B.B.King

בי. בי. קינג ידוע כמלך הבלוז מאז החל להקליט בסוף שנות ה-40. בנוסף לכישרונו כנגן גיטרה הוא ידוע גם כזמר מרגש. במהלך הקריירה שלו הוציא קינג מעל 50 אלבומים, שרבים מהם נחשבים לקלסיקות. ביניהם Live at the Regal מ-1965 ו- Together for the First Time מ-1974. הטכניקה של קינג היא חסרת גבולות, והוא נוהג לשלב בין סגנונות כמו בלוז מסורתי, סווינג ופופ.
"בלוז הוא הדבר שאני עושה הכי טוב. אם פרנק סינטרה יכול להוביל בתחומו, נט קינג קול יכול להוביל בתחומו, ובאך ובטהובן בתחומם, למה אני לא יכול להיות מוביל בתחומי ולהיות ידוע בזה, בבלוז?", אמר קינג למגזין "טיים", בשנת 1969.

קינג נולד וגדל במטע כותנה במיסיסיפי, והושפע מאוד ממוסיקת הקאנטרי והגוספל. בצעירותו היה אריס, ובזמנו הפנוי שר בכנסייה. ב-1943 עבר לאינדיאנולה, עיירה השוכנת בלב מיסיסיפי, וב-1946 הוא נסע לממפיס, שם למד את עקרונות הנגינה בגיטרת בלוז אצל בן דודו בוקה ווייט, שהיה כבר גיטריסט בלוז ידוע. לאחר הביקור הקצר אצל ווייט חזר קינג לאינדנוליה, ושנתיים מאוחר יותר נסע שוב לממפיס. הפעם נשאר קינג זמן רב יותר. לאחר הופעתו הראשונה בתחנת רדיו מקומית, הושמע קינג לעיתים קרובות ברדיו, ואף זכה לכינוי ילד הבלוז (Blues Boy), ומכאן גם השם שדבק בו עד מהרה - בי.בי.קינג.
פריצת הדרך של קינג התרחשה ב-1949. בשנה זו ניגן קינג עם ההרכב The Beale Streeters, שכלל את הזמר בובי בלנד, המתופף ארל פורסט והפסנתרן ג'וני אייס, והוציא מספר סינגלים אשר הצליחו מאוד. במהלך שנות ה-50 הפך קינג לכוכב גדול בתחום הבלוז. באחת מהופעותיו התקוטטו שני גברים במועדון בו ניגן, שהסתיימה בהצתת המקום. קינג ברח מהמועדון, אך גילה כי השאיר את הגיטרה שלו על הבמה. תוך כדי סיכון חייו הוא רץ בחזרה לקחת את הגיטרה וניצל בנס. כשהתברר כי הקטטה החלה בגלל בחורה בשם לוסיל, החליט קינג לקרוא לגיטרה שלו לוסיל.
ב-1964 הוא הופיע בתיאטרון בשיקגו. הקלטת ההופעה יצאה שנה לאחר מכן באלבום Live at the Regal. הקלטה זו נחשבת לאחת מהקלטותיו הטובות ביותר.
במהלך שנות ה-70 היה קינג אחד מנגני הבלוז האהודים ביותר. ב-1973 הוא עבר לפילדלפיה והקליט מספר שירים, שהצליחו מאוד, כמו “To Know You Is To Love You” ו- “I Like To Live The Love”. קינג הרבה להופיע בעולם. במקביל להופעותיו בפסטיבלי הג'אז המרכזיים, הופיע בגאנה, לגוס וליבריה, בחסותה של ממשלת ארה"ב. ב-1976 חזר לנגן עם חברו הוותיק בובי בלאנד, והקליט איתו מספר דואטים.
ב-1989 יצא קינג למסע הופעות ארוך באוסטרליה, ניו זילנד, יפן, צרפת, גרמניה, והולנד. הוא אף הופיע במשך שלושה חודשים כאורח כבוד בסיבוב הופעות של להקת U2. שנה לאחר מכן יצא קינג לסיבוב הופעות מסביב לעולם עם ריי צ'ארלס והביג בנד של פיליפ מוריס. קונצרט הסיום של הסיבוב התקיים בתיאטרון "אפולו" בניו יורק, והוא תועד באלבום שנקרא Live at the Apollo . ב-1991 יצא לסיבוב הופעות נוסף עם הביג בנד של פיליפ מוריס,ולאחר מכן הופיע בקונצרט של טובי הגיטריסטים בעולם, שנערך בסביליה, ספרד.
סגנון השירה והנגינה הייחודי של קינג הפך אותו לאחד מאמני הבלוז החשובים והמשפיעים ביותר. ב-1990 קיבל מדליה נשיאותית לאמנות מהנשיאהאמריקני דאז ג'ורג' בוש. במהלך הקריירה המוסיקלית שלו זכה קינג בשמונה פרסי גראמי. רבים מאלבומיו זכו להצלחה רבה, ופעמים רבות ניצבו בראשי מצעדי הפיזמונים. ב-1991 נפתח מועדון הבלוז B.B. Kings Blues Club  בממפיס, ובעקבותיו נפתחו שני סניפים נוספים, בלוס אנג'לס (1994) ובניו יורק (2000). קינג נחשב לאחד מנגני הבלוז הפעילים ביותר, הוא הפיק מספר גדול ביותר של אלבומים וניגן עם אמנים רבים. ב-1997 יצא האלבום Deuce Wild, ובו הקלטות של קינג עם 13 אמנים אורחים, ביניהם אריק קלפטון, ג'ו קוקר, הרולינג סטונז וטרייסי צ'פמן.
ביוני 2000 הוציא עם אריק קלפטון אלבום משותף, Riding with the King. זו היתה הפעם הראשונה ששיתוף פעולה בין השניים הוקלט ויצא לאור.