ב"ה

פסח שני, ל"ג בעומר, פרשת בהר , הכנה לשבועות

השבוע היה תאריך שנקרא פסח שני

זהו תאריך שאם משהו לא חגג את הפסח בזמנו- לא רק שלא הלך לבית מלון- אלא הכונה שלא הקריב את קרבן הפסח בבית המקדש כיון שלא היה טהור או שהיה במקום מרוחק מבית המקדש ולא באשמתו – הרי הוא חוגג את קרבן הפסח בי"ד אייר

מה המשמעות של החג הזה עבורנו?

בימינו גם שאין קרבן פסח, וכל שכן שאין הזדמנות שניה לקרבן פסח, יש משמעות לכך שנותנים לאדם הזדמנות שניה

חג זה נוצר על ידי יהודים שבזמן ההליכה במדבר לא היו מרוצים מכך שהם טמאים ולא יכולים לחגוג את הפסח- ולכן בקשו הזדמנות שניה – והחידוש שלא רק שקבלו הזדמנות שניה אלא היא הפכה לנחלת הכלל

כל אחד יכול לשאר בנפשו איזה מצבים שבהם הוא היה רוצה להיות יותר טוב או בעניני עולם הזה- בריאות פרנסה ילדים חברים וכו, או בעניני עבודת ה' קיום מצוות לימוד תורה או תפילה, ועלינו לדעת שתמיד יש הזדמנות שניה- צריך לבקש מה' – להתחנן ולעשות כל המאמצים וגם במצב שהוא נמצא לנסות להגיע ליותר.

בסוף השבוע חגגנו ל"ג בעומר- הילולא של ר' שמעון בר יוחאי- הוא מהתלמידים הבודדים של ר' עקיבא שנשאר בחיים,

ר' עקיבא אמר כי ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה, אולם תלמידיו חשבו כי כל אחד מבין יותר טוב מהי הדרך לקיום מצווה זו ובכך גרמו חוסר כבוד אחד לשני, ולכן 24 אלף מהם מתו.

כאשר מדברים על ואהבת לרעך כמוך ביחד עם זה שמדובר על כמוך שרק אני מבין- יש גם את הצד של ואהבת שזה לרעך שזה רק השני יודע מה הוא צריך- ולכן יש להתחשב בעיקר בו.

אולם למרות שהרבה מהם מתו כאמור- ר' שמעון בר יוחאי היה מהבודדים שזכה להשאר בחיים- והוא כנראה כן הלך בדרך הנכונה של ואהבת לרעך כמוך, ובעיקר בצד של המחשבה על השני- למרות הקושי שבדבר.

ר' שמעון בן יוחאי – גם השקיע הרבה שנים ללימוד תורה במסירות נפש- הוא חי תחת איום מוות מהרומאים – שראו בו באופן אישי כבעייתי, וחי במערה עם בנו 13 שנה- בלי אוכל כמעט רק מים וחרובים, ובלי בגדים כמעט- רק בזמן תפילה היה לבוש ואחר כך היה מכוסה בעפר.

שני דברים אלו מסירות נפש לואהבת לרעך כמוך, ולתורה, מסבירים לנו איזה מן אש צריך להדליק לזכרו.

אש המדורות שנועדה לזכרו – אמורה להצית בלבותנו את אש האהבה לה' שמתבטאת בתורה ואהבת הזולת .

כל אחד יכול למצוא (כמו שאמרנו לגבי פסח שני)  גם במצב הנמוך ביותר- כמו שהוא בתור עץ יבש- (שרק ככה מדליקים מדורות מעץ יבש)- אדם יבש- איזה אש אפשר להדליק ממנו- איזה מעשה טוב שהוא יכול לעשות למען הזולת, איזה פסוק שהוא יכול ללמוד ולהשקיע עצמו בזה. עד שיבער לאש גדולה.

פרשת השבוע פרשת בהר – מדברת על העזרה לזולת שמתקשה- מתן הלואות מצד אחד- על מנת למנוע נפילה יותר קשה כאשר אדם נאלץ למכור את שדהו וביתו, וכמו כן גם לאחר המכירה התורה אומרת שיש להחזיר ביובל לאחר 50 שנה את הבתים והשדות והעבדים חזרה הביתה- כיון שבסופו של דבר התורה רואה בכך גם חזרה למקור הראשוני שהוא אלוקים- אבל מעבר לכך יש גם עזרה לזולת בכך שנאלץ למכור את ביתו.

כמו כן פעם בשבע שנים ישנה שנה של שמיטה שאסור למכור את הפרות וכל אחד יכול לקחת יבול לבד, הכל נחשב הפקר, מוסבר כי התורה פותחת בשנה זו למרות שהיא אמורה לבוא לאחר 6 שנים- אבל היא יכולה לבוא גם לפני 6 שנים, ואכן שנכנסו לארץ ישראל בזמן יהושוע בן נון שנה ראשונה היתה שמיטה- כיון שהמטרה היא בסופו של דבר להגיע לשמיטה, וגם כאן רואים שני הבטים חשובים כאמור , שיש עזרה לעניים בשמיטה שהם יכולים לקחת פרות מההפקר, ויש גם עזרה רוחנית לחקלאי- שיוכל לשבת ללמוד תורה.

ר' שמעון בר יוחאי שיצא מהמערה לאחר 12 שנה שרף כל מקום שראה חקלאים עובדים- הוא לא יכל לסבול עבודה לפרנסה חוץ מהתורה- ולכן נכנס לעוד שנה- ולאחר 13 שנה יצא ואז בנו ר' אלעזר היה שורף והוא היה מרפא כיון שיכל לראות גם את המעלה בעבודה.

אנחנו לא במדריגה של ר' שמעון וצריכים לעבוד לפרנסה- שלא כמו הטועים וחושבים שהם במדריגה שלו. אולם התורה- הקב"ה,  נותן לנו זמן של שמיטה – וגם מי שלא חקלאי יכול למצוא אפילו דקה ביום שיהיה לו מעין שמיטה בה הוא קורא פסוק תהילים – או איזה משנה או הלכה, ועושה הפסקה לקשר עם אלוקים.

שני דברים אלו העזרה לזולת וההשקעה בלימוד התורה קשורים אחד לשני- והם הכנה לחג השבועות.

בחג השבועות קבלנו את התורה- אולם לפני כן באנו באחדות להר סיני. מסופר כי האחדות שהיתה שם היתה לא רגילה, ובזכות זה היינו ראויים למתן תורה.

אדם צריך גם לרצות ללמוד וללמוד בפועל- והעיקר שיתאמץ קצת אפילו דקה ביום אם זה עם מאמץ יכול להיות שווה יותר מ100 דק' בלי מאמץ, יכול להיות, ומאידך יש לדעת כי הלימוד הוא קשור באהבת ישראל.

ה' מתגלה אלינו ברובד אחד דרך התורה- אולם בפועל יותר דרך היהודים- וכל יהודי נחשב כמו אות בתורה, ולכן הקשר עם יהודי אחר הוא בעצם הקשר שלי עם הבורא , ועם התורה, רק במימד אחר-

ה' יברך אותנו באהבת ישראל בלב- ועוד יותר שיבוא לידי מעשה, וביחד עם זה ובשילוב עם לימוד התורה כראוי.

וכאמור העיקר של האיכות לא פחות חשוב- פסוק אחד עם כל הלב ומעשה טוב אחד עם כל הלב שווה מליונים- וביחד נזכה לגאולה שלימה- אז יתגלה ה' אצל כל אחד מאתנו ובכל חלקי התורה אמן . ועוד יותר כאשר יתקיים מה שכתוב בפרשה הזאת ובפרשה הבאה שנכנס לארץ ישראל בשלמות בלי כל מיני מפריעים למיניהם, ועוד יותר יולכנו בקומה זקופה ובקומה כפולה ויראו כולם שהארץ שלנו היא ארץ לה'.