בתחילת הספר החמישי מתמנה הרמיוני למדריכה בבית גריפינדור לצידו של רון. כבר בלילה הראשון היא נאלצת לנזוף בחברתה לבית גריפינדור לבנדר בראון, כיוון שזו האמינה להשמצות ש"הנביא היומי" פרסם על הארי ועל דמבלדור בנסיון לקעקע את דבריהם על שובו של וולדמורט, ובכך מביעה את אמונה בהארי בפעם הראשונה בפומבי.עם הצטרפותה של דולורס אמברידג' לצוות ההוראה הרמיוני הופכת ליותר מרדנית, ולבסוף מציעה להארי להקים את צבא דמבלדור על מנת ללמד התגוננות מפני כוחות האופל למי שמעוניין. היא מכינה מספר מטבעות מכושפים על מנת שחברי הקבוצה יוכלו לתקשר זה עם זה מבלי להסתכן בחשיפה, ומטילה קללה שתפגע במי מחברי הקבוצה שינסה להסגיר אותה. במהלך מפגש ההקמה של הקבוצה בהוגסמיד (עיירת קוסמים ליד הוגוורטס) היא אומרת לראשונה את שמו המפורש של "וולדמורט", ובכך הופכת לאחד האנשים היחידים בסדרה שעושים זאת.לאורך השנה היא מנסה לעזור להארי במערכת היחסים הרומנטית שלו עם צ'ו צ'אנג, אך מביעה תסכול או אהדה כשהוא לא מצליח להסתדר עם צ'ו. היא מייעצת לו להזמין אותה ליציאה להוגסמיד, אך מבקשת ממנו לפגוש אותה לצורך ראיון עם ריטה סקיטר, עליה היא מאיימת בחשיפת זהותה הסודית כאנימאגוס. כשהארי מספר זאת לצ'ו היא כועסת עליו ומטיחה לעברו שעדיף שהוא ילך לפגוש את הרמיוני כפי שהוא בוודאי רוצה לעשות. הארי וצ'ו חוזרים לדבר זה עם זו רק בעקבות פרסום הראיון שיזמה הרמיוני.בספר זה הרמיוני היא אחד האנשים היחידים (מלבד ג'יני וויזלי) שמצליחים לדבר עם הארי בשעות שבהן הוא מפגין התנהגות עצבנית בגלל המתחים שהוא נתון בהם. היא מנסה פעם אחר פעם לשכנע אותו לנהוג בהגיון, אך לא תמיד מצליחה בכך. כאשר הארי רואה חיזיון שבו וולדמורט מענה את סנדקו סיריוס במשרד הקסמים, הוא נחוש ללכת לשם על מנת להציל את סיריוס, חרף מחאותיה הנמרצות של הרמיוני שניחשה (נכונה) כי וולדמורט שתל חיזיון מזויף במוחו של הארי. היא אחת מחמשת חברי צבא דמבלדור שהצטרפו להארי במסע למשרד הקסמים, ובמהלך הקרב שפרץ מול אוכלי המוות היא נפגעה מקללה אפלה שכוונה לעברה על ידי אוכל מוות בשם אנטונין דולוחוב.בעקבות הקרב היא מאושפזת למשך זמן מה במרפאה של הוגוורטס, אך מחלימה באופן מלא.הרמיוני מקבלת ציונים גבוהים בכל בחינות הבגרות שניגשה אליהן בסוף הספר החמישי, ולפיכך גם בשנה זו יש לה מערכת שעות עמוסה מאוד. היא והארי מוזמנים להצטרף למועדון ה"סלאג סלבז" של המורה החדש לשיקויים הוראס סלהגורן, המקבץ במועדון זה תלמידים בעלי קשרים או בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה. בניגוד לשנים קודמות היא אינה התלמידה המצטיינת בשיעורי שיקויים, וזאת כיוון שהארי נעזר בספרו של "הנסיך חצוי-הדם", המתברר לבסוף כסוורוס סנייפ.היא מסייעת לרון לשמור על מקומו בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור לאחר שהכשילה את המתמודד השני בטיבו, ולבסוף אף מזמינה אותו למסיבת חג המולד של סלגהורן. אולם, לאחר המשחק הראשון פורצת ביניהם מריבה והרמיוני מסרבת לדבר עם רון במשך זמן רב, כאשר בשיאה של המריבה היא מזמינה למסיבת חג המולד תלמיד שנה שביעית בשם קורמאק מקלאגן, על מנת לגרום לרון לקנא בה. היא ממשיכה לריב עם רון עד שהוא מורעל בטעות במשרדו של סלגהורן, ובכך גורם לה להפגין את רגשותיה כלפיו.לאורך השנה מפצירה הרמיוני בהארי לא להשתמש בהוראות ובקסמים הרשומים בספרו של "הנסיך חצוי-הדם", אך בכל פעם הארי מתעלם ממנה. היא גם מסרבת להשתכנע מטענותיו על כך שדראקו מאלפוי הוא אוכל מוות, כפי שמתברר בסוף הספר.בסוף הספר היא ולונה לאבגוד משגיחות על משרדו של סוורוס סנייפ לבקשתו של הארי, ובכך מחמיצה את הקרב מול אוכלי המוות שפורץ למרגלות מגדל האסטרונומיה לאחר מותו של דמבלדור. בהלווייתו של דמבלדור היא ורון נמצאים ביחד, והיא מבטיחה להארי שהם יצטרפו אליו למסע לאיתור והשמדת ההורקראקסים של וולדמורט, למרות שבשל כך היא תיאלץ לעזוב את הוגוורטס.בספר השביעי והאחרון ממלאת הרמיוני תפקיד חשוב במסעו של הארי לאיתור והשמדת ההורקראקסים הנותרים של וולדמורט. היא מקבלת בירושה מדמבלדור עותק ישן של הספר "מעשיות בידל הפייטן", ומפענחת בו חלק מהסודות הקשורים לאוצרות המוות. תוך כדי כך היא מספרת להארי שלצורך ביטחונם של הוריה היא שינתה את זכרונותיהם, גרמה להם לשכוח את קיומה ולעבור לאוסטרליה.בזמן שהם נמצאים במנוסה ממשרד הקסמים הנשלט על ידי וולדמורט פורצת מריבה קשה בינה לבין רון, המחליט לעזוב את המאהל שלהם. הרמיוני מגיבה לכך בעצב רב, ולעתים קרובות הארי רואה אותה בוכה. לאחר שרון חוזר ומציל את חייו של הארי היא מסרבת לדבר איתו במשך ימים אחדים. כאשר הם נלכדים על ידי שליחי משרד הקסמים ומובאים לאחוזת מאלפוי היא מעונה על ידי בלטריקס לסטריינג', החושדת בטעות שהיא הצליחה לפרוץ לכספת שלה בבנק גרינגוטס. בסופו של דבר היא ניצלת ביחד עם הארי ורון על ידי גמדון הבית דובי.בתקופה שלאחר גילוי עובדת קיומה של אגדת אוצרות המוות היא מפקפקת בנכונותה, ופעם אחר פעם מנסה לשכנע את הארי שמדובר באגדת ילדים ותו לא, וכי עליו להתרכז במשימה שהוטלה עליו על ידי דמבלדור.זמן מה לאחר שחולצה מאחוזת מאלפוי היא משתמשת בשיקוי הפולימיצי של אלאסטור מודי, ומשנה את צורתה לזו של בלטריקס על מנת שתוכל לפרוץ עם הארי ורון לגרינגוטס ולגנוב את ההורקראקס המוחבא בכספת. היא חולקת את נשיקתה הראשון עם רון לאחר שהוא אומר שאין לתת לגמדוני הבית למות עבורם במהלך הקרב על הוגוורטס, ובמהלך הקרב היא ורון נכנסים לחדר הסודות ומשמידים שם את הגביע של הלגה הפלפאף שנלקח מגרינגוטס. בחלק השני של הקרב היא נלחמת בבלטריקס ביחד עם לונה לאבגוד וג'יני ויזלי, אך הן לא מצליחות ונסוגות מהקרב לפי פקודתה של מולי ויזלי שמצליחה להרוג את בלטריקס.באפילוג של הסדרה, המתרחש תשע עשרה שנים לאחר הקרב על הוגוורטס, הרמיוני נשואה לרון ויש להם שני ילדים: רוז והוגו. היא היחידה מבין השלישייה שחזרה והשלימה את שנת הלימודים השביעית בהוגוורטס, ולאחר מכן החלה את הקריירה שלה במשרד הקסמים במחלקה לרישוי ופיקוח של יצורי פלא, בה מילאה תפקיד חשוב בשיפור חייהם של גמדוני הבית; לאחר מכן היא עברה למחלקת לאכיפת חוקי הקסם, שם סייעה בביטול חוקים המפלים לטובה טהורי דם. רולינג ציינה גם כי הרמיוני איתרה את הוריה באוסטרליה והסירה את קסם הזיכרון שהטילה עליהם.

 

אמה ווטסון גילמה את דמותה של הרמיוני בכל ששת סרטי הארי פוטר הראשונים, ומיועדת להשתתף גם בשני הסרטים המבוססים על הספר השביעי. המורה שלה לתיאטרון באוקספורד העבירה את שמה לסוכני השחקנים של הסרט הראשון, לאחר שהתרשמה מביצועיה בהצגות בית הספר. ווטסון סיפרה כי למרות שהתייחסה למבחן הבד שלה ברצינות היא לא האמינה שתתקבל, והופתעה מכך שמפיקי הסרט בחרו בה. נימוקיהם לבחירה היו הביטחון העצמי שהפגינה ועדיפותה על פני אלפי הנבחנות האחרות.לפני הפקת הסרט השישי שקלה ווטסון לפרוש מהתפקיד, אך החליטה לבסוף כי "הפלוסים גוברים על המינוסים" וחזרה לתפקיד כיוון שלדבריה לא יכלה לראות מישהי אחרת מגלמת את דמותה של הרמיוני.ווטסון אמרה כי הרמיוני היא דמות שמוכיחה כי יכולת אינטלקטואלית עדיפה על פני יופי, וכי למרות שהרמיוני לוקה בחסר מבחינת קשריה עם החברה היא אינה מתביישת בעצמה. בשנת 2007, זמן קצר לפני יציאתו לאקרנים של הסרט החמישי, היא אמרה כי "יש יותר מדי בנות טיפשות בתקשורת. הרמיוני לא מפחדת להיות חכמה. לעתים אני חושבת שבנות ממש חכמות פוגעות בעצמן קצת מבחינה חברתית, וחבל שזה כך. כשהייתי בת תשע או עשר הייתי מתעצבנת כשניסו לגרום לי להיראות חנונית, אך זה לא מפריע לי יותר. אני חושבת שהרבה יותר מלחיץ להיות יפה. להרמיוני לא אכפת כיצד היא נראית. היא מתנהגת בדיוק כמו נער".