אופיו של הכלב הכנעני
הכלב הכנעני שונה משאר הגזעים בשל אופיו הטיפוסי והיחודי. תכונות האופי של הכנענים שחיים חיי בר, נשמרו בדורות רבים של כנענים בגידול מכוון. הכנעני אינו גזע קל ואינו כלב שמתאים לכל אדם. רוכשי גורים מקבלים הדרכה מדוייקת על אופיו והתנהגותו של הכנעני וחלקם מופנה לרכישת גורים מגזעים אחרים. אנו מתארים אותו כבעל אופי ישראלי.
טריטוריאליות
היסוד לאופיו של הכנעני טמון בתחושת טריטוריאליות מפותחת במיוחד.
לכל הגזעים יש מידה של טריטוריאליות ברמות שונות. ברוב הגזעים הרכושנות קשורה, בעיקר, בשמירה על חפצים ורכוש בעלי הכלב. הכלב רואה בטריטוריה המשך של בעליו ושל אחריותו כלפי בעליו. הכנעני רואה את העולם באור אחר. הוא מתייחס לאזור מגוריו כאל רכושו, כולל תכולתו, ואפילו "בעליו". הוא לומד מהר מאוד את גבולות רכושו ושומר עליו ללא כל קשר לפעילות הבעלים. מסיבה זו, הכנעני הוא כנראה, כלב השמירה הטוב ביותר לשמירה על אזור מוגדר.
אופן פעולתו הופך את הכנעני לכלב יעיל ביותר לשמירה על הבית. כלב שמירה צריך להיות עירני, לשים לב לדברים חריגים, להתריע בפני בעליו לגבי כניסת זרים או שינויים בשטח ולהודיע לפולשים על נוכחתו. במרבית המקרים אין צורך שכלב שמירה ביתי ימהר לתקוף, מפני שמקרים רבים הם בסך הכול " אזעקות שוא" הכנעני שומר על טווח ביטחון מהפולש, ומוכן לנשוך רק אם מתעלמים מאזהרותיו כלבים מגדירים את רכושם על ידי סימון השטח בשתן, ופעולה זו שכיחה בקרב זכרים מכל הגזעים אולם, בכנענים, הנקבות טריטוריאליות לא פחות מהזכרים והן מרימות רגל ומסמנות את השטח בשתן. זהו דפוס התנהגות נפוץ בכלבי הבר וייחודי בגזעים המבויתים.
חשדנות
הכלב הכנעני התקיים בטבע בזכות יכולת ההישרדות שלו. יכולת זו מלווה בחשדנות כלפי כל דבר העלול לסכן את חייו, ותכונת החשדנות היא חלק מאופיו והיא קיימת גם בכנענים המבויתים . מלבד בני אדם שהוא מכיר, אוהב ומכבד, הכלב הכנעני מתייחס אל שאר העולם בחשדנות רבה. הוא אינו אוהב שזרים יגעו בו ובוחן כל אדם חדש מבלי להתקרב אליו. הוא חושד בכל שינוי בסביבתו, בשגרת יומו ובמזון חדש. כנענים שגדלים וחיים בסביבה מבודדת עלולים לגלות חשדנות מוגזמת. לעומתם, כלבים שגדלים בעיר, ואשר נחשפים למגוון בני אדם, מקומות וחוויות, יהיו מוכנים הרבה יותר לקבל זרים ולהתיידד איתם. חשוב מאוד שגורים וכלבים צעירים יקבלו כמה שיותר חשיפה לבני אדם ומקומות, כדי שירכשו ביטחון עצמי ויכולת להתמודד ביעילות עם הסביבה. גורים רבים עוברים תקופה של "חשדנות יתר" בערך בין חמישה חודשים לבין שנה וחצי. כאשר הגורים מתבגרים ונעשים בטוחים יותר בעצמם החשדנות העודפת נעלמת. אילוף למשמעת בתקופה זו (החל מגיל חמישה חודשים)
מגביר את הביטחון העצמי של הכלב ונותן לו מסגרת טובה יותר לניהול החשדנות שלו.
אין להעניש את הכנעני על התנהגות חשדנית או מרוחקת, הדבר עלוו להחמיר את המצב ולגרום לו לטראומה. יש להתייחס אליו באופן שמראה לו שהוא יכול לתת בכם אמון, ולעודד אותו לגלות התנהגות הקשורה בביטחון עצמי.
תוקפנות
הכנענים חיים בטבע בלהקות. הלהקה נשלטת על ידי זכר או נקבה ושאר הכלבים מדורגים היררכיה בהתאם למעמדם. כל כלב, בהתבגרו, ישאף לקדם את מעמדו בלהקה ולהגיע למנהיגות. הכנעני הביתי מתייחס למשפחתו האנושית כאל להקה, ייתכנו מקרים בהם ינסה הכלב לגלות מנהיגות כלבים אחדים מבני המשפחה. התנהגות זו אינה מתאימה לחברה האנושית ועל ידי אילוף מתאים ניתן להחזיר את הכלב למקומו. הכנעני הוא כלב תוקפן באופיו כלפי כלבים אחרים ויתקוף בלי היסוס כל כלב זר שיפלוש לשטחו. לכן יש למנוע מגע בין כנעני בוגר לכלבים אחרים. כדי למתן התנהגות זו מומלץ להפגיש גורים, וכלבים צעירים עם כלבים זרים.
הכנעני יפגין תוקפנות כלפי בני אדם רק אם מבחינתו יש לכך סיבה. סיבה סבירה מבחינתו היא התעלמות מאזהרתו. הוא ינשוך כדי להגן על השטח שלו, על זכויותיו ועל מעמדו בלהקה. הכנעני לעולם אינו תוקף בלי סיבה, ואולם הסיבה שנראית לו מוצדקת אינה תמיד מוצדקת בעיני בעליו. מומלץ מאוד להשקיע באימון בסיסי למשמעת, כדי לספק לכלב מסגרת שליטה שביכולתו להבין.
נאמנות ומסירות
הכנעני מסור ונאמן מאוד לבני האדם האהובים עליו. יחסיו עם בעליו שונים מאלו של מרבית גזעי הכלבים. עבורו מדובר בשותפות, שבה שני הצדדים מעניקים חיבה ונאמנות, אבל לכל צד יש את העצמאות שלו. הכנעני אינו חש צורך לבלות את מרבית הזמן בריצה אחר בעליו. הוא ייכנס הביתה לכמה שעות, יפגין חיבה, יבקש תשומת לב וליטופין, ואז יבקש לצאת כדי "לעסוק בעיניניו". לעיתים נדירות ילך אחר בעליו מחדר לחדר. הכנעני דורש מבעליו חיבה וטיפול ובתמורה נותן נאמנות ורצון לשמור ולהגן, אבל הוא תמיד ישמור על עצמאותו הבסיסית. לא מדובר ב"כלב של איש אחד", אלא כלב שמסור למשפחה כולה. אם מגדלים אותו עם ילדים, הוא עדין מאוד, מתחשב ומפתח קשר וחיבה אליהם. במקרים רבים הוא נוטה להגן מאוד על הילדים במשפחה.
חכמה
הכנעני מסמל יכולת הישרדות גבוהה, אינטליגנציה וחכמה שהם מרכיבים חשובים לכלב שחייו תלויים בתבונתו. בחיי הבר לכלבים בעלי יכולת קטנה אין סיכוי לשרוד. ניתן לאלף את הכנעני לרוב התפקידדים והוא ממושמע ועובד מצוין עם רצועה, אבל כאשר הוא משוחרר, לא ניתן לסמוך עליו במאת האחוזים, בגלל תחושת העצמאות הטבעית שלו. הכנעני יודע להראות את מידת מיומנותו בפתרון בעיות באמצעות התושייה שהוא מפגין בבריחה ממכלאות, מבעד לגדרות, או בדרכים אחרות שבהן הוא מלבין את פני בעליו.
התנהגות אופיינית
אי אפשר להשלים את התיאור של הכנעני בלי להזכיר את תשוקתו לחפירת בורות. התנהגות זו מקורה בחיי הבר בהם הבורות שימשו למחסה, להטמנת מזון לשעת חירום ולהמלטה והגנה על גורים. לא משנה מהם תנאי המחיה שלו, הוא יחפור, אם רק תהיה לו הזדמנות. יעדו על כך בעלי כנענים שגינותיהם משופעות בבורות בכל עונות השנה.
בריאות ותוחלת חיים
בשל קרבתו של הכנעני מגידול מכוון לחיי הבר, והיותו תוצר של הברירה הטבעית, אין הכנעני סובל ממחלות גנטיות או מרגישויות למחלות אחרות.
בניגוד לרוב הגזעים האחרים שסובלים מבעיות היפ דיספלזיה, מחלות עיניים, בעיות עור ןפרווה, ורגישות לשינויים בתנאי הסביבה והמזון, לא ניתקלנו עד היום בכלב כנעני שנפגע מהמחלות הנ"ל.
תוחלת החיים של הכנעני ארוכה. כלבים בני שתים עשרה עדיין מתפקדים במלוא כוחם. לדברי הבדואים, שעוקבים אחרי גיל הכלב בזכות שיוכו לילד שנולד באותה תקופה, כלבי המאהל מגיעים לגיל חמש עשרה. בתנאי בית הם יכולים להאריך חיים עד לגילים שבע עשרה ושמונה עשרה.
|
|
|
