אבות 12 השבטים נישאו לגויות? בני יעקב נישאו לכנעניות או לגויות?

בראשית נ (יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא: רש"י וישאו אתו בניו - ולא בני בניו שכך צום אל ישאו מטתי לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען אלא אתם (ב"ר) וקבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות וכסדרן למסע מחנה של דגלים נקבעו כאן. לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון ויוסף לא ישא שהוא מלך. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם וזהו איש על דגלו באותות באות שמסר להם אביהם לישא מטתו: איך מנשה ואפרים זה בסדר שיישאו את הארון, הרי הם בני מצרית? האם  בנים של גיורות אינם טובים ליעקב? אולי לא התגיירו נשותיהם של אבות 12 השבטים? איך מסתדר פירוש האבן עזרא פרשת ויגש בראשית מו (י) בן הכנענית לעד(מלשון עדות) כי נשי השבטים היו ארמיות ומצריות ואדומיות ומדיניות, והזכיר זו לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת כנענית, ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן בעבור היותם בני כנענית: האם לא קיבלו רש"י והאבן עזרא את אותה "מסורת"? הרי אצל רש"י כולן כנעניות? מדוע מחבר האבן עזרא בין בני יהודה לשמעון שנשא כנענית? ולעניין ער ואונן שמתו מפני שאמם הכנענית, הרי גם שלה היה בן הכנענית? האם אלוהים פספס משהו? או שהאבן עזרא לא היה במיטבו כאשר פירש?

איך מסתדר פירושו של רש"י ל"וישאו אתו בניו", עם פירושו הבא, והגמרא? רש"י בראשית כ (יב) אחותי בת אבי היא - ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו: אך לא בת אמי - הרן מאם אחרת היה:

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב מיתיבי: [עמוד ב] בני בנים הרי הן כבנים! האם יכול להיות שכתוב "וישאו אתו בניו", ובעצם כוונת הכתוב, לבני בניו = נכדיו?

מדוע העתיק רש"י מהגמרא רק חלק אחד, וגרסה אחת, על נשות אבות השבטים, בפירושו ל"וישאו אתו בניו"? הרי בפירושו לפס'(הבא) (לה), רש"י מביא עוד גרסה, מי הן נשות אבות השבטים, האם רש"י משחק במידע שיש לו, כדי להתאים את הפירוש לצרכיו? הרי יש גם גרסה שהאבות התחתנו עם אחיותיהן? הרי אם כך: תקרוס פרשנות רש"י ל"וישאו אתו בניו" ולא בני בניו? האם מפני שלא התאימה הגרסה לפירוש, לכן העלים אותה רש"י? רש"י בראשית לז (לה) וכל בנתיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. רבי נחמיה אומר כנעניות היו, אלא מהו וכל בנותיו, כלותיו, שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו: ר' נחמיה טוען שבני יעקב נישאו לכנעניות? איך זה מסתדר עם הפירוש הבא בבראשית לב (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: רש"י גרתי - ד"א גרתי בגימטריא תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים: יעקב מקיים תרי"ג מצוות, ומרשה לבניו לשאת כנעניות, או גויות? רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה (כח) לא יישא אדם בת עם הארץ - שאם מת או גלה, בניו עמי הארץ יהיו, שאין אימן יודעת כתר התורה. ולא ישיא בתו לעם הארץ - שכל הנותן בתו לעם הארץ, כמי שכפתה ונתנה לפני הארי, מה ארי דורס ואוכל, אף עם הארץ מכה ובועל; ואין לו בושת פנים. ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכמים - שאם מת או גולה, בניו תלמידי חכמים; וכן ישיא בתו לתלמיד חכמים - שאין דבר מגונה ולא מריבה, בביתו של תלמיד חכמים: האם רמב"ם מתכוון שלא יישא אדם, או ישיא את בנו, לבתו של "עם הארץ" = אדם שאינו תלמיד חכם? אין הכוונה ב"עם הארץ" = גוי ולא לגויה? אם כך: הרי אם לא יישא או ישיא לְבֶן ישראל, שהוא "עם הארץ"? הרי מקל וחומר פשוט שלְבֶן גוי או בת גוי, אין על מה לדבר? אם כך: איך מסתדרת ההלכה הזו, שהיא אחת מתרי"ג מצוות, עם פירוש רש"י שקיים יעקב תרי"ג מצוות? איך מסתדרת הלכה זו, עם יעקב עצמו, שהתחתן עם בנות לָבָן? או שאולי היה לָבָן "תלמיד חכם" ולמד בישיבה? בפונוביץ'? או אולי למד לָבָן בכולל של אחד האדמו"רים?

רמב"ן בראשית לח (ב) ורבותינו (שם פד יט) נחלקו בדבר. אמרו, רבי יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום, רבי נחמיה אומר כנעניות היו. ויתכן שלא הקפיד רבי נחמיה בייחוסן, שלא נתכוון אלא לומר שנשאו מנשי ארץ כנען, אבל היו מן הגרים והתושבים הבאים מכל הארצות או עמוניות ומואביות ומיתר העמים, כי לא נתכוון רק לחלוק על רבי יהודה שלא נשאו אחיותיהם, שאחותו מן האם אסורה לבני נח (סנהדרין נח ב):

בראשית מו (י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: רש"י בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר): הרי לפי ההלכה של "חכמים" הָאֵם היא הקובעת את יהדותו של הוולד? אם כך: מה חשוב מי אביו לכאן? מדוע כותב התנ"ך קורא לילד "בֶּן הַכְּנַעֲנִית", הרי היה צריך להיות בן הכנעני, הרי דינה אינה כנענית? איך נשא או נשבע שישא, שמעון, את אחותו מאביו ומאימו? ויקרא יח (ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:--- (יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: דברים כז (כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:

שמות ו (טו) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן: מדוע שאול שהוא בנה של דינה, אשר נבעלה לכנעני, נחשב מבניו של שמעון? האם רש"י שכדי כביכול להציג את שמעון, כאחד שלא נשא כנענית, בעצם המציא פירוש הזוי? הרי בפס' הבאים נראה שהאבות כן לקחו נשים גויות?

דברי הימים א ב (ג) בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה שְׁלוֹשָׁה נוֹלַד לוֹ מִבַּת שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְמִיתֵהוּ:(ד) וְתָמָר כַּלָּתוֹ יָלְדָה לּוֹ אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זָרַח כָּל בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה: יהודה עם כנענית?

דברי הימים א ז (יד) בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד: מנשה עם ארמיה?

שופטים יד (א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:(ב) וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה:(ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי:(ד) וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהֹוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל:--- (י) וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל הָאִשָּׁה וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשֹוּ הַבַּחוּרִים:(יא) וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ:(יב) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים:(יג) וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה:(יד) וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים:(טו) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא:(טז) וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו וַתֹּאמֶר רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה וַיֹּאמֶר לָהּ הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד:(יז) וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ: (יח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי:(כ) וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ: האם כותב התנ"ך או שמשון, פספסו את הגמרא ואת ההלכה בהרמב"ם? הרי מדוע היא ממשיכה להיחשב כבת פלשתים גם לאחר נישואיה?  הרי בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ובהרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה (יא) עכו"ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו"ם או כשהוא עבד אינן שאר בשר, ואם נתגייר הוא והם אינו חייב על אחת מהם משום ערוה כלל. הרי נאמר שם על הפלשתים, שהם בני עמה, ובית אביה, של האישה שגייר שמשון? הרי כותב התנ"ך אָמוּר לדעת "תושב"ע" והלכה?

מנשה בן יוסף, בן יעקב(ישראל), מנשה אבי שבט בישראל, לוקח פילגש ארמיה?

דברי הימים א ז (יד) בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד: (טו) וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי צְלָפְחָד וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת:(טז) וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם:(יז) וּבְנֵי אוּלָם בְּדָן אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה:(יח) וַאֲחֹתוֹ הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת אִישְׁהוֹד וְאֶת אֲבִיעֶזֶר וְאֶת מַחְלָה:(יט) וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם:

האם מנשה או יוסף אביו או סבו יעקב לא ידעו הלכה? משנה מסכת סנהדרין פרק ט משנה (ו)... והבועל ארמית קנאין פוגעין בו..., תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פב עמוד (א) וירא פנחס בן אלעזר, מה ראה? - אמר רב: ראה מעשה, ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו! - אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רש"י במדבר כה (ז) וירא פינחס - ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רומח בידו וגו':