אושפיזין
        האושפזין-ברוכים הבאים,חגים 
   אושפיזין -הסוכנות היהודית 
   האושפיזין, אתר חבד

בתורה נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון(של חג הסוכות),
פרי עץ הדר (הוא האתרוג)
וכפות תמרים (הוא הלולב)
אלא שהמילה "כפות" כתובה בתורה בלי וא"ו כך: "כפת", כאילו לשון יחיד,
אע"פ שקוראים "כפות" כאילו רבים)
וענף עץ עבות (הם שלושת בדי ההדס)
וערבי נחל (הם שני ענפי הערבה).

ביום הראשון לנטילה מברכים שתי ברכות לפני הנטילה והם
ברכת "על נטילת לולב" שהוא הבולט שבמינים
וברכה שניה רק ביום הראשון, ברכת "שהחיינו".
בנות עדות המזרח נוטלות ללא ברכה.
צורת הנטילה:
כשלוקחים את ארבעת המינים ביד כדי לברך את ברכת המצוות
ולנענע את הלולב, נהגו ליטול את המינים כך שהאתרוג ניטל כשהפיטם
שלו מופנה כלפי מטה. כך עומדים בזמן הברכה ואחר כך אחרי סוף
הברכה או הברכות (על נטילת לולב ושהחיינו בנטילה הראשונה)
הופכים את האתרוג כך שפיטמתו כלפי מעלה וכך מנענעים את ארבעת
המינים.
 ולמה נהגו כך? אלא, שיש הלכה שנטילת האתרוג וכן כל המינים תהיה
כדרך גדילתם, היינו עם הפנים או העלים כלפי מעלה, כפי שזה גדל על העץ,
ורק כך יוצאים ידי חובה.
יש כלל שבכל מצווה שמברכים עליה תחילה, יש לברך ומיד אחר כך, לקיים
את המצווה. דבר זה נקרא "לברך, עובר לעשייתן", והנה, אם ייטול את
הלולב והאתרוג כפי דרך גדילתו, אזי בעצם נטילתן הוא כבר מקיים את המצווה,
אפילו אם לא עשה נענועים, ואם כך, הרי יוצא שהוא מברך אחרי קיום המצווה,
וזה סותר את הכלל של "עובר לעשייתן". לכן נהגו כאמור לקחת את האתרוג הפוך,
באופן שלא יוצא ידי חובה, כי זה לא "כדרך גדילתו", ורק אחרי הברכה מיד
הופך ומנענע וכך מקיים את המצווה.
מצוות הלולב
את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות (מלבד שבת).
זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה.
אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול
את הלולב לאחר שעלה עמוד השחר.
בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת
האתרוג ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג
באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו.
מברכים:
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת
לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה -
כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים.