דוגו ארגנטינו – תיאור כללי
קלסיפיקציה של FCI: קבוצה 2 פינצ'ר ושנאוצר, מולוסים וכלבי הרים ו/או שוויצרים.
תת-קבוצה: מולוסים, טיפוס המסטיף בלא מבחן עבודה.
מוצא הדוגו ארגנטינו:
הדוגו ארגנטינו הינו הכלב הלאומי של ארגנטינה, הוא כלב חזק ואמיץ להפליא אשר פותח לציד של חזירי בר ופומות . הדוגו הוא כלב שמירה והגנה מצוין, הוא מודע לכוחו העצום אך בוא בעת הוא גם כלב משפחה אמין ונהדר..
ראש
סולידי , בצורת קשת מקדימה כלפי חוץ , ובעל שרירי לעיסה בולטים.
מנשך מספרים מלא. חוסר שיניים אינו פוסל אם השינים החסרות הן הטוחנות, אסור חוסר שיניים באמצע המנשך
זרבובית
הזרבובית בעלת אורך הזהה לאורך הראש.
עיניים
חום כהה, או חום אגוז.
עם מסגרות שחורות או בצבע העור, הנפקחות היטב. העיניים חייבות להיות במרחק גדול זה מזו.
מראהו ערני ונבון ובו בזמן חזק ונוקשה.
אף
צבע שחור עם פיגמנטציה חזקה,נחיריים רחבים קצה האף מורם לעומת שאר חלקי האף.
אוזניים
מיקום גבוה, נישאות זקופות או זקופות למחצה, בעלות צורה משולשת, קצוצות תמיד. (-תקן הגזע עדין לא שונה לאחר איסור החיתוך כך, שאין יודעים איך אמורים להיות כאשר אינן חתוכות) בנקבות מותרות אוזניים קצוצות ארוך יותר – בדומה לדני ענק.
בזכרים מועדפות אוזניים קצרות מעט יותר.
שפתיים
משוכות היטב למעלה, מתוחות, בעלות שוליים חופשיים ופיגמנט שחור.
גוף:
צוואר:
עבה, מקושת, בנוי היטב, עם עור עבה מאוד על הגרון, היוצר קפלים בדומה לאלו של מסטיף, דוג דה בורדו ובולדוג, ולא מתוח, כמו אצל הבול טרייר.
הערה: העור חייב להיות חופשי כדי שיוכל להחליק מעל הגוף כך שבקרב, שיניו וציפורניו של הטרף יפצעו את העור בלבד, מבלי לפגוע בבשר.
גמישות העור סביב הצוואר מאפשר לדוגו לנוע בזריזות ולתפוס את הטרף.
קצה הגולגולת
אינו בולט, כיוון שהוא מוסתר לחלוטין בידי שרירי העורף החזקים, היוצרים קשר מקושת בין הראש לצוואר.
חזה:
חזה מרווח, עמוק, מעניק רושם של כלב בעל ריאות גדולות, במבט מלפנים, עצם החזה מגיעה עד גובה המרפקים ויכולה לעבור אותו.
גב גבוה, חזק ביותר עם שרירים בולטים.
הצלעות"
מרווחות, במבט מהצד הקצה התחתון עובר את המרפקים.
עמוד שדרה
גבוה יותר על הגב, משופע בשיפוע חלק כלפי המותנית.
בכלבים בוגרים, כאשר התפתחות שרירי הגב והצד מספקת, מתגלה תעלה לאורך שרירי עמוד השדרה במבט מהצד.
הכליות מוסתרות על ידי שרירי הגב והצד.
רגליים
ירכיים שריריות מאד, ציפורניים קצרות וכפות רגליים אסופות היטב, בלי אצבע חמישית.
חייבות בזיוות טוב, בהתחשב בעובדה שהרגליים האחוריות משמשות לדחיפה בתנועה ולתמיכה בשעת לחימה צמודה, ולפיכך נדרשים שרירי ירכיים מודגשים.
האצבע החמישית, למרות שקל ביותר להיפטר ממנה בחודשים הראשונים, היא הסיבה להפחתת נקודות כיוון שהיא מצביעה על תכונה רצסיבית לכיוון כלב ההרים הפירנאי, אך אינה מהווה סיבה לפסילה.
זנב ארוך ועבה, נישא תלוי באופן טבעי, מבלי לעבור את הקרסוליים.
עליו להיות מורם במהלך הלחימה, בתנועה צדדית מתמדת, בדומה לתנועת הכשכוש .
גובה ומשקל
הגובה המינימלי לזכרים הוא 62 ס"מ ולנקבות 60 ס"מ.
הגובה המרבי הוא 68.5 ס"מ בכתף.
כמובן שהכלב צריך להיות מאוזן הייטב בחלוקה של הגובה והמשקל.
משקל 50-40 ק"ג.
פרווה
שיער קצר בלי פרווה תחתית.
צריך להיות לבן כולו.
כתמי צבע כלשהו בפרווה הינם עילה לפסילה עקב העובדה שהם נובעים מתורשה של אבות קדומים.
פריטים לבנים בעלי עור עם פיגמנט שחור רב חייבים להיפסל לגידול, בגלל האופי הרצסיבי המופגן כאן, והעלול להפוך לדומיננטי בצאצאים כאשר הכלב יורבע עם פריטים אחרים בעלי פגם סמוי זה.
נקודה קטנה על הראש אינה מהווה סיבה לפסילה, ואולם, יש להעדיף כלב לבן כולו על כלב זהה בעל נקודה שחורה.כמו כן כתם שחור על הפרווה איננו נורא כל עודהוא לא על עור הכלב.
מאידך, כל כתם על הגוף הוא סיבה לפסילה
|
|
|
