גבורה

1. רקע על "מסכת אבות"

א. המשנה מחולקת ל6 חלקים שנקראים "סדרים".

כל סדר מחולק למסכתות.

כל מסכת מחולקת לפרקים.

כל פרק מחולק למשניות.

ב. "מסכת אבות" הוא שמה של אחת המסכתות במשנה. מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, התנהגות, ערכים ותכונות. המסכת נקראת כך מכיוון שההסברים שמופיעים בה ומדריכים אותנו איך להתנהג הם "אבות למצוות". כלומר, התוכן של המסכת הוא עקרונות יסוד להתנהגות האדם, שעל גביהן מושתתות המצוות. אדם יהודי צריך קודם כל לדעת להתנהג כמו בן אדם, ועל גבי ההתנהגות המוסרית יכולות להתבסס גם המצוות האחרות.

---

משנה= חלק מהתורה שבעל פה. כוללת הסברים על התורה. בעז"ה בהמשך השנה נרחיב על הנושא.

2. מקורות לימוד- איזהו גיבור?

א."איזהו גיבור? הכובש את יצרו" [מסכת אבות, פרק ד', משנה א']

האדם נברא עם כל מיני יצרים, כשתפקיד היצרים הוא להגן על חייו.

היצרים שנבראנו איתם הם יצרים שנחוצים לנו כדי להתקיים, והיהדות לא מתעלמת מהם אלא מנחה אותנו לשלוט בהם. אם לא נדע לשלוט ביצרים שלנו, הם עלולים להשתלט עלינו ולהפוך להיות מרכז החיים שלנו.

היהדות מנחה אותנו לקחת אחריות על החיים שלנו! לא לתת לעצמנו "לזרום", אלא לשלוט ביצרים שלנו ולהשתמש בהם לטובתנו.

הרבה פעמים אנחנו נוטים להגדיר אנשים חזקים, גדולים ומנצחים כ"גיבורים". אם נשאל ילד בגן מי לדעתו הוא גיבור, מן הסתם התשובה הראשונה שלו תהיה "חייל", בגלל שהוא חזק, מנצח, יש לו נשק וכו'. אבל, החייל הוא גיבור לא בגלל שהוא ניצח מישהו אחר, אלא בגלל שהוא הצליח להתגבר על עצמו. יש לו דחף שאומר לו שהוא עייף ורוצה לישון, יש לו יצר שאומר לו שהוא רעב ואין לו כוח, יש לו יצר שאומר לו שהוא מת מפחד, ויש לו גם יצר שאומר לו- יאללה, אפשר גם לשבת בצד כשאחרים יעשו את העבודה!

אבל מה שהופך את החייל לגיבור, זה היכולת שלו לשים מול העיניים את המטרה והאידיאלים, ולהתגבר ולכבוש את היצרים והדחפים שלו כדי להגיע למטרה!

הגבורה לא תלויה בניצחון החיצוני. היו לעם ישראל אסונות ומלחמות רבות שהסתיימו בכשלונות, ובכל זאת כולנו זוכרים את מי שלקח בהם חלק כגיבור. הגבורה היא נצחון של הרוח האנושית.

בן אדם שלא נותן לדחפים שלו לשלוט בחיים שלו אלא לוקח אחריות ומחליט איך החיים שלו ייראו למרות כל הקשיים- הוא גיבור!

ב."איזהו גיבור שבגיבורים? מי שעושה שונאו לאוהבו" [אבות דרבי נתן כ"ג]

אדם שמצליח לגרום לאדם ששנא אותו להפוך לאוהב שלו, הוא גיבור. למה?

כי הוא מצליח להתגבר על יצרים של שנאה, נקמנות, עלבון, כבוד, ועוד. היצרים האלה הם יצרים שמגיעים מהרגש, מהנפש, מהאישיות של האדם, וקשה מאוד להשתלט על דחפים כאלו. נדרשים מהאדם כוחות גדולים מאוד בשביל לשלוט ביצרים האלה שלו. ולכן, אדם שמצליח להגיע לרמה כזאת גבוהה של שליטה עצמית- הוא "גיבור שבגיבורים".

---

כובש= שולט, מגביל

יצרים= דחפים פנימיים. יש יצרים מאד בסיסיים כמו למשל יצר האכילה (שגורם לנו לאכול ובכך להמשיך לחיות), יצר הפחד (שמונע מאיתנו לעשות מעשים שמסכנים את חיינו), ועוד. ישנם יצרים נוספים כמו יצרי שלטון, כוח, רכושנות, יצרי נקם, משיכה ודחייה, אימהות, ועוד.

אבות דרבי נתן= תוספת על "מסכת אבות"

3. שני סוגים של גבורה

במוצאי שבת לפני כארבע שנים אלה חזרה עם אחיה הקטן מפעילות בתנועת הנוער "בני עקיבא" בה הדריכה, כשנשמעה אזעקת "צבע אדום". אלה ואחיה ניסו להתחבא, אבל כשאלה הבינה שהטיל קרוב מידי, היא נשכבה על אח שלה והגנה עליו בגופה. אחיה ניצל בזכותה, אבל היא נפגעה בכל חלקי גופה ונפטרה מפצעיה לאחר שבוע.

ב. ישנם 2 סוגים של גבורה, שאותם ניתן לראות גם בחייה ובמותה של אלה.

הסוג האחד: גבורה הירואית, גדולה וחד פעמית.

הסוג השני: גבורה יומיומית.

אין ספק שהמוות של אלה הוא מוות שזועק גבורה (סוג 1), אבל גם החיים שלה זעקו גבורה באותה מידה (סוג 2). ההבדל היחיד הוא שלפעמים אנחנו פחות קשובים לגבורה היומיומית.

חוץ מהמוות של אלה, גם החיים שלה היו מלאים בגבורה. אלה תמיד השתדלה לכבוש את היצר, לתקן, לשפר, ולא להיכנע למה שהיה לה באותו רגע נוח ומתחשק, אלא לעשות את מה שצריך ונכון. כך למעשה היהדות מחנכת אותנו להתנהג! היהדות מצפה מאיתנו להיות גיבורים לא רק ברגע אחד, אלא במהלך כל החיים.

יש עוד המון דוגמאות של גבורה יהודית לאורך כל ההסטוריה שלנו, מהתנ"ך ועד היום. בכל דור תמיד בלטה הגבורה היהודית.