גולדן רטריבר - היסטוריה
כדי להסביר איך ולמה פותח גזע הגולדן רטריבר באנגליה )או נכון יותר לומר בסקוטלנד(, צריך להבין את הרקע שהביא לצורך בכלב כזה ואת אורח החיים באנגליה ובסקוטלנד במאה הקודמת, בעיקר בכל הנוגע לציד ולכלבים כעזר לצייד.
כבר במאה ה - 14 ספניילים (גדולים מרוב הספניילים של ימינו) שימשו להברחת ציד ו - hawking. מכלבים אלה פותחו הסטרים וכולם יחד עם אבות הפוינטרים של ימינו עזרו לציידים במלאכת הציד.
בתחילת המאה ה - 19 הציידים החלו לאמן את הסטרים והפוינטרים שלהם גם להבאת הציד (retrieve), אך רק בשנות ה- 30 של המאה הקודמת החלו הציידים לעבוד
על על פיתוח גזע מיוחד להבאת הציד בלבד. בשלב זה המטרה הייתה להעביר לדורות הבאים הן את היכולת לעבוד עם הצייד והן תכונות יחודיות. השיטה הייתה לזווג את כלבי הציד שהראו את התכונות המתאימות, אלה עם אלה. לציידים לא הספיק שיהיה להם כלב ציד שעובד היטב, והתפתחה ביניהם מעיין תחרות למי יש כלב שעובד טוב יותר.
באפריל 1865 התקימה תחרות הציד הראשונה לסטרים ולפוינטרים באחוזתו של חבר הפרלמנט סמואל וויטברד. הכלבים נשפטו בקטגוריות של : עבודת אף, תנועה, טווח, טמפרמנט וסטייל. כשנתיים לאחר מכן היה
ברור שיש צורך למסד את כל העניין. כדי לשמור על התכונות יש צורך בתקנוני גידול מסודרים ובספר גידול שינוהל על ידי גוף אדמיניסטרטיבי נפרד, שינהל את גידול הכלבים באותו אופן בו נוהל ספר גידול לסוסים.
בעקבות זאת הוקמה ההתאחדות לכלבנות באנגליה.
בצורתו המסורתית הציד היה חלק מחיי הכפר בממלכה המאוחדת. ב - 1880 חל שינוי מהותי במסורת רבת השנים של הציד, עם הכנסתם של סוגי נשק חדישים ומדויקים יותר, שהקלו על עבודת הציד עשרת מונים והביאו
לתוצאות טובות בהרבה. כל תפקיד הצייד החל להשתנות והציד בכלל החל לקבל משמעויות חברתיות.
הציד הפך לספורט חברתי. כיוון שכמות הציד פחתה ובספורט אנשים רוצים תוצאת ביתר קלות, החלו לגדל בעלי חיים במיוחד לציד, ובעיקר עופות למינהם ששוחררו לאזורי ציד. ספורט הציד התחרותי הפך להיות סימן לסטטוס חברתי ובעיקר עשירים יכלו להשתתף
בו. כמויות הציד היו אדירות. לדוגמא, הלורד דה גריי שהיה צייד מעולה חישב שבין 1867 ועד 1923 הוא לבדו צד כ - 500,000 עופות מסוגים שונים!
בזמן ההוא כלבי הציד היו דומים לחלק מהגזעים המודרניים. רובם היו בעלי שושלת מעורבת בהתאם לצורכיו של הצייד, הגזעים השונים לא היו מוגדרים היטב. יכולת העבודה היתה החשובה מכול וטיפוסים מקומיים כמו גם גזעים שהתאימו, הוחזקו באותן חוות ונשמרו היטב. עם התפתחות ספוט הציד היתה מטרה חדשה והיא ליצור גזע שמטרתו היא הבאת ציד (retrieving) בלבד. המשמעות - לפתח גזע עם אף טוב ופה רך, שיהיה
צייתן וללא תשוקתו של הסטר לנדוד ולגמוא מרחקים. הציידים ערבבו את אותם סטרים שהיו בעלי תכונות הבאה מפותחות עם כלב סנט ג'ון ניופאונלנד (שהיה קטן בהרבה ושונה מהניופאונדלנד של היום). כלבים אלה
הובאו לבריטניה על ידי דייגים מניופאונדלנד לנמלים שונים ברחבי האי. על פי ההיסטוריה המוקדמת, המתועדת היטב, של הלברדור רטריבר, ב - 1823
הביא הדוכס של מלמרסבורי את הסנט ג'ון ניפאונדלנד הקטן, מדייגים שעגנו בנמל פול. מאוחר יותר הוסב שם הגזע ללברדור רטריבר. על פי הדפסי עץ בספרים מאותם הימים ניתן לראות שנעשו שילובים בין ווטר ספניאל והניופאונדלנד הקטן, בין ווטר ספנייל וסטר וכן בין סטר וניופאונדלנד בהתאם לשילוב שנעשה הצאצים היו בצבע שחור, חום (כבד) בלאק אנד טאן, או ברינדל, בגובה של 24 אינצ'ים )כ - 61 סנטימטרים.
הפרווה הייתה קצרה וצפופה, ארוכה וחלקה או גלית אך תמיד צפופה. מדי פעם נולדו גם גורים צהובים להורים שחורים. כלבים אל ה היו קודם כל כלבי רטריבר ואבות הלברדור רטריבר חלק השיער. הרקע היה מוכן כעת וכל שהיה נחוץ בכדי ליצור את האב הטיפוס של הגולדן רטריבר היה איזה "משוגע".
וכזה היה דאדלי מארשבאנקס - חובב מושבע של בעלי חיים ואוהב ספורט מכל סוג שהוא. הוא נולד למשפחת בנקאים סקוטית עתיקת יומין והיה חבר פרלמנט. רוב הזמן עסק בספורט ברחבי הרמה הסקוטית ובין היתר נהג לשכור אחוזות לציד. אחת מהן הייתה אחוזת גווישן שאותה רכש ב - 1854. )בשנת 1881 זכה בתואר הלורד טווידמאות' הראשון ומעתה אכנה אותו הלורד ט.( באחוזת גווישן גידל הלורד ט. חיות משק למינן וגם כלבים, ברובם כלבי ציד.
אגדת הקרקס הרוסי
אין עוררין על כך שהלורד הוא זה שפיתח את גזע הגולדן רטריבר. במשך שנים רבות התאוריה הייתה שהלורד קנה את הרטריברים הצהובים
הראשונים שלו מקרקס רוסי ולקח אותם לאחוזתו. שני המאמינים והמפיצים של הסיפור היו קולונל טראנץ והגב' צ'רלסוורת שהיו שניהם מגדלים של הגזע בראשית דרכו. לשניהם לא הייתה הוכחה לאמיתות הסיפור, מלבד זיכרונו של שומר הציד (gameekeeper) של האחוזה,
שזכר כלב צהוב שהגיע מהקרקס הרוסי.
כיוון שלא היה דבר שיכול לסתור את דבריהם, תאוריה זו השתרשה והיתה מקובלת עד אמצע שנות ה - 50 של המאה הנוכחית.
ב - 1952 הופרכה תאוריית כלבי הקרקס הרוסיים על ידי אלמה סטונקס (הסטוריונית של הגזע) והרוזן השישי של אילצ'סטר אשר מצאו את ספר הגידול של הלורד ט. בו תועדו כל חיות המשק של האחוזה, וכן כל הזיווגים והשושלות שעשה הלורד בכלביו.
|
|
|
