימוד כיצד יש לשמור את התורה והמצוות .

עוד נקודה חשובה – שלמרות חוסר השלמות בנקודה מסוימת של הזמן – ניתן להגיע לתיקון- מה שנקרא תשובה- וכמו שמשה רבנו לא הכניס את היהודים לארץ והנה יהושוע בן נון ממשיך אותו וכן מכניס אותנו, ייתכן ובעבר או בעתיד לא היינו בסדר אבל אחר כך מגיעים למצב של תשובה ושה' כן מקבל אותנו באהבה אליו. 

הרי משה רבנו היה יכול להיות סתם מנהיג שמסים את תפקידו והנה יש לו ממשיך. אבל לא כך – אלא הוא מסיים את התפקיד שלו מתוך איזה חוסר שלימות וחוסר הגעה למטרה- שלא מכניס אותנו לארץ – ומדגישים לו שהוא רק יראה את הארץ ולא יכנס אליה- כלומר לא שאין לו שום קשר לנושא- וזה נושא של המנהיג הבא- אלא הוא דוקא מאוד קשור לנושא ומאוד רוצה להכנס לארץ – אבל בגלל בעיותיות וחוסר שלמות הוא נאלץ להשאר במדבר – ומי שמכניס אותנו זה רק יהושוע בן נון .

אבל זה עצמו מלמד אותנו שגם שמגיעים לנקודה של חטא ושל חוסר שלמות אבל יש המשך לכך , ויש אפשרות לתקן ולהגיע למצב של חזרה בתשובה. יהושוע בן נון הוא לא רק ממשיך של משה רבנו- אלא מלמד אותנו שאפשר לתקן ולהמשיך למרות חוסר השלמות בעבר. וכמו שמשה רבנו אומר בתחילת הפרשה היה לכם ללמוד מהעבר- בינו שנות דור ודור- שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך .

אם ניתן להוסיף, בכלל כאשר אדם עושה תשובה- הדבר נראה לו לא הגיוני- איך ייתכן שלאחר שחטאתי עכשיו אני הולך ועושה מצווה? ולכן נראה לאנשים רבים שהתשובה היא ניתוק מסוים מן המציאות. ולמרות שיש בכך קצת אמת . אבל אחרי הכל אנחנו מחוברים לאותו עולם. ומה שמלמדת אותנו התורה כאן- ומשה רבנו- זה שהתשובה יכולה להתייחס לעבר השחור – ולראות ממנו כיצד להתנהג בעתיד ורוד יותר. ודוקא ללמוד מן הטעויות- ושיהושוע בן נון יכול להיות ממשיך משה רבנו למרות החסרון שלו.

וכמו שאומר שבשבת האחרונה היתה שבת גם של משה רבנו וגם של יהושוע- כי כביכול משה רבנו היה המנהיג אבל בפעול יהושוע נתנו לו לדבר. אם כך ניתן לומר שזו היתה של יהושוע בלבד- אבל לא ! אלא אומרים שזה שבת של שניהם . כי דוקא מהחסרון שיש באחד עם היתרון שיש בשני יש המשכיות לדורות .

ה' יברך אותנו שכל אחד מאתנו לקראת יום הכפורים שיוצא בסבבות שבת האזינו- נאזין לדברי משה רבנו- וכמו שאומר האזינו השמים והארץ- ולמה נתן להם להיות עדים על הענין של שמירת התורה של ישראל? כיון שהם קיימים לעולם. והם נותנים את השכר והעונש ע"י גשם או ח"ו שאין גשם. כלומר מה הענין של קיום לעולם? שהם רואים את הזמן בראיה של עבר ועתיד- ורואים כיצד מי שחטא מקבל את עונשו ומי שלא מקבל שכר- וכיצד ניתן למרות העבר כאמור לצאת לידי גאולה ותשובה.

אז ה' יברך אותנו שגם אנחנו נלמד מהשמים והארץ ונאזין לדברי התורה באופן של ראית ההסטוריה- ולמרות שחטאנו נצא מאפילה לאורה- ונזכה לגאולה שלימה, וכל אחד מאתנו לקראת יום כיפור שחושבים מעט מה לא עשינו טוב או לא טוב מספיק- שלא נתיאש מכך כמובן ויותר מכך – נלמד כיצד להתנהג יותר טוב בעתיד, אם בענין כשרות האוכל או שמירת הצניעות או שמירת השבת והחגים , תפילה כראוי, ולימוד תורה כראוי, גמילות חסדים בשפע- כל אחד יכול ללמוד בעצמו מן העבר מה יש לתקן – ובכך הופכים את העבר של הגלות לעתיד של גאולה – בגאולה השלימה בקרוב ממש אמן בבנין בית המקדש עם תחית המתים ומשיח צדקנו אמן