האגריד תואר כאדם חברותי וכבעל אישיות רחמנית, ולאורך הסדרה יש דוגמאות אחדות לרגישות מצידו המתבטא בבכי. הוא נאמן מאוד לידידיו, ובעיקר לדמבלדור, אותו הוא תיאר פעמים רבות כקוסם הגדול ביותר בכל הזמנים. הוא מפגין זעם רב כשמישהו בסביבתו מטיח עלבונות בדמבלדור, כפי שקרה בספר הראשון עם ורנון דרסלי ובספר הרביעי עם איגור קרקרוף. האגריד הפגין נאמנות רבה כלפי הארי, ובשל כך סבל פעמים אחדות לאורך הסדרה כשנאלץ להימלט על מנת להימנע ממאסר. רולינג אמרה עליו "האגריד תמיד היה אמור להיות כח בסיסי כזה. הוא כמו מלך היער, או האיש הירוק. הוא האיש החצי פראי הזה שמתגורר בקצה היער".

 

בעקבות סילוקו מהוגוורטס שבר משרד הקסמים את שרביט האלון של האגריד, ואסר עליו לבצע קסמים. הוא שמר את שברי השרביט בתוך מטרייה ורודה, ומדי פעם ביצע עמם כישופים קטנים; אולם, מבחינה טכנית הוא הפר את החוק עד הספר השלישי, וכיוון שלא סיים את הכשרתו כקוסם הוא היה פחות טוב בהשוואה לקוסמים בוגרים אחרים, אך מדי פעם כן הצליח לבצע קסמים מורכבים.

 

בספר הרביעי נחשפת האמת על הוריו של האגריד; אביו, ששמו מעולם לא הוזכר בספרים, נישא לענקית בשם פרידוולפה. היא נטשה את בעלה ובנה זמן קצר לאחר שילדה אותו, ולדברי האגריד היא מעולם לא הייתה בעלת כישורים מתאימים של אמא. מאוחר יותר היא ילדה את גרעפ, שהיה ענק טהור. היא מתה זמן רב לפני שהאגריד הגיע אל הענקים בספר החמישי. האגריד תיאר את אביו כאדם נמוך קומה, וסיפר כי אהב אותו מאוד; בספר השלישי הוא סיפר כי מות אביו היה אחד הרגעים הקשים ביותר בחייו.גובהו של גרעפ הוא כחמישה מטרים, ולדברי האגריד בספר החמישי מדובר בענק קטן יחסית. פרקי האצבעות שלו עבים מאוד, ככל הנראה בגודל של כדור קריקט. הענקים שעמם חי גרעפ היו מציקים לו, והייתה זו הסיבה העיקרית לכך שהאגריד החליט לקחת אותו עמו בחזרה להוגוורטס. גרעפ ידע מילים בודדות בלבד אנגלית, והיה מחוסר כישורים חברתיים לחלוטין. לפי המסופר בספר החמישי נראה כי בתחילה גרעפ לא התייחס לנסיונותיו של הגריד לחנך אותו, והעדיף לבלות את זמנו בעקירת עצים. לאחר שהאגריד נמלט מהוגוורטס הוא הותיר את גרעפ לטיפולם של הארי, רון והרמיוני. כשהם נלכדו ביער במהלך עימות עם חבורת קנטאורים הם הופתעו לגלות שגרעפ הצליח לזהות אותם, וניצלו את הסחת הדעת שגרם על מנת להימלט.בספר השישי הועבר גרעפ למקום מגורים בהרים המקיפים את הוגוורטס, וככל הנראה למד שם באופן חלקי כיצד להתנהג בחברת בני אדם. הוא השתתף עם האגריד בהלווייתו של אלבוס דמבלדור, התלבש באופן המתאים לאירוע מסוג זה ואף התנהג בצורה רגילה לחלוטין. בפרק זה תואר גם כי הוא ככל הנראה הצליח להבין רגשות במידה מסוימת, כיוון שניחם את האגריד וטפח בעצמה על השכם שלו.בספר השביעי נמלט גרעפ ביחד עם האגריד וכלבו פנג, לאחר שהאגריד אירח בביתו "מסיבת תמיכה בהארי פוטר", וככל הנראה סייע בהימלטות. הוא היה הענק היחיד שנלחם נגד אוכלי המוות בקרב על הוגוורטס, ככל הנראה בנסיון להגן על האגריד, ופעמים רבות קרא לו תוך כדי לחימה. גרעפ השתתף בחגיגות הניצחון לאחר תבוסתו של וולדמורט, אך בגלל ממדיו העצומים נאלץ לשבת מחוץ לחלונות האולם הגדול שבו ישבו התלמידים והביעו את הערכתם בין השאר באמצעות השלכת מזון לתוך פיו הפעור.בסרט החמישי נוצרה דמותו של גרעפ באמצעים ממוחשבים בלבד, כאשר השחקן טוני מודסלי תרם את קולו לדיבוב הדמות.

 

האגריד שמר וגידל מגוון בעלי חיים, וחלקן נחשבות בספרים כבלתי ניתנות לביות. רולינג אמרה כי להאגריד אין עניין לטפל ביצורים הקסומים השגרתיים בגלל היעדר אתגר. חיבתו של האגריד ליצורים מסוכנים היא קו עלילה משני ברוב הספרים.

• פנג (Fang) הוא כלב ציד שחור גדול ממדים ופחדים, אך בסרטים הוא מגולם על ידי כלב מסטינו נפוליטנו. בעוד שהופעתו מעוררת פחד לפי הספרים, האגריד אמר עליו בספר השני כי הוא פחדן. בדרך כלל הוא התנהג בשמחה ליד אנשים אותם הוא מכיר, ונראה כי הוא נהנה ללקק את פניהם או אוזניהם של הארי, רון והרמיוני. הופעתו האחרונה בסדרה הייתה בסוף הספר השביעי, אז נמלט למקום לא ידוע בטירה לאחר שנבהל מרעש שנוצר על ידי כד שנשבר.
• 

• פלאפי הוא כלב תלת-ראשי גדול ממדים שהאגריד השתמש בו בספר הראשון על מנת להגן על הכניסה למעבר התת-קרקעי המוביל לאבן החכמים. הדרך היחידה לעקוף אותו הייתה לנגן בנוכחותו. דמותו של פלאפי מבוססת על קרברוס, שהוא כלב תלת-ראשי מהמיתולוגיה היוונית ששמר על שערי השאול. בדומה לפלאפי, קרברוס הורדם על ידי אורפיאוס באמצעות מוזיקה. רולינג נשאלה בראיון מה קרה לפלאפי לאחר שלא היה צורך לשמור יותר על אבן החכמים, ואמרה כי הוא שוחרר לחופשי ביער האסור.
•  

• נורברט (החל מהספר השביעי נורברטה) היה דרקון מסוג נורבגי נקוד שהאגריד קיבל מאדם זר שהסתיר את פניו במסיכה, ונחשף בסוף הספר הראשון כפרופסור קוויריניוס קווירל. האגריד סייע לדרקון לבקוע מהביצה, ותוך שבועות אחדים הפך נורברט לגדול ממדים ומסוכן מאוד. בסופו של דבר הצליחו הארי, רון והרמיוני לשכנע את האגריד להעביר את נורברט לצ'ארלי ויזלי, אחיו של רון שעבד כחוקר דרקונים ברומניה. בספר השביעי סיפר צ'ארלי כי נורברט הוא בעצם נקבה, ושמו שונה לנורברטה. בספר הרביעי הוא אמר גם כי דרקוניות הן יותר מסוכנות מדרקונים.

• הרעגוג (Aragog) היה אקרומנטלה, עכביש גדול ממדים עם אינטליגנציה אנושית. האגריד החל לגדל אותו עוד כשהיה בתוך ביצה, והחביא אותו בארון במרתפי הוגוורטס כשלמד שם. בשנת הלימודים השלישית שלו הוא נתפס על ידי טום רידל כשהוא מדבר עם הרעגוג. רידל טען כי הרעגוג גרם למותה של תלמידה, וכי האגריד היה זה שפתח את חדר הסודות, כשלמעשה המפלצת הייתה נחש מסוג בסיסליק ורידל עצמו היה זה שפתח את החדר.

לאחר סילוקו של האגריד הועבר הרעגוג ליער האסור שליד הטירה. האגריד הצליח למצוא לו בת זוג בשם מוסג, עמה הביא הרעגוג צאצאים רבים והפך למייסה של מושבת אקרומנטולות גדולה. הוא נותר אסיר תודה להאגריד, ומנע מצאצאיו הטורפים לתקוף אותו כשהגיע לבקר, אם כי לא החיל את הכלל הזה על אנשים אחרים. הרעגוג נותר ביער עד יומו האחרון, ובספר השישי הוא מת מזקנה. האגריד הצליח לקחת את גופתו, כיוון שחשש שצאצאיו יאכלו אותה.

•  
• בקביק (Buckbeak), ביחד עם 11 היפוגריפים נוספים, הוצג בתחילת השיעור הראשון שהאגריד העביר בתחילת הספר השלישי. הוא הסביר כי היפוגריפים הם יצורים שלווים וחזקים, אך רגישים מאוד לכל פגיעה בכבודם. הארי פוטר היה היחיד שניסה להתקרב אל בקביק, שהתיר לו לרכב עליו לרכב על גבו בזמן שעף מעל למכלאה שבה הועבר השיעור.

דראקו מאלפוי, בניסיון שחצני לגבור על יריבו המר הארי, התקרב אל בקביק ולא שמר על הכללים שהאגריד לימד, וגרם לבקביק הזועם לתקוף אותו ולשרוט אותו בזרועו עם טפריו החדים. מאלפוי זייף את חומרת פציעתו, והצליח לשכנע את אביו להפעיל את השפעתו הפוליטית ולגרום להוצאתו להורג של בקביק. בסופו של דבר הצליח בקביק להימלט ביחד עם סנדקו של הארי סיריוס בלק, ולאורך רוב הספר הרביעי שהה עמו במחבוא במערה הנמצאת בהרים המקיפים את הוגוורטס. בתחילת הספר החמישי הוא עבר עם סיריוס לבית משפחתו העתיק בכיכר גרימולד מספר 12 שבלונדון, ושהה בחדרה הישן של אמו של סיריוס.

הארי ירש את בקביק לאחר מותו של סיריוס, והתיר להאגריד לקחת אותו בחזרה להוגוורטס. על מנת למנוע חשדות של משרד הקסמים הוחלט לקרוא לו וית'רווינגס. בקביק היה נאמן מאוד להאגריד ולהארי פוטר, והבריח את סוורוס סנייפ בסוף הספר כשתקף אותו עם טפריו. הוא השתתף גם בקרב על הוגוורטס בסוף הספר השביעי, והוביל את המתקפה על הענקים של וולדמורט.