פינת האגדות העתיקות
כאן תוכלו למצוא את כל האגדות העתיקות של יפן שקשורות לסדרה נארוטו!.
אגדות אלה הן אגדות אמיתיות (מהחיים האמיתיים, לא אגדות שהמציאו בסדרה),
אגדות שכתובות בספרים, ושייכות למיתולוגיה היפנית, בסדרה נארוטו היוצרים
השתמשו באגדות אלה כדי להמחיש את הדמויות שלהם, אך בין הסדרה לאגדות
הקשר היחידי הוא השמות ומאפייני הדמויות, לא יותר.
הפינה תתעדכן מדי שבוע, בינתיים קריאה מהנה!

חרב קוסאנאגי האגדית -
החרב קוסאנאגי היא החרב שאורוצ'ימארו מושך מפיו של הנחש שבקיבתו. החרב הזאת משחקת תפקיד חשוב במסורת היפנית. פירוש השם קוסאנאגי הוא חותכת העשב, בהשוואה לסדרה העשב זה כפר העלה, ולבסוף החרב "חותכת" את כפר העלה בכך שהיא הורגת את ההוקאגה השלישי. לפי האגדה היפנית, החרב נמצאה בתוך הבטן של אורוצ'י על ידיי סוסאנואו (Susanow) אורוצ'י היה נחש ענק בעל שמונה ראשים.

האגדה על החרב קוסאנאגי -
ההסטוריה של החרב הזאת נקשרת לאגדה שבה האל היפני סוסאנו-או-נו-מיקוטו פגש משפחה מתאבלת שבראשה עמד אשי-נה-זוצ'י. לאחר חקירה של האל היפני, הוא גילה שהמשפחה נהרסה על ידיי נחש איום בעל שמונה ראשים (אורוצ'י) שאכל שבע מתוך שמונה בנות של המשפחה והיצור בדרך לקחת את הילדה האחרונה שקראו לה קושי-נאדה-הימה. סוסאנו המשיך במחקרו והלך לדבר עם היצור, ולאחר מפגש כושל הוא חזר עם תוכנית להביס אותו. בתמורה הוא ביקש שקושי-נאדה-הימה תתחתן איתו, ובקשתו הוסכמה.

התכנון שלו היה להכין שמונה חביות של אורז, ולשים אותם במקומות שונים, כשהם ממוקמים מאחורי גדרות עם שמונה שערים. המפלצת נפלה בפח ושמה את כל אחד מהראשים שלה בחביות שמאחורי השערים והתחילה לאכול.  בזמן שההסחה הזאת עבדה, סוסאנו תקף והשמיד את המפלצת. הוא ערף את כל הראשים של המפלצת ואז המשיך לזנבות. כשהוא הגיע לזנב הרביעי, הוא גילה חרב גדולה בתוך גופו של אורוצ'י, סוסאנו קרא לחרב מוראקאקומו-נו-טסורוגי (חרב כפר הענן), לאחר מכן הוא נתן אותה לאל אמאטראסו כדי ליישב התמרמרות מהעבר.

לאחר דורות בעידן של הקיסר ה12 שנקרא קאיקו, החרב ניתנה ללוחם גדול שנקרא יאמאטו דאקה, כחלק ממתנה שניתנה לו על ידיי דודתו יאמוטו-הימה, כדי להגן על האחיין שלו בזמן סכנה.

המתנה הזאת נעשתה יעליה כאשר יאמוטו דאקה נפל בפח והגיע לשדה עשב פתוח, בזמן שמשלחת ציד חיכתה לו שם. הם ירו מסביבו חיצי אש כדי שהעשב ידלק ומסביבו והוא לא יוכל לברוח עד שהוא יישרף למוות, והם הרגו את הסוס שלו כדי למנוע ממנו לברוח. בנואשות דאקה השתמש בחרב כדי לחתוך ולהעיף את העשב כדי שהאש לא תגיע אליו, ובזמן שהוא עשה זאת, הוא גילה שהחרב מאפשרת לו לשלוט ברוח שמסביבו ולהזיז אותה לכיוון שהוא מניף את החרב. בזמן שהוא מנצל את הייתרון של הקסם הזה, דאקה השתמש בחלק השני של המתנה מדודתו - סוג של נפצי אש, שיגדילו את האש בשדה בכיוון של משלחת הציד, והוא השתמש בחרב כדי לכוון את הרוח אליהם כדי שהאש תגיע מהר יותר ותהרוג אותם. לאחר שניצח דאקה את המשלחת בקרב, דאקה שינה את שם החרב לקוסאנאגי-נו-טסורוגי (חרב חותכת העשב) כדי להנציח את ההינצלות בנס שלו, והניצחון.

לאחר זמן מה דאקה התחתן, ולאחר מכן נהרג בקרב עם מפלצת, לאחר שהתעלם מעצת אישתו לקחת איתו את החרב קוסאנאגי.

בסופו של דבר, החרב הגיעה לידיו של קיסר צעיר עד הקרב על דאנואורה - קרב ימי שהסתיים בהפסד של הקיסר הצעיר. לאחר שסבתו של הקיסר הצעיר שמעה על ההפסד, היא גרמה לו ולסובבים אותו להתאבד בנהר שנקרא מי המצוקה, ביחד עם שלושה חפצים חשובים שכללו את החרב. למרות זאת האויבים הצליחו להשיג שניים מתוך שלושת החפצים שאיתם התאבד הקיסר, החרב לעולם לא נמצאה.

הקיסר העשירי, סוג'ין, ציווה לעצב ולהכין העתק מדויק של החרב, וההעתק מוקם במקדש שנקרא האטסוטה.

אגדת ג'יראייה האמיץ -
ג'יראייה שפירוש השם הוא "ברק צעיר", היה צאצא של שבט חזק מאוד מארץ קיושו. כשעברה המשפחה זמנים קשים ג'יראייה הלך למדינת אצ'יגו, הפך להיות שודד ים ונהיה הקפטן של חבורת שודדים אמיצים מאוד. הוא למד את קסמי הקרפדות על ידיי אדם שהתגורר בהר מיוקו, שבתקופה ההיא קראו להר אצ'יגו פוג'י. ג'יראייה לא הצליח להתגבר יריב שהוא שנא ולהרוג אותו, הוא היה אדם מבוגר יותר שנקרא סאראשינה, שהיה אחראי להרס משפחתו של ג'יראייה.
לאחר מכן, ג'יראייה התאהב והתחתן עם טסונאדה, אישה יפה וצעירה שהייתה מיומנת בקסמי חלזונות. בשלב מאוחר יותר, אחד מהתלמידים של ג'יראייה, יאשהגורו, למד את קסמי הנחש ונהיה מיומן בקסמים אלו. קרא לעצמו אורוצ'ימארו (אורוצ'י - נחש מפלצתי אגדי), ותקף את ג'יראייה. ביחד עם אישתו, ג'יראייה נלחם בקוסם, אבל הוא ואישתו זוהמו על ידיי ארס הנחש, ונפלו חסרי הכרה. למרבה המזל תלמידים של ג'יראייה, שהוא הציל פעם, הגיעו כדי להציל אותו. בנקודה הזאת, ללא שום מסקנה בפתאומיות נגמר הסיפור.

קסמי קרפדה, נחש, ציפור, עכביש, וחילזון היו הסוגים העקריים של הקסמים שלומדו אצל טאמוטאגורים ביפן העתיקה. הקסמים היו אמורים להיות מנוגדים אחד לשני (הציפור אוכלת את הנחש שאוכל את הקרפדה שאוכלת את העכביש שאוכל את החילזון), אבל בסיפור הזה חלקם מצאו דרך לאהבה.

קיובי קיטסונה (Kyubi Kitsune)
פירוש המילה קיובי הוא - תשע זנבות, ופירוש המילה קיטסונה הוא - שועל. הפירוש של קיובי קיטסונה הוא - שועל בעל תשע זנבות. בסדרה, זו המפלצת הכי חזקה שתקפה את כפר העלה 12 שנה לפניי תחילת הסדרה. בהרבה תרבויות אסיאטיות (מהמילה אסיה), רוח השועל דומיננטית למדי באגדות ובמיתולוגיות.

רוח השועל באגדות סיניות
אגדות סיניות מציגות בתוכם את כל השועלים, בתור שדים ורוחות,
שמשחקות תפקיד מפתח בהרבה מהאגדות הסיניות.

אחת מסדרות סיפורי האגדות הכי מוכרים בתרבות הסינית היא מעשיות 'ליאאו-זאי' (Liao-Zhai).
הרבה סיפורי מעשיות ב-'ליאאו-זאי' ואגדות יפניות אחרות מספרות שהשועל,
שישב במהרות ההרים ועסק במדיטציה במשך דורות, קיבל כוחות קסומים עצומים.

רוחות השועלים באגדות הסיניות לבשו בדרך כלל צורה של אישה צעירה ומושכת (אולי מכאן הגיעה הטכניקה המיוחדת של נארוטו?). לעיתים קרובות הם זוממים דברים רעים, כמו לפתות גבר צעיר כדי לקבל את אנרגית החיים שלו, שתעזור לשועלים לחיות חיי אל-מוות. בגלל האגדות הסיניות האלה על שד השועל, לנשים שהיו 'מתעסקות' עם גברים נשואים היו מתייחסים אליהם בחומרה כאילו הם רוחות השועלים הרעים.

אף על פי שמרבית האגדות גינו את רוחות השועלים כשדים אכזריים, יש סיפורים ששמו את השועל בעמדה עדינה יותר, הם טענו שרצונם הפשוט של השועלים הוא בןבת - זוג לחלוק איתואיתה את חוויות הרגש האנושיות כמו אהבה ושמחה.

רוח השועל באגדות יפניות
האגדות על רוח השועל הגיעו ליפן בתקופת המשטר הקשה בסין. אחת המיתולוגיות היפניות מספרת שרוח השועל ריחפה ליפן מסין. לשועל, ביחד עם הגירית, היו כוחות עצומים שנהיו לסמל גדול באמונה בתרבות היפנית. כנראה מכאן הגיעה ההשראה לקרב הגדול בין נארוטו לגאארה בצורת השועל וצורת הגירית במהלך הפלישה לכפר העלה.

סופר בריטי בשם נייל גאימן (Neil Gaiman) סיפר על אגדה יפנית עתיקה שנקראת -
"השועל, הנזיר, והמיקאדו (גירית ביפנית) של כל חלומות הלילה",
באנגלית - "The Fox, The Monk, and the Mikado (Badger) of All Night's Dreaming"
באחד מסיפורי "שר השינה" (Sandman) שלו שנקרא: "ציידי החלומות".
האגדה מתחילה כשגירית מתערבת עם שועל שיכול לשנות צורה. השועל משנה את צורתו לאישה שנופלת באהבה עם הנזיר, והנזיר נותן לה את כל האהבה והחיבה שאפשר לתת בעולם. הסיפור הוא דוגמה למשמעות של השועל והגירית בדת היפניות וגם מסמל קשר בין רוח השועל לצורת האישה.

רוח השועל באגדות ויאטנאמיות
השועל הגיע גם לויאטנאם מסין, אחת האגדות מספרות שלאק לונג (Lac Long), האב הקדמון שמצא את ויאטנאם נלחם בשד שועל בעל תשע זנבות. לאק לונג ניצח בקרב והרג את השועל, הוא יצר את "האגם המערבי של האנוי" והניח בתוכו את גופת השועל, משמעות השם במיתולוגיה הויאטנאמית "הים של גופת השועל".