ארץ מוצא: צרפת, בלגיה
הופעת הגזע: במאה ה-17
ייעוד ראשוני: בן – לוויה לאצולה
משקל: 1.5 עד 2.5 ק"ג ו- 2.5 עד 4 ק"ג לזכרים ולנקבות עד 5 ק"ג
גובה: 28 ס"מ
פרווה: מבריקה, משיית וגלית (ארוכה סביב הצוואר)
צבע: לבן עם כל הצבעים
הפפיון מכונה גם "כלב הפרפר", וזאת בשל עיניו הגדולות והכהות ואוזניו המיוחדות הפרושות לצדדים. במשך 500 שנה של היסטוריה אירופאית היה הפפיון חיית המחמד של אצילים צרפתיים ונשות חברה ספרדיות. זהו כלב שאוהב מאוד נוחיות ומקבל באהדה כל גילוי של פינוק. מתאים מאוד לחיי משפחה (עם או בלי ילדים). הפפיון מלא חיים הנהנה מפעילות בחוץ, יש להקדיש זמן להברשת פרוותו הארוכה. קיימת גרסה נוספת של הפפיון, בשם פלן, שאוזניו שמוטות, אך אופיו זהה לזה של הפפיון.
הפפיון והפלן הם כלבי ספניאל שעשוע קטנים, מהודרים, בעלי מבנה נורמאלי והרמוני, שיער ארוך, זרבובית באורך בינוני, קצרה יותר מהגולגולת, אישיות מלאת חיים וחן, גוף מוצק, ארוך קצת יותר מגובהו, נישא בגאווה, תנועה קלילה ואלגנטית.
פרווה שופעת, ללא פרווה תחתית, חלקה או גלית במקצת מבריקה. פפיון תקין ובריא יהיה בעל פרווה מבריקה, עד כדי שהשיער מחזיר אור כמו משי.
כל הצבעים מותרים על פרווה עם רקע לבן. ההבדל בין הפפיון לפלן הוא בצורת האוזניים, לפפיון אוזן זקופה ולפלן אוזן זקופה למחצה.
|
|
|
